יום שבת, 21 במרץ 2015

מדוע לא מגיעים לייעוץ בכלכלת המשפחה? - דחיינות


הפוסט: מדוע לא מגיעים לקבל ייעוץ בכלכלת המשפחה? פתח סדרה של פוסטים המתייחסים כל אחד לגורם אחד המביא משפחות לא להגיע לייעוץ, על אף שהן צריכות אותו. הפוסט השני התייחס ל"אין לי מספיק כסף". השלישי ל"הבנתי לבד". פוסט זה הוא הרביעי והוא עוסק בדחיינות. 

את השיר שצרפתי בראש פוסט זה, שרה הזמרת פגי לי בשנת 1947. השיר הוא על מישהי שתתחיל לעבוד מחר. המחר הזה זז כל הזמן. היום הוא מחר. מחר הוא מחרתיים וכו'.

השיר הזה הוא תמציתה של דחיינות: יודעים שצריך לעשות אותו ודוחים אותו כל הזמן.

סיפור אישי על לקוח פוטנציאלי בייעוץ בכלכלת המשפחה
כשהתחלתי לייעץ בכלכלת המשפחה, סיפרתי את זה לחבריי בצירוף הבקשה: "אם אתם מכירים משפחה או יחיד שצריכים ייעוץ, הפנו אותם אלי או בקשו מהם אישור לתת לי את פרטי ההתקשרות שלהם". 

אחת מידידותיי הפנתה אלי מישהו שגם הוא וגם היא חשבו, שהוא ממש צריך ייעוץ. 
כבר בשיחה הטלפונית התברר שהיא צדקה: היו על הפרק נושאים הקשורים בדירה (רכישת דירה ולקיחת משכנתה) ונושאים הקשורים בפנסיה (בעיה לא פשוטה הקשורה גם במעביד שלא הפריש את מה שהיה צריך להפריש וגם באופן בו נערכים כשיש מעסיק חדש).

בשיחה הטלפונית היה ברור לגמרי, שמדובר באחד הלקוחות הוודאיים שיגיעו אלי.
הלקוח העדיף להגיע קודם ליועץ פנסיוני בבנק. אמרתי לו שזה בסדר, על אף שההעדפה שלי היא שנתחיל בייעוץ בכלכלת המשפחה ונראה את התמונה הכוללת. אחרי זה או במקביל אפשר לדבר עם היועץ הפנסיוני בבנק.

עד היום, כמה שנים אחרי אותה שיחה, הלקוח לא הגיע ליועץ הפנסיוני בבנק. עד היום הלקוח גם לא הגיע אלי וקרוב לוודאי, שלא הגיע ליועץ אחר בכלכלת המשפחה.   

בשלב מסוים ויתר הלקוח על פגישה עם יועץ פנסיוני בבנק וקבענו כמה פעמים פגישה ראשונה של ייעוץ. בכל פעם המועד נדחה למועד מאוחר יותר עד שנואשתי.

לא רק השיר של פגי לי, מתאר דחיינות. גם הסיפור שסיפרתי לכם הוא על דחיינות.

העולם על פי לקוחות דחיינים בייעוץ בכלכלת המשפחה 
למשפחה או היחיד ברור שצריך ייעוץ בכלכלת המשפחה. הם מתכוונים לעבור תהליך של ייעוץ ועבודה על ההתנהלות הכלכלית שלהם. צריך רק מועד מתאים על מנת להתחיל. המועד המתאים נדחה ונדחה ונדחה. 

הנזק ברור לכם ולרוב גם להם. קרוב לוודאי שכבר הבנתם את הנזק שגרם לעצמו הלקוח הפוטנציאלי שלי, שדחה את קניית הדירה ולקיחת המשכנתה. במועד בו דיברנו על ייעוץ, מחירי הדירות היו הרבה יותר זולים ממחירי הדירות היום.

הוא גם לא נעשה צעיר יותר. אי-קבלת החלטה ביחס לפנסיה שלו, היא בעצם קבלת החלטה: לא להיערך באופן אופטימלי בנושא של חיסכון פנסיוני. 

קיימים שני סוגי דחיינים: דחיינים בכל מעשיהם ודחיינים רק בתחום של ייעוץ בכלכלת המשפחה או במספר תחומים קטן.

דחיינים בכל מעשיהם
בפניהם עומדות שתי אפשרויות:

1. להיכנס בכל זאת לתהליך של ייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה ללא דיחוי
אם יצליחו להתגבר על הדחיינות בהקשר אחד (כלכלת המשפחה), ייתכן שיוכלו להתגבר בכוחות עצמם על דחיינות גם בתחומים אחרים.

2. לטפל בדחיינות ואחרי זה להתחיל תהליך ייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה.
יש כאלה שמתמחים בטיפול בדחיינות. אל תדחו את ההליכה אל אחד מהם. באופן אישי השתתפתי בסדנה כזו של עופר מלמד. לא משום שאני דחיין בכל מעשי.
גורם שמשתתף בארגון סדנאות, הציע לי להשתתף בסדנה של עופר ללא תשלום, כהכנה לסדנאות שלי בכלכלת המשפחה. 

באתי ללמוד כיצד בונים ומעבירים סדנה מוצלחת בתחום כלשהו. על הדרך התרשמתי מאד לחיוב למה שיש לעופר להציע בנושא הדחיינות. אם זה רלוונטי עבורכם הקישור לאתר של עופר: מלמד לתוצאות

דחיינים בתחום של כלכלת המשפחה
יש כאלה שדוחים החלטות רק בתחומים מסוימים מועטים. הם עושים זאת דווקא בתחומים שקשה להם בהם. המשמעות היא שדחיינים רק בתחום של כלכלת המשפחה, אולי זקוקים לייעוץ כזה יותר מאשר אחרים. 

זה מחזיר אותנו לפוסט הקודם: "הבנתי לבד". בפוסט הקודם דיברתי על החלטות לא-רציונליות. אחד הכשלים הוא כשל של הימנעות מבדיקה יסודית של נושאים חשובים, אולי מחשש מפני טעות. 
כך שאנשים בודקים לפעמים באופן יסודי מחירים של קוטג' ומילקי. הם משווים מחירים וטורחים לקנות אותם במקום זול יותר. אין בזה שום דבר רע.

לעומת זאת, הם אינם בודקים באופן יסודי תכניות ומסלולי פנסיה ונצמדים לברירת המחדל שמציע המעסיק או מציע סוכן ביטוח. זה עלול לעלות להם הרבה יותר משתעלה להם קניית גבינת קוטג' במחיר מופקע במשך כל חייהם.

