יום שישי, 27 בינואר 2017

חיסכון פנסיוני: חוסכים חסרי אונים -אולי לא?

מאמרים רבים פסימיים בהקשר של חיסכון פנסיוני במדינת ישראל.
השורה התחתונה היא שלחוסכים אין יכולת אמיתית להשפיע על החיסכון הפנסיוני והם תלויים באינטרסים ובגחמות של גורמים שונים המעורבים בניהול החסכונות הפנסיוניים.
אפילו מומחים כלכליים טוענים שהם אינם יודעים באיזה מסלול ואצל איזה גורם לחסוך בחיסכון פנסיוני האישי שלהם.
יש כאלה החושבים שהפיתרון היחיד לבעיה הוא חיסכון פנסיוני ממלכתי.
אחרים מביעים את תחושת חוסר השליטה שלהם בהיצמדות למה שמוצע להם על ידי סוכני הביטוח או המעבידים.

בפוסט זה אציג דעה אחרת. דעתי היא שבכל זאת לא הכל לא בשליטת החוסכים הפנסיוניים ויש לנו השפעה כלשהי על החיסכון.

מחקרים
לא אחת מצוטטים בעיתונות הכלכלית מחקרים המראים כי מי שהשיג תשואות טובות יותר במקרה הטוב לא ישיג תשואות כאלה בעתיד. יש גם מחקרים הטוענים שישיג תשואות טובות פחות.
אם המחקרים נערכו בארה"ב ולא בישראל יש לי הסתייגות מתודולגית: הבדלי הגודל של השוק עשויים להשפיע על התוצאות. בשוק גדול תמצאו הרבה מומחים לתחומי השקעות ספציפיים. ברור שחלק מהם יעברו ממעסיק למעסיק.

בשוק קטן כמו ישראל בהחלט יכולה להיות יותר עקביות בתוצאות של גורמים המנהלים חיסכון פנסיוני.
כשמספר המומחים בתחומי השקעות ספציפיים קטן, בהחלט יתכן שהנידות שלהם תהיה זניחה ואז גורם המעסיק מומחה כזה עשוי להשיג תוצאות טובות יותר ממתחרים.

מה אפשר בכל זאת לעשות?

1. עקבו אחרי התוצאות
היות שמדובר בהשקעה לטווח ארוך אין הרבה טעם בהשוואות תשואות חודשיות או ריבעוניות כנהוג במקומותינו. תשואות לשלוש שנים או חמש שנים בהחלט יכולות להיות אינדיקטיביות. 
בהחלט יש טעם לקרוא בעיון דוחות שנתיים שאתם מקבלים ולהשוות לדוחות קודמים. 
אם תגלו משהו חריג, למשל: דמי ניהול שעלו פתאום באופן דרמטי, בררו מה קרה.

2. הקטינו את דמי הניהול
אם אי אפשר לדעת היכן תשיגו תשואות גבוהות יותר, דמי ניהול נמוכים עושים את ההבדל בסכום החיסכון שתצברו.
גם אם יש לכם השערות כלשהן היכן עדיף להשקיע, עדיין גובה דמי הניהול הוא גורם משמעותי המשפיע על גובה החיסכון שתצברו.
השתמשו גם בכלים מקוונים להשוואת דמי ניהול. קראו למשל על אחד הכלים בפוסט: האם אתם פראיירים?
כמו בשוק תאילנדי וכמו בבנקים בישראל כדאי להתמקח.


3. ברוב המקרים: אל תסמכו על סוכני ביטוח וחברות ביטוח
מאמר שנכתב לאחרונה בעיתון דה מרקר על ידי אסא ששון מסביר מדוע. כותרתו: החופשה החלומית שמגלגלת את הפנסיה שלכם ממקום למקום.

