האם חייבים לרשת?

בלא מעט מקרים יורשים נלחמים ביניהם על מנת לקבל חלק גדול יותר מהירושה. 

בפוסט קודם שכותרתו: סיכונים בהעברה בין דורית  התיחסתי להיבטים שונים של ירושה. בסוף הפוסט הוספתי קישורים למספר רב של פוסטים בנושא ירושה שכתבתי בבלוג זה. ביניהם תוכלו למצוא גם פוסטים העוסקים בסכסוכים בין יורשים. 

הבוקר קראתי שני פרסומים שונים המתייחסים לכך שעל פי חוק יורש אינו חייב לרשת. מותר לו להסתלק מהירושה. 

פרסום אחד הוא כתבה של ליטל דוברוביצקי ב-YNET. כותרת הכתבה: האם כל ירושה היא ברכה? מתי לא כדאי לרשת? 

הפרסום השני הוא במייל ששלח ארגון משפחה חדשה. אין קישור לתוכן הכתבה. 

אנסה לתמצת את הנקודות העיקריות של שתי הכתבות ואולי להוסיף גם את נקודות המבט שלי.

יורשים לא רק רכוש אלא גם חובות

יורש יורש גם חובות. לפעמים יוצא שכרו בהפסדו משום שהחובות עולים על ערך הירושה. 

שיקולים משפחתיים ורגשיים

תתי הסעיפים הופיעו במייל של "משפחה חדשה".

1. הימנעות מסכסוכים במשפחה

ראו את הפתיח של פוסט זה.

2. אלטרואיזם

 לדעתי בגישה כזו, חשוב לדעת שאם אתם מוותרים על הירושה, הכספים יגיעו למישהו שצריך את זה ואתם רוצים שהוא יקבל את זה. 

אני מכיר מקרה של חבר שלי שירש כסף מאדם במדינה אחרת שהייתה לו היכרות מצומצמת איתו. 

במהלך ביקור באותה ארץ הוא סיייע לקשיש מקומי. פחות משנה אחרי זה הוא קיבל מכתב שהוא אחד היורשים. הוא החליט לוותר על קבלת הכסף. 

3. יחסים מורכבים עם הנפטר

ניסוח עדין לטענה שמי שרב עם הנפטר כל חייהם או שהנפטר פגע בו קשות לא רוצה בשום טובה ממנו. 

דוגמה: בן או בת שהאב סרב לתמוך בהם כלכלית בשעותיהם הקשות על אף שהייתה לו יכולת. בזמן מותו הם מבוססים כלכלית ולא רוצים לקבל ממנו דבר.

שיקולים כלכליים ומשפטיים

לטעמי, חלק מהדוגמאות המובאות במייל אינן רק כלכליות או משפטיות. יש בהן גם שיקולים משפחתיים ורגשיים ברורים.

מה שמלמד אותנו שלא ניתן לעשות הפרדה מוחלטת בין השיקולים.

1. העברת החלק ליורש אחר

הדוגמה הקלאסית הם ילדים המעבירים את חלקם בירושה לאם שהתאלמנה.

באופן אישי, הודעתי לבנק בו התנהל חשבונו של אבי ז"ל, שחלק מסוים מהכסף שירשתי מאבי יועבר לאימי. שכנעתי את אחותי לנהוג כמוני. 

במקרה הזה היה גם שיקול של מיסוי. משום שממנה כניצולת שואה, לא ניכו מס על החק שהעברתי לה. מהדור השני לשואה מנכים מס.

2. שיקולי הוגנות במשפחה

למשל, בן או בת שקיבלו בחיי הנפטר סכומים הרבה יותר גבוהים מהאחים או האחיות מחליטים לוותר על חלקם בירושה או בן שקיבל דירה מההורים וללא צוואה אמור היה לרשת חלק שווה מרכוש הנפטר. 

3. תכנון מס

לדעתי המקרה בו תכנון מס יוצר כדאיות לויתור על ירושה הוא פחות שכיח. 

הערת שוליים

אם אתם מחליטים לוותר על חלקכם בירושה, עשו זאת באופן הפרוצדורלי הנכון. היעזרו בעורך דין.

דור ה-Z בסין: "אנשי העכבר"

 

מייחסים לדור ה-Z רצון לא לעבוד קשה ולחיות חיי נוחות במינימום מאמץ. 

יש ביניהם לא מעטים, המעדיפים לעבוד כשליחים בווולט או חברות דומות על פני עבודה יציבה במשרה קבועה. בעבודה כזו אפשר לקום מאוחר ולעבוד רק מתי שמתחשק לעבוד או כשאין ברירה. 

מאמר ב-Epoch Times  מתאר הקצנה מסוכנת של תופעת הרצון למינימום מאמץ של דור ה-Z בסין. 

הוא מבוסס על פוסט ויראלי של בלוגר סיני מדור ה-Z המתאר את התופעה החדשה. 