במקרים רבים הם לא בודקים באופן יסודי מספיק את הנושא של רכישת דירה ולקיחת משכנתה. זה מתחיל בהימנעות מבדיקת השאלה: האם יש סיכוי סביר שנוכל לעמוד בהחזרי המשכנתה או שעלינו לקנות דירה זולה יותר (אם בכלל) ולקחת משכנתה קטנה יותר? ונמשך בבדיקה לא מספיק יסודית של בחירת מסלול המשכנתה, ביטוח המשכנתה ובחירת הבנק הנותן אותה.
זה בוודאי עלול לעלות להם יותר ממילקי במחירים מופקעים שיקנו עבור כל משפחתם המורחבת במשך כל חייהם.

אין לי פתרון עבורם, פרט לשני הפתרונות שהצעתי בפסקה הקודמת. במקרה זה ההעדפה שלי היא להגיע לייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה ולא לטיפול כולל בדחיינות.


  

יום שישי, 20 במרץ 2015

מדוע לא מגיעים לייעוץ בכלכלת המשפחה? - "הבנתי לבד"

בפוסט: מדוע לא מגיעים לייעוץ בכלכלת המשפחה? תיארתי את הרקע. בפוסט: מדוע לא מגיעים לייעוץ בכלכלת המשפחה? - "אין לי מספיק כסף" הסברתי מדוע סיבה שכיחה זו להימנעות מייעוץ היא ברוב המקרים שגויה.

בפוסט זה אתייחס לסיבה אחרת "הבנתי לבד". קיימים שני סוגים של "הבנתי לבד".

הסוג הראשון הם אלה, שלא צריכים בכלל להיפגש עם היועץ כי הם יודעים לבד ומבינים לבד.

הסוג השני יבוא לפגישה ראשונה במתנה (ללא תשלום), אבל לא ימשיך לפגישות נוספות בתשלום.

אלה שלא צריכים להיפגש עם יועץ כי הם יודעים
הדיון שלנו יתמקד, על פי עיקרון פראטו, ב-80% שצריכים ייעוץ. השאלה היא: מדוע כלכלת המשפחה שלהם אינה מתנהלת נכון, על אף שהם יודעים?

במרבית המקרים יש לזה שני הסברים אפשריים:

1. הם לא יודעים מספיק.
אז אולי כדאי שילכו לייעוץ ומישהו עם יותר ידע וניסיון, עם משפחות רבות החוות קשיי התנהלות כלכלית, יעזור להם להתמודד עם הבעיות?
מישהו שיכול להציע להם גם טכניקות מוכחות להתמודדות. מישהו שאפשר לשתף אותו בהתלבטויות.

2. הם יודעים מספיק אבל למרות זאת פועלים באופן לא רציונלי.  
קראו את הפוסט: האם אפשר לקבל החלטות רציונליות בכלכלת המשפחה?
יועץ שהוא גם מאמן עשוי לעזור לכם במצב זה. יועץ טוב מכיר כשלים והטיות הגורמים לכם לפעול באופן לא רציונלי. מכיר טכניקות אימוניות, שעשויות לסייע לכם. מסתכל מהצד ולכן אינו פועל באופן רגשי, כפי שאתם פועלים. 

אלה שמסתפקים בפגישה חינמית ראשונה ללא תשלום
בפסקה הקודמת דיברנו על כשלים והטיות, הגורמים לאנשים להתנהג באופן לא-רציונלי. מחיר אפס הוא אחד הכשלים האלה. בני אדם יעדיפו במקרים רבים משהו ללא עלות, על פני משהו בתשלום. גם כשזה לא רציונלי וגם במקרים שהחינמי יעלה להם אחר כך הרבה יותר.

הם יבואו לפגישה ללא תשלום. ישמעו את מה שיש ליועץ להגיד על התנהלותם הכלכלית. ישמעו קצת על תפיסת העולם שלו ומעט על השיטות והכלים בהם הוא משתמש. 

עכשיו הם כבר מוכנים להתמודד בעצמם. בשביל מה להוציא כסף על יעוץ?

מה קורה ברוב המקרים אצל המסתפקים בפגישה חינמית?
בפגישה חינמית מקבלים מידע, אבל לא מקבלים מידע מלא ושלם. זה כמו לאכול מתאבנים במקום לאכול ארוחה. חסרים להם ידע, כלים, שיטות ומסגרת. אין עם מי להתייעץ כמשהו חורג מהתכנון. בסופו של יום, הם אינם מצליחים להתמודד באפקטיביות עם אתגרי ניהול כלכלת משפחתם וחוזרים לנקודת המוצא.  

חריגים לחינמיות
יש כאלה המבינים שפגישת המתנה היא מתאבן בלבד. הם מסוגלים להתמודד לבד עם הנושא החדש אליו נחשפו בפגישה. הם אוספים מידע ממקורות שונים ובונים תכנית התמודדות. בחלק מהמקרים גם מצליחים לממש אותה באופן חלקי ואפילו יותר מחלקי.

מספרם של אנשים כאלה הוא קטן ולכן התייחסתי אליהם כחריגים.

הזווית האישית שלי
במשך שנים ארוכות עבדתי כיועץ עצמאי בתחומים בחזית טכנולוגיית המחשוב. לא הייתה לי ברירה, אלא לנסות להשיג מידע חינמי ולדעת להעריך אותו: לפעמים הוא חסר ערך ואפילו מזיק, לפעמים הוא בעל ערך מוגבל ולפעמים בעל ערך רב. למדתי להצליב מידע, להגיע למידע נוסף וטכניקות דומות נוספות. 

אחרי שהערכתי שהוא בעל ערך ניסיתי למצות מתוכו את המקסימום. כך למדתי לחקור, להגיע למידע, למצות אותו עד תום (אם מתברר שהוא מועיל), לבנות תכניות פעולה ולבצע אותן. 

לפעמים הגעתי לפגישות חינמיות בתחומים אחרים וניסיתי גם מהן לדלות את המקסימום ולוותר על ייעוץ מלא בתשלום. קרוב לוודאי שאני משתייך לחריגים שבסעיף הקודם, לפחות בחלק מהתחומים, שאינם בתחום מומחיותי. 