חברות ביטוח ובתי השקעות מרוויחים יותר כשדמי הניהול גבוהים. יש להם אינטרס מנוגד לאינטרס שלכם.
סוכני ביטוח מקבלים הטבות ומענקים מחברות ביטוח ומבתי השקעות עבור העברת חסכונות של לקוחות אליהם ועבור עסקאות עם דמי ניהול גבוהים.
גם לסוכנים יש אינטרס שיהיו דמי ניהול גבוהים משום שהם מקבלים מחברות הביטוח ומבתי ההשקעות חלק מדמי הניהול (לפחות במקרה שהם גבוהים).
אסא ששון מתיחס ספציפית לעמלות היקף, כלומר: סוכן המעביר לקוחות עם סכום כספי כולל מסוים לניהול חברה כזו מקבל עמלה של אלפי שקלים. 
העמלה מותנית בכך שהחוסכים ימשיכו לנהל את כספם אצל אותו גורם במשך שנתיים.

המאמר מעלה את ההשערה, שעשוי להיות קשר בין סכומי חיסכון גבוהים שנדדו מאלטשולר שחם לניהולם של גופים אחרים בגלל המלצת סוכנים לניד אותם. המוטיבציה של הסוכנים עשויה להיות אותן עמלות היקף אחרי שהחסכונות נוהלו באלטשולר שחם במשך שנתיים או יותר.
הנדידה הזו נראית תמוהה בהתחשב בכך שאלטשולר שחם השיגו תשואות טובות.

4. בחירת מסלול ההשקעה  
עשויים להיות הבדלים גדולים בתשואות של מסלולים שונים של חיסכון פנסיוני. 
עשויים להיות גם הבדלים גדולים ברמות הסיכון של מסלולי חיסכון שונים.

רוב החוסכים הפנסיונים בוחרים במסלול ברירת המחדל. אחרים מסתמכים על סוכן (ראה סעיף 3 לעיל).

ההחלטה באיזה מסלול לבחור מורכבת. היא תלויה גם במגוון רחב של גורמים אישיים כגון: מצבו הכלכלי של החוסך, גיל החוסך, השקעות וחסכונות אחרים שיש לו, שיקולי מיסוי ועוד.
יכול להיות שתצטרכו להיעזר באיש מקצוע בקבלת החלטה כזו. 
יכול להיות שתצטרכו במהלך שנות החיסכון הארוכות לשנות מסלול פעם, פעמיים או יותר פעמים.
ברור לגמרי שתצטרכו לעקוב אחרי התוצאות (ראה סעיף 1 לעיל).
אם תעשו זאת באופן עקבי ונבון, יש סיכוי טוב שהתשואות שלכם על החיסכון יהיו גדולות משמעותית מאשר במצב בו לא תעשו זאת.

5. לא הכל נמדד בתשואות ובסיכון: סופרמרקט, מכולת וקיוסק 
הגורמים המנהלים את החיסכון שונים זה מזה. יש חברות ביטוח גדולות. יש בתי השקעות ענקיים בבעלות של גופי השקעה מחו"ל ויש גם בתי השקעות קטנים שבעליהם מנהלים אותם או לפחות שותפים להתנהלות העסקית באופן פעיל.

בלוג אחר שלי העוסק בתוכנה ובמחשבים כתבתי פוסט שכותרתו: Vendors Survival Guide: Supermarket, Grocery and Kiosk
הפוסט עסק בבחירת מוצרי תוכנה וחומרה אבל הוא בהחלט רלוונטי גם לעניננו. 
כשאתם הולכים לקנות מסטיק או מוצר קטן אחר הקיוסק עדיף משום שפרנסתו תלויה באותם מוצרים קטנים. לסופרמרקט הגדול פחות איכפת האם תקנו את המסטיק אצלו או בקיוסק. יותר איכפת לו האם תקנו את לחם, מוצרי חלב, בשר, דגים וירקות אצלו או בסופרמרקט מתחרה.

כנראה שלחברת ביטוח גדולה או לבית תוכנה ענק בבעלות גורם בחו"ל, המנהל עסקים בתחומים רבים, ינהל לאורך זמן פחות טוב את כספכם מאשר בית השקעות קטן המנוהל על ידי בעליו.

ביטוחי החיים או ביטוחי הבריאות או ביטוחים אלמנטריים עשויים להיות משמעותיים יותר לחברת ביטוח מאשר קופת גמל של משקיע קטן.

