מדוע שוחחתי עם ג'מיני 3 של גוגל על ההיסטוריה של בינה מלאכותית?

 

בפוסט קודם הבאתי שיחה שלי עם Gemini 3 של חברת Google על ההיסטוריה של בינה מלאכותית. 

בפוסט זה אסביר מדוע שוחחתי איתו. 

ב-9 בפברואר כתבתי פוסט בבלוג שלי על ניהול סיכונים. כותרת הפוסט: בקרוב: קורס סיכוני AI. 

בפוסט הצהרתי שאני בונה קורס על סיכוני בינה מלאכותית כשהקורס יהיה מוכן אשמח להעביר אותו.

עד שהקורס יהיה מוכן

1. אני ממשיך להרצות הרצאות שיש לי על הנושא כהרצאות בודדות.

למשל: 

בינה מלאכותית יותר מסוכן ממה שחשבתם, 

למה רבים מעתיקים ? -סיפור ההעתקה האנושי     

אני ממשיך להרצות אותן במסגרות המזמינות אותי להרצות בהן.

להזמנת ההרצאות טלפון: 054-4480616

2.  אני בונה סילבוס לקורס 

פעולה זו משולבת עם הפעולה הבאה.

3. אני בונה הרצאות ואוסף מידע

המידע שאני אוסף בא לידי ביטוי בפוסטים בבלוג שלי על ניהול סיכונים וניהול משברים: Risks and Crisis.

ההרצאה על ההיסטוריה של הבינה המלאכותית היא ההרצאה הראשונה שאני מכין לקורס ומתחיל בהכנתה ובהתנסות בה. 

ביום חמישי ה-26.2 בשעה 17:00 ארצה אותה בפעם הראשונה בזום חינמי במסגרת נטוורקינג למרצים. הקוראים מוזמנים להתחבר להרצאה.

אין ספק שהרצאה זו תהיה גם ההרצאה הראשונה בקורס על מנת לתת מושגי יסוד על בינה מלאכותית לאנשים שישתתפו בקורס.

מקורות המידע שלי

1. מקור מידע מרכזי הוא הניסיון האישי שלי 

התנסיתי מעט בבינה מלאכותית בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת ובתחילת שנות ה-80 של אותה מאה. 

בנוסף, למדתי באותה תקופה קורס אקדמי מרתק על בינה מלאכותית במסגרת לימודי M.A. בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

הקורס היה נקודת מפגש ומחלוקת בין 3 תחומים: מדעי המחשב, פסיכולוגיה ולינגוויסטיקה. 

אולי תתפלאו אבל אני עדיין זוכר היטב לא מעט דברים שלמדתי למרות גילי המופלג והזמן הרב שעבר. 

כמו כן במהלך כארבעים שנות עבודה במחשבים ובטכנולוגיית המידע נתקלתי לא פעם בסוגיות בבינה מלאכותית ובסוגיות אחרות הרלוונטיות לגל החדש של כלי בינה מלאכותית.

2. קריאה והאזנה לאנשים העוסקים בסוגיות אלה

בולט במיוחד הוא ספרו של טובי וולש, מומחה בריטי לבינה מלאכותית. 

הספר תורגם לעברית בשם: "ההיסטוריה הקצרה של ה-AI".

3. הדיאלוג שלי עם Gemini AI

חשוב להבין שכמומחה לניהול סיכונים, אני לא חושב שחייבים תמיד להימנע מסיכונים. 

אפשר לקחת את הסיכון בתנאי שמבינים מהו הסיכון ומנסים לגדר אותו. 

כך אני מתיחס גם למוצרי בינה מלאכותית עדכניים אני משתמש בהם אבל בוחן את תוצרי השימוש. 

אם תקראו את הדיאלוג שלי עם Gemini 3 תראו שעשיתי כמה דברים:

א. הצגתי את עצמי כמומחה בינה מלאכותית עם 40 שנות ניסיון במחשבים החוקר את ההיסטוריה של AI.

מנעתי בכך היגדים פחות רציניים שהמוצר היה מעלה לאנשים שאינם מומחים.

ב. בדקתי את מה שהכין עבורי

טעות גדולה היא לקבל את מה שמוצר בינה מלאכותית יוצר בלי לבדוק.

ג. הערתי לו על נושא חשוב שהוא התעלם ממנו

ציינתי את שם המוצרוגם את השנה שבה יצא לשוק. מדובר במוצר אקדמי לא מסחרי עם תפיסת עולם דומה למוצרים המובילים בשוק היום שנוצר בשנת 1957. 

ד. לא הערתי לו על ההתעלמות שלו מהנושא של רובוטיקה.

טובי וולש מתיחס לנושא הזה בהרחבה בספרו. 

