יום שישי, 4 בינואר 2019

קבלת החלטות של רופאים בקליפת אגוז

צפיתי בהקלטה של תכנית המקור העוסקת בניתוחי פרוסטטה עם גידולים סרטניים.
האלוף במילואים גיורא איילנד ראוי להוקרה על הנכונות שלו לחשוף את הסיפור האישי שלו ויותר מזה על הנכונות לפעול למען אנשים אחרים שעלולים להגיע למצב דומה. 
אוסיף בתמצות כמה דברים. 

קבלת החלטות של רופאים בקליפת אגוז

1. כל אדם וכל מומחה חשוף להטיות העלולות לגרום לו לקבל החלטות לא נכונות.
זה נכון למנהלים. זה נכון לניהול כלכלי של ארגון או של משפחה. זה נכון להחלטות אישיות. זה נכון גם לגבי רופאים.

2. קבלת החלטות רפואיות תלויה גם בגורמים כלכליים
פירוט בסעיף הבא: "ההיבט הכספי".

3. זמן הוא גורם משמעותי
נכון ש"זמן הוא כסף". אבל לזמן יש גם השלכות אחרות. 

א. הזמן בו מגלים או מאבחנים את המצב הרפואי.
ככל שהוא מוקדם יותר ההשלכות עלולות להיות קשות פחות. קל וזול יותר לטפל.

ב. הזמן המוקדש לאבחון או לטיפול.
אילוצי זמן ולחצים עלולים גרום לטעויות.

4. התמחות צרה עלולה למנוע מרופא לראות את התמונה השלמה.
לא כל רופא מסוגל לראות ראייה כוללת של מצב רפואי. יהיו מקרים בהם הוא יראה את הבעיה מהזווית המקצועית שלו ויתעלם בשוגג מהיבטים רפואיים אחרים.

ההיבט הכספי

בפוסט העוסק בתחום הכלכלה אי אפשר להימנע מהתייחסות להיבט זה. 
ההיבט הזה עשוי להשפיע בהקשרים רבים, שלא את כולם אציין בפוסט זה. 

בימים אלה המליצה ועדה על סל התרופות לשנת 2019. 
יש משמעות כלכלית גדולה מבחינתם של חולים להכללת תרופות להן הם נזקקים. זה משפיע גם על החלטות של רופאים.

אילוצים כספיים מגבילים את הזמן שרופא יכול להקדיש לחולה מסוים. המשמעות עלולה להיות אבחון או טיפול לא אופטימלי או החלפת המומחה במישהו מומחה פחות.

החלטות של רופאים בקופות חולים מושפעות מאילוצים תקציביים של הקופות שלא תמיד מאפשרות להם לבחור בתרופה הטובה ביותר או בבדיקה האופטימלית.

גם החלטות של רופאים בבתי חולים מושפעות מאילוצי תקציב.

החלק הבעייתי הוא כאשר יש אינטרס כספי למקבל ההחלטה.
זה נכון למקצועות רבים ולא רק לרופאים. מהניסיון שלי כיועץ מחשוב וכיועץ בכלכלת המשפחה אני יודע שזה נכון גם בתחומים אלה. ראיתי אל מעט מקרים שבהם הקונפליקט הזה קיים גם לבנקאים, סוכני ביטוח ויועצי השקעות.

כאשר צריך להמליץ ללקוח (במקרה של רופא המטופל) לבחור בין אלטרנטיבות שבאחת מהן יהיה למומחה תגמול כספי גבוה ובאחרת לא יהיה לו תגמול כלל או יהיה לו תגמול נמוך, השאלה היא: מה ממליץ המומחה?

א. האם עליו לציין שיש חלופה אחרת שעליה הוא לא מרוויח?
לדעתי כן. זה מה שאני עושה בתחומי מומחיותי. לא כולם נוהגים כך.

ב. היכן עובר הגבול בין המלצה חד משמעית על החלופה עליה הוא מרוויח יותר?
התשובה לשאלה הזו אינה חד משמעית. 
כך למשל,האם כשהחלופה עליה הוא מרוויח טובה במעט מהאחרת אבל יקרה הרבה יותר עליו להמליץ עליה? לא בטוח שיש תשובה אחידה לשאלה הזו.

