אופס טעיתי: נזילות של קופות גמל חדשות של בני 60 ומעלה

 

בפוסט אופס טעיתי: הטבות המס לעצמאים שהם לפנסיונרים המפקידים ללקרן השתלמות הן מוגבלות 

התנצלתי לקוראי הבלוג ולמקבלי טיפים כלכליים על טעות שאולי עשיתי.  

הפעם אני מתנצל על טעות שבוודאות עשיתי, למרות שלא מצאתי אותה בפוסטים בבלוג. 

מקבלי הטיפים בוודאי הטעו על ידי.

מה שכתוב בפוסט הקודם רלוונטי גם במקרה זה. אותו יועץ השקעות לא לגמרי מקצועי דיבר בביטחון רב ונתן לי מידע שגוי והפוך ממה שחשבתי וידעתי קודם. 
האחריות עלי משום שלא בדקתי את זה לעומק. 

הטענה שלו הייתה שאדם מעל גיל 60 יכול להפקיד בקופת גמל, להינות מהטבת מס ומתי שהוא רוצה יכול לפדות את קופת הגמל הונית ללא תשלום 35% מהצבירה כקנס וללא מס רווחי הון. 

הצלחתי לזהות דבר אחד שאינו נכון בטענה שלו. 

אם פודים הונית צריך להחזיר את הטבות המס שמקבלים בגין ההפקדות, אבל לא זו הייתה הסיבה להשקעה. 

אחרי שהפקדתי כספים בקופת גמל בסכומים לא גבוהים, הייתה לי שיחה בזום עם מקצוען אחר בתחום ההשקעות. 
להבדיל מהקודם הוא באמת מקצוען.  

קיבלתי תשובה שהפעם בדקתי את נכונותה לעומק. 

יש קנס של 35% מהצבירה בקופת הגמל. יש גם תשלום מס רווחי הון. 

יכולים להיות מקרי קיצון שבהם אין קנס ואין תשלום מס.

מי שמקבל קצבת פנסיה לא נמוכה במיוחד ומצב בריאותו תקין אינו מקרה קיצון. 

מצבים נוספים שבהם לא משלמים קנס של 35% ולא משלמים מס:

1. כשמקבלים קצבת פנסיה מהסכום שנצבר בקופת הגמל

2. כשהיורשים מקבלים את קופת הגמל אחרי מות בעליה. 

אפשר לפתוח קופת גמל לפי תיקון 190, שבה משלמים מס במקרה של פידיון הוני אבל לא משלמים קנס של 35%, למעט סכום של כ-38,000 ש"ח שעליו צריך לקבל אישור מפקיד השומה על מנת לא לשלם קנס. 

תיקון 190 הוא נושא יותר מורכב ממה שמוצג בפוסט זה. 

המשמעות המעשית

למי שאינו מעוניין בחיסכון לצורך הגדלת קצבת הפנסיה או אינו מיעד את הכסף להעברה בין דורית, קופת גמל כזו היא מוצר פחות אטרקטיבי משום שהוא עלול לשלם 35% מהצבירה בגין פידיון הוני.

באופן מעשי ברוב המקרים לא כדאי לשלם קנס של 35% מהצבירה בקופת הגמל.

השורה התחתונה

מה שכתבתי כאן אינו מתאר את כל המצבים. 

דבר אחד ברור: למעט מקרים מיוחדים, אדם מעל גיל 60 שפותח קופת גמל אינו יכול למשוך ממנה כספים ללא קנס של 35% מהצבירה. 

יש גם מקרים חריגים בהם זה אפשרי.

אופס טעיתי: הטבות המס לעצמאים שהם לפנסיונרים המפקידים ללקרן השתלמות הן מוגבלות

אני מתנצל בפני קוראי הבלוג ובפני מקבלי הטיפים הכלכליים שלי על טעות במה שכתבתי. 

באופן אישי הסתמכתי על אותה טעות והשקעתי כספים בסכומים לא גבוהים בהנחה שהם נזילים ופטורים מניכוי מס במקור. ההנחה הזו שגויה.

הטעות ביחס לקרן השתלמות של עצמאי

יש שתי הטבות מס לעצמאי המפקיד לקרן השתלמות.

1. הפקדה על 4.5% מההכנסה החייבת  היא   הוצאה מוכרת  לצרכי מס עד לתקרה של 13,203 ש"ח נכון לשנת 2026.

2. פטור ממס על רווחי הון

הפקדה זו מוגבלת עד לתקרה של 20,566 ש"ח לשנת 2026.

 

המידע הנכון מופיע באתר כל זכות בקישור הבא: הטבות במס הכנסה לעובד עצמאי שחוסך בקרן השתלמות.

איך קרה שחשבתי שפטור ממס רווחי הון לא מוגבל בתקרה?

כל השנים ידעתי את מה שכתוב בפוסט זה והתנהגתי בהתאם. 

לפני מספר חודשים ביקש לדבר איתי יועץ השקעות. 

אני תמיד מוכן לדבר עם האנשים האלה בזום ולפעמים לומד דברים שמשפרים את ההתנהלות שלי.

במקרה זה הוא אמר באופן נחרץ שאין תיקרה של הפקדה בהקשר של פטור ממס רווחי הון. 

בדקתי מעט אבל לא מספיק לעומק. קיבלתי את מה שהאיש אמר. 

לא הייתי צריך לעשות זאת. בדרך כלל אני בודק יותר לעומק. 

אני כבר לא זוכר האם פרסמתי משהו כזה. 
אם פרסמתי אני מתנצל, ומבקש להזכיר את ההטבה האמיתית כפי שהיא.