צעירים סינים השוהים במיטה כ-23 שעות ביממה, למעט הליכה לשירותים ולמטבח. 

הכותב, וחבריו להקצנה הזו, מכנים את עצמם "אנשי העכבר". 

התופעה מתארת סוג של יאוש של אנשים צעירים הצופים עתיד רע.

השלטונות הסיניים רואים בתופעה הזו איום על עתידה של סין.

אינני יודע עד כמה התופעה הזו נפוצה בסין, אבל בהקשר הזה, אני בהחלט מבין את הרצון של השלטונות הסיניים להילחם בתופעה הזו, המנוגדת לחריצות המסורתית של הסינים.

אסכולת שיקגו: מקבל החלטות רציונלי כבסיס לליברטריאניזם כלכלי

 

אחרי כמה חודשים של קריאה איטית, אני מתקרב לסיום הספר "לחשוב מהר לחשוב לאט" של פרופ' דניאל כהנמן ז"ל. עכשיו הגעתי לפרק המסקנות הקצר שבסיומו של הספר. 

הופתעתי מכך שפרופ' כהנמן נמנע מלהשתמש במונח קבלת החלטות לא רציונליות. 

לדעתו, למונח הזה עלולות להיות קונוטציות מרחיקות לכת מדי.

במקום זה הוא מאמץ את ההגדרה של אסכולת שיקגו לקבלת החלטות רציונליות. 

אנשי אסכולת שיקגו, שאחד הבולטים ביותר בה הוא מילטון פרידמן, טענו שרציונליות היא עקביות בקבלת החלטות. 

מילטון פרידמן טען שהיות שאנשים הם מקבלי החלטות כלכליות רציונליות, יש להם חופש לקבל כל החלטה שהם רוצים ואסור להתערב בהחלטות שלהם. 

טענה זו היא הבסיס לתפיסה הליברטריאנית בכלכלה.

מזווית הראייה שלי היא אי אפשר לפסול את ההגדרה הזו. 

לרוב מה שאנחנו קוראים לו רציונלי מבוסס על הנחות. הנחות שונות עשויות להביא להחלטות שונות. 

לא בהכרח אפשר לקבוע, שהנחות מסוימות הן רציונליות והנחות אחרות אינן כאלה. 

דוגמה בולטת להנחות, שבעיניים מערביות נראות לא רציונליות, הוא פולחן האבות הקדומים בשבט הטוראג'ה באינדונזיה. 

מזווית של בני השבט יש בזה היגיון כלכלי. 

פרופ' כהנמן ממשיך את התזה שלו ואומר שבני אנוש מציאותיים (להבדיל מבני כלכל בדויים) לא תמיד עקביים בהחלטות שלהם בגלל שתי מערכות חשיבה מהירה ואיטית. 

פטרנליזם ליברטריאני

לטענת פרופ' כהנמן, פטרנליזם ליברטריאני קוסם גם לימין כלכלי וגם לשמאל כלכלי ומדינות רבות משתמשות בו.

מה זה פטרנליזם ליברטריאני?

השלטונות נותנים לאנשים חופש לקבל את ההחלטות הכלכליות שלהם, אבל מנצלים את הטיות החשיבה שלהם על מנת לכוון אותם להחלטות כלכליות נבונות יותר.

דוגמה ליישום פטרנליזם ליברטריאני בארה"ב

כהנמן מביא כדוגמה תוכנית להגדלת חיסכון פנסיוני בארה"ב שנהגתה על ידי ריצ'רד ת'יילר ושלמה בן ארצי.

על פי התוכנית, מאפשרים למעביד להגדיל את החיסכון הפנסיוני של עובד בשיעור קבוע באופן אוטומטי בכל פעם שהוא מקבל תוספת שכר. 

ההגדלה נפסקת רק אם וכאשר העובד מודיע על רצונו שלא יגדילו לו את הניכוי. 

הטיית שנאת ההפסד אינה פועלת משום ששכרו המידי של העובד אינו קטן עם הגדלת הניכוי לפנסיה.

התוכנית יושמה בארה"ב בשנת 2003 ושיפרה את החיסכון הפנסיונישל מיליוני עובדים אמריקאים.

 

 

הערכת החיים - לא מה שחשבתם

 

הערכת החיים היא מידת השביעות מהחיים. יש כאלה שיתרגמו את זה למדד של אושר. 

בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" מפקפק פרופ' דניאל כהנמן במהימנות מדד זה. 

הוא מביא כדוגמה ניסוי שבו נבדקים התבקשו לתת הערכה כזו. חציים מצאו מטבע ליד הטופס שהיו צריכים למלא. 

אלה שמצאו מטבע היו יותר שבעי רצון מהחיים. 

נישואים ושביעות רצון מהחיים

כהנמן מביא תוצאות מחקר של 3 חוקרים (אנדרו קלרק, אד דינר ויאניס גיאורגליס). הנשאלים דרגו את שביעות רצונם מחייהם לאורך שנים. 

