יום שישי, 12 ביולי 2024

הרצאתו של עופר קליין: שוק ההון לא בהכרח מתנהג כמו הכלכלה

 


בפוסטים האחרונים עסקתי בהרצאה של פרופ' עומר מואב בזום לחברי "באר המשאלות". 

גם בפוסט זה אתייחס להרצאה בזום. הפעם זו הרצאתו של עופר קליין.

עופר קליין הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים.  


את הכותרת לפוסט זה בחרתי בעצמי והיא אינה שם ההרצאה. היא מבטאת את אחד המסרים המרכזיים בהרצאה של עופר קליין.  

שם ההרצאה: "כללי המשחק החדשים".

כמו בפוסטים על הרצאתו של פרופ' מואב, לאחר שאתאר דברים עיקריים שנאמרו בהרצאה, אוסיף את זווית הראייה שלי.


שוק ההון והכלכלה: אין התאמה של אחד לאחד


עופר קליין חוזה התפתחויות כלכליות שליליות בעולם ובארץ בשנתיים הקרובות. 

לעומת זאת, הוא צופה ששוק ההון ימשיך להניב תשואות למשקיעים. 

על אותו פער בין שוק ההון לכלכלה ומנימוקים דומים כתבתי בפוסט: הפער בין שוק ההון לכלכלה. שנכתב בתקופת הקורונה.

הפוסט עסק בהרצאה מקוונת של אמיר ארגמן, אסטרטג ההשקעות של כלל, בתקופת משבר הקורונה. 


חשוב להבין:


1. לא בהכרח יש התאמה בזמן בין מגמות כלכליות לבין מגמות בבורסה. 

לפעמים יש השהיה של זמן רב בין המגמה לבין הההשפעה שלה על שוק ההון. 


2. גם כשמגמה באה לידי ביטוי, היא לא בהכרח משפיעה על כל השוק

יש ענפים שמרוויחים יותר גם כשהמצב לא טוב ויש ענפים במשבר חריף. 

באופן ספציפי, בישראל של שנת 2024 סקטורים המייצרים אמצעי לחימה או אמצעי הגנה ותעשיית הסייבר דווקא מרוויחים יותר. 

ענף התיירות בקריסה. חקלאות בגבול הצפון ובעוטף עזה בבעיה קשה. 


גם בזמן משבר הקורונה הייתה מגמה דומה. ענפי התיירות והתעופה היו במשבר קשה בישראל ובמדינות אחרות. 

תעשיית ההייטק בכלל ובפרט מוצרי חומרה, תוכנה ותקשורת התומכים בעבודה מרחוק היו במצב טוב. 


3. זו גם שאלה של אלטרנטיבות להשקעה 

כשיש כסף מחפשים היכן להשקיע אותו. מתוך האפשרויות מנסים לבחור באלטרטיבה עם סיכויים תוך התחשבות בסיכונים. 

בתקופת הקורונה לא הייתה חלופה סבירה להשקעות בשוק ההון, שאינן השקעות במניות או השקעות ישירות בחברות שאינן נסחרות בבורסה. השקעה באג"ח לא הייתה צפויה להניב רווחים.


לדברי עופר קליין, במצב היום התשואה על אג"ח עשויה להניב רווחים. כך למשל, תשואת אג"ח בחו"ל עלתה מ-0% בתקופת הריבית הנמוכה ל-5%-6% היום.


מדוע כלכלה חלשה בעולם בשנתיים הקרובות?


1. מלחמות

רוסיה- אוקראינה. המזרח התיכון.


2. אינפלציה גבוהה במדינות ה-OECD, העומדת היום על מעל ל-3%.

זו עדיין ריבית גבוהה העוצרת את הכלכלה. עסקים משלמים ריבית גבוהה בגיוס כספים. גם משקי הבית משלמים יותר על הלוואות כשהריבית גבוהה.

קליין מעריך שהריבית בעולם תרד אבל באיטיות.


3. כלכלות הנמצאות בבעיה.

בקטגוריה זו נמצאות סין, יפן ואירופה. בסעיפים בהמשך אציג את דבריו בהקשר של חלק מהכלכלות הללו.


4. חצי מהעולם הולך לבחירות.

זה גורם של אי-יציבות ושל רעש בכלכלה.


5. בחירה אפשרית של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב.

אתייחס לנקודה זו בסעיף העוסק בבארצות הברית. 



ישראל


נדל"ן

ענף הבנייה נמצא במשבר. חסר כוח אדם בגלל איסור כניסת פועלים מיהודה בשומרון ובריחת פועלים זרים מהארץ.

עופר קליין צופה עלייה חדה במחירי הדירות בשנתיים הקרובות.


חקלאות

צפויה עליית מחירים בגלל הפגיעה בגבול הצפון ובעוטף עזה. אזורים אלה הם אזורים בהם מיוצר חלק משמעותי ממוצרי המזון בישראל. 