6. היחס למשקיע עשוי להתבטא גם באופן כלכלי עקיף
הסיטואציה שבה המתחרה הקטן יותר מתאמץ יותר מוכרת לנו לא רק מההשוואה שערכתי בין קיוסק, מכולת וסופרמרקט.
איך זה יכול לבוא לידי ביטוי כספי ולא יבור לידי ביטוי בתשואות המפורסמות באתר משרד האוצר או בעיתונות הכלכלית?

הסיפור האישי שלי, אחד מכמה סיפורים שהיו לי עם אותו מנהל חיסכון, מדגים זאת. מדובר בבית השקעות גדול, שאינו בבעלות של מיסדיו.

ב-7 בדצמבר, לפני הרבה שנים כשעדיין דואר ישראל תפקד באופן סביר, שלחתי בדואר רשום צ'ק להפקדה בקרן ההשתלמות שלי. ב-21 בדצמבר אמרו לי שהם לא יודעים האם קיבלו את הצ'ק.
שבוע אחרי זה כשבדקתי את מצב חשבון הבנק שלי ראיתי שהצ'ק הופקד. אף לא אחד באותו בית השקעות טרח להתקשר אלי להודיע לי שהצ'ק הגיע והופקד.

במקרים דומים בגופים קטנים יותר נאמר לי שהצ'ק טרם הגיע ומספר ימים לאחר מכן מישהו התקשר אלי להגיד לי שהוא הגיע והופקד.

כמו שהצ'ק הופקד בלי להודיע לי שבוע אחרי ה-21 בדצמבר בהחלט יכול להיות שהוא היה מופקד שבועיים אחרי זה.  
במקרה כזה, הנזק הכספי שהיה נגרם לי היה גדול מהפרשי התשואות בין אותו מנהל חיסכון לבין מנהלי חיסכון אחרים, אם בכלל היה משיג תשואות טובות יותר

ההסבר פשוט: על ההפקדה לקרן ההשתלמות הייתי זכאי להטבות מס. במקרה של הפקדה אחרי ה-31 בדצמבר לא הייתי זכאי להטבת המס משום שהטבת המס היא שנתית.

חישבו גם על עיכובים בהפקדה של כספים בגלל חוסר יעילות המתבטאים גם בתשואות האישית של אותו חוסך.
חישבו גם על עיכוב בהעברת חיסכון פנסיוני ממסלול למסלול העולים לחוסך בהקטנת תשואות.
חישבו גם על דחיה או אי-ביצוע הבטחות של הקטנת דמי ניהול.
כל אלה עלולים לעלות לחוסך הפנסיוני ביוקר בלי שהם באים לידי ביטוי בהשוואת התשואות בין הגורמים המנהלים את החיסכון הפנסיוני.

השורה התחתונה
חלק גדול ממה שקורה בחיסכון הפנסיוני שלכם לא תלוי בכם אבל בכל זאת גם לכם יש השפעה עליו.

יום שישי, 20 בינואר 2017

מדוע שילמתם לחברת בזק מאות או אלפי שקלים ללא תמורה?

טלפון חוגה ישראלי שהונפק על ידי משרד התקשורת בין שנות השישים לשנות השמונים
מקור התמונה: ויקיפדיה 
בשנות ה-70 של המאה הקודמת הציגה חברת בזק טלפונים חדשים ומשוכללים. הם החליפו את טלפוני החוגה, שהצעירים ביניכם מכירים רק מסרטי קולנוע ישנים.
דגמי הטלפונים נקראו "זמיר" ו"עפרוני". החברה גבתה דמי אחזקה חודשיים על אותם הטלפונים. 
איני זוכר מתי, אבל זה היה לפני מספר שנים רב, הודעתי לחברת בזק שהטלפונים הנ"ל כבר אינם נמצאים אצלי בשימוש וביקשתי לבטל את החיוב החודשי של דמי האחזקה עבורם. 
היום קראתי בעיתון גלובס כתבה של גד פרץ שכותרתה: בזק גובה מיליונים כדמי אחזקה על טלפונים מהמאה הקודמת

מהכתבה מסתבר שלא כולם נהגו כמוני: שכמה עשרות אלפי לקוחות ממשיכים עד היום לשלם דמי תחזוקה חודשיים בסך 3.69 ש"ח לטלפון.

