יום ראשון, 10 במאי 2026

ניהול כלכלי וריצה למרחקים ארוכים: נפילה

 

אני אחרי ריצת 10 ק"מ במרתון תל אביב 2026. 
כל הזכויות שמורות לאבי רוזנטל

בפוסטים קודמים התייחסתי לאפשרות ללמוד על התנהלות כלכלית מריצה למרחקים ארוכים.

למשל: מה אפשר ללמוד ממרתון תל אביב על התנהלות כלכלית ועל התנהלות בכלל?

הפעם אתיחס להיבט של נפילה, שלא התייחסתי אליו בפוסטים קודמים.


כהרגלי מדי שבוע, רצתי אתמול (9.5.26) כ-8 ק"מ בהר איתן.

שלא כהרגלי נפלתי. 




נפילות בגיל השלישי



נפילות מסוכנות. נפילות מסוכנות יותר בגיל השלישי משום אם נפגע משהו לוקח יותר זמן להחלים, אם בכלל. 


באתר מכבי שירותי בריאות ראיתי כתבה של גריאטר מומחה שבה ציין כי בגיל השלישי נופלים בממוצע 4 פעמים בשנה. 

כמנהל סיכונים אני מציע לאזרחים ותיקים שרצים להיערך לאירוע של נפילה.

ריצה מגדילה את ההסתברות ליפול. רופאת המשפחה שלי הציעה לי לתרגל פילאטיס.
לדעתה זה משפר את היציבות ואת שיווי המשקל ומקטין את ההסתברות לנפילה. 

קיבלתי את דעתה ומאז אני משתתף פעם בשבוע בשיעור פילטיס. 

הרושם שקיבלתי הוא, שפילאטיס אכן משפר את היציבות שלי, בנוסף לתועלות אחרות. 

מאז שאני מתרגל פילטיס לא נפלתי בריצה, עד אתמול.



מדוע נפלתי?



בהקשר אחר, כתבתי במקום אחר מאמר שכותרתו "זה שאינך רואה - הוא שיפילך". 

זה בדיוק מה שקרה לי. 
צריך בכל זמן ריצה לשמור על מודעות לסיכוני נפילה ולא עשיתי זאת. 

אגב, שמירה מתמשכת על מודעות לסיכוני רשת וסייבר הוא על סמך ניסיוני, הדבר החשוב ביותר באבטחת מידע ומניעת "נפילה ברשת".


מה בדיוק קרה?


אחרי 6 ק"מ של ריצה הגעתי לירידה קלה. אני לא רץ על אספלט משום שזה גורם נזקים לברכיים. 
רצתי  על העפר בשוליים. בקטע הזה העפר היה מעורב עם חצץ. 
ראיתי קבוצה של אנשים הולכים מולי על הכביש. 
חשבתי שאחד מהם חבר שלי שהולך שם עם קבוצה כמעט כל יום.

במקום להסתכל לאן אני רץ הסתכלתי שמאלה אל האנשים בקבוצת ההולכים. 

לא ראיתי שינוי קטן במתווה שבו רצתי ונפלתי. 

את  הנפילה בלמתי בעזרת הידיים (מזכרת לנפילה פצע לא גדול בכף יד ימין). באזור שמעל ומתחת ברך ימין היו שריטות מדממות. 

ההולכים מולי ניגשו לעזור לי. עמדתי מהר על הרגליים. 
לאחד מהם היו פלסטרים וחומר למריחה על האזור שנפגע. 
טיפלנו באמצעותם בבעיה. 
עדיין יש לי שריטות שטרם הגלידו. יצאתי בזול. עוד שבוע יהיו כלא היו.


כעבור כמה דקות המשכתי בריצה עם מודעות למה גרם לבעיה? 
רצתי יותר לאט. הפעם הייתי מודע רצתי יותר לחשש מנפילה.




האנלוגיה להתנהלות כלכלית




כאשר לא רואים את הסיכונים לפגיעה במצב הכלכלי של משק בית אפשר ליפול כלכלית.


המצב הקלאסי של הוצאה גבוהה מההכנסה


במצב הזה נתקלתי עשרות פעמים אצל לקוחות בכלכלת המשפחה. גם במקרים שביצעתי ייעוצים בהתנדבות וגם במקרים בהם הלקוחות שילמו על היעוץ. 
אם זוג או יחיד או משפחה מוציא באופן עקבי יותר מההכנסות שלו, זה יביא, כמעט בודאות לנפילה כלכלית קשה.
דוגמה: הפרשנית


יותר מדי הלוואות ובמיוחד משכנתא מסוכנת


כשהמשכנתא גבוהה מיד יחסית למצב הכלכלי של המשפחה אפשר ליפול. 
מספיק שמישהו מבני הזוג יפוטר או ששכרו יקוצץ ריאלית על מנת שהמשפחה לא תעמוד בתשלומי המשכנתא ותיפול כלכלית. 
יתכן שתצטרך להחזיר את הדירה או למכור אותה. יתכן שתיכנס לחובות כאלה שלא תוכל לצאת מהם. 
אם רואים את הסיכון אפשר להיערך אליו לפני שנופלים. אולי לרכוש דירה זולה יותר עם משכנתא נמוכה יותר. 


אפשרויות נפילה רבות אחרות


כמו שבריצה עלולות להיות סיבות רבות לנפילה וצריך לשמור על מודעות לסיכון של נפילה, כך גם בהתנהלות כלכלית. 
בהתנהלות כלכלית עלולות להיות סיבות רבות יותר לנפילה ועלולים להיות קשרים בין סיבות שונות לנפילה.

ציינתי בפוסט זה שתי דוגמאות נפוצות לנפילה כלכלית של משפחות ויחידים יש עוד דוגמאות רבות שאני מכיר.


יום שבת, 9 במאי 2026

מתרבים הסימנים: ממשלת ישראל לא רוצה ולא יודעת לנהל את כלכלת המדינה

 


אינדיקטורים רבים תומכים  בתחזית הכלכלית שלי לשנת 2026, על פיה, אם הממשלה הנוכחית תמשיך לכהן, יורע המצב הכלכלי של מדינת ישראל. 