הדוגמה הקיצונית היא שוק הביצים. 70% מהביצים מגיעות ממשקים הנמצאים עד 3 ק"מ מגבול הצפון.  


תיירות

נמצאת במשבר.

התאוששות ענף התיירות היא תהליך ארוך. בתקופת האינתיפדה הראשונה ההתאוששות לקחה 8.5 שנים.


דירוג אשראי

צפויה הורדה נוספת של דירוג האשראי של מדינת ישראל. הריבית שמדינת ישראל והבנקים בישראל משלמים משקפת כבר היום הורדה כזו.


ירידת שער השקל

פועלת לטובת ענפים מוטי יצוא. פוגעת ביבוא שמתיקר.


אינפלציה

לא צפויה ירידה באינפלציה.


טווח ארוך


מדנת ישראל נכנסה למשבר במצב טוב יחסית. יתרות המט"ח היו במקום השלישי בעולם, אבטלה נמוכה ויחס חוב. תוצר נמוך יחסית. 

1. צפויה עליית ביחס בין החוב לתוצר שעמד על 60% לפני ה-7 באוקטובר. 

2. צפוי גידול משמעותי בהוצאות הביטחון.

3. עלויות שיקום נזקי המלחמה שטרם ברור האם תתרחב ומתי תסתיים.  


הזווית שלי

כפי שכבר כתבתי בתחזית הכלכלית שלי לשנת 2024, הסיכוי היחיד למניעת הידרדרות מצבה הכלכלי של מדינת ישראל הוא החלפת הממשלה הנוכחית בממשלה שמתייחסת ברצינות לנושא הכלכלי. 


ארה"ב

ארה"ב היא הכלכלה הגדולה בעולם. 

לדעת קליין מבחירה של טראמפ לנשיא ירוויחו חברות אמריקאיות בסקטור האנרגיה המזהמת ויפגעו חברות מתחום האנרגיה הירוקה. 

כמו כן צפויה העלאת מכסים. מהעלאת מכסים ירוויחו חברות אמריקאיות קטנות ויפגעו חברות אמריקאיות גדולות. 


הזווית שלי ולא רק שלי

בחירה של טראמפ גרועה לכלכלת ארה"ב. אמרו את זה כבר בלשון עדינה קבוצה של כלכלנים אמריקאים בכירים. 

כך למשל, הם צופים שהריבית בארה"ב לא תרד אם טראמפ יהיה נשיא.

טראמפ ניהל באופן גרוע במיוחד את כלכלת ארה"ב בקדנציה הקודמת שלו כנשיא. 

כפי שישראלים רבים יודעים, אי אפשר לנהל כלכלה של מדינה על פי שיקולים אישיים של מי שעומד בראשה. 

יש ודאות שזו תהיה גישתו של טראמפ. 

מהיכן לקח קליין את התחזית של חברות אנרגיה מזהמת שירויחו מבחירתו האפשרית של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב? 

הוא לקח אותן ממה שכולנו קראנו בעיתונות. 

טראמפ הבטיח יד חופשית לפעילות חברות אלה גם במחיר של פגיעה חמורה בסביבה, אם יתרמו לו כספים.

שלא תטעו, הכספים מיועדים למימון ההגנה שלו במשפטים שלו ולא לקמפיין הבחירות. 


אם תקראו את הפוסט שלי בתקופת נשיאותו הקודמת של דונלד טראמפ על החששות של Tim O'Reilly מהפסד של ארה"ב לסין בתחום ה-AI, תבינו שנשיאות נוספת של טראמפ מגדילה משמעותית את ההסתברות שבשנת 2030 סין תשלוט בשוק ה-AI העולמי.   



סין


1. בעיה דמוגרפית.

ילודה נמוכה מתמותה. האוכלוסייה קטנה. 

עד שנת 2100 צפויה מספר אזרחי סין צפוי להגיע למחצית ממספרם היום.

הערה שלי: ילודה נמוכה פירושה גם גידול באחוז האזרחים הקשישים. אלה עובדים בממוצע פחות וצורכים יותר שירותי בריאות.


2. התחלות בנייה

ירידה גדולה בהתחלות בנייה. 

ממה שקראתי במקומות אחרים וממה שראיתי בביקורי בסין בשנת 2014 יש עודף התחלות בנייה, שיצרו שכונות וערים לא מאוכלסות.


3. השקעות זרות

סכומי ההשקעות הזרות בסין חזרו 20 שנים אחורה.



אירופה


1. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה

המלחמה הנמשכת בין רוסיה לאוקראינה פוגעת בכלכלת מדינות אירופה.


2. יצוא אירופי גדול לסין

בפסקה קודמת תיארתי את ההאטה, שלא לומר נסיגה, בכלכלת סין.

עופר קליין אומר שההאטה הזו פוגעת במדינות אירופה יותר מאשר בארה"ב משום שהיצוא האירופי לסין גדול יותר מהיצוא האמריקאי לסין. 