דעתו של גד פרץ
פרץ טוען, שלו חברת בזק הייתה נוהגת בהגינות היא הייתה מבטלת באופן חד צדדי את דמי התחזוקה שמשלמים הלקוחות. 
חברת בזק טוענת שהלקוחות מודעים לתשלום ויכולים לבטל אותו מיוזמתם.

דעתי זהה לדעתו של גד פרץ. ללא קשר לדעה, נדמה לי שאין מחלוקת על כך שהטלפונים הנ"ל אינם נמצאים בשימוש אצל לקוחות בזק. 
גם אם יש מספר זניח של לקוחות שמשתמשים בטלפונים כאלה (בהנחה שהם בכלל יכולים לעבוד ברשת הטלפוניה המודרנית של היום), קרוב לודאי שחברת בזק אינה מבצעת תחזוקה כלשהי של הטלפונים הנ"ל.
המסקנה היא שהחברה גובה תשלום בלי לתת תמורה כלשהי עבורו.

כמה זה עולה ללקוחות שמשלמים דמי תחזוקה?
3.69 ש"ח זה לא הרבה כסף. לטובת הקוראים ביצעתי באמצעות תוכנת EXCEL חישוב של עלות לאורך זמן.
הנחתי שלוש הנחות:

1. שאחרי 1980 הפסיקו להשתמש בטלפונים מסוג זמיר ועפרוני.

2. העלות הריאלית של דמי התחזוקה לא השתנתה במהלך השנים.

3. כל לקוח החזיק רק טלפון אחד מסוג "עפרוני" או מסוג "זמיר".

מי שלא השתמש בטלפונים במשך שנה, שילם דמי תחזוקה מיותרים בסך 44.28 ש"ח.
לעומת זאת, מי ששילם במשך 36 שנים שילם 1,594.08 ש"ח. סכום בכלל לא זניח.
שילמתם דמי תחזוקה מיותרים במשך 10 שנים בזבזתם 442.80 ש"ח.
שילמתם דמי תחזוקה מיותרים במשך 20 שנים בזבזתם 885.60 ש"ח.

ההנחה השלישית שלי שגויה
קרוב לודאי שההנחה השלישית שלי שגויה. בביתי היו שתי שלוחות טלפונים ולכן שני טלפונים מסוג "זמיר" או "עפרוני".
קרוב לודאי שחלק מהלקוחות משלמים על שניים, שלושה או אולי אפילו יותר מכשירי טלפון ארכאיים שאינם קיימים או אינם נמצאים בשימוש.

לטובת הקוראים, חישבתי גם מה קורה כשמשלמים לבזק עבור שניים ועבור שלושה טלפונים משנות ה-70 שלא משתמשים בהם.

עבור שני טלפונים שילמתם: 7.38 ש"ח לחודש, 88.56 ש"ח לשנה,  885.06 ש"ח לעשר שנים, 1771.20 ש"ח לעשרים שנה ו-3,188.16 ש"ח לשלושים שש שנים. 

עבור שלושה טלפונים שילמתם: 11.07 ש"ח לחודש, 132.84 ש"ח לשנה, 1328.40 ש"ח לעשר שנים, 2656.80 ש"ח לעשרים שנה ו-4,782.24 ש"ח לשלושים שש שנים. 

לא רק בזק - גם המשלמים
גם למשלמים יש אחריות לתשלום המיותר. 
זוכרים את הפוסט: דווחי קופות הגמל, ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה - מדוע לא לזרוק לפח בלי לפתוח את המעטפות??

כפי שחשוב לקרוא את הדוחות התקופתיים של החסכונות הפנסיוניים שלכם, חשוב גם לבדוק חשבונות של בזק, חברת חשמל, תאגידי מים וגופים אחרים.  


