יום ראשון, 7 ביולי 2019

רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון: כשהרגולטור לא מבחין בין סכום זניח לסכום משמעותי

לפני כ-40 שנה הייתי מומחה מחשבים צעיר עם שיער ארוך. באותה תקופה שמעתי את רואה החשבון גד סומך מרצה בכנס על ביקורת של מערכות מידע ממוחשבות, שהחברה שלו ביצעה בשעם (יחידת המחשוב של רשות המיסים במשרד האוצר).

אחד הממצאים שהציג התייחס לחוסר הבחנה בין חובות זניחים של נישומים למס הכנסה לבין חובות משמעותיים. 

כשנישום היה חייב כסף הייתה נשלחת אליו הודעה בדואר.
כשהנישום לא שילם הייתה נשלחת הודעה נוספת.
אחרי זה הודעה על איום בתביעה משפטית וכו'. 

כשהנישום חייב 100 אלף שקל זהו תהליך סביר.
כשהנישום חייב 10 אלפים שקל זהו תהליך סביר.
גם כשהוא חייב 1,000 שקלים זה סביר.

כשהנישום חייב שקל ומחיר מכתב בדואר גבוה משקל זה תהליך בלתי סביר. 

מאז הפכתי לפנסיונר שעדיין עובד. את הבלורית החליפה קרחת והעולם השתנה. 
דבר אחד לא השתנה: במשרד האוצר וברשות שוק ההון הביטוח והחיסכון לא מבינים עדיין שתהליך הטיפול בסכומי כסף קטנים שונה מתהליך הטיפול בסכומי כסף גדולים.


קופות גמל עם צבירה של סכומים קטנים

מסתבר שאחוז גבוה מקופות הגמל במדינת ישראל הן קופות גמל שבהן סכומים קטנים. התפעול שלהן עולה לגופים שמנהלים אותם יותר מאשר דמי הניהול שהם גובים.

לחוסכים אין סיבה למשוך את הכספים משום שהם צריכים לשלם 35% מס הכנסה במקור.

כדי לגרום להקטנת היקף הבעיה בא הרגולטור ועשה שני דברים:

1. העניק פטור ממס הכנסה על משיכת קופות גמל לא פעילות שנצברו בהם עד 8,000 שקל.

2. העלה באופן דרסטי את דמי הניהול שרשאים הגופים המנהלים את קופות הגמל הנ"ל לקחת. 

השילוב של שני הצעדים האלה אמור לעודד חוסכים פנסיוניים, שלהם קופות גמל קטנות, למשוך את הכסף ולסגור אותן.


אז מדוע לא הצלחנו למשוך קופת גמל קטנה במיוחד?

לפני כשש שנים פרשה אשתי לפנסיה מוקדמת משרות המדינה. 
במהלך שנות עבודתה הגיעו משרד האוצר וההסתדרות לסיכום שבו על רכיבי שכר לא פנסיוניים תהיה פנסיה צוברת. 

היא בחרה לעשות זאת באחד הרכיבים הנ"ל בקופת גמל של מגדל. הבחירה במגדל נבעה מהמלצת יועץ ההשקעות שלנו. 
חברת מגדל רכשה בית השקעות קטן של אחד מהמומחים הגדולים בארץ. יועץ ההשקעות וגם אנחנו, חשבנו שאותו מומחה ינהל את ההשקעות בקופות הגמל של מגדל. 

לאחר שנה השוויתי תשואות בין קופת הגמל במגדל לבין קופה אחרת באלטשולר-שחם. שתי הקופות היו במסלול דומה וברמת סיכון דומה. 
ההסבר שלי לחלק מהפער הענקי בתשואות היה שבאלטשולר-שחם מבינים יותר בשווקי המניות של חו"ל. 
המסקנה המתבקשת הייתה להעביר את קופת הגמל ממגדל לניוהלו של מישהו אחר. 

בגלל טעות של המשרד הממשלתי בו עבדה אשתי. הופקדו כספים במגדל במשך חודש-חודשיים אחרי שהכסף עבר לניהולו של גורם אחר. נשארו שם כמה מאות שקלים. 

במאמר מוסגר, אם חשבתם שהמומחה הכזיב אז טעיתם. לא הוא היה זה שניהל את הכספים. כנראה שגם הוא ציפה להיות זה ינהל את ההשקעות ולכן הדרכים שלו ושל מגדל נפרדו.

לאחר פרישתה של אשתי, כשנוצרה ההזדמנות לפדות קופות גמל קטנות ללא מס ניסינו לפדות את הכספים. לא הצלחנו. 
הפעם החלטתי ללכת עד הסוף ואם צריך גם להתלונן על חברת מגדל לרשות שוק ההון הביטוח והחיסכון.

התשובה שקיבלנו: לא ניתן לפדות את הכספים בלי לשלם 35% מס.


מדוע לא ניתן דווקא בקופה כזאת לפדות את הכספים ללא תשלום מס? 

הסיבה היא שהמעביד הפריש לקופה גם מרכיב של פיצויים. 
הרגולציה מאפשרת למשוך קופת גמל קטנה ללא מרכיב פיצויים בלי לשלם מס הכנסה.
על פי אותה רגולציה, כשיש מרכיב של פיצויים צריכים לשלם 35% מס במקור. 

בדיוק כפי שיש היגיון לשלוח התראה לנישומי מס הכנסה שאינם משלמים את חובם, כך יש היגיון לעודד חוסכים פנסיוניים שלא למשוך פיצויים.  

חוסכים פנסיוניים שמושכים את כספי הפיצויים עם סיום העבודה במקום עבודה מקטינים משמעותית את קצבת הפנסיה שהם צפויים לקבל. זה עלול להגיע אפילו לסדר גדול של 30% מהקצבה.

אבל האם כמה מאות שקלים שרק חלקם הופרשו לפיצויים משפיעים על גבוה הקצבה החודשית בגיל הפנסיה? אם יש השפעה, זו השפעה זניחה לגמרי. 

אם מה שנאמר לי נכון, נדרש תיקון דחוף של הרגולציה כך שניתן יהיה למשוך כספים מקופות גמל קטנות גם אם הופרשו אליהן פיצויים.














יום רביעי, 3 ביולי 2019

כנס איגוד היועצים לכלכלת המשפחה 2019: שחר זילברמן - סקירה בנושא ביטוח בריאות

בפוסט הראשון על הכנס ב-2019 עסקתי בשינויים בתחום כלכלת המשפחה במשך כמעט עשור שבו אני עוסק בו
הבטחתי להקדיש פוסטים גם לשתי ההרצאות הטובות ביותר, לטעמי האישי, בכנס. 
חצי מהבטחה כבר קיימתי בפוסט על הרצאתה של ד"ר גילי תמיר

ההרצאה השנייה שסיפקה מידע מועיל במיוחד היא ההרצאה של רואה החשבון וסוכן הביטוח שחר זילברמן.
שחר זילברמן נתן סקירה כללית ומועילה על שוק ביטוחי הבריאות. 

בתחילת ההרצאה הוא אמר שההרצאה אינה מכירתית. הוא עמד בזה בכבוד. 
האינדיקטור הטוב ביותר לכך שלא מדובר בהרצאה מכירתית הוא ההתייחסות לביטוח תאונות אישיות
זילברמן אמר שלא בהכרח יש צורך בביטוח כזה כאשר עובדים ויש ביטוח של א.כ.ע. 

בפוסט זה אציג רק כמה נקודות מהותיות. 