3. מיתון

בין המדינות שנמצאות במיתון גם גרמניה. הכלכלה הגדולה ביותר באירופה. 


4. בחירה של טראמפ לנשיא ארה"ב

בחירה של טראמפ לנשיא ארה"ב עלולה לפגוע בכלכלות אירופה. 

טראמפ עלול להעלות מכסים, שיפגעו ביצוא לארה"ב. 

בנוסף, חוסר מחויבות שלו לבעלות הברית האירופיות של ארה"ב, עלול להגדיל את ההוצאות שלהן. 

כך למשל, חוסר המחויבות שלו כפי נאטו עלול לדרוש מהן להגדיל את ההוצאות הביטחוניות שלהן.



יפן


כלכלת יפן נמצאת במיתון. הילודה נמוכה.



השורה התחתונה


צפויות שנתיים לא טובות לכלכלה העולמית ולכלכלת מדינת ישראל, אבל זה כנראה לא יתורגם לפגיעה בהשקעות בשוק ההון.





יום שבת, 29 ביוני 2024

"באר המשאלות" - הרצאתו של פרופ' עומר מואב על מדיניות כלכלית בישראל: קפיטליזם ושני סוגים של כלכלות סוציאליסטיות

 


זהו הפוסט האחרון מתוך שלושה על הרצאתו של פרופ' עומר מואב ב"באר המשאלות". 


פוסט זה עוסק בשלוש תפיסות מדיניות של כלכלה.

1. הכלכלה הקפיטליסטית בה דוגל פרופ' מואב. 

2. הכלכלה הסוציאליסטית על פי גורמים במדינת ישראל, בעיקר במפלגת העבודה. 

3. הכלכלה הסוציאל-דמוקרטית במדינות סקנדינביה.

פרופ' מואב אומר שהכלכלה הסוציאל-דמוקרטית במדינותכמו שוודיה ודנמרק מבוססת על אותם עקרונות שעליהם מבווסת כלכלה קפיטליסטית כמו הכלכלה בארצות הברית. 

מדינות סקנדינביה נצמדות לאותם עקרונות קפיטליסטיים שאליהם מחויבת כלכלה קפיטליסטית, למשל: אין קביעות במקום עבודה. 

התפיסה המדינית-כלכלית של אנשים כמו שלי יחימוביץ (לדבריו היא הדמות המזוהה ביותר עם התפיסה הזו בישראל) מנוגדת לדעתו לעקרונות כלכליים נכונים. 

התוצאות הכלכליות של ישום מדינות כלכלית כזו גרועות. 

הזווית האישית שלי


אני דוגל בכלכלה הסוציאל-דמוקרטית של מדינות סקנדינביה. 
האזרחים מקבלים תמיכה גדולה מהמדינה במקרה הצורך, למשל: חופשות לידה ארוכות (ליולדת ו/או לבן זוגה).
על מנת לתת יותר לאזרחים, משלמים יותר מיסים. 

בכלכלה האמריקאית הקפיטליסטית משפחה עלולה להתרסק כלכלית והמדינה לא תיתן לה תמיכה מספיקה על מנת לשרוד, להתאושש ולהמשיך להיות יצרנים. 

הבעיתיות של התפיסה הסוציאליסטית בכלכלת ישראל באה למשל לידי ביטוי בהקשר של התנגדות של חברות כנסת להעלאת גיל הפרישה לפנסיה של נשים. 
הנפגעות העיקריות מכך הן נשים עובדות. גם כלל הציבור החוסכים לפנסיה נפגע מכך


הערת שוליים


היתרונות של הכלכלה הסוציאל-דמוקרטית בסקנדינביה באים לידי ביטוי גם בדירוג הגבוה של מדינות אלה במדד האושר הלאומי.

יום שבת, 15 ביוני 2024

"באר המשאלות" - הרצאתו של פרופ' עומר מואב על מדיניות כלכלית בישראל: מדיניות ועובדות כלכליות

 



הפוסט הקודם על הרצאתו של פרופ' עומר מואב התמקד בעלויות המלחמה


בפוסט זה אביא את תפיסתו ביחס למדיניות של פוליטיקאים והקשר בינה לבין הצגת עובדות כלכליות או עובדות כלכליות, לכאורה.  

פרופ' מואב אומר שהישרדותם הפוליטית היא זו שחשובה להם ומדיניות כלכלית והצגת תמונה כלכלית או עובדות כלכליות באים לשרת את התפיסה הזו. 


אין לי ויכוח עם פרופ' מואב בנושא זה. בבלוג זה כבר תיארתי מדיניות לטווח קצר כשהמדיניות הנכונה לטווח ארוך שונה.

המניע: השר מעוניין להפיק את התועלות הפוליטיות של הצלחה. 

הוא ירתע לא פעם מעשיית דברים נכונים, שמי שיקצור את פירות ההצלחה הוא שר שיכהן במשרד אחרי תום הקדנציה שלו. 