גם אני נגעתי בנושא הזה בהרצאה של שאני מרצה אותה כבר במשך כחצי שנה.

גם בפוסט: הזיות AI: סופיה - אזרחית סעודית בבלוג שלי.

אין ספק שבקורס שלי אצטרך להתיחס גם לרובוטיקה.

השורה התחתונה

לבינה מלאכותית יש פוטנציאל רב וסיכונים גדולים. ניהול הסיכונים אין פירושו התעלמות ממוצרי AI. אפשר לקחת סיכונים אם מבינים אותם ומגדרים אותם.

 

שיחה של Gemini 3 ושלי על תולדות הבינה המלאכותית

 

קישור לשיחה:

תולדות הבינה המלאכותית

השפעת איכות השינה על תחומי חיים אחרים

 

שלשום (12.2.26) הרציתי בזום במסגרת מיזם נטוורקינג למרצים על: זה לא הגיל אלא מה שעושים -  על התנהלות מיטיבה בגיל השלישי. 

בסיום ההרצאה נשאלתי שאלות. 

לטעמי, לא נתתי תשובה מספיק לשאלה ששאלה אותי אחת המשתתפות. 

התשובה לשאלה הקונקרטית הייתה סבירה, אבל הייתי צריך לתת תשובה בהקשר יותר רחב. 

לא עשיתי זאת. הסתפקתי בתשובה קונקרטית. 

בפוסט זה אני משלים את התשובה. 

מה אמרתי על שינה בהרצאה? 

1. אמרתי שאספקטים שונים של התנהלות קשורים זה בזה. 

באופן ספציפי, קשרתי בין שינה לבין התנהלות כלכלית ובין שינה טובה לבריאות. 

2. הזכרתי את ההשפעה השלילית של שימוש במסכים  (מחשבים, טלפונים, טלוויזיה) לפני השינה.

מה שאמרתי נאמר על ידי רופאים המתמחים בנושא השינה.

זה נאמר גם על ידי מומחה מקומי באיקריה.

3. תיארתי קשר בין אכילה מרובה בשעות הערב לבין פגיעה באיכות השינה. 

במקרה זה הסתמכתי על הרמב"ם, שהיה רופא, על ג'ורג' המומחה באיקריה ועל הניסיון האישי שלי לאחר שהפחתתי את גודל ארוחות הערב. 

השאלה שנשאלתי

"אז מה עושים שמתעוררים באמצה לילה ולקחת זמן עד,שנרדמים ולפעמים גם לא נרדמים. אתה מציא כדורי שינה?" (טעויות ההקלדה הן במקור) 

עניתי שאחרי שאני מתעורר אני נרדם בדרך כלל מהר. 

לגבי כדורי שינה אמרתי שאיני רופא.

באופן אישי אני נמנע מהם משום שיש להם תופעות לוואי. 

מה היה חסר בתשובה שלי?

הייתי יכול להרחיב את התשובה למקרה שמתעוררים בגלל צורך ללכת לשירותים. 

בגיל השלישי כ-70% מהגברים סובלים מפרוסטטה (ערמונית)  מוגדלת. ככל שהגיל עולה גם אחוז הסובלים עולה. 

כתוצאה מכך הם קמים לשירותים בלילה יותר פעמים מאחרים משום שכשיש פרוסטטה מוגדלת שלפוחית השתן לא מתרוקנת.

היות שגם אני סובל מזה, יש לי לא מעט תובנות שגרמו להקטנת תדירות הקימה שלי. 

מן הראוי היה שאחלוק אותן עם משתתפי ההרצאה, רובם בגיל השלישי, תחת ההסתייגות שכל דבר הוא אישי ולא כל מה שמתאים לי מתאים לאחר. 

התובנות שלי

1. להימנע משתייה מרובה בשעות הערב (נאמר לי על ידי רופאים).

2. לא לשתות משקאות עם קפאין בשעות הערב. קפאין משתן. (נאמר לי על ידי רופאים).

3. להימנע מאכילת פירות וירקות בשעות הערב. 

רוב הפירות והירקות מכילים הרבה נוזלים. 

(נאמר לי על ידי רופא).

4. אל תניחו שכל פעם שאתם מתעוררים זה בגלל פרוסטטה מוגדלת.

קרה לי הרבה פעמים שהתעוררתי מסיבות אחרות וייחסתי את זה לערמונית מוגדלת. 

זהו מתכון להגדלת מתחים.

כך למשל, התעוררתי כמה פעמים בלילות כשבאותו יום אכלתי ארוחת ערב גדולה וכבדה במיוחד.

5. אכילה מועטת בארוחת ערב מוקדמת יחסית מקטינה את תדירות ההתעוררות בלילה (פורט בפסקה קודמת).

6. ראיתי ביוטיוב סרטון המסביר שגברים טאיוונים וסבלים פחות מפרוסטטה מוגדלת. 