סיכון לנפילות בשוק המניות

 

יש מספר אינדיקטורים המצביעים על סיכונים לנפילות, שלא לומר מפולת בשוק המניות. 

קרוב לוודאי שלא על כולם אני מצביע בפוסט זה. 
השורה התחתונה היא שצריך להיזהר יותר. 

כמו כל סיכון גם סיכונים בשוק המניות הם סובייקטיביים. 

מה שמהווה סיכון גדול לאחד עשוי להיות סיכון סביר למישהו אחר.  

מי שמשקיע לטווח זמן ארוך, יכול לעמוד בהפסדים הן כלכלית ובחלק מהמקרים גם מנטלית, שונה ממי שאינו עומד באף אחד מהתנאים האלה. 

סיכון 1: מכפילי רווח גבוהים במדד S&P 500

מכפיל הרווח הממוצע על מניות הכלולות במדד זה בתחילת חודש יולי עמד על 32.6. מכפיל גבוה בהרבה מהרווח הממוצע ב-30 השנים האחרונות. 

זה נובע גם משערי מניות גבוהים. המדד ממשיך לעלות והמשקיע הידוע מייקל ברי, הזכור כאחד מאלה שחזו את משבר הסאבפריים, מהמר נגד מניות מובילות ואומר שהמצב מזכיר לו את קריסת שוק המניות בשנת 1987.

לא מעט מומחים צופים שמדד ה-S&P לא ישיג לאורך זמן תשואות פנומנליות כמו שהשיג לאורך זמן בעבר.

סיכון 2: בועת ה-AI

אם תחפשו בבלוג שלי על ניהול סיכונים "בועת AI", תמצאו כמה אינדיקטורים התומכים בטענה שאחנו נמצאים היום בבועת בינה מלאכותית, המזכירה לא במעט את בועת ה-Dot COM. 

גם בבלוג שלי באנגלית על מחשבים תמצאו התיחסות כזו.

גם בבלוג זה תוכלו לקרוא את הפוסט: בועת ה-AI כבר כאן: בסן פרנסיסקו מוכרים דירות תמורת מניות של חברות AI

סיכון 3: מלחמות ומשברים

מלחמת רוסיה-אוקראינה נמשכת מחודש פברואר 2022 ועד היום. לא רואים את הסוף. 

מלחמות ישראל בלבנון ובעזה ונגד איראן נמשכות לסירוגין. 

אין שם סיכוי שהמלחמות יסתימו כל עוד הממשלה הנוכחית במדינת ישראל מכהנת. 

המשבר בין ארה"ב לבין איראן שלא רואים את סיומו ומשפיע על הסחר העולמי ובמיוחד על אספקת נפט. 

השורה התחתונה

מי שמשקיע בשוק המניות באופן ישיר ובאופן עקיף צריך להיות מודע לסיכונים.

מה הקשר בין דואר ישראל, אימפוטנציה ופתח תקוה? או גילנות ברישיונות נהיגה

 

כבלש חובב המנסה לברר מדוע במשך חודש וחצי לא הצליח רישיון הנהיגה שלי שנשלח באמצעות דואר ישראל להגיע אלי? נדרשתי גם לשאלה הזו. 

בתהליך העתיק (מתאים למאה ה-20 או אולי למאה ה-19) של חידוש רישיון נהיגה לאדם שמלאו לו 75 שנים מעורבים שלושה גורמים: 

משרד הרישוי, דואר ישראל ודפוס בארי.

אומר מיד: דפוס בארי חפים מפשע. 

שני הגורמים האחרים חייבים לעשות תיקונים יסודיים על מנת להגיע לרמת תפקוד שתשרת את הלקוחות שלהם בבאופן סביר.

דואר ישראל

אני מניח שרוב הקוראים שעשו אי-פעם שימוש בשירותי דואר ישראל יפתרו בקלות את הקשר בין דואר ישראל ואימפוטנציה. 

אימפוטנט הוא מי שלא מסוגל לעשות את מה שהוא צריך. ממש דואר ישראל.

כך למשל, יש לי הרבה סיפוק מכל פעילויות ההתנדבות שלי למעט אחת. 

ההתנדבות בעל כורחי בחלוקת דואר בדואר ישראל אינה מסבה לי הנאה או סיפוק.

זוהי רק דגמה אחת מני רבות לרמת השירות המחפירה שנותן דואר ישראל. 

דוגמה חמורה יותר. 

דבר דואר שנשלח אלי בדואר מיהר עם התחיבות של דואר ישראל שיגיע תוך 24 שעות לא הגיע במועד. 

המועד היה קריטי כי ביקשו ממני להגיש את הצעת החברה הזו למכרז של ביטוח לאומי בירושלים ונעתרתי לבקשה. 

זה יותר זול מלבזבז יום עבודה של מזכירה שתגיע עם המעטפה בתחבורה ציבורית מהצפון. אני יכולתי למסור את המעטפה בתיבת המכרזים בביטוח לאומי בשעה 7:30 ולהמשיך משם ליום העבודה שלי.

זה הסתיים בזה שאחרי שהמעטפה לא הגיעה תוך 24 שעות, הייתי חייב לסוע למרכז המיון של הדואר בגבעת שאול בירושלים ולהמתין בתור. אחרת החברה הזו לא הייתה להגיש את ההצעה שלה במכרז במועד. 

אבל מה הקשר בין דואר ישראל לפתח תקוה? 

רישיון הנהיגה הקבוע שנשלח אלי בדואר ישראל לא הגיע במשך חודש. 

נאלצתי לפנות טלפונית למשרד הרישוי (אין דרך לפנות באמצעות אינטרנט). שם שלחו לי הודעת SMS שהפנתה אותי לדפוס בארי. 