להלן כמה טענות כלכליות פופוליסטיות של פוליטיקאים בישראל שפרופ' מואב מציג.


הטענה והמציאות


הטענה: קצב הצמיחה בתוצר בישראל חריג בגובהו


הטענה אינה נכונה. קצב הצמיחה בישראל אינו חריג. הצמיחה גבוהה, אבל...


1. לא מודדים צמיחה בתוצר אלא צמיחה בתוצר לנפש

בגלל הריבוי הטבעי הגבוה בישראל, הצמיחה בתוצר לנפש גדלה הרבה פחות. 

התוצר לנפש בישראל דומה לממוצע במדינות אירופה. 

כך למשל, שוודיה וגרמניה הרבה מעלינו. נכון להיום, אנחנו נמצאים בערך בממוצע. קרוב לצרפת ובריטניה. 

הצמיחה בתוצר לנפש בישראל נמוכה מהממוצע של מדינות ה-OECD.


2. פירות הצמיחה בישראל לא מגיעים לציבור

צמיחה כלכלית היא אמצעי ולא מטרה. 

לדעת פרופ' מואב, הצמיחה צריכה להגדיל את רווחת הציבור ובישראל זה לא קורה.


הטענה: אי-השיוויון בישראל גדל 


לפי פרופ' מואב, הטענה אינה נכונה אי-השיוויון בישראל הולך וקטן. 

הטענה נכונה לגבי תקופת הקורונה.


מדוע הוא קטן?

העשירון התחתון הגדיל את הכנסתו גם מעבודה וגם מקצבאות.

אוכלוסיה לא חרדית בעשירון התחתון מקבלת קצבאות מהמדינה של כ-6,000 ש"ח למשפחה. 

ברור שאוכלוסייה חרדית בעשירון התחתון מקבלת יותר קצבאות. 


מחשבות שלי על הנושא


1. האם אי-השיוויון ממשיך לקטון גם בזמן המשבר הנוכחי? 

אין לי נתונים ולכן אני רק מציב את השאלה. 

גם הקורונה הייתה משבר ואז אי-השיוויון גדל. 


2. האם מי שנסוגים כלכלית הן שכבות הביניים וקצת מעל לביניים והפער מהאחוזון העליון רק הולך וגדל? 


הטענה: פיקוח על מחירי דירות להשכרה מצמצם את הוצאות הדיור של השוכרים


פרופ' מואב טוען שעל פי מחקרים רבים בעולם, פיקוח על מחירי דירות להשכרה פוגע לא רק במשכירים. הוא פוגע גם בשוכרים.


יום שישי, 14 ביוני 2024

"באר המשאלות" - הרצאתו של פרופ' עומר מואב על מדיניות כלכלית בישראל: הוצאות המלחמה למשקי בית בישראל

 


באר המשאלות" הוא יוזמה שהמוטו שלה "לאנשים שעושים טוב מגיע יותר מתודה". 

אנשים כמוני וכמובן כמו רבים וטובים אחרים, מקבלים נקודות על התנדבויות ועל תרומות אחרות. 

הנקודות הללו שוות הטבות שאפשר לקבל באתר. 

עד כה ניצלתי אותן מעט מאוד: שתי כוסות קפה ב"ארומה" ללא תשלום.


לאחרונה, הוסיפו ב"באר המשאלות" הרצאות חינמיות בזום.  

בחרתי להקשיב להרצאתו של הכלכלן פרופ' עומר מואב

נושא ההרצאה: "מדיניות כלכלית בישראל, מלחמה, אתגרים והשיח הציבורי". 


חשוב להגיד שההבנה הכלכלית שלי עולה משמעותית על זו של מרבית המשתתפים. 

בצדק, כיוון פרופ' מואב את הרצאתו למכנה המשותף של המשתתפים. 

חלק לא קטן מהדברים שאמר ידועים ומובנים לי. בכל זאת למדתי כמה דברים שלא ידעתי. בפוסט זה אתמקד בהשפעת המלחמה על הוצאות משקי הבית בישראל.


עלות המלחמה למשקי הבית


כידוע, האינטואיציה שלנו חשופה להטיות קוגניטיביות, בתחום הכלכלה ובתחומים רבים אחרים.

אם תצטרכו לתת תשובה לשאלה: מהי העלות הממוצעת של המלחמה הנוכחית למשק בית בישראל? קרוב לוודאי שההערכה האינטואיטיבית שלכם, תהיה הרבה יותר נמוכה מהערכה המבוססת על נתונים. 

פרופ' מואב חילק את הוצאות המלחמה במספר משקי הבית והגיע לנתון של: 100 אלף שקל למשק בית.

 

ההשלכות של ההוצאות על המלחמה 


ברור לגמרי שבשלב הזה לא כל 100 האלף שקל הממוצעים הגיעו מכיסן של משפחות. 

ממשלת ישראל לקחה הלוואות והגדילה משמעותית את הגידעון של מדינת ישראל. 