הוצאות על בריאות

יש מגמה של גידול בהוצאות על בריאות. מדינת ישראל משתתפת פחות ממדינות מפותחות אחרות בהוצאות. כתוצאה מכך 35% מהוצאות הבריאות ממומנות מכיסנו הפרטי

היררכיית ביטוחי הבריאות

1. ביטוח בריאות ממלכתי
המשמעות של ביטוח בריאות ממלכתי היא שכל תושב משלם לביטוח לאומי גם מס בריאות. 
בתמורה המדינה אמורה לספק לו, על פי חוק, שרותי בריאות באיכות סבירה, במרחק סביר ממקום מגוריו ותוך זמן סביר.

לא תמיד זה קורה ולכן מי שיכול רוכש לעצמו ביטוחי בריאות אחרים.


2. שב"ן
שב"ן הן ראשי תיבות של ביטוחי בריאות נוספים. הם מוצעים על ידי קופות החולים. הם מרחיבים את סל השרותים הממלכתי תמורת תשלום נוסף. לקופות חולים שונות יש מותגים שונים לשב"ן, למשל: משלים, זהב, שיא, עדיף וכיו"ב. 

השב"ן מרחיב את סל שרותי הבריאות הבסיסיים תמורת תשלום נוסף. 

3. ביטוחי בריאות פרטיים

השב"ן אינו נותן מענה לנושאים הבאים:

א. תרופות מצילות חיים
תרופות הנקראות תרופות מחוץ לסל, על אף שגם בשב"ן יש כיסוי חלקי של תרופות מחוץ לסל.
התרופות שאינן נכללות בשב"ן עלולות לעלות עשרות אלפי שקלים לחודש. 

ב. זמני המתנה ארוכים בבתי חולים
זמני ההמתנה לניתוחים פשוטים וקלים עשויים להימדד בחודשים. זה שהניתוח קל לא אומר שאין סבל ואין מגבלות עד לביצועו. 
כשמגיעים להשתלות, התור בישראל כל כך ארוך שחלק מהממתינים מתים לפני שמגיע תורם.

ג.  ניתוחים בחו"ל
הקריטריונים והתהליך שלא במסגרת ביטוח פרטי קשים. החולה עלול לסיים את חייו לפני שיקבל אישור, אם בכלל. 

ביטוחי הבריאות ומה שמסביב להם

ליבת ביטוחי הבריאות הפרטיים הם תרופות מצילות חיים וניתוחים והשתלות בחו"ל.
אלו מצבי קטסטרופה: מי שלא מבוטח או בני משפחתו עלולים להוציא מאות אלפי שקלים. 

מסביב להם יש ביטוחים אחרים, כגון: ביטוחים סיעודיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח מחלות קשות ומגוון רחב של ביטוחים אחרים. 

כיצד להוזיל את ביטוחי הבריאות הפרטיים?


א. הימנעות מכפל ביטוח

ב. התמקדות בביטוחים למצבי קטסטרופה וויתור על ביטוחים אחרים.
כמובן שהחלטה כזו היא אישית ותלויה במצבו של כל מבוטח ומבוטח. 

ג. ביטוחי בריאות קולקטיביים
ביטוחים סיעודיים קיבוציים עלולים להיעלם בקרוב. זה אינו נכון לגבי ביטוחים קיבוציים אחרים.
הביטוח הקיבוצי הוא לרוב דרך מקום עבודה. יתרונותיו הם במחירו הנמוך ובחוסר דרישה להצהרת בריאות. 

שיעור ההחזר בביטוח הקיבוצי הוא כ-95% לעומת כ-44% בביטוח פרטי. 

חשוב להתייחס לכל מקרה באופן ספציפי. אחת השאלות המהותיות היא: מה קורה אם וכאשר העובד עוזב את מקום העבודה? 

ד. שחלוף לפוליסה מדור חדש.
לפעמים ניתן לקבל את אותם כיסויים במחיר זול יותר. 
החל מפברואר 2016 יש שינוי מהותי בפוליסות ביטוח בריאות. הן מתחדשות כל שנתיים ללא צורך בהצהרת בריאות.
האם כדאי לעבור לפוליסה כזו? תבדקו. כל מקרה לגופו.



יום ראשון, 30 ביוני 2019

ביטוח: ביטוח בריאות - שתי שיחות שהיו ואחת שלא הייתה


בפוסט הקודם בסדרת הפוסטים על ביטוח עסקתי בשאלה: האם ביטוח הוא ניהול  סיכונים? 

הלקוחה הראשונה שלי כיועץ עצמאי במחשבים ובמערכות המידע הייתה חברת הביטוח הפניקס הישראלי. במהלך הייעוץ, התבקשתי לדבר עם האחראים על מערכות המחשוב השונות, על מנת להבין את עולם הביטוח.
בשנת 1995 היו שני קווים עסקיים עיקריים ביטוח אלמנטרי (ביטוח רכב, ביטוח דירות וכיו"ב) וביטוח חיים. היה גם קוו עסקי הרבה פחות משמעותי: ביטוחי בריאות. 

המצב היום שונה לחלוטין: ביטוחי הבריאות למיניהם תופסים מקום הרבה יותר חשוב מאשר תפסו באותה תקופה.

בהמשך הפוסט אציג לכם שלושה סוגי שיחות שלי בהקשר של ביטוחי בריאות.


השיחה הראשונה שהתקיימה: סוכן המתקשר אלי

"שלום אבי, מה שלומך? (פנייה אישית בהחלט עשויה לקדם מכירות) מדבר X מסוכנות ביטוח Y". 

"שלום X, אם אתה מתכוון להציע לי ביטוח תאונות אישיות בו ניפרד כידידים".

זוהי התחלה של הרבה שיחות שהתקיימו בפועל. ההמשך כבר תלוי במתקשר ובסגנונו האישי.


ההוגן

"תודה רבה".  סוף שיחה.


העקשן


"אולי בכל זאת תשמע מה יש לי להציע? זה לא ייקח הרבה זמן" או "הביטוח הזה באמת יכול לעזור לך בגילך"


"שלום" סוף שיחה. אני הוא זה שניתק.


הנודניק

"לא אני לא מציע לך ביטוח תאונות אישיות. אני רוצה להציע לך ביטוח אחר".

"בסדר יש לך שלושה משפטים ואם זה לא רלוונטי נסיים את השיחה". 

אני קוטע אותו אחרי המשפט השני: "אמרת לי שזה לא ביטוח תאונות אישיות ואתה בעצם מציע לי ביטוח תאונות אישיות. שלום" 
סוף שיחה או גמגום של הסוכן ואחריו סוף שיחה.


השיחה השנייה שלא התקיימה: הסוכן מתקשר אלי

"שלום אבי, מה שלומך? (פנייה אישית בהחלט עשויה לקדם מכירות) מדבר X מסוכנות ביטוח Y". 

"שלום X, אם אתה מתכוון להציע לי ביטוח תאונות אישיות בו ניפרד כידידים"

"לא אני רוצה להציע לך ביטוח תרופות מצילות חיים וביטוח השתלות וניתוחים בחו"ל".

"תודה. זה באמת ביטוח חיוני אבל לי כבר יש ביטוח כזה." 

סוף שיחה.


השיחה השלישית במהלך פגישת ייעוץ בכלכלת המשפחה

הלקוחה עומדת לפרוש לגמלאות והיא  ביקשה ייעוץ ממוקד בשאלה של ניהול הוצאות והכנסות לאחר הפרישה.
זה לא סוד שלאחר הפרישה לגמלאות בדרך כלל ההוצאות גדלות וההכנסות קטנות.  