מדוע לא לאמת את הזהות שלי באינטרנט ולאפשר לי לפנות ישירות באמצעות האינטרנט דלפוס בארי ללא צורך בשיחה טלפונית והמתנה?

בדפוס בארי שלחו לי הודעה שזה כבר היה צריך להגיע מזמן. 

נאלצתי לבקש באמצעות האינטרנט שישלחו לי שוב את הרישיון. 

נשלחה אלי על ידי דואר ישראל הודעת SMS: "שלום אבי רוזנטל, נראה כי  נראה כי המידע לגבי כתובתך במשלוח 93807243 נקלט באופ לא תקין. יש להיכנס ללינק המצורף מטה ולוודא כי הנקודה שנבחרה עבורך היא הנקודה הרצויה. http://hfd.sh/eXAwza תודה, שירות HFD"  

מסתבר שהרישיון הגיע לפתח תקווה במקום לירושלים. 

מסתבר שפתח תקוה מופיעה גם בתלונה של מישהו שהציע לחברתו להתחתן באמצעות דואר ישראל. 

זה קרה לפני כמה עשרות שנים. 

אחרי כמה עשרות שנים קיבל תשובה חיובית. החברה בדימוס גרה בפתח תקווה. 
לפרטים: שגריר ישראל בדואר ישראל. 

משרד התחבורה

אם חשבתם שדואר ישראל הוא "האיש הרע" בסיפור הזה, כנראה טעיתם.

אגף הרישוי במשרד התחבורה גרוע ממנו. יתכן גם שהוא עובר על החוק בגלל שהוא מפלה לרעה אזרחים ישראלים שהגיעו לגיל 75. 

אם כן אשמח, אם עורך דין יגיש תביעה ייצוגית נגד אגף הרישוי במשרד התחבורה.

יש שתי בעיות מהותיות באופן שבו משרד התחבורה מטפל בחידוש רישיונות נהיגה לאנשים שהגיעו לגיל 75. לכל אחת אקדיש פיסקה

לא יודעים להשתמש באינטרנט

אני לא היחיד שחושב כך. גם מבקר המדינה הפורש הוציא השנה דוח ביקורת חריף על היישום האינטרנטי הכושל של משרד התחבורה. 

אתאר את התהליך של חידוש רישיון נהיגה לאדם שמלאו לו 75 שנים.

1. מגיעה הודעה בדואר שעליו לחדש רישיון נהיגה אבל לפני זה עליו להביא אישור של רופא ואישור של אופטומטריסט שמצב בריאותו ומצב ראייתו תקינים.

להודעה צורפו טפסים לבדיקת אופטומטריסט ולבדיקת רופא. כל אחד מהם צריך להיות חתום על ידי איש המקצוע שבדק את מחדש הרישיון.

זהו שלב סביר. 

2. את הטפסים צריך לשלוח רק באמצעות מעטפה שצורפה למכתב באמצות דואר ישראל

זהו שלב בעייתי כי, לפחות בירושלים, כבר כמעט ואין תיבות דואר אדומות של דואר ישראל למשלוח דואר. מרוב אלה שקיימות דואר ישראל לא אוסף דואר.

פרטים בפוסט: היו תיבות אדומות למשלוח דואר?    

מדוע לא לאפשר סריקה ומשלוח באמצעות האינטרנט? 

ליתר ביטחון סרקתי את המסמכים כדי שיהיה לי גיבוי אם דואר ישראל לא יצליח להביא את המעטפה ליעדה.

3. קיבלתי אישור עם רישיון נהיגה זמני

לאחר כמה חודשים התברר כי במקרה זה דואר ישראל הצליח להביא את המעטפה ליעדה ומשרד הרישוי הצליח לטפל בה.

זה קרה כשקיבלתי בדואר אישור מאגף הרישוי שאני זכאי לחידוש רישיון הנהיגה שלי ובינתים נשלח לי רישיון נהיגה זמני. 

את הרישיון הקבוע אני אקבל באמצעות הדואר תוך חודש. 

זה כבר בלתי תקין לחלוטין. אין שום סיבה להפלות לרעה אדם רק בגלל שהוא הכיע לגיל 75 ולטרטר אותו. 

אם אין מניעה רפואית לזה שאנהג (ואין כזו), אין שום סיבה שלא אקבל מיד רישיון קבוע שתקף לכל התקופה במקום רישיון זמני. 

זוהי גילנות.

אפליה גילנית נגד אזרחים בני 75 או יותר

ביחדוש רישיון נהיגה, כנראה שיש הצדקה לדרוש מאנשים שעברו גיל מסוים בדיקות רפואיות ובדיקות ראייה בתדירות גבוהה יותר מאשר מאנשים צעירים. 

ברגע שהם הביאו את האישורים הרפואיים והאופטומטריסטיים הנדרשים, אסור לטרטר אותם באמצעות תהליך לא סביר של רישיון זמני ורק אחר כך משלוח רישיון קבוע. 

על הגילנות הלא חוקית הזאת יתכן שאפשר להגיש תביעה ייצוגית נגד משרד התחבורה.

עוד דברים שלא ידעתם על אינדונזיה

 

אתמול הרציתי לשורדי שואה על אינדונזיה, במהלך ההרצאה נשאלו שאלות. 

לא על כולן ידעתי לענות הבטחתי להשלים את המידע. בפוסט זה אני מנסה להשלים את המידע. 

שאלות ותשובות להשלמת מידע

1. האם יש יחסים דיפלומטיים בין אינדונזיה לישראל?