בעיתון "דה מרקר" מתאריך 1.5.26 שלושה כתבים הציגו שלושה אספקטים שונים בהם מדינת ישראל מתדרדרת כלכלית.

הממשלה לא עושה מאמץ מינימלי לטפל בהם. 

זה מתחיל בזה שכלכלת מדינת ישראל נמצאת בסדר עדיפות נמוך מבחינת בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ וניר ברקת וכמעט כל חבריהם לקואליציה. 

 זה נמשך בתרבות השקר שעל פיה מתעלמים מכל מה שלא נוח להם.



גיא רולניק: עליות מחירים למרות ירידת שער הדולר

 


שער הדולר יורד באופן עקבי. בשבוע שעבר הגיע לשער נמוך במיוחד של 2.83 ש"ח. 

במצב כזה מחירי מוצרים מיובאים צריכים לרדת. כי היבואן משלם פחות שקלים עבור אותו המוצר שקודם שילם עליו יותר שקלים.

למרות זאת המחירים ממשיכים לעלות בקצב מהיר. 

מישהו מהמתווכים בדרך מרוויח מזה יותר כסף. אולי יותר מאחד. 

את ממשלת ישראל זה לא מעניין, במקרה הטוב, ולכן היא אינה מטפלת בבעיה. 

מדובר בעיקר בראש ממשלה, שר הכלכלה ושר האוצר. 


אחת הדוגמאות הבולטות שרולניק מביא היא מחירי מכוניות חדשות.  

את הבעיה מחמיר המונופול של ארבע חברות השולטות בשוק המסורתי. מישהו נתן להם גם לייצג בארץ את החברות הסיניות המספקות מכוניות חשמליות.



אבי בראלי: סחיטה ופרוטקשיון 



אבי בראלי מציג נתון בלתי נתפס. כ-87% מהקבלנים נסחטים ומתבקשים לשלם דמי חסות בתמורה לשירותי אבטחה באתרי הבנייה שלהם. 

סירוב פירושו שנותני החסות ישלחו אנשים שיגרמו נזקים גדולים לציוד ולחומרי הבנייה.


יש גם פרוטקשיון כלפי חקלאים. משפחות פשע נותנות שירות שמירה על השדות והתוצרת שלהם. 

אין תשלום פרוטקשון אז משפחות הפשע פוגעות קשה בשדות ובתוצרת החקלאית. 

גדרות לא ממש עוזרות. משפחות הפשע משתמשות ברחפנים. 


באופן ברור אפשר לצרף לרשימת האשמים במחדל הזה את השר איתמר בן-גביר, שאינו מטפל בפשיעה החמורה במגזר הערבי.

כמו שאנחנו רואים פשיעה לא מטופלת זולגת גם למגזרים אחרים.



סמי פרץ: פגיעה בחוסכים הפנסיוניים



סמי פרץ כתב על הרווחים המופרזים של סוכני הביטוח על חשבון החוסכים הפנסיוניים. 

תכנית שינויים, שיזמה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, אמורה לצמצם את הרווחים המופרזים על חשבון החוסכים, שבכל מקרה הפנסיה שלהם עלולה לא להספיק בחלק גדול מהמיקרים.


מומחים מסכימים שהתוכנית טובה. גם שר האוצר, או לפחות לכאורה שר האוצר, סמוטריץ, מסכים. 


לדבריו, הוא צריך לבחור את הקרבות שלו. 

בתרגום שלי לעברית: הוא מנסה לשרוד פוליטית תחת החשש שלא יעבור את אחוז החסימה ולקדם את האג'נדה הפוליטית הקיצונית שלו במקום לטפל בבעיות הכלכליות של מדינת ישראל. 

הוא מקדם זאת באמצעות כספים קואליציוניים ותקציבים מוגדלים לקרובים אליו פוליטית. 

בפיסקה שכותרתה "גיא רולניק" יכולתם לראות דוגמה נוספת לאותה גישה של בצלאל סמוטריץ. 



לסיכום



אפשר למצוא תחומים כלכליים נוספים רבים בהם פועלת ממשלת ישראל בגישה דומה לגישה המתוארת בפיסקאות לעיל. 

כך למשל טיפול כושל במערכת החינוך, פגיעה באקדמיה הישראלית, פגיעה מתמשכת בפריפריה ועוד תחומים רבים שלא אמנה אותם כאן.



יום רביעי, 6 במאי 2026

בהוטן: אין טוב בלי רע

 



לפני פחות משנה ישבתי בבית של חברים עם מספר חברים שלהם.

השיחה איתם הגיעה לנושא של נסיעות לחו"ל למדינות פחות נודעות. 

סיפרתי על בהוטן וחלקתי שבחים רבים להתנהלותה בתנאים קשים, למלך הקודם מנהיג מופלא, משפחת המלוכה שעושה טוב למען האזרחים, חוסר השחיתות ועמידתה מעוררת ההשראה של המדינה הקטנה הזו באתגרים הקשים שלה


כולם חוץ מאחת התרשמו לחיוב ממה שסיפרתי. 

האחת הזאת הייתה בטוחה שהמציאות הבהוטנית היא רעה. 

הגברת הזאת היא נפאלית החיה בישראל.  


היחס של הבהוטנים לשכניהם הנפאלים המגיעים לארצם כמהגרי עבודה הוא גרוע. 


הם מבצעים עבודות שחורות ומקבלים הרבה פחות זכויות מאזרחים בהוטנים. 


כשביקרתי בבהוטן סיפרו לי על שתי שכנות ענקיות הודו וסין הרוצות לבלוע אותן. 

לא סיפרו לי על השכנה הענייה נפאל (שאין לה גבול עם בהוטן אבל היא לא רחוקה), שגם היא יותר גדולה מבהוטן, אבל הרבה יותר ענייה. 

לפי נתוני הבנק העולמי אוכלוסיית נפאל מנתה בשנת 2024 יותר מ-29 מיליון תושבים.

הערכת אוכלוסיית בהוטן לפי הויקיפדיה היא 800,574 תושבים נכון לשנת 2026.