הדוגמה הבולטת היא פגישה חינמית בתחילת שנת 2008 בנושא השקעת כספים. הועלתה תזה שצפויה נפילה בבורסה. שאלתי בלי סוף שאלות. קיבלתי נתונים ובחנתי אותם. הפגישה ארכה זמן רב מעבר למתוכנן. חזרתי הביתה והמשכתי לבדוק מקורות נוספים. השתכנעתי ולפני הנפילה בעטיו של משבר הסאבפריים מכרתי את כל תיק ניירות הערך ברמת סיכון גבוהה וברחתי לאפיקים סולידיים. 


יום רביעי, 18 במרץ 2015

משרד האוצר באינטרנט: לא יודעים, לא לומדים ולא קוראים

בחודש יולי בשנת 2014 כתבתי פוסט שכותרתו: האם במשרד האוצר שמעו על האינטרנט?. הפוסט עסק בניהול הלא מוצלח של אתר האינטרנט של משרד האוצר. כנראה שאף אחד במשרד האוצר לא קרא את הפוסט שלי. גם היום ממשיכים לנהל את אתר האינטרנט של רשות המיסים באופן לא מוצלח במיוחד. 

זה לא אישי. הם כנראה לא קראו רק את מה שאני כתבתי.

הם כנראה גם לא קראו אינספור מחקרי שוק, שבהם התברר ש Internet Explorer, הדפדפן של מיקרוסופט, כבר אינו שולט ביותר מ-90% משוק הדפדפנים ונתח השוק שלו קטן מנתח השוק של Chrom, הדפדפן של גוגל, ולכן בשונה מאתרי אינטרנט אחרים אינם מאפשרים עבודה באמצעות דפדפנים כמו:

הם כנראה גם לא קראו מאמר שפרסם ידידי, דוד שי, שכתב על הקישורים השבורים באתר משרד האוצר. באתרים אחרים מקובל למחוק או לשנות קישורים לדפים שנמחקו. על פי המאמר, המלווה במספר רב של דוגמאות, במשרד האוצר, מחקו דפים והשאירו קישורים. הקישורים שנשארו הובילו לדף שאינו קיים ולכן הם נקראים קישורים שבורים.

מה קרה עכשיו?
כהרגלי, נכנסתי ב-14 לחודש מרץ בשעות הלילה, לאתרי האינטרנט של ביטוח לאומי ורשות המיסים על מנת לשלם כעצמאי תשלום לביטוח לאומי, מקדמות מס הכנסה ומס ערך מוסף. שלא כהרגלי לא הצלחתי לשלם מע"מ.

המערכת הודיעה לי שאיני חייב לשלם מע"מ.  זה נראה לי לא סביר. ב-15 לחודש ניסיתי שוב. קיבלתי שוב את אותה הודעה. שמרתי את הדף עם הודעת השגיאה והתייעצתי עם רואה החשבון שלי, אליו שלחתי את הדף עם ההודעה. 

הוא אמר לי שני דברים:
1. אתה בוודאות חייב לשלם מע"מ.
2. אני לא מצליח להיכנס לאתר האינטרנט.

פניתי לכתובת הדוא"ל המופיעה באתר רשות המיסים ותיארתי את הבעיה.

תשובה ראשונה: שינינו את הדף ואת כתובתו
קיבלתי תשובה שדף האינטרנט אליו נכנסתי, כבר אינו דף האינטרנט באמצעותו מדווחים ומשלמים (בחיפוש של גוגל, מצאתי דווקא את הדף שאינו תקף). קיבלתי גם את כתובת הדף החדש באתר.

נפלאות הדף החדש
באמצעות ה-Internet Explorer של מיקרוסופט נכנסתי לדף החדש. הכל עבד תקין עד ש...לחצתי על תשלום. במקום להעביר אותי לדף בו אני בוחר אמצעי תשלום ומזין את הפרטים, הגעתי להודעת שגיאה: "הדף שחיפשת לא נמצא" (הניסוח של ההודעה שלי. המסר זהה למסר שקיבלתי).

לא התעצלתי ושלחתי שוב הודעת דוא"ל. כשלא קיבלתי תשובה שלחתי שוב הודעה. ציינתי שאני מומחה מחשבים עם ניסיון של כמה עשרות שנים ושאני מאבחן את מה שקורה כבעיה באתר שלהם.

תשובה שנייה ב-18 למרץ: האם עכשיו זה תקין?
היום קיבלתי שוב תשובה: האם עכשיו זה תקין? נכנסתי לאתר והצלחתי לשלם. המזל שלי שעד 19 לחודש אפשר לדווח ולשלם. לו זה היה קורה ב-20 לחודש, קרוב לוודאי שהיו מטילים עלי קנס "צנוע" של כמה אלפי שקלים, על איחור בתשלום.

מה הבעיות?

1. כשמשנים כתובת דף אינטרנט לשירות בו משתמשים הרבה אנשים מקובל להודיע להם. אפשר לשים הודעה כזו, עם קישור לדף החדש, בדף הכניסה לאתר, בדף הכניסה לחלק של מס ערך מוסף באתר ואולי בעוד כמה דפים שהשימוש בהם שכיח במיוחד.

2. חשוב למחוק את הדף הישן, שממילא נותן הודעה שגויה במקום שירות.

3. כפי שציין דוד שי בצדק במאמרו, שנו גם את הקישורים על מנת שיצביעו לדף החדש ולא יישארו קישורים שבורים.

4. מאז שהתחלתי לתכנת בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, היה מקובל לעשות ניסויים לקוד חדש שמפתחים, על מנת לוודא שהוא עובד באופן בו ציפו שיעבוד. 

יש  לי רושם שהמתודה של לנסות קוד שפיתחת, התחילה הרבה לפנות שנות ה-70 והיא קיימת גם היום.

מן הראוי היה לעשות ניסויים לפני שהעלו את הדף החדש לאתר האינטרנט. 
השיטה של איתור בעיות בקוד באמצעות הודעות דוא"ל של משתמשים, שלא הצליחו להשתמש בשירות, נראית לי פחות מוצלחת.

5. אם לא עשיתם ניסוי, אולי כדאי לעשות ניסוי, לפני שעונים למי שכתב לכם הודעת דוא"להשיטה של איתור בעיות בקוד באמצעות הודעות דוא"ל של משתמשים שהצליחו להשתמש בשירות באופן חלקי ונכשלו בחלק החשוב ביותר של השירות, נראית לי פחות מוצלחת.






  

יום שלישי, 17 במרץ 2015

מדוע לא מגיעים לייעוץ בכלכלת המשפחה? - "אין לי מספיק כסף"

הפוסט הקודם: מדוע לא מגיעים לייעוץ בכלכלת המשפחה? תיאר את הרקע לפוסט זה ולבאים אחריו. פוסט זה יתמקד באחת הסיבות השכיחות להימנעות מייעוץ כזה. זו אולי הסיבה השכיחה ביותר. 