אין יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות. רוב אוכלוסייתה של אינדונזיה הם מוסלמים. האירועים של פגיעה במוסלמים בישראל על ידי או בהשראת ממשלת ישראל מקשים על שינוי.

כשנשיא ארה"ב קידם הסכם לסיום המלחמה בעזה, נשיא אינדונזיה היה אמור לבקר בישראל. 

אני כבר לא זוכר איזו התלקחות אלימה באזורנו גרמה לביטול הביקור.

2. האם יש שיתופי פעולה בין אינדונזיה לישראל ולארה"ב?

התשובה חיובית. אני מכיר מקרה אחד כזה שהוצג בזמן הביקור שלי באי באלי. 

באי באלי היה פיגוע טרור של אל-קעידה. ארגוני הביון האינדונזים שיתפו פעולה עם ה-CIA והמוסד במטרה ללכוד את המפגעים. 

הם נלכדו על ידי שירותי הביון האינדונזים. התברר שהם אנשי אלקעידה מוסלמים שהגיעו לבאלי ממאלזיה.

3. מהי תוחלת החיים באינדונזיה?

תוחלת החיים באינדונזיה היא 71.1 (מקום 124 בעולם).

4. ילודה

שיעור הילודה השנתי ל-1,000 הוא 16.72.

הגדרת שיעור ילודה לפי הויקיפדיה: "שיעורי ילודה את מספר הלידות לכל 1,000 נפש לשנה. באופן זה שיעור ילודה של 20 באוכלוסייה של 100,000 איש משמעו 2,000 לידות באותה אוכלוסייה בשנה". 

שיעור הילודה השנתי ל-1,000בישראל הוא 18.48. 

שיעור הילודה במדינות נוספות: איטלה - 8.48. 

ארצות הברית: 12.49,  סין: 12.98, הודו: 19.55 

5. שימוש בתרופות

לא מצאתי נתון רשמי. אני מניח שבאזורים מפותחים יש שימוש בתרופות. באזורים פחות מפותחים כמו גינאה  החדשה כמעט ואין שימוש. 

בפיסקה הבאה סיפור אמיתי מרתק על שימוש בתרופות בבאלי. הסיפור הוא מלפני כ-25 שנים. יכול היות שדברים השתנו מאז.

שנתיים ביער בבאלי ללא מים זורמים

מדובר בקרובת משפחה שלי מאוסטרליה שעשתה דוקטורט באוניברסיטה באוסטרליה על שירה בבאלי. 

לדבריה, היה משורר מאוד נחשב שחי ביערות בבאלי. 

הוא לא כתב שירה. השירה הייתה שירה בעל פה. איתו התגוררו מעריצים של האיש ושל שירתו. 

לצורך כתיבת הדוקטורט היא הצטרפה אליהם וגרה איתם במשך קרוב לשנתיים. 

הם חיו בבקתות ללא מים זורמים. לעיתים רחוקות הלכו כשהיה צורך במשהו שלא היה שם לעיירה סמוכה מרחק של כמה קילומטרים.  

לה היו שם תרופות מערביות. אם היא רצתה להשתלב בשביל לקבל את המידע שהיא הייתה צריכה לעבודת הדוקטורט הייתה צריכה להשתמש בתרופות מסורתיות. 

התרופות היו עלי צמחים ועשבים. 

תהליך ההכנה שלהן היה לעיסת העלים על ידי קשישים שירקו אותם לאחר מכן. 

את הדבר הזה שהגעיל אותה הייתה צריכה להכניס לפיה כשהייתה חולה. 

זה היה לה כל כך קשה שהיו מקרים שמצאה תירוץ להגיע לעיירה כשלא הרגישה טוב. 

שם נכנסה לבית מרקחת וקנתה תרופה רגילה וצרכה אותה במקום העלים הלעוסים.

בועת ה-AI כבר כאן: בסן פרנסיסקו מוכרים דירות תמורת מניות של חברות AI

ילד מפריח בועות סבון. מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: 

• CC BY 2.0

נוצר על ידי: Steve Ford Elliott
בתאריך: 20.4.2005

לא צריך לחכות. בועת ה-AI כבר נמצאת בסן פרנסיסקו. כך עולה ממאמר של אמי מרטין מניו יורק טיימס, שתורגם לעברית ומופיע בדה-מרקר נה-17.7.26.

כותרת המאמר: עסקת קומבינציה, נוסח סן פרנסיסקו: מניות ה-AI שלך תמורת הבית שלי. 

המאמר עוסק באנשים רבים בסן פרנסיסקו המוכרים בתים, כשחלק מהתמורה או כל התמורה, משולם במניות של חברות הבינה המלאכותית OpenAI ו-Anthropic. 

מדובר במניות שעדיין אינן נסחרות בבורסה. הדרך לרכוש אותן היא לרכוש אותן מעובדי החברות שצפויים לקבל מניות כחלק מתנאי העסקתם. 

ההנחה של מוכרי הבתים שהשווי של המניות יעלה אחרי שיונפקו והעליות יימשכו. 

ההנחה הזו היא הנחה מפוקפקת כשמדובר בהשקעה לטווח זמן ארוך. 

כבר זמן רב אני כותב על בועת ה-AI המזכירה לי את ניסיוני האישי כמומחה מחשבים בתקופה של בועת ה-Dot Com. 

אני כבר לא לבד. יש מומחים גדולים ממני שחושבים כמוני.

לגבי טווח הזמן הקצר, קשה לי להתנבא. 

לטווח הזמן הארוך ההערכה שלי היא שהבועה תתפוצץ ומוכרי בתים ירעו את מצבם הכלכלי.