יום רביעי, 11 בינואר 2017

התבגרות הפינטק

מה תעשה כשתהיה גדול בנקאי או איש Fintech? שאלתי בפוסט קודם. התשובה הייתה שיותר עובדי בנק כבר רואים את עתידם ב-Fintech ולא בבנקאות. תפנית חדה ומהירה בהשוואה להרבה שנים בהן עבודה בבנק נחשבה ליציבה ולמכניסה.
מי שבוחן את התהליך שעוברת הבנקאות הישראלית, יכול להבין תהליכים דומים המתרחשים גם במדינות אחרות.
התהליכים הם יותר שימוש בערוצים טכנולוגיים ופחות שימוש בערוצים מסורתיים, בעיקר פחות שימוש בערוץ של פקידי בנק.

הבנקים הגדולים בישראל סוגרים סניפים ומחויבים לפטר אלפי עובדים על פי דרישת המפקחת על הבנקים בבנק ישראל. 
ד"ר חדווה בר, המפקחת על הבנקים, אינה עושה זאת מרוע לב, חס וחלילה. היא עושה זאת משום שהבנקים בישראל מעסיקים יותר מדי עובדים. גם על פי הצרכים המשתנים עם התפתחות הטכנולוגיה וגם בהשוואה למספר המועסקים בבנקים בארצות אחרות.

חברת האנליסטים Gartner פיתחה מודל הקרוי Hype Cycle. המודל מתאר שלבים בהתפתחות טכנולוגיות חדשות משלב Hype  שבו יש רק או כמעט רק Buzzwords שאין מאחריהם מוצרים או פתרונות בשטח ועד לשלבים בשלים שלב בשל כזה הוא Slope of Enlightenment והשלב הבשל מכולם נקרא 
Plateau of Productivity. 
אגב, חברות מתחרות פיתחו מודלים די דומים עם שמות שונים לכל שלב. 

נדרשתי לנושא הזה משום ש-Fintech כבר עברה מהר מאד את שלב ה-Hype ולטעמי גם את שלב הציפיות המוגזמות (Peak of Inflated Expectations). היא נמצאת כנראה בשלב של התפכחות מאשליות (Through of Disillusionment) בדרך לשלב ה-Slope of Enlightenment

במאמר שכתב מתייחס Marc P. Bernegger למגמות הצפויות בשנת 2017. Bernegger הוא יזם ומשקיע ב-Fintech.
המגמות אכן מעידות על התבגרות הטכנולוגיה.

המגמות העיקריות בשנת 2017 על פי Bernegger 

1. כניסה לפלח שוק של SME
SME הם ארגונים קטנים ובינוניים. בעיקר עסקים קטנים ובינוניים. הפיתרון של הלוואות P2P (מאדם לאדם) אותו מציעות חברות פינטק, לא מתאים להם


2. העסקת עובדים שעבדו בעבר בבנקים כולל בכירים
כבר לא סטארטאפיסטים בלבד. גם בנקאים לשעבר עובדים בחברות פינטק. כולל כאלה שמילאו בעבר תפקידים בכירים בבנקים.

3. מודלים של שיתוף פעולה עם בנקים
לפני הרבה זמן נטבע הביטוי האנגלי Co-Petition שילוב של תחרות (Competition) ושל שיתוף פעולה (Cooperation). המאמר עוסק בשיתוף פעולה מקוון (B2B). במציאות יש גם סוגים נוספים של שיתוף פעולה.

4. מודלים עסקיים מורכבים יותר במקום מודלים פשטניים
במקום "שליפות", בניית תכנית עסקית עם Business Cases. נכונות להתפתחות הדרגתית בשלבים כשגודל ההשקעה הכספית מותאם לשלב ההתפתחות.
השינוי הזה והשינוי של העסקת עובדים מקצועיים עשויים להיות קשורים זה בזה.

הערה לסיכום
אל תשכחו ש-2017 אינה סוף הדרך. צפו להמשך התפתחויות וצמיחה של ה-Fintech גם בשנים שאחריה.