בשנים שלפני הנישואים היא הייתה בממוצע בערך 0.3 בסולם של מ-0 עד 1. לקראת הנישואים היא עלתה ובשנה שנישאו היא עמדה בממוצע על 0.6. 

במשך השנים שביעות הרצון ירדה ואחרי 5 שנים הגיעה ל-0.2.

הממצא הזה סותר טענות כאילו אנשים נשואים מדווחים על שביעות רצון גדולה יותר מחייהם (מדד לאושר). 

מסתבר שכמו בהקשר של המטבע, שחלק מהנבדקים מצאו בניסוי שדווח בפיסקה הקודמת, גם בהקשר זה אירוע ספציפי (במקרה זה חתונה) העלה את דיווח שביעות הרצון, אבל לא לאורך זמן. 

כהנמן מסביר את זה בכך שהמערכת שמבצעת את הערכת שביעות הרצון היא מערכת החשיבה המהירה המבצעת את ההערכה באמצעות יוריסטיקות ולא באמצעות ניתוח מעמיק. 

אשליית המיקוד

גם בהקשרים אחרים (לא בהקשרים של זוגיות) בהם מעריכים אנשים שביעות רצון מחייהם הם משתמשים בהיוריסיטיקות לא מדויקות.  

ניתן להסיק זאת, מכך שהם עונים במהירות על השאלות. 

כשעונים במהירות יש הטיה לכיוון הדבר האחרון שהתרחש (למשל במקרה של הניסוי בו חלק מהנבדקים מצאו מטבע). 

כהנמן קורה להטייה הזו אשליית המיקוד. 

יעדים כספיים

מחקר רחב היקף שעסק בהשפעת השכלה רחבה, למטרה אחרת, חשף השפעות לטווח ארוך של יעדים שצעירים מציבים לעצמם.  

בשאלונים שמולאו בשנים 1995-1997 נבדקים בני 17 או 18 דירגו את היעד "להיות אמיד מאוד" על סולם של 4 דרגות מ"לא חשוב" ועד ל"חיוני". 

19 שנה אחרי המחקר התברר שאלה שייחסו חשיבות ל"להיות אמיד מאוד" היו בעלי הכנסה גבוהה בהרבה מאחרים. 

הנבדקים 19 שנה אחרי זה היו רופאים.

כל דרגה גבוהה מקודמתה במדד היעדים התבטאה בפער הכנסה ממוצע של 14,400 דולר בשנה. 

החשיבות שייחסו ליעד של אמידות ניבאה גם את מידת שביעות הרצון מהכנסתם כבוגרים. 

השפעת ההכנסה על שביעות הרצון מהחיים הייתה גדולה יותר אצל שראו בה יעד חשוב.

המסקנה של כהנמן היא שלא מוצדק לבחון את טיב ההוויה (מינוח מדעי יותר לשביעות הרצון מהחיים) בלי להתחשב ביעדים שלהם בחיים.

יעדים, טיב ההוויה וכלכלת המשפחה

המסקנה החשובה מפרק זה בספר היא, שבייעוץ בכלכלת המשפחה לא צריך לבחון רק את המצב הכלכלי ואת הדרכים לשפר אותו. צריך גם להתחשב ביעדים הכלכליים שמשפחות או יחידים מציבים לעצמם.

אם משפחה או יחיד אינם מחפשים להתעשר אלא רק להביא את עצמם למצב של ביטחון כלכלי, אסור ליועץ להשפיע עליהם, באופן גלוי או סמוי, להתעשר. 

הזווית האישית שלי

כמה מחבריי שעסקו כמוני בהיי-טק חיפשו דרך לבנות סטארטאפ ולבצע Exit מפואר. 

בהיבט הכלכלי, אני רציתי רק צבירה מספקת של נכסים שתבטיח ביטחון כלכלי לי ולמשפחתי לכל חיי ולכל חייהם הצעירים של ילדיי עד שהם מבססים את עצמם כלכלית. 

שני הניסיונות הכושלים שלי לקדם רעיון שלי באמצעות סטארטאפ, ניזונו בעיקר מדחף לעשות משהו ייחודי מבחינה מקצועית ותוך כדי כך להשיג ביטחון כלכלי. לא חלמתי על EXIT של מאות מיליונים. 

סכומים גדולים של כסף לא היו משנים את חיי מהותית. רק היו מאפשרים לי תחושת ביטחון גדולה יותר, נתינה של סכומים גבוהים יותר לילדיי ותרומות של סכומים גדולים יותר למטרות שחשובות בעיניי. 

בגילי המופלג אני מרשה לעצמי גם לעשות עבודות בהתנדבות או בשכר נמוך. 

זה לא אומר שלא יהיו מצבים שבהם ארצה להרוויח יותר מלקוחות שאפשר וצריך לגבות מהם יותר.