זו לא רק בועה. יש לא מעט אינדיקטורים שליליים נוספים ביחס ל-Hype בשוק הבינה המלאכותית. הקוראים מוזמנים לקרוא בבלוגים שלי גם עליהם ולהקשיב לסרטונים בערוץ היוטיוב שלי.

הערת שוליים

טרי מהמכבש. פורסם על ידי היום: בינה מלאכותית: ChatGPT הוא סיכון אבטחת מידע יותר חמור ממה שחשבתם

הטיית העשייה

 

פרופסור מיכאל בר-אלי 
מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: 

• CC BY-SA 4.0

נוצר ב-16.7.2026
על ידי: 
mazal shufan - Provided directly by the photographer

בבלוג זה אני מרבה לכתוב על הטיות קוגניטיביות. נגעתי לא מעט בנושאים האלה בלימודי ה-M.A שלי בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80. 

חזרתי אליהם בחמש עשרה השנים האחרונות במסגרת עבודה בייעוץ בכלכלת המשפחה.  

חלק מניתוח התנהלות כלכלית הוא כלכלה התנהגותית. הטיות קוגניטיביות גורמות לקבלת החלטות לא סבירה בהתנהלות כלכלית של משפחות ושל יחידים. 

אגב, לא רק התנהלות כלכלית. גם קבלת החלטות אחרות, למשל קבלת החלטות של רופאים, קבלת החלטות של מנהלים וקבלת החלטות של שחקני ברידג'. 

שני האנשים שייסדו את התחום הזה בעולם היו מרצים בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. 

פרופ' דניאל כהנמן ז"ל, שזכה בפרס נובל לכלכלה ופרופ' עמוס טברסקי, שלא קיבל את הפרס ביחד עם פרופ' כהנמן רק בגלל פטירתו ממחלה, לפני שהוחלט לתת לפרופ' כהנמן פרס נובל. 

הכלל הוא שאדם שנפטר אינו יכול לקבל פרס נובל. 

רוב הפוסטים שלי על הטיות קוגניטיביות הם תוצאה של קריאה איטית ויסודית של הספר" לחשוב מהר לחשוב לאט" של דניאל כהנמן. 

על כל הטייה שכתבתי ניסיתי לתמצת בשפה שלי את מה שכתב פרופ' כהנמן ולהביא דוגמאות מתחומי העיסוק שלי.

דוגמה: הטיית ייצוגיות. 

כנראה, שהמונדיאל הצפוי להסתיים הערב (19.7.26) גורם לכתיבה על כדורגל בכלל ועל שוערי כדורגל בפרט, מזוויות פחות צפויות. 

אתמול כתבתי על אלבר קאמי: פילוסופיה, ספרות וכדורגל בעקבות מאמר של יובל פלוטקין ב"הארץ". 

המאמר של גדעון לב ב"הארץ" מ-17.7.26 מחבר בין שוערי כדורגל והטייה קוגניטיבית הנקראת הטיית העשייה. כותרת המהדורה המודפסת היא "מה אתה קופץ? - זה נכון לגבי שוערים רופאים וגם מנכ"לים. פרופ' מיכאל בר-אלי מראה שכדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר, עדיף לעיתים קרובות לא לעשות כלום." 

המאמר מתייחס למחקר שעשה פרופ' מיכאל בר-אלי מאוניברסיטת בן-גוריון. בר-אלי הוא פסיכולוג המכהן בתפקיד פרופ' למנהל עסקים ומתמחה במחקרי ספורט. 

בר-אלי חקר החלטות של שוערים כשנבעטת בעיטת 11 מטרים (פנדלים). הם בדרך כלל קופצים לכיוון שהם משערים שאליו יבעט הכדור. 

סטטיסטית ההחלטה הנכונה היא לעמוד במקום כי אז הסיכוי לעצור את הכדור גבוה יותר. 

מהמחקר הזה צמחו במשך הזמן מחקרים, שלו ושל שותפים למחקריו, המראים שיש מצבים בתחומים אחרים שגם בהם עדיף סטטיסטית לא לעשות דבר ובכל זאת עושים. 

בר-אלי כינה את דפוס קבלת ההחלטות הזה: הטיית העשייה.

במחקרים חדשים הוא הראה שזה תקף גם לניתוחים מסוימים ולטיפולים מסוימים שמבצעים רופאים. 

מחקרים נוספים שלו ושל אחרים מראים שזה תקף גם לשוק ההון. 

בלא מעט מצבים ההחלטה הנכונה היא לא לעשות דבר. בתחום ההשקעות מצטרפת לזה הטייה נוספת, שאינה מוזכרת במאמר ב"הארץ". זוהי שנאת ההפסד. 

כמעט בכל פעם שיש נפילה גדולה בבורסאות אני מוצף בטלפונים של לקוחות בכלכלת המשפחה שרוצים למכור השקעות שלהם בבורסה. 

אני מסביר להם שכשמדובר בהשקעות לטווח ארוך (למשל: קופות גמל), המומחים חושבים שזה רעיון רע במיוחד וניסיון העבר תומך בטענה שלהם.

במחקרים של פרופ' בר-אלי ועמיתוו למחקר טענו המרואיינים שהם מרגישים שהם צריכים לעשות משהו. גם אם זה לא יועיל זה יועיל להרגשה שלהם. 

כמובן שהטיית העשייה רלוונטית גם לקבלת החלטות בתחומים אחרים שלא ציינתי.

הטיית אי-העשייה

קבלת החלטות היא נושא מורכב. המאמר ב"הארץ" מציין גם הטייה הפוכה הטיית אי-העשייה שמצאה פרופ' אילנה ריטוב מהאוניברסיטה העברית. 