הסבירו את זה בתרגיל פשוט של שכיבה על הגב והרמת הגוו בעזרת השרירים, שגברים טאיוונים עושים. 

אימצתי את התרגיל הפשוט הזה כתוספת לכמה תרגילים אחרים שאני עושה בכל בוקר. 

הוא בטח מועיל לחיזוק השרירים באזור הקרוב לערמונית. 

איני יודע האם זה נכון שהוא מאט גידול של ערמונית. 

ההשפעה של התרגיל עלי טובה.

התיחסויות נוספות להרצאה ב-Chat 

האם אתה מכיר מדבקה x39?

אני לא מכיר.

תלוי איזו בת זוג

אחד הדברים שצוינו על ידי בהרצאה כתורמים לזיקנה מיטיבה היה זוגיות. 

ההערה בהחלט נכונה. התכוונתי לזוגיות טובה.

הרצאה חשובה
תודה רבה

"אין הנחתום מעיד על עיסתו". לא אתייחס להערה הזו.

אין כללים שמתאימים לכולם...צריך ללמוד מכולם...לנסות על עצמך

הערה חשובה שלגמרי מקובלת עלי. 

יש כאלה שחושבים שדבר אחד מבטיח זיקנה מיטיבה ונצמדים אליו. כפי שציינתי דעתי היא שזה שילוב של גורמים שונים.

אני מנסה ללמוד מהרבה מקורות שונים וליישם את מה שאני חושב שמתאים לי.  

לאנשים שונים מתאימים דברים שונים. 

קישור להרצאה בערוץ היוטיוב שלי: 

זה לא הגיל אלא מה שעושים התנהלות מיטיבה בגיל השלישי

מהפכת הבינה המלאכותית

    

הבינה המלאכותית (AI) תהיה כנראה מהפכה. 

משהו בסדר גודל של המהפכה התעשייתית. אולי אפילו בסדר גודל גדול יותר. 

היא כמובן תשנה גם את הכלכלה בכלל ואת כלכלת המשפחה בפרט. 

צריך לזכור שלא מדובר רק בסיכויים אלא גם בסיכונים. 

יש הרבה סיכונים. חלקם סיכונים ברמות חומרה גבוהות.

אני כותב ומרצה על סיכונים אלה.

בגלל העתיד של ה-AI אכתוב בבלוג זה על היבטי בינה מלאכותית שאינם סיכונים.

 

המהפכה התעשייתית בפרספקטיבה של זמן

אין ספק שלמהפכה התעשייתית היו השלכות חיוביות. פחות אנשים יצרו יותר מזון באמצעות שימוש במכונות ואפשרו לאחרים לעסוק בתחומים אחרים. 

כך למשל, נוצרו כלי תחבורה כמו מכוניות ורכבות. 

השורה התחתונה היא עלייה ברמת החיים. 

אחת התופעות שהתחילה אז ונמשכת עד היום היא עיור, כלומר: מעבר מהכפר אל העיר.

סיכוני עיור

כדי להבין את סיכוני העיור אפשר לבחון את הערים בעולם שבהן מעל 20 מיליון תושבים. 

שתי הדוגמאות הסבירות, אולי היחידות, הן טוקיו ושאנגחאי. 

הן אולי הערים היחידות עם מספר כל כך גדול של תושבים שבהן יש תכנון עירוני.

הערים האחרות גדלו ואוחדו עם אזורי מגורים סמוכים. אנשים מהכפרים מהגרים על מנת לשפר את רמת החיים, אבל בהיעדר תשתיות תחבורה סבירות הם נמצאים שעות ארוכות בדרכים על אופנים, אופנועים או תחבורה ציבורת כושלת על מנת להגיע לעבודה ומהעבודה לביתם. 

בערים כאלה יש הרבה פשיעה ומעט שליטה.

דוגמאות קשות הן שתי הערים הגדולות בעולם ג'קרטה בירת אינדונזיה עם 37 מיליון תושבים ודאקה בירת בנגלדש עם כ-35 מיליון תושבים. 

שתי הערים האלה צפויות להמשיך לגדול ולעבור את 40 מיליון התושבים.

ג'קרטה היא סיפור עצוב במיוחד. היא נמצאת על האי ג'אווה קרוב לים וצפויה לשקוע מתחת לפני הים. 

על מנת להתמודד עם שקיעת העיר ממשלת אינדונזיה כבר החלה בבניית בירה חדשה באי אחר. הבירה העתידית נקראת נוסאנטארה.  

העיור הוא דוגמה להשלכות, שחלקן שליליות, של המהפכה התעשייתית, שממשיכות להתעצם.

אפשר לצפות השלכות שליליות מתמשכות גם לבינה המלאכותית.