 

עוד דואליות על פי דניאל כהנמן: בין האני החווה והאני הזוכר

 

גם פוסט זה עוסק בקבלת החלטות לא רציונלית על פי ספרו של פרופ' דניאל כהנמן "לחשוב מהר לחשוב לאט". 

בהרבה חלקים מהספר תוארה דואליות בין מערכת החשיבה המהירה והאינטואיטיבית לבין מערכת החשיבה האיטית השיטתית ולפעמים גם העצלנית.

הפוסט עוסק באופן בו אנשים זוכרים את החוויה שעברו השונה לגמרי מהחוויה שחוו. 

בניסויים שערכו בחוויה לא נעימה (למשל: ידיים במים קרים) נמצא שאנחנו זוכרים את עוצמת החוויה לא כמשך הסבל או ההנאה, אלא לפי שני אינדיקטורים: שיא הסבל והחוויה לקראת סיום הניסוי או האירוע המתמשך. 

כלומר: אם נבדק מסוים יסבול באותה מידה כמו נבדק אחר אבל במשך זמן ארוך בהרבה, לא יהיה הבדל בזיכרון החוויה בתנאי שחווית הסיום תהיה דומה. 

באופן דומה האזנה למוזיקה טובה שבסיומה מספר קטן של אקורדים צורמים תיזכר כחוויה מאוד לא נעימה. 

סבל מתמשך שעשוי להיזכר כחוויה טובה 

כולנו חווינו אירועים של סבל פיזי שבסוף נזכר כחוויה טובה. 

זה עשוי להיות טיול עם הליכה קשה וכואבת עד לפסגת הר. חווית ההגעה לשיא הופכת אותו למענג. 

פעם בשנה אני רץ 10 ק"מ במרתון ירושלים. לפעמים העליות בדרך קשות, אבל אם אני מצליח לרוץ לכל אורך הדרך בקצב סביר ליכולות שלי, חווית הסיום היא טובה ובעקבותיה גם הזיכרון.

טור דה פרנס

אחת מתחרויות הספורט הקשות ביותר היא מירוץ האופנים החשוב ביותר: טור דה פרנס.

סדרה דוקומנטרית הראתה את הטור מזוית של רוכבים, מנהלים ואנשי צוות בקבוצות. לפני כל קטע מירוץ רואינו כמה מהם ודיברו על המטרות שלהם ועל האופן בו הם מתכננים להתמודד. אחרי זה הראו את מה שקרה בפועל בכל קטע. 

כולם תיארו את התחרות כהרבה סבל מתמשך. אם זוכים בקטע או בדירוג אישי גבוה או דירוג קבוצתי גבוה, הזיכרון הוא כחוויה טובה בלשון של המעטה, לפעמים זה ממש אושר. 

יישום בכלכלת המשפחה

אין ספק שהאופן בו "האני הזוכר" תופס חוויה משפיע על הרצון לחזור עליה או להימנע מחזרה עליה. 

עשויות להיות לכך השפעות בתחום של לימודים או עבודה, ברצון לחזור על חופשה מסוג מסוים ועוד אירועים מתמשכים. 

אם ניתן להשפיע על אירוע סיום מענג במיוחד, זה יכול לכוון אנשים ומשפחות לחזור על אותו דפוס. במקרה של משפחות שמשאביהן מוגבלים, השפעה כזו לכיוון של פעילויות פנאי זולות יחסית, עשויה לגרום להן לחיסכון כספי. 

תהליך ייעוץ בכלכלת המשפחה

לא תמיד ייעוץ בכלכלת המשפחה קל למשפחות. לפעמים נדרש צמצום הוצאות שקשה להן, אבל אם הזיכרון של סיום היעוץ הוא טוב, בסופו של דבר החוויה תיזכר כטובה יותר ממה שהייתה בפועל.

 

 

בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת הייתי סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. 

קורס מרתק במיוחד שלמדתי היה קורס בנוירופסיכולוגיה. 

זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המושג נוירופסיכולוגיה.

את הקורס לימד מרצה לנוירולוגיה. בשני השיעורים הראשונים דיבר על מבנה המוח ועל תפקידי איזורים שונים בו.

יתר השיעורים עסקו באיתור ליקויים מוחיים על פי התנהגות. 

הליקויים המוחיים הם פיזיולוגיים. הביטוי ההתנהגותי הוא פסיכולוגי. 

היכולת לזהות באופן ראשוני את הליקוי הפיזיולגי באמצעות התנהגות עשוי לחסוך זמן וכסף באבחון.  

נוירו-כלכלה

בפסקה קצרה בספרו לחשוב מהר לחשוב לאט, הזכיר פרופ' דניאל כהנמן את התחום של נוירו-כלכלה. 

אודה ולא אכחד זאת הפעם הראשונה ששמעתי את המושג הזה. 

נוירו-כלכלה הוא תחום אינטרדיסיפלנרי חדש יחסית. 