על פי המאמר, ריטוב שיתפה פעולה עם מיכאל בר-אלי בחלק ממחקריו. 

הטיית אי-העשייה מתארת מצבים שבהם אם לא עושים דבר נגרם נזק. 

יש מצבים בהם מקבלי ההחלטות נוטים לא לעשות דבר. אם זה מצב שמחייב עשייה, עלול להיגרם נזק.  

הזווית שלי

מדיטציה

אני מבין היטב את הערך של הימנעות מעשייה באמצעות תרגול של יותר מ-50 שנים של מדיטציה טרנסנדנטלית. 

בכל יום יש לי פעמיים 20 דקות של אי-עשייה בהן אני מודט.

התועלת המיידית שהשגתי בתחילת התרגול היא צורך בפחות שעות שינה. 

היו גם תועלות נקודתיות במצבים של מתח (Stress) ועייפות.

"אזורים כחולים"

אחד הנושאים עליו אני מרצה הוא "אזורים כחולים". אלו הם אזורים בהם תוחלת החיים וגם תוחלת החיים הבריאים גבוהה יותר. 

הרצאת הדגל שלי בתחום זה היא "סודות החיים הארוכים והבריאים של איקריה". 

איקריה הוא אי יווני שהוא "אזור כחול". השתתפתי במסע לימודי שבו ניסינו להבין מדוע הם חיים יותר?

בכל האזורים הכחולים יש הרבה עשייה ופעילות אבל יש גם אי-עשייה. ברוב המקרים מנוחה באמצע היום.

באופן פרדוקסלי: ריצה

אני רץ באופן קבוע פעם בשבוע ופעם בשנה 10 ק"מ במרתון ירושלים. השנה גם 10 ק"מ במרתון תל-אביב. 

הריצות הקבועות שלי הן בטבע. יש בהן גם אלמנט מרענן של אי-עשייה.

העשייה שלנו בעולם המערבי היא יותר מדי תזזיתית. מגיבים להתראות רבות, לאו דוקא חשובות בוואטסאפ וברשתות אחרות. 

דפוס ההתנהגות של פעילות היתר ברשתות פוגע, בין השאר, בקשב שלנו ומקשה על עשייה בעלת ערך.

בזמן הריצה אני לא עונה להודעות וואטסאפ ולטלפונים. יש לי קצת יותר משעה בשבוע שבה אני נהנה מהטבע, נהנה מהריצה וחושב על רעיונות שצצים ואחר כך מבשילים לעשייה.

המתמטיקאי הצרפתי שירד מהרכבת

לפני כחמישים שנים בלימודי הפסיכולוגיה שלי קראתי על מתמטיקאי צרפתי שעבד זמן רב, ללא הצלחה, על פתרון בעיה מתטית. הוא החליט על חופשה עם אשתו (אי-עשייה) בירידה מהרכבת צץ הפתרון לבעיה. 

כאשר מדובר בבעיות תיאורטיות, כנראה שגם כשאין הטיית עשייה יש לפעמים עשייה לא מודעת ברקע. 

ניגודים

כאדם שמושפע במיוחד משני צירים מנוגדים אני איש של ניגודים. 

אני פועל בו זמנית בהרבה תחומים גם בגילי המופלג. לפעמים יותר מדי עשייה שיש לה מחיר. 

דאו דה ג'ינג

בראיון איתו ב"הארץ" מצטט פרופ' בר-אלי פיסקה בספר המופת הפילוסופי הסיני הזה.  

הפיסקה מדברת בשבח אי-העשייה. 

זהו אחד הספרים שהשפיע עלי יותר מספרים אחרים. שם הבלוג האישי שלי כולל את שמו של מחבר הספר הזה: לאו-דזה.

לונג'ביטי- אריכות ימים טובה

 

בזמן האחרון אני מוצף בפניות ובפרסומות העוסקות בלונג'ביטי.

כך למשל קופת החולים שלי מודיעה לי שפתחה מרכז ללונג'ביטי שבו אפשר לקבל ומידע. 

גם קופות חולים אחרות מפרסמות מודעות דומות ברשתות החברתיות. 

בתי חולים מקימים מרכזי אריכות ימים, נפתחים קורסים להכשרת מומחי לונג'טיביטי

כשהרציתי אתמול בערב בזום על "ליפול ברשת" אבטחת המידע של בנקים - לסמוך או לא לסמוך? שמעתי חלק מההרצאה של המרצה שלפני. הוא דיבר על מסגרת לבני הגיל השלישי שהיא "כמו לחיות כל הזמן במלון של שבעה כוכבים".

המסר העיקרי הוא שאפשר לחיות חיים טובים בגיל השלישי לאורך שנים רבות.

בבלוג זה, העוסק בכלכלת המשפחה אסייג, ואגיד שזה נכון למי שיש לו מספיק נכסים פיננסיים ואינו חייב לעבוד לפרנסתו.

תנאי נוסף לאיכות חיים טובה לאורך זמן בגיל השלישי הוא מצב בריאות סביר.

אני בן 75 פעיל ומתפקד. אני רואה אנשים הרבה יותר מבוגרים ממני שמתפקדים לא פחות טוב ממני.

אני רואה גם אנשים צעירים ממני שמצבם הבריאותי מונע מהם לתפקד באופן סביר.

אני מקבל Newsletter של לונג'ביטי אקדמי. שמובילים ד"ר אירה סובל. כתובתו היא דווקא בסן פרנסיסקו.

ה Newsletter האחרון שקיבלתי מהם, מתיחס להבדלים בין מדינות במודלים של משכנתא הפוכה.

הוא מתיחס לארבע מדינות: ארה"ב, בריטניה, צרפת וישראל.