הטענה היא שמי שממילא מצבו הכלכלי גרוע או שהוצאותיו עולות על הכנסותיו, לא יכול להרשות לעצמו הוצאה נוספת על ייעוץ בכלכלת המשפחה.

בהמשך הפוסט אסביר מדוע, כמעט תמיד, זו טענה מופרכת חסרת היגיון. 
מדוע "כמעט תמיד" ולא תמיד? אם הגעתם לפת לחם, קרוב לוודאי שהטענה מוצדקת במקרה שלכם. אם מצבכם קצת יותר טוב זו כבר טענה מופרכת.

האם מישהו שמצבו הכלכלי רעוע אינו מוציא כסף?
התשובה לשאלה זו היא שלילית. גם משפחות שמצבן הכלכלי רע במיוחד מוציאות כסף. 

השאלה היא לא האם להוציא כסף אלא על מה להוציא כסף?
שאלה שנייה חשובה, שאפשר לשאול היא: כמה כסף אפשר להוציא?

השאלה הראשונה הרבה יותר חשובה מהשנייה. השאלה הראשונה היא בעצם קביעת סדרי עדיפויות: על מה להוציא כסף ועל מה להימנע מהוצאת כסף?

אנלוגיה: חברה בקשיים
נשווה את המשפחה שמצבה הכלכלי רעוע לחברה עסקית הסובלת מהפסדים מתמשכים. לחברה אין ברירה אלא לקצץ בהוצאותיה.

האם לקצץ בהוצאות הבאות?

1. נופשונים - לדעתי כן. מדוע להמשיך לחגוג כשמפסידים?

2. בונוסים למנהלים בכירים - בהחלט לקצץ. למנהלים הבכירים יש חלק בכישלון. לא תמיד הם אשמים, אבל כפי שלא תמיד ההצלחה היא בגללם ולמרות זאת הם מקבלים בונוס מוגדל, כך כשמפסידים, המנהלים הבכירים צריכים להיות הראשונים שישלמו מכיסם על כך.

3. הוצאות משרד, כוח אדם במטה, משרדים מפוארים וכיו"ב - לקצץ. מדובר בתקורה, שבמצב לא טוב החברה לא יכולה להרשות לעצמה לשלם עליה.

4. המשך פיתוח של מוצר חדש שכמעט והסתיים פיתוחו - בשום פנים ואופן לא לקצץ. פיתוח המוצר החדש הוא השקעה ולא הוצאה. ייתכן שהוא יהיה מנוע צמיחה שיוציא את החברה ממשבר. ייתכן שהוא יעשה את ההבדל בינה לבין המתחרים.

5. הוצאות פרסום - לא יודע. צריך לבחון. אם זה מנוהל נכון ועשוי להגדיל את רווחי החברה, אולי זה לא הזמן הנכון לקצץ.

הצגתי מספר סעיפי עלות לדוגמה, חלקם הם הוצאה, שאין לה זיקה ישירה או קרובה להכנסה וחלקן הן השקעה או הוצאה שעשויה להגדיל את המכירות והרווחים.

משפחה בקשיים
בדומה לחברה בקשיים, למשפחה בקשיים כלכליים יש סעיפי הוצאה (למשל: קניית מותגים, נסיעות לחו"ל וכיו"ב). יש לה גם סעיפים שהם השקעה, למשל: הוצאה על לימודים מקצועיים, שאולי יגדילו בעתיד את ההכנסות. אפשר לראות גם הוצאה על חינוך לילדים כהשקעה. אולי בזכות ההוצאה הזו, עוד עשר-עשרים שנים הילדים יזדקקו לפחות תמיכה כספית מההורים. אולי בעוד ארבעים-חמישים הילדים יוכלו לתמוך כספית בהורים, אם יזדקקו לכך. 

האם הוצאה על ייעוץ בכלכלת המשפחה היא השקעה?
במקרים רבים התשובה היא חיובית.
כפי שכבר ראיתם בפסקה הקודמת, משפחה הבאה לייעוץ עשויה ללמוד כיצד להגדיר סדרי עדיפויות בהוצאות. היא גם עשויה ללמוד כיצד לכמת, לנהל, למדוד ולבקר את ההוצאות. היא עשויה גם ללמוד כיצד לנהל את ההכנסות ואת הנכסים הכלכליים שלה. 
זה יכול לשמש אותה כל החיים ולהביא תועלות מצטברות

במקרים רבים עשויות להיות גם תועלות קונקרטיות מדידות, שמחזירות מהר את ההשקעה הלא גדולה בייעוץ. בפסקאות הבאות אביא שלוש דוגמאות. ברמת העיקרון, התיאור שלהן מתאר את העובדות. נמנעתי מפרטים מזהים, בגלל חובת הסודיות שלי כלפי לקוחותיי ולכן לפעמים שונו והושמטו פרטים.

דוגמה 1: לשמור על הבית
בוודאי נתקלתם במשפחות אצלן ההוצאות השוטפות גדולות מההכנסות השוטפות והאוברדרפט שלהם, גדל ותופח.
אם יש להם מזל, מדי פעם, פדיון קרן ההשתלמות או תמיכה מההורים סוגרים את האוברדרפט לתקופה קצרה. 

אם אין להם מזל, ואין קרן השתלמות או הורים שיסגרו את האוברדרפט שלהם, הם נמצאים בגרף התרסקות. הם מחסלים חסכונות ולוקחים עוד הלוואות, עד שזה נגמר.
ומה עכשיו אחרי שנגמרו כל המשאבים?  אין ברירה מוכרים את הדירה, שרכשו בעמל רב.

לאנשים הנמצאים בתסריט הזה יש שלוש בעיות:

1. הם מוציאים יותר מההכנסות שלהם

2. הם לא יודעים שזה המצב או לא יודעים עד כמה גדול הפער בין ההוצאות להכנסות.  

3. הם לא מבינים שבעוד כמה שנים ועוד כמה חודשים זה עלול להיגמר במכירת הדירה

התוצאה הראשונה של תהליך ייעוץ היא, שהם יודעים מה המצב ומבינים שהם בתהליך התרסקות כלכלי. 
מעטים מבינים את זה ברגע שהיועץ בונה ביחד איתם מאזן הוצאות והכנסות. אחרים זקוקים לתהליך, קצר או ארוך, שיביא לאסימון שלהם לרדת.