אצטט את ההגדרה שלו המופיעה בויקיפדיה העברית: " נוירו-כלכלה (באנגלית: Neuroeconomics) הוא ענף מדעי בין-תחומי ששואף להסביר קבלת החלטות אנושית, את היכולת לעבד חלופות מרובות ולבחור מסלול פעולה אופטימלי. התחום חוקר כיצד התנהגות כלכלית יכולה לעצב את הבנתנו על המוח וכיצד תגליות מתחום מדעי המוח יכולות להגביל ולכוון מודלים כלכליים.". 

ההקשר אליו מתיחס פרופ' כהנמן

בפרק העוסק בהיצג רגשי מתיחס פרופ' כהנמן למצבים בהם פועלת מערכת החשיבה המהירה האינטואיטיבית ולמצבים בהם היא מערבת בקבלת ההחלטה את מערכת החשיבה האיטית, השיטתית יותר והלוגית יותר. 

מתברר כי כשבמקביל לתהליך קבלת ההחלטה מודדים פעילות מוחית, אזור אחד במוח פועל כאשר מערכת החשיבה האיטית פועלת ואזור אחר כאשר מערכת החשיבה המהירה פועלת. 

השלכות על כלכלת המשפחה

בשונה מפוסטים העוסקים בהטיות קוגניטיביות, בהם יכולתי לציין השלכות קונקרטיות על קבלת החלטות בכלכלת המשפחה, בפוסט זה איני יכול לעשות זאת. 

המשך המחקר בתחום האינטרדיסיפלנרי הזה עשוי אולי בעתיד להציף גם השלכות מעשיות קונקרטיות על קבלת החלטות בכלכלת המשפחה.

האם לא מאוחר לתקן התנהלות כלכלית בגיל השלישי?

 

משתף את ההרצאה שלי שכותרתה מופיעה בכותרת פוסט זה. 

ההרצאה הועברה בזום לאזרחים ותיקים. 

המעוניינים בהרצאה זו או בהרצאות אחרות שלי מוזמנים לפנות אלי. 

קישור: האם לא מאוחר לתקן התנהלות כלכלית בגיל השלישי?

היצג רגשי כגורם להטייה קוגניטיבית

גם הפוסט הזה מבוסס על ספרו של פרופ' דניאל כהנמן "לחשוב מהר לחשוב לאט". 

פוסט זה אינו עוסק בהיפוכים. במצב זה בני אדם עקביים בבחירה שלהם באחת משתי אפשרויות. 

הבעיה היא שמדובר בשתי אפשרויות זהות בהסתברותן, ובכל זאת בגלל ניסוח שונה יש העדפה רגשית של אחת מהן ולכן בני אדם ייחסו לה הסתברות גבוהה יותר. 

דוגמה של הטייה של רופאים

כידוע, גם קבלת החלטות של רופאים מוטה בגלל הטיות קוגניטיביות. 

פרופ' כהנמן מביא, בהקשר של היצג רגשי, מחקר של פרופ' עמוס טברסקי עם עמיתים מבית הספר לרפואה של אניברסיטת הרווארד. 

המשתתפים במחקר היו רופאים. 

הרופאים קיבלו נתונים סטטיסטיים על תוצאות שני טיפולים לסרטן ריאה: ניתוח והקרנות. 

בטווח של 5 שנים שיעורי ההישרדות אחרי ניתוח גבוהים יותר. בטווח הזמן הקצר הניתוח מסוכן יותר. 

חצי ממשתתפי הניסוי קיבלו תיאור במונחי הישרדות ביחס לתוצאות לטווח קצר של ניתוח ("שיעור ההישרדות אחרי חודש הוא 90%"). 

החצי השני של משתתפי הניסוי קיבל את אותה תוצאה ססטיסטית בנונחי תמותה ("שיעור התמותה כעבור חודש הוא 10%"). 

תוצאות הניסוי

84% מהרופאים שקיבלו היצג של הישרדות העדיפו ניתוח.

50% מהרופאים שקיבלו היצג של תמותה העדיפו הקרנות. 

מסקנות

אם הטיה בעקבות היצג רגשי משנה קבלת החלטות מקצועיות של רופאים, די ברור שהיא משנה קבלת החלטות של אנשים אחרים וקל וחומר בתחומים שאינם תחומי ההתמחות שלהם.

פרק 34 בספר "היצגים ומציאות" העוסק בנושא זה כולל דוגמאות נוספות. 

אחת מהן היא בקשה של חברות כרטיסי אשראי לתחנות דלק להציג הפרש בין מחיר תשלום במזומן לבין מחיר תשלום בכרטיס אשראי כ"הנחת מזומן" ולא "כתוספת תשלום" על כרטיס אשראי. 

זוהי אחת הדוגמאות לכך שהיצג מתאים עשוי קדם שיווק ומכירה של מוצרים או שירותים. 

בהיצגים רגשיים משתמשים גם במגוון רחב של תחומים אחרים, כגון: פעילות ברשתות חברתיות, הקשרים פוליטיים, הקשרים עסקיים ועוד.