ההגירה מנפאל לבהוטן מזווית נפאלית



נפאלים עניים רבים הם מהגרי עבודה לבהוטן. בדומה למהגרי עבודה שמגיעים לישראל מאפריקה למשל. 

גם כשהם מבצעים עבודות פשוטות בשכר נמוך הם כנראה מרוויחים יותר ממה שהרוויחו בנפאל. 

התמ"ג לנפש בבהוטן הוא 3,771 דולר ובנפאל הוא רק 1,450 דולר.


הנפאלים מרגישים שפוגעים בזכויותיהם הבסיסיות. 

חוקת בהוטן מאפשרת לכאורה חופש דת, אבל זכאים לו רק בודהיסטים מזרם מהאיאנה והינדים.  

הבהוטנים והטיבטים משתייכים לזרם המהאיאנה. 80% מהנפאלים הם הינדוהיסטים. לא הצלחתי לזהות לאיזה זרם בודהיסטי משתייכים הנפאלים שהם בודהיסטים. 

על פי הויקיפדיה, הבודהיזם המקומי שם מהול בהינדוהיזם. קצת מזכיר לי איסלאם רך באינדונזיה עם השפעות הינדוהיסטיות. 


בשנת 2008 היו 35% מהבהוטנים שייכים לקבוצה אתנית הנקראת Lhotshampa

לקבוצה זו משתייכים בהוטנים ממוצא נפאלי דוברי השפה הנפאלית. 

בשנת 1990 גורשו כ-100 אלף מהם לנפאל ולא ניתן להם לחזור לבהוטן. הם גרים במחנות פליטים בנפאל. 

שלטונות בהוטן טוענים שהם עזבו מרצונם הטוב ואיבדו את אזרחותם. 




ההגירה מנפאל לבהוטן מזווית בהוטנית



מי שקרא את הפוסטים שלי על האתגרים של בהוטן והחזון של המלך האב מבין שברגע שבהוטן תאבד את הזהות הייחודית שלי, ההסתברות שהיא תיבלע על ידי הודו (במקרה הטוב) גבוהה מאוד. כך קרה לממלכות קטנות אחרות בהרי ההימאליה. 

במקרה הרע תיבלע על ידי סין. טיבט מספר 2 מבחינת חופש הדת שלהם והפגיעה באזרחים. 


הבהוטנים טוענים שבלתי אפשרי לאכוף מניעת כניסה לא חוקית לבהוטן. טענה סבירה מאוד. יש גבולות ארוכים באזורים די שוממים, כפי שקראתי גם בספרו של מנחם מרקוס "נעלם בבהוטן".

החשש שלהם הוא שאם ימשיכו להגיע מהגרי עבודה מנפאל במספרים גדולים הם יהפכו לרוב ובהוטן תאבד את ייחודה.

המספר של 35% מהאוכלוסייה נפאלים בשנת 2008 מוכיח שיש אמת בטענתם. 


מבחינתם נפאלי שנכנס לבהוטן באופן לא חוקי אינו אזרח ויש לגרש אותו.




דברים רעים נוספים



לא כל הבהוטנים הם אנשים טובים ותמימים. מנחם מרקוס מספר בספרו על מבריחים החוצים את הגבול לסין לצורך הברחות. 

הוא כותב על חיילים וקצינים ששיקרו ביחס לשאלות המתיחסות לניב כורך ז"ל. 

חברי המשלחת לחיפוש ניב כורך חשדו שהיו ביניהם כאלה שנחשבו לשדוד אותו ואולי אחד או מספר מצומצם מהם השתתף בהריגתו לצורך קבלת טובות הנאה. 

גם מקרה חשוב הרבה פחות בו אחד הבהוטנים גנב מהם כמה מטרים של חבל.


דבר רע, הרבה פחות משמעותי מהקודם, מתיחס לאגוז אדום שחלקם לועסים במשך שעות ובמשך ימים וחודשים. . 

האגוז הזה פוגע בשיניהם ורבים מהם מאבדים את רוב שיניהם.



הזווית שלי: הסכנה של איבוד זהות ייחודית



לא רק בהוטן נמצאת בסכנה של איבוד זהות והיטמעות במדינה גדולה יותר תוך איבוד הזהות הייחודית שלה. 
זה נכון גם לאזורים כחולים כולל איקריה


זה נכון גם לחברה הנפלאה באי באלי באינדונזיה ובמקומות רבים נוספים. 

כך למשל גם יפן וגם איסלנד מנסות לשמור על הזהות הייחודית שלהן. לא בטוח שיצליחו בכך לאורך זמן.. 

ניתן לראות את זה גם בקבוצות אתניות קטנות בסין הנבלעות באוכלוסיה ובתרבות הסינית. 


אפשר להזמין את ההרצאה שלי על בהוטן והרצאות אחרות שלי. 
אפשר גם לצפות בהן בערוץ היוטיוב שלי.



יום שלישי, 5 במאי 2026

בהוטן: עוני מכובד


אני וילדים בהוטנים בכפר נידח עם הבלון הראשון בחייהם. 
זכויות יוצרים: אבי רוזנטל. שנת 2012


הרבה דברים טובים כתבתי על בהוטן בפוסטים קודמים, למשל חוסר שחיתות, משפחת מלוכה הפועלת למען האזרחים ומדד האושר הלאומי


לא כדאי לטעות ולהניח שהכל נפלא ומושלם בבהוטן. 



עוני 



בית קטן ועני בכפר בבהוטן. 
זכויות יוצרים: אבי רוזנטל 2012


בבהוטן יש לא מעט כפרים קטנים ועניים. הבתים מצומצמים בשטחם. למרות זאת ברבים מהם יש מקדש בודהיסטי קטן בקומה העליונה.


רועים ובקר בכביש בכפר קטו.
זכויות יוצרים: אבי רוזנטל 2012


ראינו כפרים קטנים עם מעט בתים קטנים וצפופים. פה ושם גם שניים או שלושה בתים או שאפשר לקרוא להם 2 או  3 ביקתות קטנות במקום נידח.