במהלך שיחה ארוכה אומרת לי הלקוחה: "סוכן הביטוח שלי הציע לי לעשות ביטוח תאונות אישיות ועשיתי . האם עשיתי נכון?"

עיקרי התשובה שלי: אני לא סוכן ביטוח ואסור לי לייעץ לך בקשר לביטוח. אומר לך את דעתי ואת תעשי מה שאת רוצה. לפני כן אני רוצה לשאול אותך: "האם הסוכן הציע לך גם לעשות ביטוח תרופות מחוץ לסל וביטוח ניתוחים והשתלות בחו"ל?" 

הלקוחה: "לא".

אני: "אם אין לך את הביטוחים שהסוכן שלך לא הציע לך לעשות המצוינים לעיל, אני ממליץ לך לפנות אליו על מנת לעשות אותם. הם הרבה יותר חשובים מביטוח תאונות אישיות". 
"לגבי ביטוח תואנות אישיות, יש מצבים שבהם אפשר או רצוי לעשות איתם ויש מצבים שלא. אני באופן אישי לא עושה ביטוח כזה כי הוא לא מתאים לתפיסת העולם שלי". 


מדוע ביטוח תרופות מחוץ לסל וביטוח ניתוחים והשתלות בחו"ל חשובים יותר?

התשובה היא חיובית. תחשבו על מצב בו אתם או מישהו קרוב לליבכם מבני משפחתכם, חולה במחלה קשה ויש סכנה אמיתית של מוות. אתם תהיו מוכנים לעשות הרבה על מנת להשאיר את עצמכם או אותו בחיים. 

הרופאים אומרים לכם שיש  תרופה. קופת חולים אומרת שהתרופה אינה בסל התרופות שהיא מספקת. אתם שואלים: מה מחיר התרופה? התשובה היא: 20 אלף ש"ח לחודש או 25 אלף ש"ח לחודש או 30 אלף ש"ח לחודש. 

אתם תאכלו חסכונות. תיקחו הלוואות ומה תעשו כשייגמר הכסף? תעלה השאלה: האם למכור את הדירה? רבים יענו בחיוב על השאלה הזו וימכרו את הדירה. 
בהסתברות גבוהה יקירכם לא יחלים הוא יחיה אולי עוד שנה או עוד שנתיים. אתם תישארו ללא דירה.

כשיש לכם ביטוח תרופות מצילות חיים חברת הביטוח תממן את התרופה.

קל לבנות תסריט דומה למצב של צורך בהשתלה. 
בישראל תור של כמה שנים, שבמהלכן החולה עלול למות בהסתברות גבוהה. כמעט תמיד תיפגע איכות החיים שלו באופן קשה. 
השתלה בחו"ל? התור קצר. המחיר בשמיים. אין מי שיכסה את זה עבורכם.

אתם מוזמנים לבנות תסריט דומה לניתוח יקר בחו"ל כשבארץ אין מי שיכול לנתח כשיש לו ניסיון בכלל והצלחה מוכחת בניתוח הזה. 

הסיכויים שתאונה תביא אתכם למכור דירה הרבה יותר קטנים. 


אז מדוע בכל זאת סוכני ביטוח מוכרים דווקא ביטוח תאונות אישיות?

בכל פעם שמישהו, שאינו צדיק גמור, מנסה למכור לכם משהו שהוא מרוויח עליו כסף זה לא מונע מכם לקנות ממנו, אבל זה מחייב אתכם לשאול שתי שאלות:

1. האם תאם צריכים את מה הוא מוכר לכם?

2.מה מניע אותו למכור לכם את מה שהוא מוכר?

באופן ספציפי בתסריטים העולים מהשיחות בסעיפים הקודמים של הפוסט אחת השאלות היא:
מדוע שהסוכן ימכור לכם ביטוח תאונות אישיות ולא ביטוח תרופות מחוץ לסל או ביטוח השתלות וניתוחים בחו"ל?
לכאורה, לא צריך להיות יותר קשה למכור ביטוחים אלה מאשר למכור ביטוח תאונות אישיות.

אם לסמוך על העיתונות הכלכלית המקוונת בישראל, התשובה היא שעל ביטוח תאונות אישיות הסוכנים מרוויחים יותר.


לסיכום

איני סוכן ביטוח ולכן איני מציע לכם האם לקנות מוצרי ביטוח ואיזה מוצרי ביטוח לקנות? 
אני כן מציע לכם לשאול את עצמכם את השאלות הבאות:

1. בהנחה שהתקציב שלכם לביטוח מוגבל, איזה סוגי ביטוח חשובים לכם אישית יותר ואילו סוגי ביטוח חשובים לכם פחות, אם בכלל?

2. מדוע סוכנים מתעקשים להציע לכם דווקא מוצר או מוצרים מסוימים?
















יום שישי, 28 ביוני 2019

כנס איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה: ד"ר גילי תמיר: - מיצוי זכויות והתמודדות עם ביורוקרטיה



שקף מתוך הרצאתה של ד"ר גילי תמיר
בכנס איגוד היועצים והאמנים בכלכלת המשפחה יוני 2019


לדעתי וגם לדעת אנשים אחרים שדיברתי איתם הרצאתה של ד"ר גילי תמיר בכנס איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה ב-26 ביוני 2019 הייתה מעולה ומועילה. 

ד"ר תמיר, עובדת סוציאלית, עורכת ומגישה ברשת ב' של כאן - תאגיד השידור, תכנית המטפלת במיצוי זכויות ובמאבקים בביורוקרטיה. היא מטפלת בבעיות של אזרחים הפונים אליה מול הרשויות. 

יש לה ניסיון רב וידע רב בנושאים אלו ונכונות רבה לעזור. 
אני בהחלט ממליץ למי שנזקק לעזרה כזו לפנות אליה באמצעות דוא"ל: Bet@gilitamir.com 

אין בכוונתי להציג בפוסט זה פרטים ודוגמאות שהיא העלתה בהרצאה. אני רוצה להתמקד במסרים העיקריים שעלו. 
הפרטים עשויים להישכח או להשתנות. המסרים הרבה פחות. אני בהחלט מסכים עם המסרים העיקריים שלה בהרצאה. סימנתי בצבע אדום התייחסויות נוספות שלי.

מסרים עיקריים בהרצאה

1. רבים מהאנשים בישראל לא ממצים את הזכויות שלהם מול הרשויות משום שאינם מודעים לכך שהזכויות מגיעות להם.

בעבר נתקלתי בפרסומים לפיהם המצב דומה גם בארצות אחרות. קראתי על סקרים שבהם נמצא כי 50% מאלו שמגיעות להם זכויות לא ממצים אותן משום שאינם יודעים כי הן מגיעות להם. 

2. הפיתרון הוא לבדוק: האם מגיעות זכויות ואילו זכויות מגיעות?

מקום מוצלח לבדיקה כזו לדעת המרצה, וגם לעניות דעתי, הוא אתר כל זכות.

3. רשימת הגופים במדינת ישראל בהם עשויות להגיע זכויות השוות כסף.

בכוונה בחרתי להציג בתחילת פוסט זה את השקף מההרצאה המציג את רשימת הגופים הציבוריים מהם עשויים אזרחים לקבל כסף. בעת הצורך חשוב לפנות לכל אחד מהם, אם הוא רלוונטי.


4. אל תוותרו לביורוקרטיה.