שימוש בהיצגים בכלכלת המשפחה

יועצים בכלכלת המשפחה משתמשים לפעמים בהיצגים רגשיים שיעודדו נועצים לקבל החלטות הנכונות לנועצים מבחינה כלכלית. 

אחרי שמבינים את ההשפעה של ההיצג אפשר לעשות בזה שימוש רב יותר. 

כשיושבים עם לקוחות על מאזן הכנסות-הוצאות והלקוחות צריכים לקצץ בהוצאות. אם הם מתלבטים במה לקצץ, היצג רגשי שיבחרו בו בעצמם או בהכוונה או רמיזה של היועץ, עשוי לקבוע באילו סעיפים יקצצו ובאילו לא יקצצו. 

בראייה מהחוץ קיצוץ בסעיף שהוא השקעה (למשל: לימודי מקצוע או לימודים אקדמיים) במקום בסעיף שהוא הוצאה לא חיונית (כרטיסי פיס בסכומים לא זניחים) עלול להשפיע לרעה על כלכלת אותה משפחה במשך שנים ארוכות. 

אחד השימושים שאני עשיתי בהיצגים רגשיים במסגרת יעוצים כלכליים ובמסגרת מנטורינג ב"עולים ביחד" היה בהקשר של ראיונות עבודה, אליהם ניגשו נועצים. 

הכנתי אותם להשתמש בהיצגים המראים אותם באופן חיובי יותר מזווית הראייה של מי שמראיין אותם. 

לא רק בראיון. גם בקורות החיים וגם בבחירת ההמלצות שהציגו. 

היפוכים בגלל הטיות קוגניטיביות

 

כמו פוסטים קודמים על הטיות קוגניטיביות, גם פוסט זה העוסק בהיפוכים מבוסס על ספרו של פרופ' דניאל כהנמן "לחשוב מהר לחשוב לאט". 

כלכלנים (בני כלכל) הדוגלים במודל של מקבל החלטות כלכליות רציונליות מתקשים לקבל היפוכים. 

פסיכולוגים מבינים היפוכים ביתר קלות. 

היפוך

אנשים מתבקשים להשוות בין שתי חלופות עם ערך כספי. 

ההשוואה נעשית פעמיים: פעם אחת כשכל חלופה מוצגת בנפרד ופעם שנייה כשהן מוצגות ביחד. 

במצבים מסוימים אנשים הופכים את ההעדפות שלהם בהתאם לסיטואציה, כלומר: בהשוואה של כל חלופה בנפרד יבחרו בחלופה אחת. בהשואואה זו מול זו יבחרו בחלופה השנייה.

דוגמה להיפוך

כהנמן מביא דוגמה של בחירה בין שני הימורים ברולטה של 36 תאים. 

הימור א': סיכוי של 11/36 להרוויח 160 דולר. סיכוי של 25/36 להפסיד 15 דולר.

הימור ב': סיכוי של 35/36 להרוויח 40 דולר. סיכוי של 1/36 להפסיד 10 דולר. 

הדגומה מבוססת על ניסוי של שני פסיכולוגים שרה ליכטנשטיין ופול סלוביק.

נבדקים בוחנים את כל אחד מההימורים בנפרד באמצעות קביעת המחיר המינימלי שבו יהיו מוכנים לוותר על ההימור. 

במקרה זה הם יבחרו בחירה רציונלית באפשרות של הימור א', כלומר: יוותרו עליו תמורת מחיר גבוה יותר. 

כאשר הם יצטרכו לבחור באיזה משני ההימורים לבחור יקרה היפוך. הם יבחרו בהימור ב'. 

הסיבה לכך היא שנאת ההפסד.  בהימור א' אפשר להרוויח הרבה יותר מאשר בהימור ב' אבל אפשר להפסיד 5 דולרים מאשר בהימור ב'.

דוגמה להיפוך לא צודק

המונח "היפוך לא צודק" מופיע בספרו של פרופ' כהנמן. הוא נגזר מזה שההשוואה אינה בין תפוחים לתפוחים, כמו בדוגמה הקודמת, אלא בין אבטיחים לקיווי. 

ההשוואה היא בין תביעה של משפחתו של ילד שנכווה כוויות בינוניות כשהפיג'מה שלו עלתה באש. הנתבעת היא החברה שייצרה את הפיג'מהמבד מספיק חסין מאש לבין תביעה בנק שניזוק ב-10 מיליון דולר בגלל נוכלות של בנק אחר. 

מחצית מהמשתתפים שפטו בתחילה את גובה הפיצוי במקרה הראשון (הילד שנכווה) ואחרי זה את שני המקרים ביחד. 

המחצית השנייה שפטה בסדר הפוך. 

כשהמקרים נשקלו בנפרד נפסקו פיצויים גבוהים בהרבה לבנק. 