אנחנו לא היגענו לאזורים נידחים במיוחד עליהם מספר  מנחם מרקוס  בספרו או אזור נידח במיוחד המתואר בסרט היפה לונאנה יש יאק בכיתה

הסרט הבהוטני הזה הוא הסרט הבהוטני הראשון שהיה מועמד לפרס האוסקר. בשנת 2021 היה בין חמשת הסרטים שהיו ברשימה הקצרה הסופית כמועמדים לפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. 

על פי התיאורים מדובר באזורים עניים אפילו יותר מהמקומות העניים בהם ביקרנו. 

מקריאת הפיסקה הבאה תוכלו להבין מדוע לא הגענו לאותם אזורים.



מלונות דלים וצנועים



פריחה ליד ביתני מלון. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל 2012



מי שביקר בבהוטן בתקופה שאני ביקרתי בה ובוודאי לפניה היה חיב לעמוד בשתי דרישות:

1. מלונות שהוזמנו מראש לכל זמן הטיול.

היות שהיה מחסור בחדרי מלון, משמעות הדרישה הזו היא הגבלת מספר התיירים.


2. מדריך מקומי שילווה את המטיילים.

הדרישה הזו היא דרישה קלה לביצוע. יש לה עלות כספית לא מבוטלת. 

המדריך של הקבוצה שלנו למד לתואר ראשון בקנדה. האנגלית שלו הייתה מצוינת וההיכרות שלו עם התרבות המקומית, הרקע ההיסטורי וההקשרים הדתיים והאחרים הייתה טובה במיוחד. 

שמרתי איתו על קשר מינימלי באמצעות דוא"ל. הוא הודיע לי שהפך לעצמאי והוא מלווה טיולים. 


 כשביקרתי שם לא זוכר מלונות מפוארים. ישננו במלונות פשוטיים וצנועים. 

נאמר לנו שבאחד המלונות לא יהיו מים חמים ונצטרך לבחור בין מקלחת קרה לללא להתקלח בכלל.

המציאות הייתה טובה יותר כי היו מים חמים למקלחת. 


במלון נידח ועלוב בראש הר הופתעתי מזה שאפשר היה לשלוח ולקבל הודעות וואטסאפ.


אגב, גם באיקריה הייינו במלון פשוט מאוד ללא מותרות ופינוקים. 
לי זה לא מפריע, אני מגיע למקומות כאלה על מנת להכיר את המקומיים, אורח החיים שלהם, התרבות שלהם, אתרים ונופים.

כפי שהבנתם מפוסטים קודמים ומסרטון ההרצאה שלי על בהוטן בערוץ היוטיוב שלי, התרשמתי מאוד לטובה מהמדינה הזו.


אפשר להזמין את ההרצאה שלי על בהוטן והרצאות אחרות שלי. 
אפשר גם לצפות בהן בערוץ היוטיוב שלי.



יום שבת, 2 במאי 2026

משבר הבינה המלאכותית: מחסור בשבבים עד שנת 2030

 


על פי כתבה בכלכליסט, צפוי מחסור בשבבי מחשב עד שנת 2030

הטענה היא שבגלל צריכה מוגברת של שבבים בגלל ה-AI. 

מפעלי הייצור החדשים של סמסונג ומיקרון צפויים להתחיל לייצר רק בשנת 2027 ובשנת 2028. בשנה הבאה יהיו המפעלים מסוגלים לייצר רק 60% מהשבבים הנדרשים. 
התוצאה היא התייקרות מחשבים וטלפונים חכמים גם בשוק הקמעונאי. 


משבר השבבים מצטרף לצריכה מוגברת של משאבי תשתית על ידי AI עליה כתבתי בפוסט בינה מלאכותית: בדרך למשבר אנרגיה?   

ביחד הם מחריפים את המשבר הצפוי בבינה המלאכותית. 


 

יום חמישי, 30 באפריל 2026

בהוטן: מי עלול לחלות במחלת גבהים?

דגלים צבעניים בכניסה למנזר בראש הר בבהוטן. 
זכויות יוצרים: אבי רוזנטל
 

המקום הכי גבוה בו הייתי היה ביונאן שבסין באזור הרמה הטיבטית. הגובה היה מעט יותר מ-4,000 מטרים מעל פני הים. 

המקום השני הכי גבוה בו הייתי היה בבהוטן. קצת יותר מ-3,000 מ' מעל פני הים.

בשני המקומות הייתי צריך להיערך לאפשרות שאחלה במחלת גבהים


מבחינה כרונולוגית, ביקרתי בבהוטן לפני שביקרתי ביונאן. 


כמומחה לניהול סיכונים נערכתי מראש לאפשרות שאחלה במחלת גבהים בבהוטן. 



מה למדתי על מחלת גבהים לפני הנסיעה לבהוטן?



למדתי כמה דברים בסיסיים.



המחלה הזו מסוכנת

אם לוקים בה ולא מתנהלים נכון, זה עלול להסתיים במוות. 

ברגע שמרגישים שחליתם בה, צריך לעצור ולנוח, ולא להמשיך לעלות לגובה גבוה יותר. 

אחרי זה לרדת בהדרגה לגבהים נמוכים יותר בהם יש יותר חמצן באוויר.



כל אחד יכול לחלות במחלה

גם אם אתה בריא וצעיר יתכן שתחלה בה. 

גם אם אתה זקן וחולה במחלות אחרות יתכן שלא תחלה בה.

אחד הדברים שמצאתי בחיפושים האינטרנטיים שלי אחרי חומרים בנושא, היה סיפורו של אב לחייל משוחרר צעיר ובריא. האב פחות בריא וכבר לא צעיר. 

כל המשפחה הגיעה למקום גבוה בהימאליה. 

היחיד שחלה היה הבן הצעיר והבריא וכל המשפחה ירדה לגובה נמך יותר ביחד איתו.



הגובה המינימאלי למחלה 

2,500 מ' מעל פני הים.



עלייה הדרגתית מקטינה את הסיכון לחלות

עליה תלולה ורציפה מסוכנת. 