בפוסטים הבאים אכתוב על ההיסטוריה של הבינה המלאכותית ועל המצב העכשווי. 

לגירושין טובים צריך לגרש את עורך הדין

ברוב המקרים כשלזוגות שמתגרשים יש ילדים שלא הגיעו לגיל בגרות, האישה היא הצד שקשה לה יותר מבחינה כלכלית. 

במקרים רבים הילדים נשארים אצלה וברוב המקרים שכרה נמוך בהרבה משכרו של הבעל. 

תוסיפו לזה את העובדה שהבעל הוא בדרך כלל זה שמנהל את הכספים המשותפים והאישה צריכה ללמוד להתנהל כלכלית. 

בתהליך הגירושין יש עוד גורם שעלול להיות יקר במיוחד. אלה הם עורכי הדין. 

הסיפור בהמשך מבוסס על לקוחות בכלכלת המשפחה שליוויתי.
השמות והפרטים שונו על מנת שלא לפגוע בחובת הסודיות. 

בנוסף אני מערבב פרטים מכמה ייעוצים שונים, כך שהדמויות בפוסט אינן קיימות במציאות אבל הסוגיות המהותיות מוצגות בפוסט. 

לא קלה הדרך לגירושין

גילה ונדב (שמות בדויים לחלוטין) היו נשואים 15 שנים. יש להם בן ובת בתחילת שנות העשרה של חייהם. 

נדב עבד כמהנדס מחשבים. גילה עבדה במשרה חלקית כמורה בבית ספר. כשגדלו הילדים הגדילה בהדרגה את היקף המשרה. 

כמו בלא מעט מקרים, היה משבר בנישואים והם בחרו להתגרש. 

כל אחד מהם שכר עורך דין והחלו דיונים משפטיים ארוכים. 

בית המשפט פסק באופן עקבי לטובת נדב כמעט בכל סוגיה שעלתה. 

החיים  המשותפים בצל הגירושין לא היו הכי נעימים לגילה. 

היא הגיעה אלי ליעוץ כלכלי. 

בתהליך היעוץ הכלכלי

מה סיפרה גילה

היא סיפרה ששכרה עורך דין שהומלץ לה על ידי חברה. 

עורך הדין, דרש את התשלום המלא מראש וקיבל אותו. 

היא סיפרה שבכל פעם שביקשה להיפגש איתו במשרדו הוא אמר שהוא עסוק. 

הוא הסכים להיפגש איתה רק בבית קפה ורק במועדים מסוימים שלא היו נוחים לה. 

היא סיפרה שכל העול של הטיפול בבית ובילדים נפל עליה. 

נדב עבד, בילה ובא הביתה לישון בשעה מאוחרת. 

חברה שלה היא עורכת דין במקצועה המתמחה בגירושין. 

בשיחות שלה איתה גילה חלקה איתה סוגיות שהתבררו בבית המשפט וכיצד פעל עורך הדין שלה. 

כמעט תמיד אמרה החברה, שעורך הדין פעל לא נכון. היא גם הציעה לגילה שהיא תיפגש עם עורך הדין ללא תשלום ותיתן לו עצות כיצד לנהל טוב יותר את המשפט. 

גילה הציעה לעורך הדין, להיפגש עם חברתה עורכת הדין ולהיעזר בה. 

עורך הדין נפגע והגיב בכעס. 

התוצאה: היא תקועה מרגישה שבית המשפט מקפח אותה. אולי אפילו פוסק לרעת נשים באופן עקבי.

התובנות והעצות שלי

הסברתי לה שנוצר מצב שנוח לכולם חוץ ממנה (ואולי גם הילדים). 

עורכי הדין של שני הצדדים מרוויחים כסף. 

נדב ממשיך את חייו כרגיל. 

היא זו שנמצאת במצב גרוע מכל הבחינות: רגשית, דאגה לילדים שכמעט תמיד קשה להם בתהליך גירושין וקשה להם במצב של אי-ודאות ושבירת המסגרת, עומס של עבודה וטיפול בבית, הוצאות כספיות וזמן של ישיבות בבתי משפט והרגשה של הפסד מתמשך.

 

היא היחידה שיכולה וצריכה לעשות שינוי במצב. אם לא תעשה זאת, המצב הנוכחי ימשך עוד זמן רב. 

הצעתי לה לוותר בשלב זה על הסכום ששילמה מראש לעורך הדין ולהחליף אותו בחברתה עורכת הדין. 

לחברתה איכפת שהיא תצליח להיחלץ מהמצב. 

הטעות שהיא עשתה במתן כל התשלום מראש לעורך הדין, גרמה לכך שהוא איבד עניין במשפט הזה ובחר להתמקד בתיקים אחרים.

הצעתי לה לשלם לחברתה עבור עבודתה.