כשהם נשפטו ביחד גברה הסימפטיה לילד על אפקט העיגון והם פסקו פיצויים גבוהים יותר לילד. 

לסמוך או לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים? - לאן נעלם אתר אמריקאי של הונאות שבוצעו על ידי בנקאים?

 

היום (2.4.25) הרציתי בזום את ההרצאה ששמה מופיע בכותרת. 

את ההרצאה "לסמוך או לא לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים?" כבר העברתי מספר פעמים. 

הפעם גיליתי בהכנה להרצאה משהו מוזר. 

לא הצלחתי להפעיל קישור לאתר חשוב של הממשל האמריקאי העוסק בהונאות של בנקים. 

בפעמים קודמות שהרציתי לא הייתה בעיה כזו.

 

במה עוסקת ההרצאה?

ההרצאה עוסקת בסיכונים במערכות מידע של בנקים. התפיסה היא שיש סיכונים חיצוניים (למשל: התקפות סייבר) ויש סיכונים פנימיים (למשל: גניבת כספי לקוחות על ידי עובד בנק). 

קל לי להביא דוגמאות לסיכונים פנימיים ממדינת ישראל. למשל: משבר מניות הבנקים בשנת 1983 בו הורשעו מנכ"לים של בנקים בישראל.

מדינת ישראל איננה לבד. הבאתי דוגמאות גם מבנקים בארצות הברית.  

האתר שלא הצלחתי להתחבר אליו

שקף ממצגת "לסמוך או לא לסמוך? - אבטחת מידע של הבנקים" 
זכויות יוצרים: אבי רוזנטל

המקור הטוב ביותר לגניבות כספים על ידי בנקאים, בחלקם בכירים, בארצות הברית היה אתר SIGTARP. זהו אתר ממשלתי בארצות הברית. שקף מהמצגת שלי שמופיע בתחילת פיסקה זו מתאר אותו בקצרה. 

באתר מופיעים מקרים של בנקאים, חלקם בתפקידים בכירים, שהורשעו בבית משפט בגניבת כספי לקוחות. 

לכל מקרה מופיעים הפרטים הבאים:

1. שם הבנק

2. שם המורשע או המורשעים ותפקידו או תפקידיהם בבנק.

3. העבירה או העבירות שבוצעו.

4. סכום הכסף שנגנב.

סכומי הכסף שהוחזרו על ידי בנקאים שהורשעו הם אינדיקציה טובה להיקף האדיר של הכספים שנגנבו. 

על פי האתר, הוחזרו 11 מיליארד דולר.  

חשוב לציין שלא כל הכספים שנגנבו החוזרו. בלא מעט מקרים, הגנב משתמש ברוב הכספים. אחרי שהשתמש כבר אינו יכול להחזיר את הכספים.

מדוע לא הצלחתי להתחבר לאתר?

אין להוציא מכלל אפשרות שזו טעות טכנית שלי, אבל ההסתברות לכך נמוכה. 
עשיתי מספר ניסיונות להתחבר. עם מספר כתובת URL לדפים באתר שהועתקו מהמצגת שלי. 

בנוסף עשיתי חיפושים ב-Google של כניסות עם שם האתר וכניסות עם מילות מפתח שהיו מביאות אותי לאתר, לו הוא היה זמין. 

לא סביר שכתובת האתר שונתה מבלי שהכתובת הקודמת תישמר וישאר בה קישור לאתר החדש ביחד עם הודעה על שינוי כתובת האתר. 

ההשערה שלי

במסגרת תפקידו החדש של איילון מאסק במממשל של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מאסק מחסל תפקידים ופונקציות ממשלתיות. הוא גם סוגר אתרי אינטרנט ממשלתיים. 

מאסק נותן אוטונומיה לעובדים צעירים בחברתו לביצוע "התייעלות". 

יתכן שעובד בן 17 או עובד בן 20 בחברה פרטית של מאסק החליט על דעת עצמו למחוק את האתר הזה משום שחשב שאין בו צורך.

יתכן שאיילון מאסק היה זה שחשב שהאתר מיותר והורה לעובד שלו למחוק אותו.

יתכן שהיוזם היה מישהו בממשל טראמפ. 

קצת פחות סביר שהנשיא טראמפ בעצמו ירד לפרטים קטנים וביצע זאת בעצמו, אלא אם כן התבקש לעשות זאת על ידי בעל הון שטראמפ חפץ ביקרו. 

השורה התחתונה

מי שישמע את ההרצאה שלי יבין כמה חשוב אתר כזה. 

הוא עשוי להרתיע עובדי בנק שמתכננים לגנוב כספים מהבנק בו הם עובדים.

הוא עשוי להגדיל את המודעות של לקוחות בנקים ועובדי בנקים לסיכונים.

להזמנת ההרצאה ניתן להתקשר אלי באמצעת טלפון: 054-4480616. 

קישורים  

לסמוך או לא לסמוך על אבטחת מידע של בנקים?