זה בדיוק מה שקרה לכמה מלקוחותיי בעבר, לו היו ממשיכים בדפוס ההוצאות וההכנסות היו מהר מאד נותרים ללא דירה. זה לא קרה. המשפחות האלה גרות עדיין בדירה שלהן.

השלב הבא לאחר ההבנה הוא תכנית התמודדות: כיצד להוציא פחות? כיצד להוציא על פי סדרי עדיפויות וכיצד להגדיל את ההכנסות?

לאחר שהמשפחה, בעזרתי, בנתה תכנית התמודדות, מגיע שלב חשוב לא פחות: מימוש התכנית ובקרה על מימושה. אצל הלקוחות שלי בליווי שלי.

חיסכון של שכר דירה לאורך שנים רבות אינו בר השוואה לתשלום עבור ייעוץ, שלא לדבר על חסרונות נוספים של היוותרות ללא דירה.

דוגמה 2: ביטוח ללא סיכוי לאירוע המאפשר תביעה
מרבית המשפחות שפגשתי, שילמו פרמיה חודשית לביטוח. העסקה היא שבהתרחש אירוע שביטחתם, תוכלו לתבוע מהחברה תשלום. אבל מדוע לבטח משהו שלעולם לא תוכלו לתבוע את חברת הביטוח? אין שום היגיון בביטוח כזה. במהלך ייעוץ בכלכלת המשפחה מצאתי משפחות, ששילמו עשרות ואפילו מאות שקלים בחודש, שזו הייתה מתכונת הביטוח שלהם.
רק ביטול הביטוח מחזיר את עלות הייעוץ לאחר תקופה לא ארוכה

זהו מקרה קיצוני. במהלך הייעוץ מגלים ביטוחים בעייתיים: המקרה הנפוץ הוא כפל ביטוח. שילמתם לשני גורמים על מנת לבטח את אותו אירוע. אם האירוע יתרחש, חס וחלילה, לא תקבלו תשלום כפול: או שתקבלו תשלום רק מאחד הגורמים או שהם יתחלקו בתשלום. כנראה שאתם גם תתרוצצו יותר ותקבלו את התשלום במועד מאוחר יותר, בהשוואה למצב בו ביטלתם את אחד הביטוחים וגם חסכתם כסף בכל חודש. 

יש גם מקרים הרבה פחות נפוצים. אולי אינכם יודעים, אבל יש סוגי ביטוח בהם גברים משלמים יותר (ביטוח רכב) ויש סוגי ביטוח בהם נשים משלמות יותר (ביטוח סיעודי). הסיבה פשוטה: חברות הביטוח מעריכות שמגדר מסוים יעלה להם יותר ולכן הפרמיה החודשית שהוא משלם גבוהה יותר.
כך למשל, תוחלת החיים של נשים גבוהה מתוחלת החיים של גברים. בממוצע, חברת הביטוח תשלם לאישה יותר מאשר לגבר עבור טיפול סיעודי.

המקרה הספציפי שגיליתי לאחד הלקוחות קשור בביטוח בו מגדר מסוים משלם יותר. מה לעשות והיום נותנים שמות פרטיים דו-מיניים. הטעות שגיליתי בפוליסה הייתה במין המבוטח, בעל שם שיכול להינתן לגבר או לאישה. לא סכום גדול בחיסכון החודשי, אבל תחשבו אותו על כמה עשרות שנים.

דוגמה 3: חיסכון פנסיוני
כבר כתבתי פוסטים על הכיוון הכללי של החיסכון הפנסיוני בישראל, למשל: פנסיה: מה אפשר ללמד מהעבר על העתיד?. הכיוון הוא הרעת תנאי החיסכון: תשלמו יותר תקבלו פחות. ברור לגמרי, שמעבר של חוסך פנסיוני מתכנית ותיקה וטובה לתכנית עכשווית, יעלה לו לא מעט בגובה קצבת הפנסיה החודשית שיקבל. זה יכול להגיע לפעמים להפרש של אלפי שקלים לחודש.

הימנעות ממעבר לתכנית חיסכון פנסיוני לתכנית חיסכון פנסיוני הרבה פחות טובה, זה מה שהרוויח מישהו שקיבל ממני ייעוץ בכלכלת המשפחה. כשגיליתי שהפסיק לשלם סדיר לחיסכון הפנסיוני לאחר פיטורים, הסברתי שעליו לחדש מידית את התשלום, שאם לא כן תהפוך פוליסת ביטוח המנהלים שלו למסולקת. בשפה פושטה ומובנת יותר: הוא לא יוכל להמשיך לחסוך בה במקום העבודה החדש שימצא וייאלץ לפתוח חיסכון פנסיוני חדש.

השורה התחתונה
מקווה שהדוגמאות עזרו לכם להבין מדוע תשלום לייעוץ בכלכלת המשפחה עשוי להיות החלטה כלכלית נבונה, שמחזירה בקלות את ההשקעה. 

אלה רק דוגמאות, פשוטות יחסית. הייעוץ עשי להניב רווחים וחסכונות רבים אחרים, בהתאם למאפייני המשפחה.
לא תמיד יהיו תוצאות כאלה. זה תלוי גם במה שתעשה המשפחה, עם המידע והכלים שתקבל. 

יש גם מקרים נדירים, שבהם אין סיכוי שתצמח תועלת כלשהי למשפחה. כשאני מעריך שזה המצב, בפגישה הראשונה (ללא תשלום) או בשיחה טלפונית, אני מודיע למשפחה שלא כדאי לה לבצע ייעוץ. אני גם מסביר לה מדוע.

 



יום ראשון, 15 במרץ 2015

מדוע לא מגיעים לקבל יעוץ בכלכלת המשפחה?

במשך השנים בהן אני נותן ייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה, נתקלתי לא אחת במשפחות שצריכות ייעוץ ולא ביצעו ייעוץ.

בחלקן לא נתקלתי כלל, משום שלא טרחו לפנות אלי או התעלמו מפנייתי (הם גם לא טרחו לפנות לאחד הקולגות שלי).

אחרים דברו איתי לא מעט פעמים, אבל  פעלו בדחיינות, כלומר: לא נקבעה פגישה ראשונה או הפגישה שנקבעה נדחתה מספר פעמים, עד שהבנתי שפגישה כבר לא תצא מזה. 

קבוצה גדולה הגיעה לפגישה ראשונה, אבל הסתפקה בפגישה ראשונה ללא תשלום. יש כאלה שהחליטו אולי להיכנס לתהליך ייעוץ, אבל יש כאלה שהפעילו מנגנון של דחיינות.