גופים אלו עלולים לדחות את פנייתכם. תמיד כדאי וחשוב לערער מידית, אם אתם חושבים שלא קיבלתם משהו שעשוי להגיע לכם. בלא מעט מקרים הערעור עשוי להתקבל באופן חלקי או באופן מלא. 

5. הסתייעו בגורמים רלוונטיים

מי שיש לו ניסיון בעבודה מול הגופים האלה ומכיר את הכללים הקובעים את הזכויות ואת האופן בו מתנהלים הארגונים הציבוריים (לא בהכרח קיים דימיון בין התנהלות גופים שונים בסקטור הציבורי). 

להלן רשימה חלקית של גורמים כאלה:

1. מרכזי מיצוי זכויות של העיריות.

2. שרות ייעוץ לאזרח (שי"ל)

3. עורכי דין

4. עבודות סוציאליות
ד"ר תמיר חושבת שלא במעט מקרים עובדים סוציאליים יהיו אפקטיביים יותר מעורכי דין.

5. יועצים לכלכלת המשפחה 

6. אתר כל זכות  

7. ד"ר גילי תמיר באמצעות תכנית הרדיו שלה 
התרשמתי בהרצאה שיש לה ידע רב וניסיון רב במיצוי זכויות המגיעות לפונים לתכנית שלה ויש לה גם רצון להיאבק עבורם. 

8. אתרי הגודמים הציבוריים שאמורים להעניק את הזכויות. 

9. עמותות המתמחות בסיוע לקבוצות אוכלוסיה מסוימות 
למשל עמותת אביב לניצולי שואה


המוסד לביטוח לאומי

ד"ר תמיר אמרה שחשוב במיוחד למצות זכויות במוסד לביטוח לאומי. 
על פי הניסיון שלה, יש זכויות המגיעות וקלות למימוש. צריך להיות ערים לזה שהמוסד בדרך כלל טועה לטובתו ולרעת האזרח. 
צריך לערער מיד בכל מקרה שפסקו לרעתכם וזה נראה לכם בלתי סביר בעליל.

הניסיון שלי הוא אחר. כמעט כל מה שאני ולקוחות שלי בכלכלת המשפחה ניסינו לקבל מהמוסד לביטוח לאומי היה קשה. החריג היחיד הוא קצבת הזקנה שקיבלתי בקלות בהגיעי לגיל 67. קיבלתי אותה  באמצעות שליחת מסמכים וטפסים באמצעות האינטרנט. 

חשוב לציין שאני לא נזקקתי לקצבאות למעט קצבת זקנה, קצבת ילדים, תגמול על מילואים ואבטלה. לקוחות שלי בכלכלת המשפחה התקשו לקבל תגמול על תאונת עבודה וקצבאות הקשורות בנכות. 

אפילו לא ידעתי על קיומו של תגמול על תאונות אישיות שד"ר תמיר מביאה אותו כאחת הדוגמאות לתגמול שקל לקבל מביטוח לאומי. 

שתי הערות אישיות מניסיוני:

1. במשך יותר משנתיים וחצי לא קיבלתי הפרשים בסכומים של אלפי שקלים עבור תגמול על שירות מילואים. 
לא הייתה מחלוקת בין המוסד לביטוח לאומי לביני בשאלה האם 
מגיעים לי הפרשים.
לא הייתה מחלוקת על גובה הסכום.

רגע לפני שעמדתי לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בבית משפט מצאתי פיתרון: מקבלים את הפקס האישי של מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי (היום צריך דוא"ל). שולחים לו פקס עם העתק למבקר המדינה ואז מתחילים לטפל בכם. 

2. מי אמר שהמוסד לביטוח לאומי טועה רק לטובתו? עבור עבודת ייעוץ בתחום המחשבים שילמו פעמיים סכום המתקרב ל-20 אלף שקל. 
מהר מאוד זיהיתי את התשלום השני והלא צפוי. מהר מאוד זיהיתי שהוא תשלום כפול מהמוסד לביטוח לאומי. 
נותרו לי שני דברים לעשות: להודיע לבנק שלי שהסכום הזה הוא לא שלי והוא נכנס בטעות. אני לא אגע בו ומצידי המוסד לביטוח לאומי יכול לקחת אותו.
הודעתי גם ללקוח מולו עבדתי במוסד לביטוח לאומי שקיבלתי תשלום כפול והם מוזמנים לקחת אותו.

טחנות הביטוח הלאומי בישראל טוחנות לאט. עברו מספר חודשים עד שלקחו את הכסף.


  






יום חמישי, 27 ביוני 2019

כנס איגוד היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה: יותר בשלות

מקור התמונה: מצגת של אורון מכלוף מחברת מנורה מבטחים
בכנס איגוד היועצים לכלכלת המשפחה יוני 2019

החל משנת 2000 אני יועץ ומאמן בכלכלת המשפחה במשרה חלקית, בנוסף לעיסוקים אחרים. במהלך שנות פעילותי הבחנתי בתהליך התבגרות ושינוי של התחום במדינת ישראל. 

התהליך הזה בא לידי ביטוי גם בכנסים של איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה.  

אתמול (26 ביוני) השתתפתי בכנס של האיגוד במכללת מגמות בפתח תקווה. 

כל הכבוד לשי אבו יו"ר האיגוד ולחברי ההנהלה ולשותפים האחרים לארגון הכנס המוצלח. 

בבלוג זה התייחסתי גם לכנס העשור של ארגון היועצים לכלכלת המשפחה שהתקיים בינואר 2018

התהליכים של התבגרות התחום בארץ שאני מבחין בהם הם:

1. גידול במספר היועצים 
לפי עשור שלטו מספר קטן של חברות בשוק. מרבית האחרים לא עבדו בתחום או עבדו בתחום ממש בשוליים. 
היום הפעילות גדולה יותר ומגוונת יותר. יש יותר מקום גם ליועצים עצמאיים. 

זה עדיין לא אומר שכל מי שנמצא בתחום מתפרנס היטב מתחום עיסוק זה, אם בכלל אבל המגמה היא לכיוון של יותר אנשים המתפרנסים מעבודה בתחום זה.

פרספקטיבה אישית: מהקורס בו אני למדתי אצל יוסי אש ונחמן לידור הגיעו לכנס רק עוד שניים: שי אבו יו"ר האיגוד יואש קציר. קרוב לוודאי שמרבית משתתפי הקורס האחרים אינם עוסקים במקצוע.

2. גידול בפעילות האיגוד ובמספר הפעילים באיגוד
לאחר כנס העשור פרש היו"ר הקודם יוסי אש ואיתו גם חברי הנהלה נוספים. 
הנימוק של יוסי: צריך לתת לאחרים את ניהול האיגוד אחרי עשר שנים שבהן היה יו"ר. 

ההנהלה החדשה, בראשותו של שי, נכנסה "לנעליים הגדולות" של יוסי וחבריו להנהלה הקודמת והוכיחה שוב שאין אנשים שאין להם תחליף. 
מספר חברי ההנהלה והפעילים בוועדות שונות, כגון: ועדת המחקר בראשותה של ד"ר אורלי רדליך, גדל וגם מגוון הפעולות והיוזמות של האיגוד.

3. יותר גורמים בתחומים משיקים רוצים לשתף פעולה עם יועצים לכלכלת המשפחה 
חברת מנורה- מבטחים שבתחילת הפוסט הצגתי, ולא במקרה, שקף מסוים מתוך המצגת של נציג בכיר שלה, שהציג בכנס, היא דוגמה לכך.

4. יותר טכנולוגיה
גדל השימוש בטכנולוגיה בהקשר של ניהול כלכלת המשפחה.

