האם ההייטק הישראלי הוא קטר 70414?

אין ספק שנכון להיום ישראל ממוקמת טוב בתעשיית ההייטק. רבים מציגים את ההייטק כקטר שמניע את המשק הישראלי.  

השאלה שצריך לשאול את עצמנו היא האם גם בעתיד נמשיך להיות גורם מוביל בשוק ההייטק העולמי?
השאלה השנייה היא: מה צריך לעשות כדי שישראל תמשיך להיות מובילה בתחום הזה? 

בשבוע שעבר השתתפתי בכנס השנתי השני של המכון החרדי למחקרי מדיניות. 
אחד המושבים עסק בנושא תעסוקה והכשרה. נושא הרצאתו של פרופ' יוג'ין קנדל במושב זה היה: הייטק וחרדים: מי צריך את זה? טענתו הבסיסית של פרופ' קנדל הייתה שהגידול במספר המועסקים בהיי-טק  הישראלי אינו גדל משמעותית. 
מי שדורך במקום בעצם הולך אחורה. ההייטק הישראלי נמצא בעצם בנסיגה. לטווח ארוך קיים חשש שהוא יפסיק להיות קטר המניע את המשק הישראלי.

הסיבה לחוסר הגידול היא מחסור בכוח אדם. חסרים אנשים מיומנים לאיוש משרות פנויות בהיי-טק הישראלי. אין למוסדות האקדמיים בארץ יכולת להכשיר מספיק אנשים. 
המחסור בכוח אדם מגיע לדברי פרופ' קנדל לכ-12,000 משרות. מדובר במשרות שלא מצליחים למצוא עובדים מתאימים לאיושן.

את הטענה ביחס למחסור בכוח אדם לא המציא פרופ' קנדל. אני שומע אותה כבר מספר רב של שנים. גם הצורך בהכשרה של יותר כוח אדם עולה כבר מספר שנים. לאחרונה מדברים באופן מעשי על ייבוא מתכנתי מחשב מהודו לישראל. 

זה בטח קל יותר מאשר להכשיר עובדים ישראלים אבל האם זה טוב?
מהניסיון המועט שיש לי בעבר באינטראקציה מול חברות הודיות לא התרשמתי שזה רעיון מוצלח במיוחד.
אגב, לא רק ההייטק הישראלי נמצא בנסיגה גם האקדמיה כולה. פשוט לא משקיעים מספיק במחקר באוניברסיטאות ולא משקיעים מספיק גם בסטודנטים למקצועות הייטק. 

מדינות אחרות, שמשקיעות יותר, עלולות לתפוס את מקומנו בהייטק ולעבור אותנו בתחום האקדמי.

מהיכן יתווספו עובדי הייטק?

היום מרבית המועסקים הם גברים יהודיים. שיעור הנשים המועסקות בהייטק נמוך. שיעור הערבים נמוך ושיעור החרדים נמוך. 
אם מישהו הוא גבר ששירת ב-8200 או בממרם הוא ימצא עבודה מתאימה בתחום. שיטת "חבר מביא חבר" עובדת.
היא מביאה לעבודה אנשים טובים אבל היא אינה מביאה לעבודה מספיק אנשים.

לדברי פרופ' קנדל חרדים וערבים בעלי תואר רלוונטי במחשבים אינם מתקבלים לעבודה. אין היום כמעט חרדים במשרות הייטק עם שכר של 17,000 שקל לחודש או יותר.

 נדמה לי שמה שפרופ' קנדל אומר, נכון גם לגבי קבוצות אחרות למשל עולי אתיופיה.
המסקנה של פרופ' קנדל שיש הכרח בהגדלת הגיוון התעסוקתי בהייטק: יותר נשים, יותר חרדים ויותר ערבים. 

אני אוסיף לזה גם שימוש רב יותר בעובדים בגיל מבוגר, לפני גיל פרישה או אחריו. 

החרדים בחברה הישראלית
לא במקרה התמקד פרופ' קנדל בשלוש קבוצות אלו. מדובר בקבוצות אוכלוסייה גדולות. אחד המאפיינים של החרדים הוא שגם שיעורם באוכלוסיה גדל.
שיעור החרדים באוכלוסייה הוא מעל ל-10% וצפוי להגיע תוך מספר שנים לכ-20%.

לדעתו של פרופ' קנדל, כשהחרדים היו קבוצת אוכלוסייה קטנה הם היו יכולים להרשות לעצמם להתנהל כלכלית כפי שהם רוצים. בגודל הנוכחי ובגודל הצפוי בעתיד, המשך הימנעות של גברים חרדים מעבודה ישפיע באופן גורף לרעה על המשק הישראלי כלו. 
אוכלוסייה חרדית גדולה מעמיסה על תקציב הרווחה ולכן נדרשת אסטרטגיה חדשה.

באופן בסיסי אמר פרופ' קנדל שני דברים:

1. גברים חרדים חייבים להשתתף בשוק העבודה.

2. חרדים חייבים ללמוד לימודי ליבה בבית הספר על מנת שיהיו להם כישורי עבודה.
לדעתו קשה מאד להשלים לימודי ליבה בגיל מאוחר, במיוחד לימודי אנגלית.