יום חמישי, 5 בינואר 2017

ערכם הכלכלי של ילדים בארצות לא מפותחות

מראה לאורך נהר האומו
מקור התמונה: ויקיפדיה

בבלוג זה כבר פוסטים על ארצות פחות מפותחות מבחינה כלכלית. קראו למשל: האם מדינות העולם השלישי דומות זו לזו? השוואה בין בהוטן למדגסקר

בפוסט זה אתמקד בערכם הכלכלי של ילדים למשפחה בארץ כזו. 
זה נשמע רע. מה שראיתי אתמול בסרט קולנוע דוקומנטרי "ילדי הארורים של עמק האומו" הוא הרבה יותר גרוע.

כשמצבך הכלכלי הוא מאבק בלתי פוסק להישרדות מינימאלית, כל גורם שיכול לשפר אותו במשהו הוא חשוב. ילדים הם גורם כזה.
בארצות לא מפותחות מרבית האוכלוסיה עוסקת בחקלאות ובגידול צאן ובקר. בחלק מהמקומות יש גם צידים ודיגים.

ערכם הכלכלי של ילדים 

1. כוח עבודה
טיבה של עבודה חקלאית לא מתועשת (בארצות כאלה נדיר למצוא טרקטורים ומכונות ממונעות ואלקטרוניות אחרות) שיש תקופות עומס עבודה, למשל: קטיף. בתקופה כזו המשפחה נזקקת לכל אחד שיכול לעבוד. ילדים עובדים.

בביקורי בקניה ראיתי ילדים בשנות העשרה המוקדמות משבט המסאים, שהוריהם מפרים בלית ברירה את הדרישה לשלוח אותם ללמוד בבית ספר, רועים את הפרות ללא מבוגרים המתלווים אליהם.
הם עלולים להידרש להתמודד עם אריות או חיות טורפות אחרות שעלולות להתקיף את העדר.
גם בעבודות אחרות, למשל עבודות בבית עצמו, ילדים עובדים.

2. מקור הכנסה בעבודה מחוץ לכפרים
בכפרים באינדונזיה ראיתי התגייסות של הכפר כלו לתמיכה בצעירים שמצליחים להתקבל לאוניברסיטה.
זהו התחליף להשקעה בבורסה.
צעיר כזה שיצליח להשתלב בעבודה במקצוע חופשי בעיר יוכל לפרנס בעתיד את כל הכפר.

3. מקור הכנסה בנישואים
בסעיף זה יש הבדלים בין תרבויות שונות ביחס למין המשלם בנישואים. באזור העני של עמק האומו בנות הן נכס. החתן ומשפחתו ישלמו להורי הכלה המיועדת באמצעות מספר פרות.
יש תרבויות שבהן דווקא הורי הכלה הם אלה שצריכים לשלם להורי החתן.

4. פנסיה
כמעט ואין חיסכון פנסיוני ואין פנסיה במדינות כאלה. אם יש פנסיה, אז היא לעובדי מדינה ולעובדי חברות בינלאומיות גדולות. מדובר בקבוצת אוכלוסיה קטנה יחסית.
בגיל מבוגר יחסית עלולים להזדקק לעזרת הילדים שכבר מזמן גדלו על מנת להמשיך להתפרנס. 

5. מטפלת זרה
עשויה להידרש עזרת ילדים גם במקרים שרמת התפקוד יורדת. הם לא מעסיקים עובדות זרות שיטפלו בקשישים, שאינם מתפקדים באופן סביר.

אתיופיה
אתיופיה היא מדינה גדולה מאד עם כ-100 מיליון תושבים. אנחנו לא ממש יודעים עליה.
בגלל שהיה לה קיסר היא עשויה להצטיר כמדינה הומוגנית יותר ממדינות אחרות באפריקה. היא לא. יש בה מגוון גדול של שבטים בעלי תרבויות שונות ואפילו דוברי שפות שונות. 
לפי הויקיפדיה "יש בה 286 לאומים שונים הדוברים 86 שפות שונות".