תקופה מסוימת עבדתי עם אחת החברות המתמחה בייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה. דיברו איתי על אחוז גבוה (הרבה מעל ל-50%), שממשיכים לתהליך ייעוץ בתשלום אחרי פגישה ראשונה במתנה. 
האמנתי. ככלות הכל מדובר בחברה מוכרת, עם מוניטין, עם ניסיון רב שנים, עם אתר אינטרנט מכובד ומשרדים נאים ולפעמים גם עם נוכחות בערוצי תקשורת. 

מדוע ששיעור ההצלחה שלהם לא יהיה יותר גבוה משיעור ההצלחה שלי? יועץ לא ותיק, העובד לבד ונחשף ללקוחות רק מפה לאוזן מהדף העסקי שלו בפייסבוק ומפוסטים בבלוג שלו? 
מהזווית המצומצמת של מה שראיתי, אחוז הממשיכים לפגישות בתשלום היה קטן בהרבה מהמוצהר. למעשה היה דומה לאחוז הממשיכים אצלי כשפעלתי לבד. 

אחוז קטן מהפונים המשיך בתהליך ייעוץ כזה או אחר וכמעט תמיד הפיק ממנו תועלת גבוהה בהרבה מעלות הייעוץ.

מדוע זה מפתיע?
כשבוחנים את ההתנהלות הכלכלית של משפחות, כאלה שמצבן הכלכלי לא טוב וגם כאלה שמצבן הכלכלי טוב ואפילו מעולה, מגלים מיד, שלרוב הבעיה העיקרית היא התנהלות ולא גובה ההכנסות. עיקרון פראטו ישים גם בהקשר של התנהלות כלכלית של משפחות: התנהלותן הכלכלית של כ-80% מהמשפחות אינה טובה. 

סביר היה להניח שמשפחות כאלה יהיו משני סוגים: הסוג הראשון והשכיח פחות, הוא אלה שמסוגלים לשנות את התנהלותם בכוחות עצמם.

האחרים זקוקים למישהו שיעזור להם: ייתן להם ייעוץ, יעזור להם להתאמן, יספק להם כלים טכניים להתנהלות טובה יותר, יספק להם מידע שחסר להם וגם ילווה אותם, בתהליך הלא פשוט של שינוי ההתנהגות.

השורה התחתונה היא שיש צורך רב בייעוץ בכלכלת המשפחה אבל רק חלק קטן מאלה שזקוקים לייעוץ, מקבלים ייעוץ.

מדוע אלה שצריכים ייעוץ לא מגיעים לייעוץ?
את התשובה לא תקבלו בפוסט הזה. בסדרת פוסטים שאכתוב בקרוב, אתייחס לנימוקים שמציגות משפחות, שמוכנות לוותר על ייעוץ בכלכלת המשפחה.   

יום שישי, 13 במרץ 2015

כלכלת שיתוף: מימון פרויקט או חלום באמצעות Crowd Sourcing

יש לכם חלום: לפתח מוצר תוכנה שיכבוש את העולם, לזכות במדליה באולימפיאדה, להפיק סרט קולנוע, לטייל סביב העולם וכיו"ב. כשתרצו לממש את החלום, קרוב לוודאי שתיתקלו במכשולים. כמעט תמיד, מימוש החלום עולה סכום כסף ניכר. המימון או גיוס הכסף הוא אחד המכשולים העיקריים בדרך למימוש החלום.

מה הבעיה במימון החלום?
כמי שבעברו ניסיון מגוון בהקשר של Startups בתחום המחשוב, אשתמש בחלום בתחום זה כדוגמה.  

הניסיון שלי בהקשר זה כולל:
1. רעיונות טכנולוגיים ל Startups בשלב ה-Seed, שלא צלחו בגלל קשיי מימון.

2. כמה ניתוחים וחוות דעת עבור Venture Capitals (קרנות הון סיכון), שבפרספקטיבה של זמן אף אחד לא הצטער על זה פעל על פי המלצתי.

3. ייעוץ ל-Startups

4. ייעוץ לחברות ששקלו רכישת Startups

5. חוות דעת מומחה ביחס לזכויות יוצרים וקניין רוחני של מוצרי תוכנה של Startups. איני משפטן וחוות הדעת שלי היו כמומחה טכנולוגי.

הבעיה בתחום המימון היא, שליזמים אין את סכום הכסף הנדרש לפיתוח ושיווק המוצר ואין להם מספיק נכסים פיננסיים על מנת, שבנק או גורם פיננסי אחר, יסכים לתת להם הלוואה בסכום הנדרש.  

איך מימנתם עד לא מזמן?
חיפשתם גורם או מספר קטן של גורמים, שיתלהבו מהרעיון ומהיכולות שלכם ויסכימו להשתתף במימון, בתמורה לחלק מהרווחים העתידיים, אם יהיו כאלה.  
בהקשר של Startups בתחום המחשוב, גורמים כאלה היו קרנות הון סיכון או Angels.

מימון אלטרנטיבי באמצעות Crowd Funding
אם קראתם את הפוסטים שלי: כלכלת שיתוף וכלכלת שיתוף: במי ממציעי שירותי שיתוף בוחרים? בוודאי נחשפתם למודל אחר במגוון רחב של תחומים. 

גם במימון פרויקטים ניתן להשתמש במודל דומה. אתם מפרסמים באתר אינטרנט ייעודי את החלום שלכם ומבקשים מהרבה קוראים לתרום כל אחד סכום קטן. באמצעות הסכום שתאספו תנסו להגשים את החלום.

האתר הישראלי Headstart הוא דוגמה לאתר כזה. למודל כזה בתחום המימון קוראים Crowd Funding. מזווית אחת זו כלכלת שיתוף. מזווית אחרת זו חוכמת ההמונים.  

אולי לא תאמינו אבל בישראל יש אפילו ארגון ישראלי למימון המונים, בראשי תיבות באנגלית: ISCA.

מה הן הבעיות במימון המונים?

בעיות משפטיות
בערך מימון המונים בויקיפדיה העברית, אתם יכולים לקרוא על כמה אתגרים משפטיים במימון המונים. בפוסט זה רק אציין אותם ללא פירוט:

1. חשיפת קניין רוחני
אתגר זה רלוונטי רק בחלק מהמקרים. כשמדובר ב-Startup זו בהחלט בעיה. מישהו אחר יכול ל"גנוב" את הרעיון. כשמדפדפים בין הפרויקטים באתר Headstart  מוצאים גם כאלה שנושא זה אינו רלוונטי להם. כך למשל, מני נפתלי מנסה לגייס שם כסף למאבקו המשפטי בבני הזוג נתניהו.