אם עוצרים למספר ימים בתחנות ביניים, הגוף מתרגל לדלילות החמצן.

כך נוהגים גם מטפסים מקצוענים המטפסים לפסגות הגבוהות. 

האוכלוסייה המקומית פחות צריכה את זה. הגוף שלהם כבר הסתגל לדלילות החמצן.



יש תרופה

אם נוטלים אותה במשך מספר ימים לפני העלייה לגובה, מקטינים בהרבה את ההסתברות ללקות במחלה. 

אפשר
לקחת אותה גם אם חולים, אבל היא אינה תחליף לירידה מהגובה.



יונאן



נסענו לשם באוטובוס ששרת את הקבוצה המוצלחת איתה טיילנו. 

היינו קבוצה של אנשים בשנות ה-60 של חייהם או מבוגרים יותר. 

להר בו טיילנו, וצפינו ממנו בנוף מדהים, הגענו באוטבוס פרטי. 

ירדנו ממנו קרוב לפסגה במקום נידח. 

היו כמה דוכנים של מקומיים. 

הפריט העיקרי שהושכר שם בהצלחה היה בלוני חמצן. 
המדריך המדהים של הטיול פרופ' יורי פינס הציע למי שחושב שיהיה לו קשה לשכור בלון חמצן ולקחת את הבלון להליכה הלא ארוכה שלנו. 


לא שכרתי בלון. 

היה לי הרבה יותר קשה ללכת שם מאשר במקומות אחרים בהם הלכתי. 

לא בגלל המסלול אלא בגלל דלילות האויר. 

הרגשתי שמיעוט החמצן הופך כל צעד לקשה יותר מאשר צעד דומה במקום אחר משום שאין מספיק חמצן באויר. 



בהוטן



אני והרים בבהוטן. 
זכויות יוצרים: אבי רוזנטל 2012



בבהוטן עלינו למנזר בראש הר שגובהו כ-3,000 מ' מעל פני הים. 

הבעיה הייתה שעלינו במהירות מגובה של קצת פחות מ-2,000 מ' מעל פני הים.

כפי שקראתם בפיסקה הקודמת, עלייה מהירה עלולה להגדיל את הסיכוי לחלות במחלה.


ההחלטה הראשונה שהייתי צריך לקבל כמה ימים לפני העליה הייתה: האם לקחת תרופה נגד מחלת גבהים?

החלטתי לא לקחת תרופה כשלא צריך משום שלתרופה עלולות להיות תופעות לוואי לא קלות. 

במקום זאת החלטתי לקחת בתרמיל את התרופה. החלטתי שאם יהיה לי משהו הכי קל, החשוד כסימפטום של המחלה, אפסיק לעלות. אקח תרופה, אנוח ואתחיל לרדת באיטיות כלפי מטה.



איך עולים לראש ההר?

המקומיים בדרך כלל ברגל. לאורך כל העלייה פגשתי הרבה מקומיים המטפסים רגלית.

רוב הקבוצה שלנו עלתה חלק גדול מהדרך על פרדות. 

היינו שלושה שעלו ברגל: המדריכה, הצעירה מאיתנו בכמה עשורים, מישהו שהיה ספורטאי בצעירותו ואנוכי. 

אני רוצה לספר לכם שעליתי ברגל משום שחשבתי שאני מסוגל לעשות זאת.

זה אכן היה נכון, אבל לא אסתיר מכם גם את הסיבה שמציגה אותי באופן חיובי פחות: אני גם פחדתי לרכב על פרדה. 


הפעם היחידה שרכבתי על פרדה לפני הטיול לבהוטן הייתה בגרנד קניון בארה"ב. 

הפרדה עליה רכבתי הייתה עקשנית ולא ממושמעת. לא הצלחתי להשתלט עליה. 

היא בחרה ללכך ענפים דווקא בקצה שממנו אפשר לצנוח בקלות לתחתית הקניון.



לבד

המדריכה הסבירה לנו שאם ניפרד בטעות צריך לעצור בבית קפה שם ניפגש עם הקבוצה שרכבה על פרדות. את המשך העלייה חייבים לעשות ברגל.


בדרך איבדתי את חברי לטיול ואת המדריכה. החלטתי  לעשות את מה שאמרה המדריכה. 

הגעתי לפני כולם לאזור של בית הקפה. שאלתי מקומי האם זה בית הקפה שבו יושבות קבוצות תיירים?

הוא השיב בשלילה והציע לילהמשיך לעלות עד בית קפה אחר. 

אחרי כחצי שעה עלייה הגעתי לבית קפה אחר. הרבה יותר קטן ועלוב. כמעט ריק.

שאלתי על קבוצה של ישראלים שצריכה להגיע. נעניתי שלא צריכה להגיע קבוצה כזו.

הבנתי שטעיתי. הייתי צריך להישאר בבבית הקפה הראשון. 

התקשרתי טלפונית למדריכה ושאלתי אותה מה עלי לעשות? 

היא אמרה להמשיך עד ראש ההר ולחכות לקבוצה. כך עשיתי.



בהוטנים הם אנשים טובים

זמן רב חיכיתי לקבוצה. הרבה פעמים במהלך ההמתנה ניגשו אלי מקומיים ושאלו האם אני בסדר? האם אני צריך עזרה? 

קרוב לודאי שהם חשבו גם על האפשרות שחליתי במחלת גבהים.



מחלת גבהים של מישהו אחר בבהוטן 



בפוסט בבלוג אחר כתבתי על  ספרו של מנחם מרקוס "נעלם בבהוטן"

גם מנחם מרקוס כותב על עלייה לגובה בבהוטן בחיפושים אחרי ניב כורך ז"ל שנעלם בבהוטן. 

הוא מתאר אזור שבו לא הייתי בבהוטן. אזור הסמוך לגבול עם טיבט (שהיא חלק מסין). 

גם שם יש הר ומנזר בגובה רב נעל פני הים. רק שפסגת הר ג'ומולהרי היא בגובה של כ-5,500 מ' מעל פני הים. 

מרקוס מתאר איך חלה במחלת גבהים ולולא גלולה שנתן לו אחד מחבריו למשלחת יתכן שהיה מסיים שם את חייו. 