פנסיה לא מה שחשבתם

 

כל הפרטים המזהים שונו. לא רק השמות הם בדויים. גם פרטי הרקע. 

מה שלא שונה הוא הסוגייה הכלכלית.

רון (שם בדוי) היה בעבר הרחוק לקוח שלי בכלכלת המשפחה. 

רון הוא רווק בן 65 ללא ילדים. הוא עלה לארץ בגיל 50 מבריטניה. 

אין לו פנסיה מארץ מוצאו והפנסיה שצבר בארץ  נמוכה. 

אחיו דן (שם בדוי) והוריו נשארו בבריטניה. דן הוא גרוש שיש לו בת בוגרת. אימו כבר הלכה לעולמה

דן הודיע לרון, שאביהם המבוסס כלכלית נפטר. 

אין שום מחלוקת על כך שהירושה מתחלקת בין שניהם שווה בשווה. 

דן מתגורר בדירה בבעלותו. 

אביו השאיר גם דירה מניבה המושכרת במשך שנים רבות. איש מקצוע מקומי מטפל בנושא ההשכרה וגביית תשלומים משוכרים. 

בשיחה ביניהם אמר דן שהוא מעוניין לשלם לרון את מחצית מערכה של הדירה על מנת לתת אותה לבתו בבוא העת. 

רון התקשר אלי לשאול אותי: כיצד לדעתי עליו להשקיע בארץ את הכסף שיקבל בעוד מספר חודשים, לאחר שהירושה תתחלק ביניהם ודן יקנה את חלקו בדירה? 

הבעיה: הוא רוצה למשוך מכספי הירושה, כולל הסכום שאחיו ישלם לו עבור מחצית הדירה, תשלום חודשי להשלמת קצבת הפנסיה הנמוכה שלו על מנת שלא יוציא יותר מההכנסות שלו. 

קצת מחוץ לקופסה של רון

שאלתי אותו: מדוע להסכים למכירת חצי דירה לאחיו ולא לשקול את האפשרות ששכר הדירה החודשי מבריטניה ישלים את הפנסיה שלו?

חשוב לזכור שרון הערירי מתכוון להוריש את רכושו אחרי לכתו לבתו של אחיו.

חסרונות מכירת חצי דירה בבריטניה לאחיו  

 

 1. אחיו יצטרך למכור דירה בבעלותו או לקחת הלוואה על מנת לרכוש את חלקו של רון בדירה.

הדירה, כאמור, צפויה לעבור לבתו של דן לאחר לכתו של רון.

2. קושי במציאת אפיק השקעה שלא יקטין את השווי הריאלי של הכספים של רון מהם ימשוך אנונה בכל חודש. 

החשש הוא שהמשיכה החודשית תקטין בהדרגה את הערך הריאלי של ההשקעה עד שלא תישאר יותר השקעה. 

3. לעומת האמור בסעיף לעיל דמי השכרת דירה אינם פוגעים בערך הדירה עצמה. 

4. במציאות העכשווית מדינת ישראל נמצאת באי-וודאות . משמעות אי-ודאות היא סיכונים גדולים יותר.

זה נכון גם ביחס לסיכונים כלכליים ולסיכוני השקעה.

הכלכלה בהידרדרות, המצב המדיני והצבאי בעייתי, החברה הישראלית מפולגת. חברות דירוג האשראי מדברות על הורדה נוספת בדירוג והתקציב השנתי אינו מטפל בבעיות המהותיות. 

יתרונות מכירת חצי דירה בבריטניה לאחיו

1. פעולות בנכס משותף לו ולאחיו מחייבות הסכמה של שני השותפים בבעלות.

2. נזילות של כל השווי של הדירה.

מגירת דירה עלולה להיות תהליך ארוך של מספר חודשים. 

3. קושי בניהול דירה מושכרת במדינה אחרת.

קוראי הבלוג אולי זוכרים שאני ממליץ, בדרך כלל, לא להשקיע בנדל"ן במדינה אחרת, אם אין מישהו מקומי שאפשר לסמוך עליו ב-100%.

במקרה הזה הקושי נראה קטן בהרבה מאשר בדרך כלל.

ראשית, רון אינו קונה נדל"ן להשקעה אלא מקבל אותו בירושה.

שנית, יש מישהו מקומי שאפשר לסמוך עליו שמנהל את הנכס במשך שנים.

שלישית, אחיו שותף לנכס ומתגורר במדינה בה נמצא הנכס. 

הערך ללקוח של השיחה איתי

ניתוח ראשוני של היתרונות והחסרונות של שתי החלופות חשוב. גם עלו בו נקודות שהלקוח לא חשב עליהן כמו הקשר בין המצב הכללי הלא טוב במדינת ישראל לבין הקושי לשמור על ערך הכסף או להגדיל אותו.

הערך המהותי הוא העלאת חלופה שהוא לא חשב שהיא ריאלית. במקרה זה שמירה על חלקו בדירה.