 2. סכסוכים על פטנטים
גם זה רלוונטי רק בחלק מהמקרים.

3. מהות היחס המשפטי בין הממנים לבעל המוצר
זהו נושא סבוך הקשור לרגולוציה ולחוקי ניירות ערך. הרגולציה בחלק מהמדינות אינה מפותחת מספיק על מנת לאפשר גיוס חוקי של תרומות למטרה כזו. 

כיצד לשכנע תורמים פוטנציאליים?
גם זה אתגר מורכב. לא די בכך שתציג מידע באתר מימון המונים. אתה צריך גם למשוך תורמים פוטנציאליים שיגיעו לאתר בכלל ולפרויקט שלך בפרט. 

תחרות
אם כבר הבאת תורמים פוטנציאליים לאתר, הם ימצאו גם מתחרים לאו דווקא בתחום שלך, למשל: זמרת אהובה עליהם שמנסה לגייס כסף להפקת אלבום שירים חדש.

תרומה או תגמול ואם תגמול, מה דפוס התגמול?
האם מי ששם את כספו לטובת הפרויקט שלך הוא תורם או משקיע?
במידה שהפרויקט יתברר כרווחי, תורם יסתפק בהכרת תודה ובמחווה או מתנה (למשל: בהפקת הצגה, הזמנה להצגה או לחזרה הגנרלית).

אם מדובר במשקיעים, צריך לבנות דפוס תגמול, שרצוי שיהיה ידוע מראש.

מימון אלטרנטיבי בדרך לMainstream    
עד לפני זמן לא רב, המימון האלטרנטיבי היה נישה שולית. היום הוא הופך בהדרגה ל-Mainstream. המשפט האחרון אינו מייצג דעה אישית שלי. הוא מייצג את דעתם של חוקרים באוניברסיטת קיימברידג', המתייחסים לאירופה. 
רוצים לקרוא את המאמר שלהם? לחצו על Moving Mainstream. בפוסט הבא אתייחס בפירוט למאמר.

יום שישי, 6 במרץ 2015

לחסוך בלי לדעת

מקור התמונה: דף הבית של Digit
לפני כמה עשורים, כשהאינטרנט עוד לא היה נפוץ ואף לא אחד דיבר על Cyber ועל Cyber Crime, נולד המושג פשעי מחשב. כמומחה למחשבים, שפה ושם עסק גם באבטחת מידע, התחלתי להתעניין בנושא.

אחד העבריינים המורשעים הראשונים היה מתכנת מחשבים בבנק בארה"ב, שכשנתפס נשלח לכמה שנים בבית סוהר.

כיצד גנב אותו מתכנת כסף?
המתכנת פתח חשבון בנק שהוא בעליו, כשהוא מתחזה לאחר, בעל שם משפחה המתחיל באותיות ZY. הרעיון היה שבכל מיון החשבונות לפי שם בעל החשבון, חשבון זה יהיה החשבון האחרון ברשימה. 

במקביל שינה את תוכנת ניהול חשבונות העובר ושב של הבנק כך שתעביר אוטומטית מחשבונות לקוחות סנטים בודדים לחשבון האחרון הנ"ל. למשל: מחשבונו של לקוח בנק שבחשבונו הייתה יתרה של 5,042.71  דולר, הועברו 71 סנט לחשבון האחרון ברשימת חשבונות הבנק. 

לקוחות הבנק לא התלוננו על ההעברה של סכומים זעירים מחשבונם. רובם כנראה לא הבחינו בכך. מי שכן הבחין בכך, אם בכלל, לא טרח להתלונן. 

בחשבונו של הנוכל הצטברו סכומים ניכרים אותם משך. 

התקלה אירעה אחרי מספר שנים. לבנק הצטרף לקוח חדש. שמו האמיתי היה כזה שהפך אותו לחשבון האחרון (אולי התחיל שם משפחתו באותיות ZZ).

הסנטים הבודדים עברו לחשבונו של הלקוח החדש במקום לחשבונו של הנוכל. הלקוח החדש בחר להתלונן על הכספים שנכנסים לחשבונו. חקירת המשטרה מצאה את הנוכל ואת אופן פעולתו.

המנגנון של Digit דומה 
Digit היא תוכנה חדשנית העוסקת בניהול כספים. הרעיון דומה לרעיון של פושע המחשב, שתואר בפסקה הקודמת. 
כמו במקרה של המתכנת הנוכל, גם במקרה של Digit, הלקוחות אינם שמים לב לכסף הנלקח מחשבונם.

יש הבדל מהותי: הסכומים הקטנים שהיא מעבירה מחשבונם, אינם נגנבים מהלקוחות. הם מופקדים כחיסכון בבנק על שם הלקוח. הרעיון הכללי הוא חיסכון של סכומים קטנים שהלקוח יכול להרשות לעצמו בלי להיכנס לאוברדרפט.

הלקוח נותן הרשאה לתוכנת Digit לגשת לחשבון הבנק שלו ולבצע פעולות. התוכנה משתמשת בטכניקות של בינה עסקית על מנת לנתח את דפוסי ההתנהלות של חשבון הבנק ועל פיהם מחליטה מתי לחסוך.
האלגוריתם של Digit גמיש מספיק, על מנת לא לחסוך במצבים בהם יש חריגה מדפוסי ההתנהלות הקבועים.


המפתח להצלחה
המפתח להצלחה הוא ניתוח נכון של דפוסי ההתנהלות של חשבון הבנק של הלקוח. ניתוח לא טוב מספיק עלול לגרום לחיסכון במצבים בהם אין זה נכון לחסוך. 

למי זה מתאים?
Digit מתאים בעיקר לצעירים במצב כלכלי טוב, למשל: עובדי היי-טק  צעירים. מחקרים מראים באופן עקבי, שצעירים נוטים לחסוך פחות מהדורות הקודמים. Digit עוזרת להם להתמודד עם ההתנהלות הכלכלית השגויה הזו.

רווק בן 25 ששכרו מהיי-טק גבוה, עלול להצטער שלא חסך אם וכאשר יתחתן ויהיו לו ילדים וההוצאות שלו יהיו גבוהות יותר (למשל: ירכוש דירה וישלם משכנתה). הוא יצטער אפילו יותר, אם וכאשר יפוטר בגיל 40 או בגיל מאוחר יותר ויתקשה למצוא עבודה.