הוא מתאר עליה פחות מדי הדרגתית לגובה הרב. 

ההסבר שלו למחלתו בגלל גילו המבוגר משמעותית מגיל יתר חבריו למשלחת ובגלל ההשמנה שלו לא ממש שיכנע אותי. 

ממה שקראתם בפסקה קודמת על המחלה לא נמצא קשר בין גיל ומצב בריאותי לבין מחלת גבהים. 



שתי נקודות בהקשר זה ביחס לבהוטן



1. הגובה הרב מעל פני הים והשטח ההררי הוא אתגר קשה למקומיים וקשה עוד יותר לזרים שאינם רגילים לאויר דליל עם מעט חמצן.


2. ההתרשמות שלי היא שרוב הבהוטנים הם אנשים פשוטים וטובים. 

אני נוטה גם לקשור את זה באמונה הבודהיסטית בגלגול נשמות. 

מי שעושה רע עלול להתגלגל בגלגול הבא למשהו גרוע.












יום שבת, 25 באפריל 2026

עלויות גלויות ועלויות נסתרות של פוסט טראומה

 


המאמר "מדינה בהפרעה" של גדעון לב ("הארץ" 24.4.2026) מציג את ההרעה בבריאות הנפשית של ישראלים עקב המלחמות הבלתי נפסקות בשנים האחרונות. 

במאמר מרואיינים חוקרים מובילים בתחום וגורמים מטפלים.

כשכ-16% במדינת ישראל סובלים מ-PTSD לעומת 5%-6% במדינות אחרות זה פער גדול מאוד.

לא כולם מפתחים PTSD מיד. אצל לא מעטים זה מתפרץ במועד יותר מאוחר.

7% מהאוכלוסייה בישראל סובלים מ-OCD (התנהגות כפייתית) פי 4 מאשר הממוצע בעולם.  

חלה גם עלייה ברמת החרדה, בדיכאון ובהתמכרויות. כל אלה מחייבים טיפול. 

באחוזים כאלה גבוהים מהאוכלוסייה לטיפול ולנזקים גדולים נוספים יש עלויות גבוהות.

PTSD הוא החלק העליון של הקרחון שרואים אותו. ההפרעות והמתחים קיימים במידה פחותה גם אצל קבוצות אוכלוסייה גדולות בהרבה. 

יש גם נזקים עקיפים כמו הפרעות שינה, תאונות דרכים, אלימות, משפחות שמתפרקות, התקפי לב 

במאמר מצוטט ניסיון של עמותת נט"ל לכמת את העלויות. דוח שפרסמה העמותה בחודש ינואר 2026 העריך את הפגיעה במשק ב-100 מיליארד שקל לשנה. 

צריך להתייחס לעלות כזו כעלות נמשכת במשך כמה שנים.

ברור שהמשך המלחמה, למשל הסבב השני של המלחמה באיראן החמיר את המצב.


להערכתי, יש קושי להעריך במדויק את הנזקים העקיפים ואת הפגיעה באנשים נוספים שלא בהכרח נזקקים לטיפול.



הזווית האישית שלי



אני רואה בעצמי אדם בר מזל שנפגע פחות יחסית. 

בין השאר משום שניסיתי כמיטב יכולתי לשמור על אורח החיים הבריא שסיגלתי לעצמי, למרות האילוצים. 

במקרה שלי מדובר בחיים פעילים. בכמה דברים שלמדתי במסע באי היווני איקריה שהוא "אזור כחול" ויישמתי בחיי היומיום, בפעילות גופנית יומיומית, בהרגלי תזונה בריאים יחסית ובמדיטציה שאני מתרגל יותר מ-50 שנים ותורמת להפחתת המתחים. 


בכל זאת גם אצלי השתבשו שעות השינה. אני מתעורר הרבה יותר מוקדם ולכן בחלק מהימים גם הולך לישון יותר מוקדם ובימים אחרים מספיק עייף על מנת לישון בשעות אחה"צ בניגוד גמור להרגלי לפני כן. 


מדוע השתבשו הרגלי השינה שלי?


אין לי ממ"ד בדירה. 

יש לי מספיק מזל שיש מקלט בבניין ואני יורד מספר קטן של מדרגות על מנת להגיע לכניסה שלו. 

בזמן המלחמה עם איראן ישנתי כשלידי טלפון דלוק. התראות של פיקוד העורף העירו אותי. התלבשתי והתארגנתי במהירות וירדתי למקלט. 
זה קרה לפעמים פעם או פעמיים בלילה. 


לא תמיד נרדמתי אחרי זה. 

כך למשל, קרה שהייתה אזעקה בשעה 3:30 בלילה כשחזרתי בשעה 4:00 בערך מהמקלא כבר לא נרדמתי. לקום בשעה מוקדמת מאוד הפך להרגל. 


כשלא נרדמתי השתנו גם הרגלי האכילה שלי. באיקריה המליץ מומחה מקומי לאריכות ימים על 14 שעות שבהן לא אוכלים. הן מסתימות בשעה 9:00 בבוקר. 


כשקמתי בשעה 3:30 או 4:00 בלילה ולא ידעתי האם אצטרך לרוץ למקלט שוב, נשארתי לבוש וגם הקדמתי את שעת ארוחת הבוקר. 


להקדמה של ארוחת הבוקר לא הייתה השפעה שלילית על חיי. 


היום נתקלתי במאמר על מחקר רב משתתפים, שמצא שיש ערך לסוג של צום במשך כ-13 עד 14 שעות בלילה. 

יש גם חשיבות לשעת ארוחת הבוקר. על פי המחקר, עדיף לאכול בשעה מוקדמת ולא בשעה מאוחרת יותר. 

בעקבות זה החלטתי לא לנסות דלחות את שעת ארוחת הבוקר לשעה 9:00. ממילא יש ימים שבאורח החיים המערבי שלי אני נאלץ לעכול לפני שעה זו. 

חקלאי באיקריה או במקום אחר יכול לאמץ את דחיית אווחת הבוקר לשעה 9:00, שכנראה אין לה בכלל ערך בריאותי. 