הסברתי לה שאני מבין שהתשלום ששילמה לעורך הדין הוא סכום כסף גבוה עבורה, אבל אין לה את המשאבים הנפשיים והכלכליים לתבוע אותו עכשיו. 

עליה לסיים את תהליך הגירושין לצור יציבות בחייה ובחיי הילדים ואז לשקול האם היא רוצה לתבוע את עורך הדין או לוותר על הכסף?

גילה קיבלה את עצתי ושכרה את חברתה כעורכת דין (אגב, במחיר הרבה יותר נמוך ממה שגבה ערך הדין הקודם).

אחרי החלפת עורך הדין

גילה סיפרה שבית המשפט כבר לא פוסק תמיד לרעתה. 

בחלק מהעניינים פסקו לטובתה. בחלק מהעניינים לרעתה ובאחרים פתרון ביניים. 

תהליך הגירושין התקדם. נדרשתי להתיחס בפגישות היעוץ לסוגיות כלכליות קונקרטיות סביב הסכם הגירושין. 

כעבור כחודשיים התגרשו בני הזוג. עכשיו גילה בנתה את חייה לבד עם שני ילדיה.

לא חסרו אתגרים כלכליים ואחרים, אבל המצוקה הנוראה כבר נעלמה.

הערת שוליים

העצה שלי לוותר על שירותי עורך הדין גם במחיר אובדן ההוצאה הכספית היא הימנעות מהטיה קוגניטיבית הנקראת אפקט ההוצאה האבודה או אפקט הקונקורד.

מבחן אמיתי של מרצה: תקלות לא צפויות במהלך ההרצאה

 

כשהכל פועל כמתוכנן יחסית קל. 

אירועים חריגים לא צפויים הם מבחנו של מרצה וגם מבחנו של כל אחד אחר שמופיע לפני קהל או מתמודד עם אתגרים מקצועיים.

היום (25.1.26) ניצבתי בפני אתגר כזה בהרצאה שלי שכותרתה: "קיצור תולדות ההעתקה". 

מדובר בהרצאה חדשה שהעברתי אותה פעם אחת בלבד. אוסיף שהפעם הראשונה הייתה ממש לא מוצלחת.

הרצאה חדשה היא כמו תינוק. תינוק לומד מהניסיון ומשתפר. 

כך גם מרצה שבנה הרצאה חדשה. 

מרצה, כמו גם מורה לברידג', הוא כמו זיקית: עליו להתאים  את עצמו לקהל המאזינים. 

בפעמים הראשונות שמרצים הרצאה ההסתברות לטעות גדולה יותר. 

היום הייתה הפעם הראשונה ששכחתי לרשום הרצאת זום ביומן גוגל שלי. 

התוצאה הייתה שכשההרצאה הייתה צריכה להתחיל הייתי במרכז ירושלים לבצע קנייה של מוצר שאני צריך. מי שמוביל את המיזם, התקשר אלי טלפונית וסיפר לי שאני צריך להרצות.

התנצלתי מיד. הוא אמר שהמרצה שהיה אמור להרצות אחריי הסכים להקדים את ההרצאה שלו. 

כל מה שנותר לי זה לסיים את הקנייה, ללכת לרכבת הקלה ולקוות שאגיע הביתה 40 דקות אחרי המועד המקורי של ההרצאה שלי.  

בדרך תכננתי כיצד להעביר את ההרצאה. 

כשההרצאה הראשונה לא הייתה הכי מוצלחת ניסתי להבין מדוע ובראש כבר היה לי דגם משופר. 

לשקפים לא הגעתי משום שלא זכרתי שיש לי הרצאה היום. 

האתגרים שלי

1. להגיע בזמן או באיחור קל הביתה.

2. להתחבר מיד לזום

3. להעביר הרצאה במבנה שונה מהשקפים שהיו לי ועם תכנים שונים,

למשל לגעת מעט בנושאים של זכויות יוצרים וקניין רוחני בתוכנה, שלא נגעתי בהם בהרצאה הראשונה ואין לי שקפים עליהם. 

מבנה ההרצאה המתוכנן בראשי

החלטתי להתחיל בסיפור של תקלה טכנית שקרתה בהרצאה שהרציתי בשנת 2006 באולם של מכללת אפקה בתל אביב, שארגון משתמשי מחשב ישראלי קיבל לצורך ההרצאה שלי. 

התקלה: נורית הברקו נשרפה בדיוק שקף אחד לפני השקף החשוב ביותר בהרצאה.
לא מצאנו נורה להחלפה ולא מצאנו טכנאי. 

אז התמודדתי בכבוד עם המשך ההרצאה ללא שקפים. 

אחרי זה אספר את האמת על ההרצאה שלי ואגיד שאני ניצב בפני מצב דומה ואז אזרום עם ההרצאה לאו דוקא בצמידות לשקפים. 