ככל שתעלה ההסתברות להעדפת החלופה שהוא לא מרוויח עליה והמומחה ימליץ על החלופה שהוא מרוויח עליה יותר זה נעשה בעייתי.
דעתי האישית היא שבכל מקרה שבו לדעתו החלופה האחרת עדיפה עליו להגיד ללקוח. כך אני נוהג. 
במקרים הקיצוניים בהם המומחה יודע שהחלופה, שלא מרוויחים עליה או מרוויחים עליה מעט, הרבה יותר טובה המלצה על החלופה הרווחית היא פסולה מבחינה אתית.
האם היא עוברת את הסף הפלילי? אין לי הסמכה וידע מתאימים כדי לקבוע את זה.

   
מה צריכים לעשות חולים בקבלת החלטות שלהם?  

1. ניהול סיכונים

כל החלטה של אדם בקשר לבעיה בריאותית משמעותית שלו היא ניהול סיכונים.
אחד העקרונות החשובים ביותר בניהול סיכונים הוא להשתמש במידע הטוב ביותר הזמין כבסיס להבנת והערכת הסיכונים. 
בתקן הבינלאומי לניהול סיכונים ISO 31000 זהו אחד משמונת העקרונות הבסיסיים.

לאסוף מידע פירושו לקרוא על הנושא, לצפות במצגות, סרטונים מקצועיים, לשמוע מניסיונם של אחרים (רופאים ואנשים שסבלו מאותה בעיה או קרוביהם) וכיו"ב. 

אל תשכחו שרופאים הם מומחים ברפואה והם לאו דווקא מומחים בניהול סיכונים, כפי שתוכלו לקרוא באחד הפוסטים בפסקה האחרונה.


2. Second Opinion

לעולם אל תקבלו באופן אוטומטי את דעתו של מומחה כלשהו בתחום כלשהו מבלי לבחון אותה כאשר מדובר בהחלטה משמעותית עבורכם. Second Opinion הוא כלי המיישם את העיקרון זה.
שמעו דעה של כמה רופאים. אל תסתפקו בדעתו של רופא אחד. כל אחד יכול לטעות. כפי שראיתם בפסקה הראשונה רופאים, כמו כל אדם אחר, עלולים לקבל החלטה לא נכונה.

בפוסטים שלי, אליהם מופיעים קישורים בפיסקה האחרונה, אני מביא מקרים מספרו של ד"ר ג'רום גרופמן "רופאים כיצד הם חושבים", הממחישים את זה. ד"ר גרופמן הוא רופא.


3. ביטחון יתר של רופא עלול להיות אינדיקטור לטעות 

בכל תחום, ביטחון יתר, עלול להיות אינדיקטור לכך שלא בוחנים אלטרנטיבות אחרות ו/או לא רואים את החסרונות של החלופה המועדפת על המומחה.
ספציפית לגבי רפואה, תוכלו לקרוא באחד הפוסטים שלי ציטוט של מחקר המראה את זה לגבי החלטה רפואית פשוטה יחסית: הרופאים שטעו בפרשנות של צילום היו יותר בטוחים בצדקתם מאשר אלו שלא טעו. 


4. רצויה התייעצות עם רופאים בעלי התמחויות שונות


מומחים עלולים להיות מוטים לכיוון ההתמחות שלהם. עשויים להיות פיתרונות שונים והשלכות בתחומים אחרים בטיפולים אפשריים.
הדוגמה הקלאסית היא חולים בכמה מחלות המקבלים תרופות. בלא מעט מקרים רופאים אינם מביאים בחשבון תלויות והשפעות בינתרופתיות. כל מומחה רושם תרופה למחלה בה הוא מטפל ולא תמיד מודע באופן מלא לתרופות אחרות. 
 
קישורים לפוסטים שלי על קבלת החלטות של רופאים

קבלת החלטות של רופאים 

מי קיבל את ההחלטה - מכשיר המדידה או הרופא?


לקבל החלטה טובה יותר מרופא

קבלת החלטות ברפואה: מי יכול לנתח הדמיות טוב יותר: אדם או מחשב? 




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...