אני יועץ לכלכלת המשפחה כבר כשלוש עשרה שנים. אני לא רק מבין תיאורטית את הטענה שאי אפשר להוציא לאורך זמן יותר מההכנסות


ראיתי כבר משפחות מתרסקות כלכלית, ולא פעם לא רק כלכלית, משום שפעלו בניגוד לעיקרון הזה. 

מה שנכון לגבי משפחות נכון גם לגבי מדינות. 

מדינת ישראל תצטרך להחזיר את ההלוואות הללו. קרוב לוודאי שתשלם עליהן ריבית גבוהה. 


אני לא יכול שלא להסכים עם ההשלכות שפרופ' מואב ציין:


1. עלייה בשיעור המיסים.


2. התיקרויות של מוצרים ושירותים.

גם שירותים ציבוריים בתשלום חלקי.


3. צמצום בשירותים שהמדינה נותנת לאזרחים כמו חינוך ובריאות.

משפחות יצטרכו לממן את אותם שירותים מכיסן. העשירונים הנמוכים יפגעו יותר מאחרים.

 

מדוע העלות שציין פרופ' מואב מטה כלפי מטה?

 

פרופ' מואב עצמו ציין שהמלחמה טרם הסתיימה ולכן יהיו הוצאות נוספות.

גם להשלכות של הגדלת העומס על המילואימניקים בעתיד התייחס פרופ' מואב.

שני גורמים אלה, ללא ספק יגדילו עוד יותר את העלות. 

גם הצורך לשקם את הצפון ואת עוטף עזה מבחינה כלכלית.

נכון שהוקצו תקציבים לשיקום העוטף ולאחרונה גם תקציבים מינימליים לשיקום אזורים בגבול הצפון. 

לדעתי קרוב לוודאי שתקציבים אלה לא יספיקו.

אני אוסיף לזה גם משהו שאני קורא לו Hidden Costs. 

למשל: היפגעות של יכולת העבודה של פרטים בגלל משברים שחוו במהלך המלחמה. חלקם נפגעו באופן ישיר וחלקם באופן עקיף. 

דוגמה נוספת היא הצורך בטיפולים נפשיים לחלק גדול מהאוכלוסייה. גם לזה יש עלות לא קטנה. 

אלו רק שתי דוגמאות. יש גם לא מעט דוגמאות אחרות.


המלחמה ואפקט ההוצאה האבודה


בבלוג שלי העוסק בניהול סיכונים הסברתי מדוע לדעתי עלינו לסיים את הלחימה בעזה ולהחזיר מהר ככל שניתן את החטופים גם במחיר של סיום הלחימה. 

פחות התייחסתי להיבט הכלכלי ויותר להיבטים אחרים.

ראיתי בהמשך הלחימה שם ביטוי להטיה קוגניטיבית הנקראת אפקט ההוצאה האבודה או אפקט הקונקורד. 

הוצאה אבודה זה לא רק כסף. זה גם חיי אדם וגם השלכות אחרות.

קישור לפוסט: מדוע הפסדנו את המלחמה בעזה?


קיורים מומלצים  


פרופ' מואב המליץ על כמה מקורות. 

הראשון הוא הבלוג שלו על כלכלה. שם הבלוג וקישור: בעיקר כלכלה

השני הוא הפודקסט של שירה הדס נקר ושלו: עושים חשבון

השלישי הוא הפודקסט שייסד רועי גרון שהיום מגיש אותו יניב מנוס. הפודקסט עוסק בהיסטוריה כלכלית. שם הפודקסט: כשבגרוש היה חור





יום רביעי, 12 ביוני 2024

הרצאות יחודיות שלי



בפוסט הרצאות וסדנאות שלי - נכון לפברואר 2024 הצגתי באופן שיטתי את רשימת ההרצאות שלי ואת עצמי. 

בפוסט זה הגישה שלי שונה. היא מזכירה קצת את הגישה שלי בפוסט שכותרתו היא: שלוש הרצאות יוצאות דופן

גם בפוסט זה אתייחס רק להרצאות ייחודיות שלי, שכנראה אין מרצים אחרים המרצים על אותו נושא. 

ההבדל בין פוסט זה לפוסט שנכתב בשנת 2019 והוזכר כאן הוא שהייחוד של ההרצאות אליהן מתייחס הפוסט הנ"ל הוא במשתתפי ההרצאה. 

בפוסט זה אתייחס להרצאות המתאימות למגוון רחב של משתתפים והייחוד הוא בנושאים. 


ברידג' כראי החיים


אני מורה לברידג' ומרבה לכתוב על ברידג': בבלוג שליבאתר Jokopost, בויקיפדיה העברית ובמסגרות נוספות. כתבתי גם ספרי ברידג'

בהרצאה איני מלמד ברידג'. אני מתאר את הדימיון בין ברידג' לתחומי ידע אחרים רבים ומגוונים.

כך למשל, אני מתאר את הדומה בין דפוסי זוגיות בחיים לבין דפוסי שותפות בברידג'.