המודל הבריטי: חלק מתוכנית פרישה

התפיסה: הדירה היא חלק מנכסים שנצברו ואפשר להשתמש בהם בתוכנית פרישה.

המטרה המרכזית היא דאגה למי שצבר או צברו את הרכוש וזקוקים לו לאחר הפרישה.

אין מניעה לקחת משכנתא הפוכה על הדירה כחלק מאותה תוכנית פרישה.

המודל הצרפתי: דאגה ליורשים

כבר למדתי במסגרת ייעוצים כלכליים שביצעתי שהחוק הצרפתי מחייב הורים להוריש לילדיהם לפחות חלק מהכסף.

בצרפת יש מרכיב סוציאלי מפותח יותר של הגנה על אזרחים שהזדקנו.

יש מוצר דמוי משכנתא הפוכה, אבל בוודאי שאי אפשר להשתמש בו אם לא תישאר מספיק ירושה לדורות הבאים, כפי שהיא מוגדרת בחוק.

ארה"ב: אינדידואליזם ונכונות למינוף

הבית הוא נכס פיננסי שניתן להשתמש בו לצרכים אישיים ובכלל זה כבסיס למשכנתא הפוכה בגיל זיקנה.

ישראל: הבית יותר מנכס - משכנתא הפוכה המצא האחרון

בישראל השארת ירושה היא סוג של ציווי תרבותי ולכן משכנתא הפוכה היא מוצא אחרון.

הערת שוליים

אשמח להרצות במסגרת תוכניות כאלה. בעיקר על "אזור כחול" באיקריה ביוון שבו השתתפתי בסיור לימודי על מנת להבין מדוע הם חיים יותר שנים בבריאות טובה ועל האופן שאני מתנהל באופן אישי המשלב דברים שלמדתי באיקריה ויישמתי ועל דברים נוספים שאני מיישם בחיי כמו מדיטציה, פעילות גופנית, עבודה והתנדבות.

שאלות נפוצות (FAQ): האם אפשר לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים?

 

הבנקים מנהלים חשבונות וכספים של כולנו. יש סיכונים לדליפת מידע כספי ולהוצאת כספים מהחשבונות שלנו ללא הסכמתנו וללא אישורנו. 

בפוסט זה אציג שאלות נפוצות (FAQ) ביחס למידה בה אפשר לסמוך על אבטחת המידע של בנקים. 

1. מה הם הסיכונים במקרה של אבטחת מידע לא מספיק טובה?

א. סיכון של גניבת כספים מחשבון בנק

ב. השתלטות של מתחזה על חשבון בנק

ג. פגיעה בפרטיות באמצעות הוצאת מידע על נכסי וחובות הלקוח והוצאת פרטים אישיים שלו.

2. האם הבנקים מנסים להגן על המידע ועל הכספים של הלקוחות?

בנקים מנסים להגן כמיטב יכולתם על המידע ועל הכספים של לקוחות. 

פריצה לחשבון בנק של לקוח או גניבת כספים ממנו פוגעת לא רק בלקוח אלא גם בבנק.

הפגיעה בו עלולה לכלול בין השאר:

א. פגיעה במוניטין

עלולה להביא לנטישת לקוחות שיעברו לבנקים אחרים.

ב. נזקים כספיים

ג. תביעה משפטית נגד הבנק

3. מי עלול לגנוב כספים או מידע?

א.אנשים חיצוניים עם כוונות פליליות

למשל האקרים שמצליחים לפרוץ למערכות הבנק או אנשים שמצליחים לקבל הרשאת גישה לחשבון של לקוח במרמה. 

ב. אנשים פנימיים בבנק עם כוונת פליליות

זה שבנקים לא רוצים לגנוב כספים מלקוחות אינו אומר שאין עובד או עובדת שעושים את זה. 

רובנו זוכרים את המקרה של אתי אלון שגנבה סכומי כסף גדולים מהבנק הקטן בו עבדה.

4. איך מתגוננים מהסיכון של גניבת כספים או מידע?

א. מערכות האבטחה של של הבנק צריכות להיות טובות מספיק על מנת להקטין את ההסתברות לאירוע כזה. 

תזכרו גם מערכת האבטחה הטובה ביותר אינה מגנה ב-100%.

ב. בנקים צריכים לעמודת בדרישות רגולטריות לניהול סיכונים תפעוליים וסיכונים אחרים.

הרגולציה כוללת רגולציה של הבנק המרכזי ורגולציה בינלאומית.

ג. הלקוח צריך להיות מודע לסיכונים לאורך זמן ולנסות למזער אותם.

גם לאופן שבו מתנהג הלקוח עלולה להיות השפעה על הסיכוי לפרוץ לחשבון שלו. 

כמו כן עליו לדווח מידית על אירועים חריגים בחשבון שלו.

5. מה עושה בנק כשנגנב כסף מחשבון לקוח?

הוא מנסה להחזיר את כל הכסך או לפחות את רובו ללקוח. 

לא תמיד זה אפשרי.

6. האם הוא מערב גם גורמים חיצוניים כמו משטרה?

בנקים משתדלים להימנע מכך ככל שניתן. הם מעדיפים לסגור את זה בשקט. 

אם העבריין נתפס הם דורשים ממנו להחזיר כספים. לפעמים הוא כבר השתמש בכספים.

הם לא פונים למשטרה או לבית משפט ברוב המקרים,  משום שזה יפגע במוניטין שלהם ועלול להביא לנטישת לקוחות. 

במקרה שהגניבה נעשתה על ידי עובד פנימי הם יעשו יותר מאמץ לא לערב גורמים חיצוניים.