סיכונים ומגבלות

1. סיכון מהותי הוא הצורך לתת את פרטי חשבון הבנק ל-Digit. הפרטים האלה נכנסים לתוכנה באופן אוטומטי.
החברה מודעת לסיכון. באתר החברה כתוב שהיא משתמשת בטכניקות המתקדמות ביותר של אבטחת מידע על מנת להגן על הפרטים שמסרתם. 

Digit אינה האפליקציה היחידה המבקשת מכם את פרטי חשבון הבנק שלכם, כולל סיסמה. ברוב המקרים אין דליפת מידע כזה, משום שאבטחת המידע היא טובה. 

ההסתברות לדליפת הסיסמה שלכם נראית לי נמוכה, אבל אם חס וחלילה זה יקרה, מי שידע אותם עלול לגרום לכם נזק רב.

2. נכון לעכשיו, ניתן להשתמש בתוכנה רק בארצות הברית. התוכנה עובדת עם כמאה בנקים בארצות הברית.

3. להיכן הולך החיסכון?
לא בטוח שאפיק החיסכון שנבחר על ידי התוכנה הוא אופטימלי. התוכנה אינה מערכת מומחה להשקעות בשוק ההון. אנשי Digit מודעים למגבלה זו וממליצים לחוסכים ללא ידיעתם, לבדוק מדי פעם כמה הצטבר ולהעביר את זה למסלול חיסכון או השקעה מתאים לדעתם.

4. העלות
השימוש בתוכנה הוא ללא תשלום, אבל התוכנה מעבירה לחברת Digit חלק מרווחי החיסכון.

5. התוכנה אינה מתאימה לרוב משקי הבית בישראל. 
לו הייתה התוכנה זמינה בישראל, היא לא הייתה מתאימה לרוב משקי הבית:

א. אלה שנמצאים באוברדרפט או באוברדרפט כרוני
על פי כתבה שפורסמה לאחרונה בכלכליסט, כ-41% ממשקי הבית נמצאים באוברדרפט וכמעט 69% באוברדרפט כרוני.

ב. אלה שהבנקים אינם מוכנים לתת להם אוברדרפט
אם אני זוכר נכון, ראיתי נתונים לפיהם הבנקים אינם מוכנים לתת אישור למשיכת יתר, לכמה עשרות אחוזים ממשקי הבית. הסיבה היא: הכנסות נמוכות והיקף נמוך של נכסים פיננסיים.

ג. אלה ש"חיים על הקצה"
כלומר: אינם באוברדרפט, אבל חיים בצמצום ואינם מסוגלים לחסוך.

השורה התחתונה
רעיון יפה וחדשני, המנסה לפתור חלק מההתנהלות הכלכלית הלא נכונה של משפחות, באופן אוטומטי, ללא צורך בתהליך הסברה ושינוי התנהגות.
מתאים רק למשפחות עם דפוסים מסוימים של התנהלות חשבון הבנק.

הערת שוליים
אם קראתם את הפוסט: בכל זאת אוברדרפט וחיסכון יש דרך טובה יותר, הבנתם שיש מצבים בהם אני מציע לחסוך למרות שנמצאים באוברדרפט. הבנתם שיש גם שיש דרך טובה יותר. Digit הוא אחד המימושים של דרך טובה יותר.  

מידע נוסף
בסרטון של החברה How it Works

יום רביעי, 4 במרץ 2015

עולם הכספים העתידי שלא היכרתם

תמונה מעמוד השער של אתר החברה  .Digit

בפוסט שפרסמתי בבלוג הטכנולוגי שלי העוסק במחשבים טענתי כי הערוץ הבנקאי הנייד אינו שונה מהותית מערוצים בנקאיים אחרים. אם אתם מעוניינים לקרוא את הפוסט לחצו כאן. סייגתי את הטענה למצב היום. איני יודע מה צופן לנו העתיד, בהקשר של שימוש בערוץ הבנקאי הנייד.

מה שאני כן יודע זה, שהעולם של העברות וניהול כספים משתנה מהותית וצצים מתחרים או חדשנים שאינם מתחרים, המשנים את האופן שבו אנו מנהלים את כספנו.

בפוסט קודם שכותרתו כלכלת שיתוף הצגתי, בין שאר שירותי השיתוף, אתרי שיתוף בהלוואות: מי שיש לו מלווה למי שאין לו ושניהם חוסכים את התיווך של הבנק.

דוגמאות אחרות למודלים חדשים כאלה הם מטבעות דיגיטליים כמו הביטקוין והשימוש בטלפונים סלולריים כאמצעי תשלום.

חיוב על שירותי צד שלישי באמצעות חשבונות טלפון סלולריים, במקום תשלום באמצעים מסורתיים, כגון: חיוב חשבון בנק או חיוב כרטיס אשראי מוכר לנו בישראל. בכמה מדינות באפריקה, בהן לאחוז גבוה מהתושבים אין חשבון בנק, הוא תחליף לשירותים בנקאיים.

השחקנים והמודלים החדשים בשוק הפיננסי, מהווים איום קטן היום, ובעיקר מהווים איום עתידי על הבנקים המסורתיים ועל חברות כרטיסי האשראי. 

מה מחייב שימוש במודלים החדשניים?
המודלים והשחקנים החדשים מחייבים את המשתמשים בהם לשים לב לכמה דברים מהותיים בהקשר של ניהול סיכונים.

שאלות מפתח שמשתמש צריך לשאול את עצמו בהקשר זה:

1. האם יש לי אמון (Trust) בנותן השירות?

2. האם השירות מאובטח כראוי?
מרבית השירותים החדשניים הם אינטרנטיים או מבוססי מכשירים ניידים כמו טלפונים חכמים. אבטחת מידע (Security) שאינה מספיק טובה תאפשר למי שאתם לא רוצים, לקחת חלק מכספכם או את כל כספכם.

האיור בראש הפוסט לקוח מהאתר של חברת Digit. חברה זו מספקת שירות ייחודי ומעניין בתחום ההתנהלות הכספית, הזמין כרגע רק בארצות הברית. בפוסט הבא אספר לכם קצת יותר על המודל של החברה והקשר שלו לכלכלת המשפחה.


התנהלות כלכלית בזוגיות בפרק ב': חלק 1 - סוגיות כלכליות וסוגיות אחרות

מניסיוני האישי, כמי שמחפש בת זוג לפרק ב' אני יודע, שזוגיות בפרק ב' היא יותר מורכבת מזוגיות בגיל צעיר.  בגיל צעיר אנחנו יותר נאיבים ...