דוגמה אחרת הן הטיות קוגניטיביות המשפיעות על קבלת החלטות שלנו כמעט בכל תחום. 

אני מתאר את הביטוי של אותן הטיות בתחומים אחרים ואחר כך את הביטוי של אותה הטיה במשחק הברידג'. 

אני מדבר על משחק בכלל וברידג' בפרט כפעילות יצירתית.

אני מדבר גם על ניהול סיכונים בחיים ובמשחק הברידג'.

אני מדבר על תועלות משחק הברידג' למשחקים אותו. 

אני מדבר על שחקני ברידג' עם ביוגרפיה יוצאת דופן ועל מגוון רחב של היבטים אחרים.

הדבר הכי דומה שתוכלו למצוא להרצאה שלי הם חלק מהפוסטים במדור הברידג' שאני עורך וכותב באתר JokoPost.


כלכלת המשפחה במדינות עולם שלישי


ב"עוונותיי הרבים", אני גם נותן יעוצים כלכליים למשפחות וליחידים

אציין, שיש כאלה הזכאים ליעוץ ממני ללא תשלום: שורדי שואה, יוצאים בשאלה במסגרת "הלל" והמעגל הראשון של נפגעי המלחמה הנמשכת מאז ה-7 באוקטובר. 

כשטיילתי במדינות עולם שלישי בחרתי להתמקד בהתנהלות הכלכלית של משפחות ויחידים באותן מדינות. 

ראיתי אתגרים כלכליים והתנהלות כלכלית שונים מהותית של משפחות ויחידים ממה שאנחנו מכירים במדינות מפותחות. 

כמוב, שתוכלו למצוא מרצים על אותן מדינות שאני מרצה עליהן המכירים אותן טוב ממני ויכולים לתת עליהן הרצאות, אבל הם לא יתמקדו בהיבט של התנהלות כלכלית של משפחות ושל יחידים שבו אני מתמקד. 


במהלך איסוף המידע הלא קל (בעיקר בעיות של שפה של מרבית המקומיים, שברוב הארצות הללו אינם דוברי אנגלית) על ההתנהלות הכלכלית של משפחות ויחידים, למדתי שלא כל מדינות העולם השלישי שוות. 

יש קשר בין התרבות לבין ההתנהלות הכלכלית. 

כך שבנוסף להיכרות עם התנהלות כלכלית שונה לחלוטין ממה שאנחנו מכירים, תלמדו משהו על אותן ארצות, תראו תמונות מעניינות של נופים, אנשים ומקומות ישוב באותן ארצות ותכירו משהו מהתרבויות המקומיות. 

יש הרצאה נפפרדת על כל אחת מהמדינות. 

זה לא ממש מפתיע שרוב משתתפי ההרצאה יודעים מעט מאוד על בהוטן ועל מדגסקר

יותר מפתיעה הבורות ביחס לשתי מדינות ענק רב תרבותיות: אינדונזיה ואתיופיה


לא נעים להגיד, אבל לפני שאני הגעתי אליהן גם הידע שלי עליהן היה מועט.


להזמנת הרצאה. טלפון: 054-4480616









יום שני, 3 ביוני 2024

קשה להשתחרר מאינטואיציה מטעה: בעית מונטי הול

 



את ד"ר יצחק קאופמן אני מכיר מאז ששנינו היינו שחקני שחמט שלמדו בבית ספר תיכון. 

שיחקנו ביחד בקבוצת אס"א ירושלים בליגה לשחמט. מאז נותק בינינו הקשר לכמה עשרות שנים. 

ידעתי שהוא סיים דוקטורט בפיזיקה ועבד במכון מחקר בדרום הארץ. 


את חידוש הקשר בינינו אנחנו חייבים לבעית מונטי הול. אחת ההטיות בחשיבה האינטואיטיבית, שקשה במיוחד להיגמל ממנה.


הפגישה הראשונה שלי עם בעיית מונטי הול

   

שני מרצים בחוג לפסיכולוגיה בו למדתי באוניברסיטה העברית בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, הובילו שינוי מהותי בחשיבה: ממודל של מקבל החלטות רציונלי למודל של מקבלי החלטות החשופים למגוון רחב של הטיות קוגניטיבות. 

לשניים האלה, שכבר אינם איתנו, קוראים דניאל כהנמן   ועמוס טברסקי. לא זכיתי להשתתף בקורסים שהם לימדו, אבל למדתי אצל תלמידיהם שהפבו למרצים באוניברסיטה והמשיכו לחקור את אותם הנושאים. 

אחת מהן הייתה פרופ' רומה פלק. בלימודי התואר השני למדתי אצלה קורס על חשיבה סטטיסטית. 

היא הציגה את בעית מונטי הול לתלמידי הקורס. רובנו התקשנו להבין את ההיגיון, שנוגד את החשיבה האינטואיטיבית. 