המציאות: כל תכנון הוא בסיס לשינויים

כשהגעתי הביתה והתחברתי לזום. זה היה ב-6 דקות איחור, 

פעלתי על פי התכנון. 

רק לאחר הפתיח הארוך העלתי את המצגת. לא יכולתי לבחון בהתחלה את אופן העלאת המצגת, כפי שאני עושה בדרך כלל. 

על פי חוק מרפי משהו שלא השתבש מעולם בעבר עם מצגת שלי השתבש הפעם. 

בכל זאת הייתה הרצאה קולחת ומעניינת ומשתתפים התרשמו לחיוב ושאלו שאלות.

להתראות בהרצאה הבאה. בלי מרפי ועם רישום ביומן גוגל.

היו תיבות אדומות למשלוח דואר?

 

תיבת דואר באוקספורד בריטניה. מקור התמונה: הויקיפדיה העברית
נוצר ב: 10 באוקטובר 2005.
הרשאת שימוש::  

• CC BY-SA 3.0

הצגת מידע על היוצר

בכל פעם שאני כותב על דואר ישראל, אני כותב על שירות גרוע או בלתי סביר בעליל. גם הפעם. 

פעם היו תיבות דואר שבאמצעותן שלחנו מכתבים. 

בעל כורחי אני נאלץ לשלוח מכתב למשרד הרישוי בהקשר של רישיון נהיגה. 

המשרד אינו מאפשר לשלוח את המכתב הספציפי הזה במייל עם סריקת המסמך. המסמך כולל טופס שבו אישור של רופא ושל אופטומטריסט שאני יכול לנהוג (בגילי המשרד עושה את זה פעם בכמה שנים). 

הבעיה היא שקיבלתי מעטפה לתוכה אני צריך להכניס את הטופס החתום ולשלוח אותו בדואר ישראל. 

ניגשתי לתיבת הדואר שהייתה ליד סניף הדואר בשכונת מגוריי.

הסניף עדיין קיים. עקבותיה של התיבה אבדו. 

חיפשתי מידע באינטרנט.

Gemini AI נחלץ לעזרתי בלי שביקשתי. 

בסיכום הקצר שלו הוא כותב שבגלל התמעטות המכתבים הנשלחים בדואר, החליטו בדואר ישראל לחסוך בהוצאות ולבטל את מרבית התיבות. תדירות ריקון הנותרות קטנה. 

בחיפוש בגוגל גיליתי שבשכונת מגוריי אין אף תיבת דואר, למעט תיבת דואר למשלוח מהיר של מכתבים בעלות נוספת, הממוקמת בסניף הדואר. 

יש מספר קטן של תיבות דואר בירושלים. רובן בסניפים מסוימים של ארומה. 

איזה מזל שאני מסוגל ללכת ברגל והולך כל יום כמה קילומטרים כל יום. 

את ההליכה של אחד הימים הקרובים אעשה לסניף רלבנטי של ארומה. 

אבל מה יעשו אלה שמתקשים בהליכה ואינם יודעים להשתמש באינטרנט ולגלות את המידע שתיארתי בפוסט זה?

לסיכום

בדואר ישראל כנראה כבר לא ילמדו לתת שירות סביר. 

במשרד הרישוי צריכים להתעורר ולהתאים את עצמם למציאות ללא תיבות דואר, למשל באמצעות היתר לסרוק ולשלוח להם את הטופס באופן דיגיטלי.

זהו כבר לא הישוב שבו חייתם: השלכות של התחרדות על תושבים ביישובים

באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 קניתי דירה בעיר מגוריי ירושלים.

את הדירה קניתי בשכונת רמות. אז שכונה חדשה. כשקיבלתי את הדירה עברתי לגור בה. 

תושבי השכונה היו חילוניים ודתיים. 

בקצה העליון של השכונה היו מספר קטן של בתים בהם התגוררו חרדים. 

אחרי מספר שנים עברה להתגורר בכניסה שלי בבית המשותף משפחה חרדית לא סימפטית. חוזרים בתשובה.

אירוע שזכור לי היה דפיקות עזות בדלת בשעת חצות שהעירו אותי. 

אחרי שהתעוררתי הבנתי שדופקים בדלת שלהם ולא שלי. אלה היו לוכדי עריקים של צה"ל. 

לפני שהתחתנתי בסוף שנות ה-80 החלטנו למכור את הדירה. 

היה ביקוש גדול ומכרנו במחיר טוב. 
הקונים זוג צעירים חרדים לפני חתונתם. את המו"מ ניהול בעיקר אבי הכלה כי אבי החתן לא גר בירושלים. 

משפחה נפלאה. אפילו הוזמננו לחתונת הזוג והגענו. 