החלק החיובי של שיבוש שעות השינה הוא שעכשיו למדתי לוותר על דחיית ארוחת הבוקר לשעה 9:00 בבוקר.


יום שישי, 24 באפריל 2026

הכרזות של חברת Google על שינוי איסטרטגי ב-AI

 


בפוסט קודם שאלתי: האם OpenAI תהיה NetScape של הבינה המלאכותית? 

מאמר בעיתון ישראל היום מציג שינוי איסטרטגי ב-AI של חברת Google שהוצג בכנס בשנת 2026. כותרת המאמר: עידן הצ'אטבוטים הסתיים: גוגל חושפת שינוי אסטרטגי


השינוי המהותי שהוצג בודאי צריך להוכיח את עצמו בשטח על מנת שבאמת יהיה כזה.


מה שרואים זה הכרזות מהפכניות של Google ושל חברת Anthropic וסוג של דריכה במקום של חברת OpenAI. 


זה מחזק את ההשערה שלי, שספק האם OpenAI  תשרוד לאורך זמן.  



First Take מצומצם



אולי אפילו רק התרשמות ראשונה מרפרוף במאמר. 


סוף עידן הצ'אטבוטים

בטווח הקצר סיסמה. נמשיך לראות צ'אטבוטים כולל כאלה של Google. בוודאי בשוק הצרכני. 

לטווח הארוך כבר כתבתי כמה פוסטים המתייחסים לסיכונים ולכשל האינהרנטי במודל הצ'אטבוטים הנוכחי.


ארגונים מבוססים סוכני AI אוטונומיים

בנוי על פלטפורמה חדשה לייצור סוכנים אוטונומיים של AI על ידי עובדים. 

הפלטפורמה נקראת Gemini Enterprise. במידה מסוימת מזכירה לי רעיונות של חברת Anthropic. 


שאלות:

1. האם זה יעבוד? האם הסוכנים האוטונומיים יבצעו את עבודתם למרות שהם אינם נשלטים על ידי בני אנוש אחרי שנוצרו?


2. האם סוכנים אוטונומיים ישתפו פעולה ביניהם או שיווצר כאוס?


3. מתי סוכנים אוטונומיים ייצרו סוכנים אוטונומיים במקום בני אדם? 


דור 8 של שבבי TPU של Google


הכרזה חשובה. 

שבבי ה-TPU מיועדים להאיץ רשתות נוירוניות, שעליהן מבססים כלי ה-AI. הדור הקודם של שבבי ה-TPU היה היחיד שהיה קרוב להתחרות במונופול של Nvidia מבחינה טכנית. 

Google מייצרת שבבים עבור עצמה ופחות לתחרות בשוק השבבים. 

אם זה ישתנה והיא תיכנס לתחרות, באמצעות שותפים עסקיים הנמצאים בשוק הזה, זה יכול אולי להביא לשינוי

בשוק המעבדים הגרפיים שיהפוך לתחרותי.

יש לזה משמעויות גדולות בהקשר של עלויות מימושי AI. 


אבטחת מידע


בשיתוף עם חברת Wiz, שנרכשה על ידי Google. החברה מציעה אבטחה משפרת בסביבות מרובות עננים ציבוריים (Public Clouds). האבטחה של Wiz מבוססת על API בלבד ללא התקנת סוכנים. 

אבטחה בסביבה מרובת עננים ציבוריים היא חשובה ולא פשוטה ליישום. 


על פי הכתבה, משלבת גם אבטחה מבוססת סוכני בינה מלאכותית. 


אני צריך ללמוד יותר לעומק את הנושא על מנת לתת התרשמות ראשונית לגבי הפתרון המוצע.




יום שני, 20 באפריל 2026

האם OpenAI תהיה NetScape של הבינה המלאכותית?




אין ספק ש-OpenAI היא חברה מובילה וחשובה בתחום הבינה המלאכותית. האם היא תישאר כזו גם בעוד מספר שנים? 

בפוסט בבלוג שלי (באנגלית) על מחשבים הטלתי בכך ספק.

כותרת הפוסט: Vendors Survival: Will OPenAI Survive until 2036?      


בפוסט כתבתי שלא מן הנמנע שהחברה תסיים את דרכה, כפי שקרה לחברת Netscape ששלטה בשוק הדפדפנים.

טענתי גם ששתי מתחרותיה העיקריות חברת  Anthropic וחברת Google ממוצבות טוב יותר ממנה. 


מאמר של עומר כביר בכלכליסט מחזק את טענותיי. כותרת המאמר: "חברה לא ממוקדת": המשקיעים מפקפקים ב-OpenAI בדרך להנפקה


על פי המאמר, החברה זנחה את הרעיונות של פרסומות ושל תכנים למבוגרים (שיחות ארוטיות עם בינה מללאכותית) בתשלום משום שאינם מנועי צמיחה גדולים מספיק, בדיוק כפי שכתבתי בעבר

כמן כן זנחה רעיונות נוספים כמו דפדפן AI והחליטה להתמקד בשוק הארגוני ובפיתח קוד AI. 
שוק שבו שולטת חברת 
Anthropic. 


משקיעים פוטנציאליים בהנפקה הענקית המתוכננת שלה מודאגים משינוי האסטרטגיה התכופים של החברה.

יום ראשון, 19 באפריל 2026

מדוע תהליכי קביעת תורים במכבי שירותי בריאות מזכירים לי את אפרים קישון?

 

חבילה הגיעה, משחק קופסה של אפרים קישון  מקור התמונה: ויקיפדיה. 
הרשאת שימוש: :

נוצר בתאריך: 23.10.2020
על ידי: יאיר ליברמן 


התלבטתי האם קביעת תור לבדיקה ציטולוגית במכבי שירותי בריאות מזכיר יותר את תעלת בלאומילך או את הסיפור על האיש שחייב כסף למס הכנסה וקרוב משפחה שלו עונה למכתבים בשמו משום שהוא נפטר? אולי את המשחק שקישון יצר ונקרא חבילה הגיעה ששיחקתי בו עם הילדים שלי בילדותם.