אודה ולא אכחד, גם אני התקשתי להבין. לקח לי זמן עד שהבנתי. 

הרבה שנים אחרי זה כתבתי מאמר העוסק בבעיה זו באתר JokoPost

באתר הזה אני עורך את מדור הברידג', המיועד לאו דווקא לשחקני ברידג'. 

במדור אני מנסה להראות דימיון בין ברידג' לתחומים אחרים. 

כך עשיתי גם לגבי בעית מונטי הול והביטוי שלה במשחקי ברידג' הקרוי Principle of Restricted Choice. המונח העברי שבחרתי להשתמש בו הוא עקרון הבחירה המוגבלת

אני מצרף קישור למאמר: מכונית אחת, שתי עיזים ובחירה מוגבלת אחת.


המאמר פוסם במאי 2016. כמה שבועות אחרי זה קיבלתי הודעת מייל מד"ר קאופמן. 

אי אפשר לחשוד בד"ר קאופמן שאין לו יכולת אנלטיות והבנה מתמטית. אין ספק שזו אחת החוזקות שלו. למרות זאת, גם הוא התקשה להיגמל מהאינטואיציה המטעה בבעיית מונטי הול. 

חברו הטוב, שעבד ביחד איתו, ישב איתו והסביר לו את הנושא עד שהוא הבין אותו. 

אחרי שחברו נפטר, הוא כתב לזכרו מאמר בעיתון פנימי של עובדי אותו ארגון. המאמר לזכרו עסק בבעיית מונטי הול. 

אחד מהעובדים איתו נחשף למאמר שלי ב-JokoPost. העובד אמר לו שבאותו שבוע שהוא כתב את המאמר עוד מישהו כתב מאמר על אותו נושא וצרף קישור. ד"ר קאופמן הגיע למאמר שלי וחידשנו את הקשר. 


המפתח להבנת ההטיה האינטואיטיבית

 

המפתח להבנת הבעיה הוא ההבדל בין הסתברות לבין הסתברות מותנית. 

כך למשל, תוחלת החיים הוא מונח המבוסס על הסתברות להגיע לגיל מסוים. תוחלת החיים בישראל, נכון לשנת 2024, היא בערך 80 שנים. 
אם אתה אדם בן 70, תוחלת החיים המותנית שלך בהתחשב בגילך גבוהה במספר שנים. 

מדוע? 

משום שמי שהגיע לגיל 70 כבר לא יכול למות בגיל מוקדם יותר ממחלה או מתאונה או משירות צבאי או להירצח בגיל צעיר יותר.

במקרה של בעית מונטי הול הגורם שהשתנה הוא שמונטי הול בארה"ב (או אברי גלעד בגרסה בטלוויזיה הישראלית) יודע מאחורי איזו דלת יש מכונית. 
ההסתברות המותנית משתנה כשהוא פותח דלת ומאחוריה יש עז. 

לו היה מדובר באדם שאינו יודע מאחורי איזו דלת יש עז, ההסתברות המותנית לא הייתה משתנה והייתה נשארת 50% לכל אחת מהדלתות. 

אין ספק שזה לגמרי לא אינטואיטיבי.


ההשלכות בהחלטת כלכליות של משפחות


אני מתייחס בפסקה זו להשלכות של שימוש אינטואיטיבי בהסתברות במקום שימוש בהסתברות מותנה. אביא  שתי דוגמאות.

 תכנון כלכלי בגיל פרישה  

אם הגעת לגיל פרישה, ההסתברות המותנית של תוחלת החיים שלך גדלה בכמה שנים.
צריך לתכנן את ההתנהלות הכלכלית לטווח של כמה שנים מעבר לתוחלת החיים. כדאי גם להוסיף טווח ביטחון.
אחרי גיל הפרישה בדרך כלל ההוצאות גדולות מההכנסות והחל מגיל 75 ומעלה ההסתברות להוצאות גדולות, למשל: דיור מוגן, מצב סיעודי, צורך בעזרה בתשלום כספי, גדלה.

אגב, אם את או אתה בני משפחה, שרבים בה הגיעו לגיל מופלג, התיחסו גם להיבט זה כהסתברות מותנה לתוחלת חים גבוהה עוד יותר.

משכנתא  


ההסתברות המותנית של עבוד לא מיומן בגיל 40 שלא לעמוד בהחזרים החודשיים של משכנתא גדולה מההסתברות המותנית של סטודנט לרפואה, להנדסה או למדעי המחשב שלא לעמוד בהחזרים. 

קרוב לודאי שאחרי שהסטודנט יסיים את לימודיו, שכרו יהיה גבוה וימשיך לעלות עם השנים.
ספק האם העובד הלא מיומן לא יפוטר וסיכוייו לשכר גבוה משמעותית קטנים.














יום שני, 27 במאי 2024

רפורמה בביטוחי בריאות שנכנסת לתוקף בתחילת חודש יוני

 


ב-1 ביוני תתבצע רפורמה בביטוחי בריאות בישראל. 

