יום ראשון, 19 במאי 2019

הלקוח לא במרכז: חובות ל"שוק האפור"

בפוסט הקודם בסדרה תיארתי לקוחות שלא היו במרכז משום שלא הסכימו לעיקרון הבסיסי של ההתנהלות הכלכלית. בפוסט זה אתאר לקוחות מסוג אחר שלא אהיה מוכן לטפל בהם.

הלקוח מגיע ומבקש עזרה


הלקוח מגיע לפגישה ראשונה ללא תשלום או מדבר עם היועץ בטלפון או בפגישה לא רשמית. 

הוא מספר שיש לו חובות. הלוואות שאינו מסוגל להחזיר. עד כאן הוא עדיין הלקוח במרכז.
הוא מספר גם שחלק מההלוואות שלקח ואינו מסוגל להחזיר הן הלוואת בשוק האפור. 
דורשים ממנו ריביות אסטרונומיות על כל יום איחור. הם גם מאיימים עליו שיפגעו בו או בבני משפחתו. יכול להיות שהוא מספר שהם כבר פגעו קלות ברכושו על מנת להמחיש לו שאין מדובר באיומיי סרק אלא במשהו אמיתי. 

בנקודה הזאת כבר ברור לי שאני כיועץ בכלכלת המשפחה אינני הכתובת לטיפול בבעיות שלו.

אני מציע לו לבחור אחד מהתסריטים האפשריים לטיפול בבעיה ורק אחרי שהבעיה תהיה כלכלית ולא פלילית, כלומר: אין איומים ופגיעה בו ו/או בני משפחתו ו/או רכושו, לפנות אליי שוב. 

תסריטים אפשריים לטיפול בבעיה


יש שני תסריטים מרכזיים לטיפול בבעיה.

תסריט 1: להחזיר את הלוואת השוק האפור

להחזיר אותן מהר ובכל דרך אפשרית. 
אם אפשר אז להתפשר איתם על הסכום.
אם צריך, למכור רכוש, כולל דירה.
אם אפשר וצריך, לקחת הלוואה בכל סכום נדרש בבנק או במקום מוסדר ומפוקח אחר. 

אם אחרי שיסתיים העניין הזה ירצה לפנות לייעוץ בכלכלת המשפחה, הוא יהיה לקוח ככל לקוח אחר. כאמור לקוח ככל לקוח הוא בתפיסת הלקוח במרכז.

תסריט 2: לפנות למשטרה

או שהמשטרה תצליח להסביר את אימתם ממנו והם יעזבו אותו לנפשו או שתימצא פשרה כלשהי.
אפשרות אחרת זה שהם יפגעו בו ואז הוא ילך לתסריט 1 לעיל.

גם בתסריט 2, אם אחרי שיסתיים העניין הזה ירצה לפנות לייעוץ בכלכלת המשפחה, הוא יהיה לקוח ככל לקוח אחר. כאמור לקוח ככל לקוח הוא בתפיסת הלקוח במרכז.

אני יכול להעלות בדעתי תסריטים נוספים, פרט לשני התסריטים המרכזיים לעיל. 
זה אינו תחום המומחיות שלי ולכן הלקוח אינו במרכז ולא אמליץ לו על תסריט זה או תסריט אחר.

אם העניין הקריטי, שאיני יכול לסייע לו בו, ייפתר הוא יוכל לפנות לייעוץ כלכלי כמו כל אחד אחר.

הבעיה היסודית


הבעיה היסודית אינה כיצד מטפלים בחוב בשוק האפור שאין יכולת להחזיר אותו. 
היה צריך לטפל בהתנהלות הכלכלית בשלב מוקדם הרבה יותר ולהימנע מלקיחת הלוואה בשוק האפור. היה צריך להגיע לייעוץ בשלב מוקדם הרבה יותר או לחילופין לטפל בבעיות בשלב הרבה יותר מוקדם ללא ייעוץ.

ככל שהטיפול בבעיה נדחה או הבעיה לא מזוהה בשלב מספיק מוקדם,  הנזק יהיה גדול יותר. לפעמים הוא בלתי הפיך. 

אנחנו מכירים את הכלל שהצבתי כאן מכלכלת משפחות ויחידים אבל אנחנו מכירים אותו גם מהרבה תחומים ודיסיפלינות אחרות. 

להלן כמה דוגמאות.

רפואה

איחור באבחון מחלה וכתוצאה מכך בטיפול בה עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים לחולה. לפעמים גם למוות. 
גם אם הנזקים הפיכים, הסבל עלול להיות גדול יותר והעלות במונחים של זמן וכסף עלולה להיות הרבה יותר גבוהה בהשוואה לתסריט של אבחון בזמן.

מערכות תוכנה

הכלל הוא שככל שמאתרים בעיה בשלב מאוחר יותר קשה יותר לתקן אותה ועלות התיקון גבוהה יותר. כמו כן, בהחלט ייתכן שבגילוי מאוחר נגרמו כבר נזקים.

אם מגלים בעיה בזמן הכתיבה של הקוד או בזמן ניתוח המערכת, קל יחסית לתקן אותה.
במקרים רבים מגלים אותה בשלב הניסויים של המערכת.

כשמגלים בעיה מהותית אחרי שהמערכת עובדת במשך תקופה ארוכה בייצור, ספק אם ניתן בגלל לתקן אותה. 
כשניתן לתקן אותה ייתכן שנצטרך לתקן נתונים באופן רטרואקטיבי ולהריץ שוב עיבודים. 

ניהול סיכונים

כמומחה לניהול סיכונים אני מכיר תקנים ומתודולוגיות לטיפול בהם. שתי הדוגמאות לעיל מעולם הרפואה ומעולם התוכנה הן אולי דוגמאות פרטיות לניהול סיכונים.

בתהליך השיטתי והמסודר של ניהול סיכונים מנסים לזהות, לנתח ולהעריך סיכונים. 
הטיפול בסיכונים, שהוחלט לטפל בהם, עשוי להיות טיפול מניעתי לפני שהתרחשו. 
ככל שחומרת הסיכון גבוהה יותר כך ניטה להקטין את הסיכוי להתרחשותו ואת הנזקים הצפויים מהתרחשותו עוד לפני שהוא מתרחש ולכן נבחר בטיפול מניעתי. 

לסיכום


לא צריך להגיע למצב בו נקלעים לחובות לשוק האפור שאין יכולת להחזיר אותם.
לא צריך להגיע גם למצבים פחות קיצוניים ומסוכנים. פשוט צריך לטפל בבעיות הכלכליות בשלב מוקדם לפני שנגרם נזק בכלל או לפחות לפני שנגרם נזק משמעותי.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מס בן-גביר סמוטריץ

  אני מבין בכלכלת המשפחה ו בניהול סיכונים .  אני מבין מעט, אם בכלל, בנושאי ביטחון. מעניין שב-12 ביולי 2023 פרסמתי פוסט בבלוג שלי על ניהול ס...