בהקשר זה פרופ' קנדל רואה את החיבור להייטק: גברים חרדים בעלי כישורים מתאימים צריכים להשתלב בהייטק.
כמובן שרצוי שגם יותר נשים, כולל יותר נשים חרדיות, ישתלבו בהייטק.

נקודת המבט שלי

אין לי מחלוקת ממשית עם פרופ' קנדל. יש רק נקודה אחת שאני מתייחס אליה והוא לא. מדובר בתקופה שבה החרדים עדיין היו קבוצה קטנה יחסית מיד לאחר הקמת מדינת ישראל.
שיעור הגברים החרדים שעבדו אז היה גבוה בהרבה משיעורם היום. כ-70% מהם עבדו. בהדרגה ירד שיעור הגברים החרדים העובדים.

הנושא המרכזי הוא אותו שינוי אסטרטגי עליו מדבר פרופ' קנדל. נדמה לי שגם בחברה החרדית יש כאלה שכבר מבינים: לא כל צעיר חרדי יוכל ללמוד בישיבה על חשבון משלם המיסים הישראלי במקום לעבוד. כפי שצוין בכנס, זה מתבטא בעליית שיעור הגברים החרדים העובדים.

במודל הקיים ככל שיגדל מספר החרדים ותגדל ההשפעה הפוליטית של נציגיהם בפוליטיקה תלמידי הישיבות יקבלו יותר הטבות. כמובן שגם מספר תלמידי הישבות יגדל.
ככל שהם יקבלו יותר הטבות, יגדל העומס על האוכלוסייה העובדת ותגבר תחושת האי נוחות שלה.
עד שיהיה שינוי אסטרטגי או עד שהכל יתמוטט.

חלק מאלה שיכולים לעזוב יעזבו למדינה אחרת. מדובר באנשי הייטק, רופאים, מהנדסים וגם סתם בעלי עסקים. מדובר בצעירים יותר מאשר במבוגרים.
ככל שיגדל מספר העוזבים יגדל העומס על בעלי המקצועות המבוקשים והיצרנים ויעודד אותם להצטרף לעוזבים.

השינוי האסטרטגי הוא הגבלת מספר תלמידי הישיבה הלומדים במקום לעבוד ומקבלים הטבות מהמדינה. 

מודל אפשרי

המודל האפשרי הוא חזרה למה שבן גוריון סיכם עם החזון איש לאחר קום המדינה: מספר קטן של עילויים הלומדים בישיבות על חשבון המדינה. האחרים מוזמנים לעשות את זה על חשבונם או בסיוע הקהילה שלהם. 
זהו מודל שעבד בתקופת המשנה והגמרה כשלא פעם התווסף מקצועו של הרב לשמו (נפח, סנדלר וכיו"ב). זהו מודל על פיו פועלים יהודים חרדים בארה"ב, בבריטניה ובמדינות אחרות.

האתגר של החברה החרדית במימוש המודל 

האם החברה החרדית מסוגלת לבנות מבחן שיבחר את העילויים שילמדו על חשבון המדינה?  
מנקודת המבט שלי, מי שיודע מעט מאד על החברה החרדית, אבל קרא חלק מספרו של ד"ר חיים זיכרמן, שחור כחול-לבן, נדמה לי שהיא אינה מסוגלת לעשות זאת.
ד"ר זיכרמן הוא אדם חרדי המתאר בספרו את החברה החרדית בישראל על גווניה השונים.

החברה החרדית כל כך הטרוגנית ומגוונת, שנראה לי שלא תוכל להתכנס למודל של בחירה "אובייקטיבית", מעין פסיכומטרי לתלמידי ישיבות (לא במובן של הפורמט והמבנה של המבחן הפסיכומטרי) וכלים נוספים למיון. 

אם לא יצליחו בכך, הפוליטיקה הפנים חרדית היא זו שתקבע את המנגנון לחלוקת מספר התלמידים העילויים בין הזרמים השונים.

בדיוק כפי שזה קורה לא פעם גם בפוליטיקה הלא חרדית. 
  

   

מענק עבודה (מס הכנסה שלילי): בדקו האם מגיע לכם

הניסיון בארץ ובחו"ל מראה כי חלק גדול מאלו שזכאים למענקים, הנחות מס וקצבאות לא מנצלים את זכויותיהם. 
חוסר הניצול לא נובע ממניעים אלטרואיסטים. הוא נובע מחוסר ידיעה.

בפוסט הקודם: האם לקבל קצבת זקנה של ביטוח לאומי בגיל 67?  התמקדתי בשאלה: האם לדחות קבלת קצבת זקנה של ביטוח לאומי כאשר מגיעים לגיל פרישה ויש הכנסות מעבודה ו/או הכנסות פסיביות? 

פוסט זה עוסק במענק עבודה או בשמו העממי המוכר יותר מס הכנסה שלילי.

מדוע מקבלים מענק עבודה?