כמה שנים מאוחר יותר היה רוב חרדי בשכונה ומחירי הדירות צנחו.

חילוניים שמכרו את דירתם קיבלו הרבה פחות כסף ממה שקיבלו אלה שמכרו מספר שנים קודם לכן. 

נזכרתי בזה כשקראתי את הכתבה של טלי חרותי-סובר בדה מרקר מ-16.1.26. 

כותרת הכתבה: המהפך השקט. כותרת המהדורה המודפסת: "אדם קם בבוקר מגלה ליד הבית כולל". 

הכתבה עוסקת במה שקורה בישובים שהיו ללא חרדים ובהדרגה הופכים לישובים חרדים. 

הכתבת מצטטת חוקרים ומחקרים ומביאה נתונים. 

ערים וישובים שבהם מתרחש תהליך התחרדות

זוהי רשימה לא ממצה.

כבר התחרדו: בית שמש (עומדת להיות העיר החרדית הגדולה  בעולם אחרי שתעקוף את בני ברק), טבריה, צפת.

במגמת התחרדות מסיבית: יבנאל, ערד 

במגמת התחרדות: אופקים, קרית מלאכי, חצור הגלילית,  גבעת זאב, חריש, נוף הגליל, עפולה, קרית גת

בדרך כלל מדובר בישובים בהם מחירי הדירות זולים יחסית.

תוצאות שככיחות בישובים במגמת התחרדות

1. ירידה במחירי הדירות

2. ירידה באשכול החברתי- כלכלי של הישוב

חלק מהחרדים אינם עובדים ומקבלים הנחות בארנונה. 

התופעה הזו אינה מתרחשת בכל הישובים המתחרדים. 

בכתבה מצוטט ד"ר אריאל פינקלשטיין  מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. 

פינקלשטיין אומר שראשי הרשויות לא מעוניינים בהתחרדות בגלל הירידה באשכול החברתי- כלכלי. 

המשמעות היא ירידה בהכנסות הרשות וכפועל יוצא  מכךגם באיכות השירותים שמקבלים התושבים. 

הם נלחמים בתופעה באמצעות עידוד בנייה שאינה מתאימה למגורי חרדים, למשל: מגדלים.

3. עזיבה של חילוניים ודתיים לישובים אחרים. 

מי שממהר לעזוב לישוב אחר, מצליח למכור את הנכס שלו במחיר סביר, כפי שאני עשיתי בצעירותי בשכונת רמות בירושלים.

4. הקמת קרוונים למוסדות לימוד חרדיים בשטחים ציבוריים ללא אישור ובניגוד לחוק

מתופעה זו נגזרה הכותרת של המהדורה המודפסת של המאמר. 

גם כשמתלוננים אין אכיפה.

5. מוסדות שמיועדים לשרת את כלל האוכלוסיה מוסבים למוסדות חינוך דתיים.

ד"ר נרי הורוביץ אומר לכתבת, שמתנ"ס מקומי נהפך לבית ספר חרדי ומקומות אחרים מוסבים לגנים חרדיים. 

התופעה הזו מרתיעה חילוניים. 

השורה התחתונה

הגידול באוכלוסייה החרדית כופה על החרדים לחפש מגורים זולים גם בישובים לא חרדים. 

בחלק מהמקרים מתבצע תהליך של התחרדות כשהאוכלוסייה הלא-חרדית נוטשת. 

לתופעה הזו עשויות להיות השלכות שליליות על אוכלוסייה ותיקה בישוב, שנאלצת לנטוש והשלכות שליליות על מצבו של הישוב ויכולתו לספק שירותים לתושבים.

מגפה של התחזויות ברשתות חברתיות לאנשים העוסקים בתחום הכלכלי

 

בהתחלת גל ההתחזות הנוכחי התחזו לאנשים מוכרים בתחום הכלכלי כמו נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר ז"ל, גיא רולניק, שאול אמסטרדמסקי ואחרים. 

שיטות ההתחזות השתכללו בגלל השימוש בבינה מלאכותית. 

טכנולוגיה של התחזות לאדם עשויה להיות מועילה כמו במקרה של האמא הסינית לילדה בת 5 שנהרגה, עליה אני מספר בהרצאה שלי: בינה מלאכותית יותר מסוכן ממה שחשבתם. 

כשמשתמשים באותה טכניקה להתחזות מזיקה זה נקרא Deep Fake. 

האדם המופיע בפרופיל המזויף חולק את התמונה של האדם האמיתי. השם מאוית קצת אחרת. 

בזיופים המוצלחים הוא נראה בדיוק כמוהו וגם מדבר בדיוק כמו המקור. 

ההבדל הוא, שבשמו של זה אליו הוא מתחזה הוא מציע שירותים לכאורה, שהם למעשה הונאות. 