5. יותר התמחות
יש יועצים המתמחים בנישות מסוימות, למשל: היערכות לפרישה לגמלאות ואחרי הפרישה

מה חסר?

מיסוד המקצוע כמו שנעשה במקצועות אחרים (רק לאחרונה הוחלה חובת רישום על אנשים העוסקים בשיפוצים).
הכוונה היא להגדרה של השכלה ו/או ניסיון בתחום.

לקוחות צריכים לדעת האם מי שמטפל בהם הוא בעל כישורים מתאימים או סתם מישהו מהרחוב שהחליט להתפרנס מייעוץ בתחום שהוא לא מבין בו.

לקראת כנסים הבאים

אשמח להרצות בכנס הבא על ניהול סיכונים. אם אני המרצה היחיד בקורס של ארבעה ימים בתחום זה, המיועד למנהלי סיכונים מקצועיים,  מטעם חברה קנדית גדולה, אז אני בוודאי יכול להרצות גם ליועצים בכלכלת המשפחה.

יש לי ניסיון רב בתחום וגם הסמכה בינלאומית

תחום ניהול סיכונים הוא תחום חשוב בעבודתם של יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה. 
לרבים חסרים ידע והבנה בתחום. גם למרבית סוכני הביטוח חסרה הבנה כזו. 
אחת התוצאות היא בלבול מושגים בין ניהול סיכונים לבין ביטוח.

הערות

1. השקף מהמצגת של אורון מכלוף מחברת מנורה מדבר על מנועי צמיחה של מנורה-מבטחים וקרוב לוודאי גם של חברות ביטוח אחרות. 
ההתייחסות שלי לשיתופי פעולה בתחום של כלכלת המשפחה עם גורמים שיש להם אינטרסים שונים היא שזה ייעשה רק במצבים של Win-Win-Win. 

אחד מה-Wins לעיל הוא Win ללקוח (משפחה או יחיד). לי חשוב להימנע מניגודי אינטרסים הפוגעים בלקוחות. 

דבר נוסף הוא שמירה על שקיפות. אם משתפים פעולה עם גורם בעל אינטרסים, הלקוח צריך לדעת את זה גם במצבי Win-Win-Win.

2. בפוסט הבא אכתוב על שתי ההרצאות מהן התרשמתי במיוחד.


יום שלישי, 25 ביוני 2019

המטבע החדש של :Facebook: עידן חדש בשירותים הפיננסיים?

מרק צוקרברג. מקור התמונה: ויקיפדיה

חברת Facebook הכריזה על השקת מטבע דיגיטלי משלה, שייקרא Libra, בשנת 2020. בפוסט זה אנסה לתת ניתוח ראשוני (First Take) של משמעות ההכרזה הזו.


מעמדן של חברות הייטק מובילות בעולם

חברות הייטק ענקיות כגון: Facebook, Google, Amazon ו-Apple הן בעלות עוצמה גדולה יותר מאשר מדינות רבות. הן אוספות מידע רב עלינו ומשתמשות בו, במקרה הטוב, לצורך פרסום. 
הן קובעות חוקים לעסקים קטנים התלויים בהן ובנוסף להיותן סוג של רשות מחוקקת הן גם רשות שופטת. 
ההכנסות שלהן והמחזורים שלהן גדולים מאלה של מדינות רבות. 

לא מדובר רק בחברות אמריקאיות. יש גם חברות ענק סיניות, למשל: עליבאבא, שגם להן שליטה וכוח. חלק מהחברות הסיניות הנ"ל שולטות בעיקר בשוק המקומי הענק בסין. עליבאבא היא דווקא דוגמה לחברה בעלת נוכחות גלובלית. 

לא מפתיע שאחת מהחברות האלו מחליטה להנפיק מטבע משלה. לא מפתיע שזו דווקא חברת Facebook.


Bitcoin ומטבעות דיגיטליות אחרות

השימוש ב-Bitcoin מבוסס על אלגוריתם שיתופי ועל טכנולוגיה המאפשרת את מימוש האלגוריתם הנ"ל ונקראת Blockchain. 

רבים מהמומחים הגדולים בעולם לשוק ההון רואים ב-Bitcoin  סוג של הימור ולא מטבע. הם גם חושבים שהוא צפוי להיעלם מהשוק בעתיד.
התנודות התכופות והקיצוניות בערכו תומכות בטענות אלו. 

אי אפשר להגיד את אותו דבר על המטבע שתפיק חברת Facebook. יודעים מי עומדת מאחוריו וכפי שהבנתם מהפסקה הקודמת עוצמתן של חברות כמו Facebook עולה על עוצמתן של הרבה מדינות. 
Facebook לא לבד. מצטרפות ליוזמה שלה כשלושים חברות אחרות. אזכיר רק שלוש חברות בעלות מעמד בשוק הפיננסי: Visa, Master Card ו-PayPal.

הביטקויין הוא אולי הימור אבל Blockchain היא טכנולוגיה אמיתית ובעלת ערך. טכנולוגיה זו מאפשרת מנגנוני אבטחה מבוזרים בהעברת מידע ולכן עשויה לחסוך עלויות בהשוואה למודל אבטחה המשולב על שרת מרכזי. 

הצצה שטחית לשירות הפיננסי שעומדת Facebook להציע


על פי פרסומים בעיתונות, מדברים על העברה קלה ופשוטה של כספים באמצעות הודעות. למשל באמצעות Whatsapp. 
התיאור הזה הוא לא רק פשוט אלא פשטני. פשטני מדי. יידרש מרכיב של אבטחת מידע. תידרש רמה כלשהי רגולציה. 

אבטחת המידע עשויה להתבסס על טכנולוגיית Blockchain. אחת השותפות של Facebook, חברת Visa העולמית, השקיעה הרבה משאבים במחקר ולימוד של טכנולוגיה זו. סביר להניח שהיא אינה היחידה בין השותפות ליוזמת המטבע החדש.

כבר עסקתי בבלוג זה בעלויות הגבוהות של SWIFT, האופן בו מועברים כספים מבנק לבנק. 
המונח "עלויות גבוהות", מתייחס לעמלות שנגבות מהצרכנים. העברת כספים במטבע הדיגיטלי עשויה לא רק לפשט את ההעברה אלא גם להוזיל אותה משמעותית. 

המהפכה הטכנולוגית והבנקים

כפי שכתבתי במספר לא קטן של פוסטים בבלוג זה הבנקאות המסורתית מאוימת על ידי שחקנים חדשים המציעים שרותים פיננסיים חלופיים. 
המהפכה הטכנולוגית פותחת פתח לשרותים חלופיים מבוססי אינטרנט ודיגיטל הזולים בהרבה מהשרותים של הבנקים. 

הכניסה של חברת Facebook לתחום היא עוד נדבך בשרותים פיננסיים חלופיים. 

בהקשר זה חשוב לציין:

1. אם העברות הכספים והמטבע החלופי של Facebook יצליחו, היא תנצל את העוצמה שלה ואת המידע הרב שצברה על משתמשים על מנת להציע שרותים פיננסיים נוספים.

2. ההשתלטות של ענקיות ההייטק על שווקים אחרים צריכה להגיע גם לבנקאות. 
החברות האלו ינצלו את המידע שאספו על צרכנים ואת העלות הזולה יחסית של פלטפורמות הדיגיטל והאינטרנט על מנת להשיג יתרונות על פני שחקניות מסורתיות בשווקים.  
קחו לדוגמה את אמזון ועליבאבא בשוק של מוצרי צריכה. 