מדינות שונות מעוניינות לעודד עבודה. זה נכון, באופן חלקי, גם לגבי מדינת ישראל.
עבודה מעלה את התוצר הלאומי הגולמי, משפרת את מצבו הכלכלי של העובד ונותנת לו/לה הרגשה של שייכות ותרומה לחברה.  

את אלה שעובדים קשה ומרוויחים הרבה או לא עובדים קשה אבל עובדים ומרוויחים הרבה לא צריך לעודד. את אלה שמרוויחים פחות, צריך לעודד לעבוד. 

עושים את זה באמצעות הפחתת מיסים. במקרה הקיצוני, שבו שכרם נמוך, הפחתת המס הופכת למס שלילי, כלומר: למענק עבודה.

כל מה שנשאר לקוראים זה לברר האם הם עומדים בקריטריונים לקבלת מענק העבודה ואם כן להבין את הפרוצדורה להגשת תביעה ולהגיש תביעה.

הקריטריונים לקבלת מענק עבודה

הקריטריון הראשון וההכרחי הוא עבודה.
הקריטריון השני הוא גובה ההכנסה מעבודה והכנסות נוספות.
הקריטריון השלישי הוא גיל ומספר ילדים.
הקריטריון הרביעי הוא הורה יחיד.
גובה ההכנסה מעבודה המזכה במענק עובדה משתנה בהתאם לגיל העובד ולמספר ילדיו.  
גובה ההכנסה לגבי הורה יחיד, שונה מגובה ההכנסה למי שאינו הורה יחיד.  

בואו נצא לדרך

עובדים מתחת לגיל 23 אינם זכאים למענק.
עובדים שבנוסף לבעלות על דירת מגורים אחת יש להם בעלות על חצי דירה או יותר אינם זכאים למענק.

על שנת 2017 עשויים להיות זכאים למענק עובדים שכירים או עצמאים שיש להם לפחות ילד אחד ושהכנסתם החודשית הממוצעת היא בין 2,060 ש"ח ברוטו לבין 6,810 ש"ח ברוטו.

הנחתי שאין להם הכנסות שלא מעבודה. אם יש להם הכנסות שלא מעבודה, צריך להוסיף אותן להכנסות מעבודה וסך ההכנסות צריך להיות בטווח המצוין לעיל. 

הורים יחידים שלהם שלושה ילדים או יותר והכנסתם החודשית ברוטו היא בין 1,270 ש"ח ל-11,480 ש"ח עשויים להיות זכאים למענק עבודה.

הורים יחידים שלהם ילד או שני ילדים והכנסתם החודשית ברוטו היא בין 1,270 ש"ח ל-9,400 ש"ח עשויים להיות זכאים למענק עבודה.

בני 55 ומעלה זכאים למענק גם אם אין להם ילדים. 


מי שרוצה לבדוק האם הוא זכאי למענק עבודה ומה גובה המענק? יכול להשתמש בסימולטור באתר רשות המיסים . 
קישור לסימולטור: סימולטור מענק עבודה.

מה גובה מענק העבודה?

המענק הוא מענק שנתי. גובהו אלפי שקלים. הוא משתנה בהתאם להכנסה ובהתאם למצב המשפחתי ולמספר הילדים. באתר כל זכות תוכלו למצוא דוגמאות לאם חד הורית עם ילד אחד ולאם חד הורית עם שלושה ילדים שזכאיות למענק שנתי המתקרב ל-6,000 ש"ח.

איך ממשים את הזכות?

מגישים בקשה בסניף דואר. מי שהגיש בקשה באחת משתי השנים הקודמות יכול להגיש בקשה מקוונת באינטרנט.
קישור לדף להגשת בקשה: בקשה מקוונת למענק עבודה.

הערה חשובה

הקריטריונים וסכום המענק משתנים משנה לשנה. בלוג זה לא בהכרח יעדכן את הסכומים הקובעים זכאות ואת סכום המענק.
אני ממליץ לקוראים לקרוא את הדף המתאים באתר כל זכות המתעדכן באופן שוטף.

האם לקבל קצבת זקנה של ביטוח לאומי בגיל 67?

כשמתקרבים לגיל פרישה צריך לתכנן את הפרישה בהיבטים שונים. אחד ההיבטים החשובים הוא ההיבט הכלכלי.

מאמר של נדב טסלר באתר "פנסיוני" מנתח לעומק את הנושא של קצבת זקנה מהביטוח לאומי. לקריאת המאמר: מה שאתם לא יודעים על ביטוח לאומי ועל קצבת הזקנה עלול לעלות לכם הרבה כסף. 

בפוסט זה אתמקד בתכנון אישי ולא בפריסת היריעה הרחבה, כפי שעשה נדב טסלר.

נאמן למנהגי בפוסטים קודמים, גם הפעם אשתף אתכם בתכנון האישי שלי. התכנון האישי שלי יופיע בצבע אדום.

בתחילת חודש יולי אהיה בן 67 ואתחיל לקבל קצבאות פנסיה. במסגרת התכנון שלי בחנתי גם את הרובד של קצבת הזקנה של המוסד לביטוח לאומי.

מדוע חשוב לתכנן את קצבת הזקנה מביטוח לאומי?