הקהילות היהודיות של אתיופיה ביתא ישראל, פלאשמורה וביתא אברהם חיו בצפון אתיופיה.
נהר האומו הזורם במערב אתיופיה הוא אחד הנהרות הגדולים והחשובים במדינה.
עמק האומו נמצא בדרום. זהו אזור עני במיוחד. התושבים עוסקים בחקלאות, ציד ורעיית בקר וצאן. רובם חסרי השכלה.
בהקשר של פוסט זה, אין ספק שילדים באזור זה הם נכס כלכלי בעל ערך. 

בעמק האומו מתגוררים כמה שבטים, שאחד מהם הוא שבט הקארה. 
זקני השבט הם המנהיגים הקובעים את התנהלות השבט.
התנאים האקלימיים והסביבתיים באזור השתנו לרעה. יחד איתם הורע גם מצב התושבים.


ילדים ארורים או קללת ה"מינגי"
אז מדוע רוצחים בני חלק מהשבטים את ילדיהם ופוגעים בעצמם גם נפשית וגם רגשית וכמובן גם כלכלית?
התשובה לכך היא "קללת המינגי", אמונה חסרת בסיס, שיש ילדים הנושאים עימם קללה, הפוגעת בכל השבט ולכן אין ברירה אלא לרצוח אותם. 
אחד התרחישים ההופך ילד למקולל הוא שהשיניים העליונות שלו צומחות לפני השיניים התחתונות.
מי שקובע שילד או תינוק נושא את קללת המינגי הם זקני השבט.

הסרט הדוקומנטרי "ילדי הארורים של עמק האומו" עוסק בדיוק בילדי ה"מינגי". הוא מתמקד בשבט הקארה. 
בני השבט, כולל כאלה שרצחו את ילדיהם, וזקני השבט מדברים על הנושא מהזווית האישית שלהם.

Lale Labuko, בן שבט הקארה, היה שותף לעשיית הסרט. הוא עשה גם משהו חשוב יותר: גרם לבני השבט להפסיק לרצוח את ילדיהם.

בשונה ממרבית בני השבט, Labuko התמקד בלימודים עוד בילדותו. אחרי שסיים את לימודיו האקדמיים חזר לשבט וביקש מזקני השבט שיתנו לו את ילדי ה"מינגי" במקום לרצוח אותם.

ביחד עם אשתו גידל אותם הרחק מהכפר. אחרי כמה שנים ניתן היה לראות שהם ילדים נחמדים לכל דבר.

השלב הבא היה התערבות של השלטונות באתיופיה שאיימו להכניס לבית סוהר רוצחי ילדי "מינגי".
נוצר קונפליקט בין השבטים לבין השלטונות, שאחיזתם באזורים הנידחים והנחשלים רופפת.
Labuko התערב בקונפליקט ותוך כבוד לשבט, למנהיגיו ולמסורותיו הצליח להוביל את ביטול רצח הילדים. 

  למידע רחב יותר בנושא קללת ה"מינגי" אתם מוזמנים לאתר של הצלם דני ינאי שביקר שם. לקריאה לחצו: על קללת המינגי כבר שמעתם?

הם ואנחנו
כמוני, הקוראים ודאי מזועזעים מרצח ילדי ה"מינגי". אנחנו לא עושים דברים כאלה, אבל אם תפשפשו עמוק במה שעושים בתרבות שלנו, תמצאו בודאי דברים שלא כל כך רחוקים.

כך למשל, בישראל של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 יש הורים שרוצחים את ילדיהם. יש אימהות שמצטרפות לקהילות חרדיות קיצוניות והרשעו בהתעללות קשה, אכזרית וממושכת בילדיהן או בשיתוף פעולה עם בן זוגן החדש שביצע התעללויות כאלה.


התנהלות כלכלית בזוגיות בפרק ב': חלק 1 - סוגיות כלכליות וסוגיות אחרות

מניסיוני האישי, כמי שמחפש בת זוג לפרק ב' אני יודע, שזוגיות בפרק ב' היא יותר מורכבת מזוגיות בגיל צעיר.  בגיל צעיר אנחנו יותר נאיבים ...