3. גם ענקיות טכנולוגיה אחרות יהיו שחקניות משמעותיות בשוק של השרותים הפיננסיים
בניתוחים בפוסטים קודמים שלי הצגתי את האיום הדיגיטלי/טכנולוגי על הבנקאות המסורתית. כמו רבים אחרים חשבתי דווקא על Apple ועל Google. 
הכניסה של Facebook לשוק הזה רק תעודד את החברות הנ"ל, שעושות כבר צעדים לבניית שרותים פיננסיים

 4. במדינות המתפתחות יש מספר רב של אנשים הזקוקים לשרותים כאלה
לרוב האנשים בישראל ובמדינות ה-OECD יש חשבונות בנק. זה אינו נכון לגבי חלק מהמדינות המתפתחות. בחלק ממדינות אלה לאחוז גבוה מהתושבים אין חשבון בנק. 
אנשים אלה זקוקים לשרותים פיננסיים חלופיים. הפלטפורמה של טלפון חכם אידיאלית עבורם. 
בחלק מהמדינות האלה אין תשתית טלפונית קווית ראויה. הטלפונים הראשונים של תושבים רבים בהן היו טלפונים סלולריים. בחלק מהמקרים מדובר בטלפונים סלולריים שאינם טלפונים חכמים אבל יש רבים המשתמשים בטלפונים חכמים.
היום ניתן להשיג טלפונים חכמים זולים. המגמה היא שלתושבי המדינות המפותחות יהיו יותר טלפונים חכמים בהם ניתן לממש שרותים פיננסיים המתחרים בשרותי הבנקים.

פוסטים קודמים בנושא

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?  













יום ראשון, 23 ביוני 2019

שלוש הרצאות יוצאות דופן


במהלך הקריירה הארוכה שלי הרביתי להרצות. התחלתי כעוזר הוראה באוניברסיטה בפסיכולוגיה. המשכתי בהרצאות במחשבים במסגרת קורסים במכללות, כנסים וארגונים. 
כשהתחלתי לעסוק בכלכלת המשפחה התחלתי להרצות גם על תחום זה
בשנים האחרונות אני מרצה גם על ניהול סיכונים
לפני 15-20 שנה הרציתי גם הרצאות העשרה בבתי הספר בהם למדו הילדים שלי . כמורה לברידג' אני גם מרצה לתלמידים על נושאים בברידג' כשלאחר ההרצאה מגיעים לחלק הארוך יותר והמהנה יותר של השיעור: משחק על נושא השיעור.

במהלך ההרצאות היו הרבה אירועים מעניינים ומעשירים. בפוסט זה אתמקד בשלוש הרצאות יוצאות דופן שלי.


"ההרצאה הטובה ביותר ששמעתי בחיי"

כמומחה מחשבים וכמרצה בתחום זה התבקשתי לפני 15-20 שנה להרצות לקבוצה קטנה של עובדי חברת השמת כוח אדם בתחום המחשבים. מנכ"ל החברה ארגן לעובדים פעם בשנה הרצאת העשרה שאולי גם תעזור להם למיין טוב יותר את הפונים לחברה. 

בתום ההרצאה ניגשה אלי אחת המשתתפות ואמרה לי שההרצאה שלי היא ההרצאה הטובה ביותר ששמעה בימי חייה.
אני מניח שהיא הגזימה ובעצם התכוונה להגיד שההרצאה שלי הייתה טובה יותר מכל הרצאות ההעשרה שקיבלה בשנים קודמות במסגרת עבודתה באותה חברה. 


מדוע הייתה ההרצאה שלי טובה יותר?

לא מדובר בפירוטכניקה או בטכניקת הרצאה. לא מדובר בתכנים מדהימים שאי אפשר ללמוד אותם ממישהו אחר.

ההבדל המהותי היה במבנה ההרצאה
מרצים אחרים התחילו לדבר על טכנולוגיה ועל מקצועות טכנולוגיים. 
אני ידעתי שבאותה שנה זכתה החברה בפרויקט של בחירת עובדי החוץ של יחידת המחשוב של אחד הבנקים. זה היה פרויקט הדגל חברת השמת כוח האדם באותה תקופה.

בתחילת ההרצאה שלי הזכרתי את הזכייה של החברה באותו פרויקט ואמרתי שאתאר להם בנק. תיארתי סניף, חשבון, פקידים ואחר כך עברתי לדברים קצת פחות מוכרים. לאחר שסיימתי לתאר התחלתי לתאר על שקף מבנה ופונקציונליות בנק את מה שנדרש מבחינת מערכות ממוחשבות, על מנת לתת מענה לצרכים של הבנק. רק אחרי זה התחלתי לדבר על טכנולוגיה ועל התמחויות טכנולוגיות. 

פחד מטכנולוגיה

מי שאינו מכיר ויודע טכנולוגיה עלול לפחד ממנה. באותה תקופה בני דור ה-Y עדיין לא היו בשוק העבודה. בני דור ה-Z, אם כבר נולדו, היו תינוקות. אילו דורות ילידי טכנולוגיות מחשוב, שרוב המשתייכים אליהם אינם מפחדים מטכנולוגיות מחשוב.

הדורות הקודמים שונים מהם: מרבית האנשים, שלא עבדו במקצועות טכנולוגיים לא הבינו טכנולוגיית מחשוב ופחדו ממנה. 

מי שעוסק בהשמה למקצועות טכנולוגיים אינו עוסק בטכנולוגיה ולכן סביר להניח שמשתתפי ההרצאה פחדו מטכנולוגיה.  
המרצים שקדמו לי התחילו את ההרצאה במשהו שהפחיד את המשתתפים ולכן יצר אצלם תחושה של חוסר הבנה ואיום. 

אני התחלתי במשהו שמוכר לכולם: בנקים. לכולם היה חשבון בנק וכולם ידעו מה זה חשבון?, מה זה סניף ומה תפקידו של פקיד בנק? 
הם נכנסו להרצאה מאזור נוחות שלהם ובהדרגה עברו גם לנושאים מוכרים פחות. 
זוהי כנראה הסיבה שאותה גברת, ששמעה גם הרצאות בשנים קודמות, כל כך התפעלה מההרצאה שלי.

הערה: ההבדל בין אלה שהבינו בטכנולוגיית מחשוב לבין אלה שלא גרם גם לפער תפיסתי קשה לגישור בין מנהלים עסקיים בארגונים לבין מנהלי ועובדי מחשוב. פער זה היה אחד הגורמים העיקריים לכישלון פרויקטים בתחום המחשוב. הבלוג שלי העוסק במחשבים התחיל בדיוק סביב הנושא של סגירת הפערים האלה. גם שם הבלוג: SOA Filling the Gaps נגזר מהפערים התפיסתיים הללו.


כלכלת המשפחה לכאלה שלא מכלכלים את ענייניהם 

בעידן הדיגיטלי-אינטרנטי רבים עסקים רבים משקיעים בפרסום בכלל ובפרסום מקוון בפרט. אני נמנע מכך. הדרכים שלי לפרסום הן מפה לאוזן, נוכחות אינטרנטית, שבלוגים בתחומי העיסוק שלי הם מרכיב מרכזי בה, והרצאות.

כמעט בכל הרצאה על כלכלת המשפחה יש גם מחשבה על האפשרות שמישהו מהשומעים את ההרצאה יגיע אלי לייעוץ או ישלח מישהו אחר לייעוץ. 