קצבת הזקנה מביטוח לאומי היא הרובד הפנסיוני הראשון. משלימים אותו שני רבדים נוספים: חיסכון פנסיוני בעבודה וחיסכון עצמאי. החיסכון העצמאי עשוי להיות גם מקור הכנסה פסיבית, כגון: דירות להשכרה. 

בדרך כלל קצבת זקנה מביטוח לאומי היא רכיב קטן בהרבה מהחיסכון הפנסיוני בעבודה. 
לכאורה, היא גם רכיב קבוע, שאין לנו שליטה עליו. לכאורה, רכיב זה  תלוי רק במספר השנים בהן שילמנו ביטוח לאומי בארץ. 

לא בכדי, מופיעה המילה "לכאורה" בשורות הקודמות: למעשה יש לנו שליטה מסוימת בגובה קצבת הזקנה שנקבל.

אציין שני דברים מתוך המאמר שכתב נדב טסלר:

1. בכדי ליצור באמצעות חיסכון פנסיוני קצבה שוות ערך לקצבת הזקנה מהמוסד לביטוח לאומי יחיד צריך לחסוך 500 אלף שקל. זוג צריך לחסוך מיליון שקל. 

2. רבים אינם מכירים את קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי וכתוצאה מכך לא פועלים באופן אופטימלי ומפסידים כסף רב.

כיצד מגדילים את קצבת הזקנה מביטוח לאומי?

שתי הדרכים העיקריות להגדלת גובה הקצבה הן:

1. דחיית קבלת הקצבה  
הדחייה מוסיפה 5% עבור כל שנת דחייה. גבר יכול לדחות את קבלת הקצבה בעד שלוש שנים ולקבל תוספת של עד 15%.

2. הגדלת הוותק  
תוספת הוותק עשויה להגיע עד ל-50% מהקצבה. גובה התוספת היא 2% על כל שנה מעבר למספר שנים מינימלי בהם שילם המבוטח ביטוח לאומי.

מספר השנים המינימלי היה במשך תקופה ארוכה 10 שנים. החל מינואר 2017 יש ירידה מדורגת בתקופה המינימלית: החל מינואר 2018 התקופה המינימלית היא 8 שנים והחל מינואר 2019 היא 4 שנים.

שימו לב שגם סטודנטים וגם מובטלים משלמים דמי ביטוח, כך שמרבית אלה שחיים את מרבית חייהם הבוגרים בישראל מגיעים למקסימום הזה. במקרה זה הדרך השנייה להגדלת הקצבה אינה רלוונטית.
מי שלא מקבלות את הוותק הן עקרות בית הפטורות תשלום דמי ביטוח לאומי.

אני אדם שחי כל חייו במדינת ישראל ושילם ביטוח לאומי באופן קבוע. לגבי הדרך השנייה להגדלת הקצבה אינה רלוונטית משום שאני ממילא מגיע למקסימום הוותק.    

גיל פרישה וגיל זכאות

גיל פרישה
גיל פרישה הוא גיל בו ניתן לקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי, בכפוף למבחן הכנסה.
מבחן ההכנסה מתייחס להכנסות מעבודה ולהכנסות שלא מעבודה. הכנסות מקצבאות כגון פנסיה אינן נלקחות בחשבון לצורך מבחן ההכנסה.
גיל הפרישה של גברים הוא 67. גיל הפרישה של נשים עולה בהדרגה בהתאם לתאריך הלידה של האישה. נכון להיום, גיל הפרישה של אלו שנולדו החל ממאי 1947 הוא 62. 
על מנת לא לסבך יותר מדי את הפוסט אתייחס  בהמשך רק לגברים.
העיקרון ביחס לנשים דומה: הגילאים עשויים להיות שונים והמודל עשוי להיות מורכב יותר.

אם יפנו אלי ויבקשו פוסט דומה המתייחס לנשים בלבד, אעתר ברצון לבקשה.

גיל הזכאות
גיל הזכאות לקצבת זקנה  הוא 70 לגברים. אצל נשים הוא עולה בהדרגה. גיל הזכאות של מי שנולדה החל ממאי 1970 הוא 70.
בגיל הזכאות מקבלים קצבת זקנה ללא מבחן הכנסה.

מה יותר כדאי לדחות את קבלת התשלום או לקבל תשלום במשך יותר שנים?

אין תשובה חד משמעית לשאלה הזו. היא תלויה במספר רב של גורמים חלקם אישיים.
גורמים רלוונטיים במיוחד הם רמת ההכנסה מעבודה ורמת ההכנסה שלא מעבודה, בהם אדון בפסקאות הבאות. 

תוחלת החיים האישית

גורם אישי שברוב המקרים אני איני מסוגל לנתח אותו הוא תוחלת החיים האישית.
ככל שהיא ארוכה יותר כך משתלם יותר לדחות את התשלום ולקבל תשלום חודשי גבוה יותר.
ללא מידע אחר כדאי לקחת את תוחלת החיים המותנית. זוהי תוחלת החיים בידיעה שאותו אדם הגיע לגיל הפרישה. 
כמובן שתוחלת החיים היא ממוצע ותוחלת החיים של אדם ספציפי תלויה בגורמים אישיים, כגון: מצב בריאות, תוחלת החיים במשפחה שלו וכיו"ב. 