הנטייה שלי היא לחשוב שזה יותר מזכיר את הסיפור של אפרים קישון על מס הכנסה. 


רצוי שחברי מכבי שירותי בריאות יקראו את הפוסט הזה. גם אחרים.

נדמה לי שזו קריאת חובה לחברי הנהלת מכבי שירותי בריאות. כדאי שיחשבו איך מטפלים בחוסר היכולת של  מערכות המחשוב של הקופה לקבוע באופן סביר תור פשוט לבדיקה פשוטה? 



רקע



ב-20.10.25 הגעתי באופן לא צפוי מראש לחדר המיון בבית החולים הדסה עין כרם. 

בדרך כלל כשאני מגיע לחדר מיון אני מגיע כמלווה. זאת הפעם הראשונה שהגעתי לשם כחולה המגיע באופן לא צפוי.


ביליתי הרבה שעות שם והיה שבוע לא נעים אבל לא נורא אחרי זה. 

עשיתי הרבה בדיקות רפואיות על מנת לברר מדוע זה קרה? 


שני התסריטים הכי גרועים הם סרטן בבלוטת הערמונית וסרטן בכיס השתן. 

בדיקות שללו את התסריט הראשון. 
נשלחתי על ידי האורולוג שלי בקופה לבדיקה ציטולוגית על מנת לשלול או לאשש את התסריט השני. 

מדובר בבדיקת שתן. קצת יותר מורכבת מבדיקת שתן רגילה.



הגישה שלי



חשוב לי לדעת כמה שיותר מוקדם האם נשלל סרטן או שיש לי סרטן. 

אשמח אם אין לי סרטן. 
אם יש, אתמודד כמיטב יכולתי, אבל ככל שהאבחון יהיה מוקדם יותר כך יגדל הסיכוי להצליח בהתמודדות. 


כמי שמרגיש טוב ורץ פעמיים 10 ק"מ במרתונים בחודשים האחרונים, אני מעריך שאין לי סרטן.
ההערכה שלי כאדם לא מקצועי לא ממש חשובה. צריך לעשות את הבדיקות שהרופא שולח אותי אליהן. 


הרופא הסביר לי שזו בדיקת שתן והסביר את השוני בינה לבין בדיקת שתן רגילה.




שלב ראשון: קביעת תור דרך המערכת הממוחשבת של מכבי



להפתעתי, המערכת הממוחשבת זיהתה רק מקום אחד המבצע בדיקה כזו: אסותא ברחוב יגאל אלון בתל אביב. 

אני שיערתי שאוכל לבצע בדיקה כזו באחד מהסניפים בעיר מגוריי ירושלים..


זה נראה לי מוזר, אז החלטתי לוודא. התקשרתי לקביעת תורים טלפונית של הקופה וקיבלתי תשובה שאכן זהו המצב.



שלב שני: אסותא  



באסותא ענו לי טלפונית שהבדיקה אינה מתבצעת בתל אביב. היא מתבצעת רק בבית החולים בבאר שבע או בבית החולים בראשון לציון. 

פניתי לאורולוג שענה לי שהם טועים ואני יכול לבצע את הבדיקה בבתי חולים בירושלים: הדסה או שערי צדק. 



שערי צדק



אין לי שום טענה לבית החולים שערי צדק. דרשו פנייה אינטרנטית בצירוף ההפניה מהרופא. 

פניתי. חזרו אלי תוך זמן סביר ואמרו לי שאין צורך בקביעת תור. אפשר להגיע בימי א' עד ה' בשעות 8:00 -13:00.

רק צריך להביא התחייבות מקופת החולים. 




התחייבות מ"מכבי"



באתר של מכבי לא הצלחתי למלא באופן מלא את הטופס. לא מצאתי קוד לבדיקה הזו ובמכתב ההפניה מהרופא לא היה קוד. 

צרפתי את ההפנייה מהרופא. ציינתי שלא מצאתי קוד מתאים.

קיבלתי הפנייה לבדיקה אחרת. בדיקה פולשנית. 



סניף מכבי בקרית יובל



הבוקר (19.4.26) הגעתי לסניף מכבי בקרית היובל בירושלים. 

הסברתי לפקידות שהמערכת הממוחשבת של הקופה לא פעלה באופן סביר.

אני מעוניין לקבל הפניה לבדיקה שאליה הפנה אותי הרופא ולבצע אותה בהקדם האפשרי. 

הפקידה הפנתה אותי לבית החולים שערי צדק שיתנו לי קוד לבדיקה. 

התעקשתי שהבעיה היא בקופת חולים ולא בבית החולים שערי צדק. 

הפקידה גילתה רצון טוב ואמרה שהיא תתקשר בנוכחותי והתחילה להתקשר.



הסוף הטוב או "החבילה הגיעה"



פתאום הגיעה רופאת המשפחה שלי לעמדת הפקידה משום שבאה לברר משהו שהיא צריכה. 

אני מאוד מעריך אותה ומאוד מעריך גם את האורולוג. 

היא שאלה אותי: מדוע הגעתי? 

הראתי לה את ההפניה מהאורולוג ואמרתי לה שבקופת החולים לא מבצעים את הבדיקה על פי המערכת הממוחשבת ועל פי הפקידים בקביעת התורים. 


היא הסתכלה על ההפניה ואמרה לי שמבצעים את הבדיקה בקופה, אפילו בסניף קרית היובל.

היא לא התעצלה וניגשה איתי למעבדה. האיש שמבצע בדיקות מעבדה אמר שהם מבצעים את הבדיקה הזו במעבדה בקרית היובל. 

כמו בשערי צדק אין צורך בקביעת תור. 

אם הכל יהיה בסדר, מחר אבצע את הבדיקה.











ניהול כלכלי וריצה למרחקים ארוכים: נפילה

  אני אחרי ריצת 10 ק"מ במרתון תל אביב 2026.  כל הזכויות שמורות לאבי רוזנטל בפוסטים קודמים התייחסתי לאפשרות ללמוד על התנהלות כלכלית מריצ...