ההרצאה במעון של איל"ן בגילה בירושלים הייתה שונה: לא העלתי בדעתי שמישהו מהמשתתפים יגיע אלי לייעוץ. לא העלתי בדעתי שמישהו מהם יפנה אלי מישהו לייעוץ. זו הייתה הרצאה התנדבותית טהורה: ללא תשלום וללא סיכוי לקבל Leads

הכל התחיל כשחבר שלי, שמתנדב שם באופן קבוע וראוי להוקרה על התנדבותו זו, פרסם בפייסבוק שמחפשים מתנדבים לפעילות חד-פעמית בכל נושא שהוא לדיירי הבית המוגן הזה. נעניתי לפנייתו והצעתי להרצות על כלכלת המשפחה.

אוכלוסיית המתגוררים במעון

מדובר בצעירים ובני נוער בעלי נכות קשה, שלמעט חריגים נדירים,  אינם יכולים לתפקד בחיי יומיום בכוחות עצמם. הם לא צפויים להשתלב בשוק העבודה והם לא צפויים לגור במגורים עצמאיים. 

חלק מהמתגוררים שם סובלים רק מנכות פיזית ותפקודם השכלי תקין. אחרים סובלים מתפקוד לקוי גם בתחום המנטלי והשכלי. 

הגברת שתיאמה איתי הרצאה הסבירה לי שהזמן המקסימלי שהם יוכלו להקשיב להרצאה הוא קצר (איני זוכר האם היה מדובר בחצי שעה או שלושת רבעי שעה). משך זמן ההרצאה נובע מהיכולת המוגבלת של דרי המעון להתרכז ולקלוט.

ההרצאה 

כמו שאני עושה במקומות אחרים, התאמתי את המצגת לקהל. כך למשל, במקרה זה הוספתי מידע על הזכויות המגיעות לנכים קשים, בתקווה שמישהו מהם או מקרובי משפחתם יוכל למצות זכויות, שאולי לא מיצו. 

תמיד קשה להרצות לקהל הטרוגני. הפעם היה קשה שבעתיים. אלו שמוגבלים גם שכלית לא תמיד התנהגו על פי המקובל בהרצאות ולא תמיד הייתה להם סבלנות.

רגע האמת הגיע כשבחור הסובל משיתוק מוחין קשה ותפקודו השכלי תקין או יותר מתקין, שאל שאלה. 
בגלל שיתוק המוחין הוא התקשה בדיבור ברור. לקח לו יותר מחמש דקות לשאול שאלה, כך שלפחות אני אבין מה הוא שואל ואחזור על השאלה. 
חשבתי שאני לא אמנע ממנו לשאול שאלה גם אם זה לא נוח לי ולא נוח למשתתפים אחרים בהרצאה. ביקשתי ממנו לחזור באופן ברור על כל הברה.

לי יש סבלנות לשאלות של תלמידים ומשתתפים בהרצאות. לחלק מהמשתתפים בהרצאה לא הייתה סבלנות והם התנהגו בהתאם.

במיוחד הפריז משתתף אחר שתפקודו השכלי לקוי שהסתובב באולם ולעג לשואל. נאלצתי להשתיק אותו בתוקפנות ולעודד את השואל להמשיך לשאול.

כשהסתיים זמן ההרצאה, ביקשו מרבית המשתתפים שאמשיך. ההרצאה נמשכה זמן כפול מהזמן שהעריכה העובדת במעון.


להרצות לילדי הגן על יפן

בצעירותי התעניינתי בתרבות יפן. במיוחד התעניינתי בזן בודהיזם היפני. קראתי לא מעט. עשיתי עבודה סמינריונית באוניברסיטה על זן בודהיזם ואפילו למדתי קורס של 20 שעות בשפה היפנית. 
לפני שהתחתנתי גיליתי שגם אשתי לעתיד מתעניינת בתרבות יפן ואפילו יש לה שתי חברות יפניות.
לא סתם חברות יפניות, אלא חברות יפניות מהזן הנדיר של יפניות  דוברות אנגלית.

רק טבעי היה שאת ירח הדבש שלנו בילינו ביפן. במשך חודש הסתובבנו לבד ברחבי יפן, למעט השהות בטוקיו בה התארחנו לא מעט אצל חברותיה היפניות של אשתי וקרובי משפחתן. זה היה אחד הטיולים המוצלחים והמעניינים ביותר שלי במדינה אחרת. קוראי הבלוג יודעים שטיילתי בלא מעט מדינות, חלקן אקזוטיות.

כשהבן הבכור שלי היה בגן טרום חובה הצטרפה סטודנטית במכללה להוראה למשך כמה שבועות לצוות הגננות. היא יזמה שבוע יפן בגן. התנדבתי להרצות לילדים על יפן.

אבל איך מרצים על יפן לילדים בגן וחבה ובגן טרום חובה? 
קשה לספר להם על התרבות היפנית. וודאי שלא ניתן להרצות להם על הקדמה הטכנולוגית וקל וחומר על השילוב הייחודי של טכנולוגיה מתקדמת ושמירה על תרבות מסורתית. 
לא בטוח שאלף המקדשים של קיוטו או פריחת הדובדבן ירשימו אותם. 

גם במקרה זה החלטתי להתאים את ההרצאה שלי לקהל המאזינים. בחרתי לדבר איתם על נינג'ה. בסדרת הטלוויזיה "צבי הנינג'ה" הם צפו, כך שהמושג לא היה לגמרי זר להם. סיפרתי על התפיסה הייחודית של לוחמי נינג'ה היפנית שאצלם כל אמצעי כשר, בשונה לעוסקים באומנויות לחימה כמו קרטה, ג'ודו ואייקידו, שבהן יש חוקים והלוחמים מכבדים אותם ואת יריביהם. 

מרבית ההרצאה שלי עסקה בטירת נינג'ה בה ביקרנו. זו הייתה טירה של ראש קבוצת לוחמי נינג'ה עתיר אויבים. על מנת להתגונן בפניהם היו בטירה מלכודות, דלתות מוסוות, פתחים שלא הובילו לשום מקום, מבוכים ומבוכים לכאורה והרבה פתחי מילוט. 

גם במקרה זה העיקרון של התאמת ההרצאה לקהל השומעים עבד: הילדים נהנו והסתקרנו. 



יום חמישי, 13 ביוני 2019

מדיניות הפרסום של תגובות בבלוג

מדי פעם מתלונן מישהו שלא פרסמתי את התגובה שלו לפוסט בבלוג זה. יש לי מדיניות ברורה ביחס לפרסום תגובות לבלוג זה ולבלוגים אחרים שאני כותב. בפוסט זה אציג אותה.


הפוסטים בבלוגים שלי מפורסמים בפלטפורמת בלוגים Blogspot שנרכשה על ידי חברת Google. 

הפלטפורמה מאפשרת לי לקבל החלטות לגבי תגובות (Coments). לגבי כל תגובה אני יכול לבחור באחת משלוש אפשרויות:

1. לפרסם את התגובה.

2. לא לפרסם את התגובה.

3. להחליט שהתגובה היא Spam ולדווח על כך.

תגובות שאני מפרסם

אני מפרסם כל תגובה עניינית העוסקת בנושא הפוסט. לא חייבים להסכים לדעתי. אפשר להגיע דעה שונה. אפשר להגיד שאני טועה. 
לידיעתכם אני לא חסין מטעויות: לפעמים אני טועה. 

אני חושב שדעות שונות מדעתי רק עוזרות למשוך קוראים לבלוג. אני חושב שהן מעשירות את עולם התוכן של הבלוג. 