ניתוח מפורט של תוחלת החיים המותנית (מי שאינו מעוניין לקרוא יכול לדלג)
השורה התחתונה היא שתוחלת החיים של גבר שהגיע לגיל 65 היא 84.5.

לפי נתוני הלמ"ס, נכון לשנת 2016 תוחלת החיים של גברים בישראל היא 80.7. לצורך הדיון נתעלם מפרמטרים כמו השכלה גבוהה והשתייכות לקבוצת האוכלוסייה של יהודים, המגדילים את תוחלת החיים.

לא נוכל להתעלם מהנתון של מספר השנים שיש להוסיף בגלל שאותו אדם הגיע לגיל 65. 

על פי נתון זה, לתוחלת החיים של מי שהגיע לגיל 65 יש להוסיף 
19.5 שנים, כלומר: תוחלת החיים שלו היא 84.5.

תוחלת החיים כוללת גם כאלה שנפטרו בינקות, בילדות, בגיל צעיר ובגיל מאוחר יותר לפני גיל 65 ולכן תוחלת החיים המותנית בהגעה לגיל 65 היא רלוונטית.
אגב, גם תוחלת זו תלויה בפרמטרים כמו השתייכות לקבוצת אוכלוסייה.
תוחלת החיים המותנית גדלה ככל שהגיל גבוה יותר.

רמת ההכנסה מעבודה בלבד
עד רמת הכנסה מסוימת זכאים לגמלת זקנה מלאה. 
על פי הנתונים באתר הביטוח הלאומי נכון למאי 2018, יחיד (ללא בת זוג) המשתכר עד 5,646 ש"ח ברוטו בחודש זכאי לקצבת זקנה מלאה.  

מי שיש לו בן/בת זוג ומשתכר עד 7,529 ש"ח בחודש זכאי לקצבת זקנה מלאה.

זכאים לקצבת זקנה חלקית בהתאם לגובה ההכנסה אלו המשתכרים יותר מהסכומים שצוינו לעיל:  

יחיד המשתכר עד 9,228 ש"ח בחודש

מי שבן/בת זוגו אינו/ה מקבל/ת קצבה מביטוח לאומי ומשתכר עד 13,040 ש"ח בחודש.

מי שבן/בת זוגו מקבל/ת קצבה מביטוח לאומי ומשתכר עד 11,010 ש"ח בחודש.

חלקיות הקצבה נקבעת לפי גובה ההכנסה בתוך הטווח המאפשר קבלת קצבת זקנה חלקית.

המסקנה היא שברוב המקרים למי שמשתכר עד הסכום המקנה קצבת זקנה מלאה בגיל הפרישה עשוי להיות כדאי לבקש קצבת זקנה בגיל הפרישה.

כמובן שצריך להביא בחשבון גורמים נוספים, למשל: גובה קצבת הפנסיה.   

רמת ההכנסה שלא מעבודה בלבד
הכנסה שלא מעבודה היא למשל הכנסה מדירות והכנסה מרווחי הון.
כאשר מישהו אינו משתכר מעבודה ואין לו בן/בת זוג הוא זכאי לקצבת זקנה מלאה בתנאי שההכנסות שלו שלא מעבודה אינן עולות על 16,938 ש"ח בחודש (נכון למאי 2018).
הוא אינו זכאי לקצבת זקנה כאשר ההכנסות שלו הן מעל 20,520 ש"ח בחודש.

אם יש לו בן/בת זוג, הוא זכאי לקבל קצבת זקנה מלאה בתנאי שההכנסות שלו אינן עולות על 22,587 ש"ח בחודש.

נדמה לי שלגבי רוב הקוראים, המשמעות המעשית היא, שאם אינם עובדים הם זכאים לקצבת ביטוח לאומי מלאה בגיל הפרישה.

המסקנה היא שברוב המקרים למי שמרוויח שלא מעבודה פחות מהסכום המקנה קצבת זקנה מלאה כדאי לקבל את הקצבה בגיל פרישה.
ככל שההכנסה גדלה ושיעור הקצבה שיקבל קטן, כך גדלה הכדאיות של דחיית קבלת הקצבה.

רמת ההכנסה מעבודה ושלא מעבודה
אלו שמרוויחים גם מעבודה וגם שלא מעבודה זכאים לקצבת זקנה מלאה בתנאים הבאים (נכון למאי 2018):

ללא בן/בת זוג: הכנסה חודשית מעבודה עד 5,646 ש"ח והכנסה חודשית שלא מעבודה עד 11,292 ש"ח.

עם בן/בת זוג: הכנסה חודשית מעבודה עד 7,529 ש"ח והכנסה חודשית שלא מעבודה עד 15,058 ש"ח.

המסקנה דומה למסקנות בסעיפים הקודמים: לרוב למי שזכאי לקצבת זקנה מלאה כדאי לקבל אותה בגיל פרישה. 

האם גובה הקצבה ישתנה?