7. האם עובד פנימי זה בהכרח עובד בנק?

לא בהכרח. יש גם עובדים של ספקים, יועצים ואחרים שיש להם גישה למערכות.

סיפורים כלכליים: פה ושם בארץ ישראל

 

כיועץ לכלכלת המשפחה יש לי גם אינטראקציות לא פורמלית עם אנשים אותם אני פוגש לא במסגרת פורמלית של ייעוץ. לפעמים הם יכולים להרוויח משהו מזה. 

יש גם אינטראקציות עם חברות שיש להן משמעות כלכלית. 

בפוסט זה אתיחס לכמה אינטראקציות בזמן האחרון עם אנשים פרטיים. 

בפוסט הבא אתיחס לשתי אינטראקציות אחרונות עם גופים עסקיים.

הביטוח החשוב ביותר

תפיסת העולם שלי כמנהל סיכונים היא לבטח בעיקר מצבים העלולים להסתיים במשבר חמור או בקטטסטרופה. 

אני לא אומר ללקוחות שלי לאמץ את תפיסת העולם שלי. 

מה שאני כן אומר להם זה, שאם יש להם מספיק כסף למזון ולקורת גג, כדאי להם לשקול בחיוב ביטוח תרופות מצילות חיים או במונח היותר מקובל ביטוח תרופות מחוץ לסל. 

לאחרונה נתקלתי בכמה אנשים שסיפרו לי שאין להם ביטוח כזה. 

המלצתי להם לשקול ביטוח כזה והסברתי מדוע. 

לפרטים נוספים קראו למשל: תרופה מחוץ לסל: האם אפשר היה לחסוך את המאבק?   

לא יודעת לנהל חשבון בנק

זהו תסריט שכיח אצל זוגות. הגבר מנהל את כל ההיבטים הכספיים. 

לפעמים הוא מבין בנושאים האלה. לפעמים הוא מבין פחות מהאישה. 

לפעמים זה מנוצל לצורך אלימות כלכלית. 

כשהאישה נשארת לבד בגלל גירושין או התאלמנות היא זקוקה לייעוץ כלכלי ופונה ליועץ לכלכלת המשפחה. יש מקרים שהיא בוחרת לפנות אליי.

במקרה, שבו הסכמתי להיפגש ללא תשלום עם אלמנה, שפגשתי בקבוצת דיון אי אפשר היה להאשים את הבעל שהלך לעולמו. זאת הייתה בחירה של האישה לא להבין ולא לעסוק בתחום הזה. 

הבעל היה יועץ השקעות בבנק והיא סמכה עליו במאה אחוז. הוא הציע לה ללמד אותה משהו בתחום הזה היא סרבה. 

כשאמרה שכשהיא התאלמנה היא לא ידעה אפילו להסתכל על חשבון הבנק שלה וגם היום חסר לה בסיס. הצעתי להיפגש איתה לשעתיים ללא תשלום. 

היינו צריכים פחות משעתיים כי היא כבר למדה משהו לבד וגם הסתייעה ביועץ השקעות צעיר יותר שבעלה "גידל", מקצועית ורוצה בטובתה. 

ההתנהלות שלה הייתה סבירה. 

קיבלתי ממנה תמונה כוללת של המצב הכלכלי שלה ושל המשפחה. 

התמונה הכוללת עשויה להשליך על המשך ההתנהלות תוך התיחסות לסיכונים עתידיים.

עזרתי לה לבחור אסטרטגיה כוללת להתנהלות. נתתי לה כמה טיפים כלכליים ויעצתי לה להמשיך לעבוד עם אותו יועץ השקעות. 

השארתי דלת פתוחה להתייעצות איתי ללא תשלום.

מבקשת כסף מעוברים ושבים

בדרך כלל אני לא תורם לאנשים שניגששים אלי ברחוב ומבקשים כסף. 

יש גם מקרים חריגים. 

נתתי כבר סכום קטן לאישה שמצבה הכלכלי סביר , אבל לא היה לה כסף לאוטובוס חזרה לביתה. 

הבוקר (6.7.26) ניגשה אלי אישה בממילא בירושלים וביקשה תרומה כספית קטנה. 

היא נראתה טוב. היא גם הייתה לבושה באופן לגמרי סביר. שאלתי אותה מדוע היא מבקששת כסף? 

היא תיארה מצב שבו בעלה שהיה המפרנס העיקרי של המשפחה הפך לנכה בעל נכות קשה, שאינו יכול לעבוד. 

היא צריכה לטפל בו ולכן אינה עובדת. מקבלים קצבה מביטוח לאומי ומענק שהיא מקבלת כבת משפחה המטפלת בנכה. 

הצעתי לה להיפגש איתי ללא תשלום וללמוד דרכים להתנהל טוב יותר כלכלית. 

במהלך שיחה ברחוב על התנהלותה הכלכלית, חסכתי לה למעלה מ-10 שקלים לחודש על טלפון סלולרי. כל מה שצריך זה להחליף לספק זול יותר שנותן בדיוק את אותה חבילה. 

במשך הזמן הפער עלול לגדול ליותר מ-10 שקלים כי הספק הזה מחויב חוזית לא להעלות מחיר. רוב הספקים האחרים אינם מחויבים חוזית ומדי פעם מעלים מחיר. 

היא קיבלה טיפ נוסף שעשוי להביא לחיסכון של סדר גודל של 1,000 ש"ח עד 2,000 ש"ח שהיא לא מתכוונת לממש אותו בחצי השנה הקרובה. 

תרמתי לה גם סכום כספי קטן.

לייעוץ כלכלי למשפחות ויחידים מוזמנים לצור איתי קשר בטלפון: 054-4480616