מי שילחץ על קישור בפרופיל המזויף ויסמוך על האיש אליו מתחזים עלול להפסיד הרבה כסף. 

כמובן, שאינני מציע לכם לא לסמוך על אנשים אליהם מתחזים. 

אני מציע לכם לבדוק  היטב מי בעל הפרופיל האמיתי ובעיקר לא להיענות לבקשות חברות ולא ללחוץ על קישורים של פרופילים חשודים. 

השלב הנוכחי

בשלב הנוכחי נתקלתי בהתחזויות לשני חברים שלי הפעילים בתחומים כלכליים שונים. 

החברים הם יוסי אש ואלי שלו. 

כמי שנותן גם שירותים בתחום של הונאות רשת ואיומי סייבר, זיהיתי מהר מאוד את בקשות החברות של הפרופילים המזויפים. לא כולם כמוני. 

השלב הבא

בהחלט יתכן שמישהו יתחזה אלי ויציע בשמי שירותים שאני לא מציע, למשל: שירותי השקעות כספים. 

בפוסט זה אתן לכם כלי פשוט על מנת לוודא האם זה אני א לא?

אין ספק שבמידה ואציע שירותים כלכליים חדשים, לפני שאציע אותם איידע את קוראי הבלוג הזה. 

לא מצאתם פוסט המיידע את קוראי הבלוג שלי, שאני נותן שירותים כלכליים חדשים, אז זה לא אני. 

יש לכם ספק? פנו אל האיש האמיתי שאתם מכירים ותשאלו אותו האם זה הוא? 

במקרה שלי האיש האמיתי זה אני ולא מתחזה. 

אגב, המתחזה עלול להיות בוט ולא אדם. 

השורה התחתונה

עם הגידול במספר ההתחזויות ברשתות החברתיות והגידול בתחכום ההתחזויות צריך להיזהר יותר. 

יש לבדוק היטב את כל מי שמציע לכם שירותים או חברות ברשת ולוודא שאינו מתחזה.

סדרת הרצאות על מדינות ותרבויות אחרות

 

מחרשה בבהוטן, 2012
זכויות יוצרים לתמונה: אבי רוזנטל

סדרת הרצאות זו כוללת הרצאות על ארבע מדינות מרוחקות ושונות תרבותית מישראל. 

בנוסף, יש גם הרצאה על אי יווני קטן יוצא דופן, שלמרבית הפליאה גם היה מדינה עצמאית לזמן קצר. 

בהוטן

זכויות יוצרים לתמונה: אבי רוזנטל
2012

בהוטן מדינה קטנה וייחודית בהימליה. השורדת כמדינה עצמאית ולא נבלעת על ידי הודו או סין בגלל שמירת התרבות היחודית שלה.

אינדונזיה

לוויה בבאלי. 
זכויות יוצרים: אבי רוזנטל  2015

אינדונזיה מדינת איים ענקית שבה ריבוי תרבויות ושפות ואנחנו יודעים עליה מעט או יותר נכון לא יודעים עליה כמעט כלום.

אתיופיה

זכויות יוצרים: אבי רוזנטל
2019

אתיופיה "הודו של אפריקה". מדינה ענייה מרובת לאומים ושפות. צפון נוצרי מפותח יחסית ודרום שבחלקים ממנו חוזרים אלפי שנים אחורה במכונת הזמן. 

מדגסקר

למורים על על במדגסקר.
זכויות יוצרים: אבי רוזנטל
2013

מדינה ענייה ללא תשתיות וללא תכנון. עם עוני ופטנציאל ועם תפיסת זמן אחרת משלנו.

איקריה

ג'ורג' ג'ורג' קארמליס ואני בחווה של ג'ורג' באי איקריה.

                                     זכויות יוצרים: רמי סטויצקי. הועלה באישור בעל זכויות היוצרים.
                                                                   צולם ב-4.9.2024: 

אחת מההרצאות המצליחות ביותר שלי. הרצאה על אי יווני יוצא דופן שהוא "אזור כחול" בו חיים יותר שנים בבריאות טובה. 

מבוססת על מסע לימודי של שבוע באי בו נפגשנו עם מקומיים, השתתפנו בסדנאות וביקרנו באתרים באי. 

אחרי המסע למדתי על ההיסטוריה המרתקת של האי כשכתבתי ערך בויקיפדיה העברית על האי. 

ראו גם 

 

סדרת הרצאות על כלכלת המשפחה

 

סדרות הרצאות על בנקים

סדרת הרצאות: ניהול סיכונים וניהול משברים

הרצאות שלי: לא הרצאות בודדות אלא סדרת הרצאות על סיכוני רשת

לפרטים ולהזמנת הרצאות: טלפון: 054-4480616 או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.