גורם זה צריך להילקח בחשבון בהחלטה: אם היא תגדל ריאלית, זה שיקול בעד דחייה וקבלת אחוזים נוספים בגלל הדחייה.
אם היא תקטן בעתיד, זהו שיקול בעד קבלת הקצבה בגיל הפרישה.

יש החוששים שלא רק שהיא תקטן אלא תיעלם לחלוטין. תחשיב אקטוארי מראה כי כספי הביטוח הלאומי של מדינת ישראל ייגמרו בשנת 2042.  נדב טסלר טוען בצדק, שזהו פופוליזם לחשוב שבמועד זה יפסיקו לשלם קצבאות זקנה של ביטוח לאומי.

מה שכן יקרה, לדעתי, במהלך התקופה זה הקטנת גובה קצבאות הזקנה. 
במדינה שמדורגת במקום לא מחמיא במדד השחיתות השלטונית, מקצה תקציבים פרטיים לטובת חברי כנסת סוררים מהקואליציה ומחליטה, בשונה ממרבית המדינות המפותחות, לבטל הנחה בתחבורה ציבורית לאזרחים ותיקים, לא יהיה ריאלי לצפות שלא יקצצו בגמלת הזקנה.

הקטנה אינה בהכרח קיצוץ נומינלי בקצבאות. להלן רשימה לא ממצה של טכניקות אחרות אפשריות לקיצוץ:

1. להעלות את גיל הפרישה ו/או להעלות את גיל הזכאות.

2. לא לעדכן את גובה הקצבה כשהמדד עולה.

3. להקטין את גובה ההכנסה מעבודה ו/או שלא מעבודה המאפשר קבלת קצבת זקנה מלאה.

3. להקטין את גובה ההכנסה מעבודה ו/או שלא מעבודה המאפשר קבלת קצבת זקנה חלקית.

4. להקטין את אחוזי התוספת עבור דחיית קבלת הקצבה.

מדוע החלטתי לקבל קצבת זקנה של ביטוח לאומי בגיל 67?

פסקה זו עוסקת בקבלת ההחלטות האישית שלי. יש לי הכנסה פסיבית שלא מעבודה ואני מתכוון להמשיך לעבוד גם אחרי גיל 67. 
כפי שקראתם בתחילת הפוסט, זהו בדיוק המצב בו קיימת דילמה.

ההכנסה הפסיבית החודשית שלי לא ממש יוצרת דילמה. היא מתחת לסף שעד אליו מקבלים קצבת זקנה מלאה.

נשארה רק ההכנסה מעבודה כעצמאי. נכון להיום, אני עובד מעט במספר תחומים שונים והכנסותיי אינן מגיעות לסף השולל קצבת זקנה מלאה מהביטוח הלאומי.

אבל מי יודע, האם ארוויח בעתיד הרבה או מעט?
הניסיון שלי כיועץ עצמאי במחשבים ובטכנולוגיית המידע, בעיקר כשכבר הגעתי לגיל מבוגר, הראה שיש תנודות קיצוניות ברמת ההכנסה שלי.

שנה גרועה, הפכה בשתי שיחות טלפוניות שקיבלתי, לשנה יותר מסבירה. כל אחת מהשיחות האלה נגמרה בעבודה של מספר חודשים ביותר ממשרה שלמה, שהתחילה ממש מיד אחרי השיחה.
גם היום יש כאלה המוכנים לשלם שכר גבוה לשעה עבור עבודתי. כיום מספר השעות האלה הוא קטן מאד. 

שינוי עשוי להתרחש גם בעתיד: 

האם תהיה לי פריצת דרך בכלכלת המשפחה?

האם אתחיל לקבל ייעוצים בניהול סיכונים?

האם ההרצאות שלי יביאו הכנסה גבוהה יותר ממה שהיום?

האם אקבל ייעוץ בהיקף משמעותי בתחום המחשבים? 

האם הכנסותיי מהוראת ברידג' או מכתיבת בלוגים יצמחו במפתיע? 

הנחתי שתי הנחות:

1. קצבת הזקנה של המוסד לביטוח לאומי תקטן ריאלית לאורך זמן.
תומך בלקיחה מידית של הקצבה

2. אחייה לפחות עד תוחלת החיים של מישהו שהגיע לגיל 67. 
תומך בדחיית קבלת קצבת הזקנה.

עדיין שאלת המפתח הייתה ונותרה: מה יהיה גובה הכנסותיי מעבודה?
אין לי תשובה לשאלה הזו. כמומחה לניהול סיכונים וכשחקן ברידג' מומחה ואם להזכיר את עברי הרחוק, גם בעל תואר B.A בסטטיסטיקה, ניסיתי להעריך את ההסתברות לעלייה דרמטית בהכנסותיי מעבודה. 

הערכתי שההסתברות לכך היא נמוכה ולפיכך בחרתי לבקש לקבל בגיל 67 את קצבת הזקנה מהמוסד לביטוח לאומי.