גם אם מישהו אומר באופן בוטה ופומבי שטעיתי אני מפרסם את התגובה שלו בלי לעדן אותה.

איני מחנך לנימוסים והליכות והאופן שמביעים דעה שונה מדעתי נבחר על ידי המגיב. אפשר להגיב שדעתו שונה ולהסביר אותה. אפשר גם להגיד שאני טועה.

יש מצבים בהם אני לא טועה ותגובה חריפה בה נטען באופן בוטה שאני טועה, בצירוף הסבר לא נכון, רק מחזקת את הטיעונים שלי.
יש מצבים ששתי הדעות לגיטימיות ויש מצבים בהם אני טועה.

הכי נוח לי שיגיבו בפרטי על טעויות קשות שלי. תגובה המסבירה בנימוס מדוע טעיתי אינה קשה לי. תגובה בוטה וחריפה מאוד לא נוחה לי אבל אני הרווחתי אותה ביושר כי אני זה שפרסמתי משהו מוטעה.

תגובות שאני לא מפרסם

אני לא מפרסם תגובות לא ענייניות. כשמישהו מגיב תגובה שאינה קשורה לפוסט איני מפרסם אותה.

דוגמה בפוסט שלי באנגלית על מחשבים ומערכות מידע הגיב פלשתינאי תגובה שישראל מדכאת את הפלשתינים. מחקתי את התגובה. לו התגובה הייתה לפוסט בבלוג פוליטי, שמעולם לא כתבתי, אין ספק שהייתי מפרסם אותה. הפרסום הוא ללא קשר לדעתי על דעתו.

תגובות שאני מדווח כ-SPAM

תגובות מסחריות המנסות למכור מוצרים או שרותים שאין בינם לבין עולם התוכן של הפוסט דבר. 

מתי וכיצד צריך לפנות אלי כשאיני מפרסם תגובה עניינית?

כפי שהבנתם מתיאור המדיניות משהו השתבש. הכי טוב לחכות כמה שעות ולפנות אלי בפרטי.

קורה שדוא"ל רגיל מגיע לתיבת ה-SPAM. קורה שאיני ליד מחשב במשך שעות ארוכות וקורה שסתם פספסתי הודעה שהגיעה לתיבת הדוא"ל שלי.

כל זה קורה בתדירות נמוכה. כל פנייה כזו תטופל ואם ניתן למצוא את ההודעה התגובה תפורסם. 


יום רביעי, 12 ביוני 2019

הבהקים בנושא היערכות כלכלית לפרישה לגמלאות: לקראת הפרישה או מיד אחריה

אתם מתקרבים לפרישה לגמלאות. עליכם להיערך במספר רב של היבטים. 

פוסט זה כולל כמה הבהקים חשובים בהקשר הכלכלי. 

1. לוודא שמהעביד נותן את כל מה שמגיע

א. כל חסכונות הפנסיוניים שהצטברו
לפעמים החסכונות הפנסיוניים מופקדים במספר מקומות, למשל: חלק בקרן פנסיה וחלק בקופת גמל. וודאו שקיבלתם את כולם. וודאו שקיבלתם גם את מרכיב הפיצויים.

ב. אם זו תכנית פרישה מרצון, יש לוודא שקיבלתם את כל מה שמגיע במסגרת התכנית.

ג. ימי חופשה
וודאו שקיבלתם את כל ימי החופשה שמגיעים לכם.

ד. ימי מחלה
וודאו שקיבלתם את מלוא התשלום על ימי מחלה שלא ניצלתם, אם זה מגיע לכם. בשירות הציבורי למשל מקבלים סכומים גבוהים על ימי מחלה שלא ניצלתם במשך עשרות שנים. 

ה. מענקי פרישה למיניהם

2. האם קיבלתם מהמעביד את מה שאחרים קיבלו?

ישנם מצבים בהם אין התחייבות חוזית של המעביד לשלם לכם או הסכם מחייב בינו לבין נציגות עובדים אבל יש נוהג. 
כך למשל, אם יש נוהג לתת מענק של שלושה חודשי שכר עם הפרישה ולכם מודיעים כשפרשתם שהפסיקו את זה, בכלל לא בטוח שהמעביד אינו חייב לשלם לכם את התשלום הזה. 

אם הוא הודיע לכל העובדים לפני שפרשתם שהוא הפסיק את הנוהג הזה החל מיום ההודעה, סביר שלא יצטרך לשלם לכם.

אם הוא לא הודיע על זה ואתם תדרשו את המענק הזה על סמך הנוהג ותגידו שאתם שוקלים לפנות לעורך דין, אני מעריך שבהסתברות לא נמוכה תקבלו את מה שנהוג לתת. 

3. האם יש לכם חסכונות פנסיוניים ממעבידים קודמים?

בהחלט ייתכן שיש חסכונות כאלה שאינכם מודעים לקיומם. לכו ל"הר הכסף" ובדקו. 
לפעמים ניתן לצרף אותם לחיסכון פנסיוני אחר. גם כשלא ניתן או לא כדאי לצרף כדאי לדעת שיש חיסכון כזה.

4. נצלו את הטבות המס על מענקי פנסיה והכנסות אחרות 

חלק מהמענקים שמקבלים פורשים לפנסיה עשויים להיות פטורים ממס עד סכום מסוים. הסכום תלוי במספר שנות העבודה שלכם באותו מקום עבודה. 
חשוב להבין מה פטור ממס ולנצל את הפטור. לפעמים יש לכם בחירה בין שני סוגי מענקים שאחד פטור ואחד לא. אם תבינו את משמעות הפטור ייתכן שתוכלו לבצע בחירה מושכלת. 
אפשר ולפעמים חשוב, להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס שנושא זה הוא תחום התמחותם.


5. האם לפרוס את המס על פני מספר שנים?

גם בנושא פריסת מס על פני מספר שנים יועץ מס או רואה חשבון הוא הכתובת. 
התשובה אינה אחידה, כך למשל, למי שמתכונן לעבוד במשרה מלאה לאחר הפרישה זה יכול להיות לא כדאי.
למי שאינו מתכוון לעבוד כלל ייתכן שפריסת מס הוא פיתרון מתאים לו. 

6. מצו את הזכויות המגיעות לכם

לגמלאים שהגיעו לגיל פרישה מגיעות הטבות, למשל: הנחה בתשלום ארנונה. וודאו שאתם ממצים את הזכויות המגיעות לכם. הדוגמה של הארנונה היא דוגמה שבה מדובר בסכום חיסכון נכבד.

7. חשוב במיוחד: היערכו נכון לחיים עם פחות הכנסות ויותר הוצאות

זה אולי הדבר החשוב ביותר. בשונה מיתר הדברים שאותם צריך לבצע ממש עם הפרישה הוא משהו מתמשך לשארית חייכם. 


סדרת פוסטים על הכנה לפרישה לגמלאות


בבלוג זה פרסמתי סדרת פוסטים העוסקת בהיבטים שונים של הכנה לפרישה.

אני מצרף קישור לפוסט המסכם של הסדרה שבתוכו יש קישורים ליתר הפוסטים: תכנון פרישה: חיבור בין ההיבטים שהוצגו בסדרת הפוסטים.






רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון: כשהרגולטור לא מבחין בין סכום זניח לסכום משמעותי

לפני כ-40 שנה הייתי מומחה מחשבים צעיר עם שיער ארוך. באותה תקופה שמעתי את רואה החשבון גד סומך מרצה בכנס על ביקורת של מערכות מידע ממוחשבות, ש...