קיצור תולדות הפקס

לפי הויקיפדיה העברית, הפקס הומצא בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי הממציא הסקוטי אלכסנדר ביין, עוד לפני שהומצא הטלפון. עוד מוסיפה הויקיפדיה, שעד אמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 לא נעשה בו שימוש נרחב בגלל פרדוקס הביצה והתרנגולת ובגלל היעדר תקנים. 
הביצה והתרנגולת: כשאין מספיק מכשירי פקס לא כדאי לקנות מכשיר פקס.

מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 עד אמצע שנות ה-90 של אותה המאה החל תהליך של חדירת הפקס לשוק.

פקס בישראל

כשיזם הביא פקסים לישראל בשנות ה-90 צחקו ממנו. בסופו של יום הוא היה זה שצחק כל הדרך אל הבנק.
היום יש מכונות פקס בלא מעט בתים בישראל.
במקום לשלוח מסמך בדואר ולחכות מספר ימים עד שיגיע ליעדו, שדרו אותו באמצעות פקס במחובר לקו טלפון.
כשאני כותב "מספר ימים" איני טועה: באותה תקופה דואר ישראל עבד הרבה יותר טוב ממה שהוא עובד היום ומכתבים הגיעו תוך מספר ימים.  

האינטרנט ומדפסות ביתיות רב תכליתיות

 

באותה תקופה לא בכל בית היו מחשב אישי ומדפסת. כשהייתה מדפסת אפשר היה להשתמש בה רק להדפסה.
כמה שנים מאוחר יותר הפכו המדפסות למכונת משרד ביתיות רב תכליתיות: הדפסה, סריקה ואפילו פקס. כמעט בכל בית תוכלו למצוא מדפסת רב תכליתית המחוברת למחשב אישי.
לצורך פוסט זה, חשובה אפשרות הסריקה לתוך מסמך הנשמר במחשב.

בסוף שנות ה-90 חדר גם האינטרנט לישראל. 
הדפדפן של חברת Netscape ז"ל שלט בשוק והמהדורה הראשונה של Internet Explorer התחרתה בו.
לא ממש ידידותי וקל לשימוש.
העולם התקדם והחל מתחילת המאה ה-21 כמעט בכל בית יש אינטרנט קל ונוח לשימוש. באינטרנט משתמשים גם בדואר אלקטרוני. 

אגב, כשמישהו שולח היום פקס לבנק, חברת ביטוח או משרד ממשלתי, באותו משרד אין מכונת פקס שמקבלת את המסמך, זה מגיע לישירות למחשב.

מה זה קשור לפקס?
במקום לשלוח פקס ניתן לסרוק אותו לתוך מסמך במחשב ולשלוח אותו באמצעות דואר אלקטרוני או באמצעי אחר מהמחשב. 
השימוש בפקס הלך וקטן. אגב, גם את שירותי הדואר החליף הדוא"ל בלא מעט מקרים.

הטלפון החכם
הטלפון הסלולרי הנייד הפך לטלפון חכם. סטיב ג'ובס היה זה שהגה את הרעיון של הטלפון החכם. 
גם הטלפון החכם יכול להחליף את הפקס. יש בו מצלמה. אפשר לצלם באמצעותה מסמכים ולשלוח אותם באמצעות אפליקציה זו או אחרת.

לו מישהו היה מנסה היום לייבא פקס לישראל
הניחו לרגע שהיזם לא ייבא מכונות פקס לישראל. בשנת 2018 הוא היה מחליט לייבא אותן לישראל.
גם הפעם היו צוחקים ממנו, אבל לשם שינוי הוא היה כנראה בוכה ולא צוחק. 
עיתוי הוא דבר חשוב בעסקים וזמנו של הפקס עבר. הוא הוחלף על ידי טכנולוגיות מתקדמות יותר.

אבל לצערנו יש כאלה שנשארו מאחור

 

המילה "לצערנו" בכותרת פסקה זו נובעת מכך שאני ואחרים נזקקים לשירותיהם של גופים במגזר הציבורי וחברות הדורשים מאיתנו לשלוח מסמכים על מנת לספק לנו שירותים.
הבעיה היא שניתן לשלוח אליהם מסמכים רק באמצעות פקס או דואר וניתן לקבל מהם מסמכים רק באמצעות פקס או דואר.
תהליך יקר לא יעיל המבזבז זמן ומשאבים.

אולי הגיע כבר הזמן שהם יצטרפו אלינו במאה ה-21 ונוכל סוף סוף לקבל מהם שירות סביר?

האסון הנורא בנחל צפית בראייה של ניהול סיכונים

אני משתתף בצערן העמוק של המשפחות שאיבדו את בנותיהן ובניהן באסון הנורא. 
כמובן שלא אתייחס לשאלת האחריות האישית של גורם זה או אחר. אתייחס למה שקרה מזווית של מומחה לניהול סיכונים.

ארגון המעוניין לנהל סיכונים צריך לבנות מסגרת (Framework) לניהול סיכונים. 
המסגרת מגדירה ברמת על את אופן ניהול הסיכונים. היא מגדירה תפקידים ואחריות. היא מגדירה תקציבים. היא מגדירה מעקב ודיווח על ניהול סיכונים ועוד.

כשיש מסגרת יכול הארגון לפעול באופן פרטני ולזהות סיכונים, לנתח אותם, להעריך אותם ולטפל בהם. 

הגדרת ה-Framework היא מרכיב מהותי המבחין בין אנשים המנהלים את הסיכונים שלהם לבין ארגונים המנהלים את הסיכונים בארגון.

האם מכינה קדם צבאית היא ארגון היכול לבנות Framework לניהול סיכונים?

להערכתי ארגון כזה היא קטן מדי, דל אמצעים ודל כישורים על מנת לבנות Framework.
אין לארגון כזה את המומחיות ואת המשאבים לנהל באופן שיטתי סיכונים.

האם משרד החינוך הוא ארגון היכול לבנות Framework לניהול סיכונים?
התשובה לשאלה הזאת חיובית. משרד החינוך גם מנהל בפועל תהליכים של ניהול סיכונים בהקשר של טיולים.
אני אומר זאת מידיעה אישית. בכובע אחר שלי כמורה לברידג' המלמד גם ילדים בבתי ספר הוצאתי "טיולים".

המושג טיולים מופיע עם מרכאות משום שה"טיולים" שאני הייתי אחראי עליהם היו נסיעות לאליפות בתי הספר בברידג'. 
על אף שלא היה מדובר ביציאה לטבע שקט או סוער הייתי צריך לפעול לפי נוהל הטיולים של משרד החינוך.

נוהל הטיולים מהזווית שלי

אני מניח שהנוהל לטיול בטבע הוא מחמיר יותר או שווה לנוהל של נסיעה במיניבוס שהזמין בית הספר לתחרות ברידג' בתל אביב שאורכת בין שלוש לארבע שעות.

הטיפול בהקשר של נסיעה לתחרות ברידג היה כדלקמן:

1. בבית הספר מונתה מורה שהיא אחראית על בטיחות
הוגדרה אחריות

2. המורה הזו מינתה אותי לאחראי על "הטיול" (תחרות ברידג') 
התווסף אחראי שנמצא בשטח

3. מלאתי טופס בקשה שנשלח בדוא"ל למטה הטיולים של משרד החינוך, למנהלת ולמורה האחראית על בטיחות. אם אני זוכר, אותה מורה חתמה על הטופס.
הוגדרו הפרטים של הטיול כולל האחראי ופרטי ההתקשרות שלו

4. חיכינו לקבלת אישור שהתקבל
מטה הטיולים הוא צוות שיש לו מיומנות וידע וגישה לגורמים המעבירים מידע קונקרטי רלוונטי.

5. במקביל נשלח טופס בדוא"ל לכל הורי התלמידים שביקשו להשתתף. בטופס נרשמו הפרטים כגון: שעת היציאה, מקום היציאה (בית הספר), שעת חזרה משוערת, פרטי התקשרות של ההורים שהיה עליהם למלא, אחריות ההורים להבאת ואיסוף התלמידים וחתימה על הסכמתם ליציאת הילד/ילדה לתחרות.
שיתוף מלא של ההורים. ללא הסכמת ההורים ילד לא משתתף בתחרות. 

6. אישור סופי של מטה הטיולים של משרד החינוך בסמוך למועד התחרות.
אפשרות לבטל את הטיול במקרה של התרעה על אפשרות של אירוע סיכון כלשהו.

נוהל הטיולים הזה נראה כחלק מניהול כולל של סיכונים. ללא בחינה ספציפית של פרטים הוא נראה בהחלט סביר.

הצעה לניהול סיכונים במכינות קדם צבאיות

בהיעדר יכולת סבירה ומשאבים לניהול סיכונים במכינות הקדם הצבאיות, טבעי שהם ישתמשו במסגרת וביכולות של משרד החינוך בניהול סיכונים ובתהליכים שהוגדרו במשרד.
התקורה על גוף העוסק בניהול סיכונים בכלל בתי הספר בארץ היא אפסית.

לידיעתכם, אני לא המצאתי את הגלגל. בעקבות האסון רואיין בטלוויזיה מר בן-יעקב שהיה בעבר אחראי על המכינות הקדם צבאיות במשרד החינוך.
האיש טען שכשכיהן בתפקיד היכן הצעה ביחס לטיולי תלמידי המכינות ברוח הדברים שהצעתי כאן, והגיש אותה בפורומים פנימיים של משרד החינוך.
לדבריו הצעתו נדחתה.

ראייה קצת יותר רחבה

אני כותב את הדברים לא כדי להצביע על אשמים באסון הנורא, אלא כדי להפחית את ההסתברות לאסון הבא. 

הכוונה שלי היא שהתפיסה שאני מעלה תופעל ביחס לטיולי המכינות אבל לא רק לגבי טיולים. 
היא צריכה להיות מיושמת גם ביחס למכלול הסיכונים האחרים. ארגון גדול ורב משאבים יכול לזהות אותם, לכמת אותם ולהעריך אותם ואם צריך גם לטפל בהם.
ארגונים קטנים ודלי משאבים אינם בנויים להתמודד באופן מלא עם ניהול סיכונים. כאמור הם צריכים להיכלל במסגרת של ניהול הסיכונים של ארגון גדול.