היות שמבוטחים צריכים לקבל החלטה לפני תחילת הרפורמה והיות שהם לא יקבלו הודעה על כך חשוב שיהיו מודעים למשמעויות


גילוי נאות 


אינני סוכן ביטוח. פוסט זה אינו יעוץ אישי לקבלת החלטות. הוא רק מנסה להציף את הסוגיות העיקריות של החלטה ביחס לרפורמה. 


לפני פירוט הסוגיות


1. הרפורמה חלה על ביטוחי בריאות פרטיים שנעשו החל משנת 2016.

2. היא אינה חלה על ביטוחים קיבוציים שנעשו על ידי מעביד.

3. אם לא תודיעו לסוכן הביטוח שום דבר לפני ה-1 ביוני תועברו אוטומטית למסלול החדש.

4. לסוכני הביטוח יש אינטרס.
 אם הם ימליצו לכם לא לעבור למסלול החדש, תדעו שהם מרוויחים מזה.
זה לא אומר האם עליכם לקבל את ההמלצה שלהם או לא. ההחלטה היא החלטה אישית ותלויה בנסיבות כמו: מצב כלכלי, מצב בריאות וגיל. 

המצב הקיים 


מרבית האוכלוסייה במדינת ישראל מבוטחת בביטוח שב"ן של קופות החולים. שב"ן הן ראשי תיבות של שירותי בריאות נוספים. 

זהו רובד נוסף מעל לרובד הראשון אליו זכאים כל אזרחי ישראל באמצעות ביטוח הבריאות הממלכתי בישראל המבוסס על תשלומי חובה של כל האזרחים של מדינת ישראל לביטוח לאומי וממומש באמצעות קופות החולים.

השב"ן כרוך בתשלום חודשי לקופות החולים. 

רובד נוסף הם ביטוחי בריאות באמצעות חברות ביטוח. 
יש כפל ביטוח בין ביטוחי בריאות פרטיים לבין שב"ן. 

כפל ביטוח פירושו תשלום לשני גורמים על אותו ביטוח. רק גורם אחד משלם כשקורה אירוע ביטוחי. 


מהות הרפורמה


מי שלא יבקש להישאר במסלול הקיים יועבר למסלול שבו קופות החולים הן נותנות השירות. רק במקרים שבהם אין לקופת החולים אפשרות לתת את השירות המבוקש יינתן השירות באמצעות פנייה לחברת הביטוח. 

 המסלול החדש

אין כפל ביטוח. העלות למבוטח תקטן. הוא ישלם לחברת הביטוח פחות.

המסלול הקיים

יישמר כפל הביטוח. 
הוא יוכל לפנות לחברת הביטוח ישירות לפני שהוא פונה לקבלת שירות מקופת חולים. 

הוא עשוי לחסוך זמן וביורוקרטיה. הוא עשוי לבחור רופא מועדף עליו שאולי אינו עובד עם קופת החולים שבה הוא מבוטח.

הבעיה היא שחברות הביטוח שהכנסותיהם צפויות להיות קטנות יעלו משמעותית את גובה הפרמיה החודשית.

ה-Tradeoff

מסלול הרבה יותר יקר (הפער עלול להגיע למאות שקלים בחודש) לעומת מסלול הרבה יותר זול העלול להיות כרוך ביותר המתנה ובפחות בחירה של נותני השירות הרפואי.

המסלול היקר יותר מתאים לאנשים מבוססים כלכלית החוששים מטיפול רפואי לא מיטבי. 

המסלול הזול מתאים לאלה שמצבם הבריאותי טוב והפער במחירים משמעותי עבורם. 

המסקנות שלי אינן מדויקות. כך למשל, שמעתי מישהו שמצבו הבריאותי קשה במיוחד ואינו יכול להרשות לעצמו מעבר למסלול הזול.
הוא אינו יכול לעבור לקופת חולים אחרת שאולי תיתן לו שירות טוב יותר משום שלטענתו אף קופת חולים לא תקבל אותו או לפחות לא תקבל אותו ללא החרגת מצבו הבריאותי. 


 המלצות ואזהרות 


1. אל תימנעו מבדיקה ומקבלת החלטה המתאימה לכם.

2. המצב החדש אינו בהכרח מצב סופי.
כך למשל, לא ברור מה יבחרו לעשות רופאים בכירים. האם לתת שירותים גם דרך קופות חולים או רק באופן פרטי?

3. המודל עשוי להשתנות בעתיד. גם המחירים והפערים בין מחירי המסלולים.

4. אל תבטלו פליסות ביטוח בריאות פרטי בלי לבדוק לעומק. 
הביטוחים הכי קריטיים הם בנושאים בהם עלולה להיות קטסטרופה בקרות אירוע ביטוחי. 
הכוונה היא לביטוח תרופות מחוץ לסל ולביטוח ניתוחים והשתלות בחו"ל. 
העלויות של תשלום מכיסכם הפרטי עלולות להיות גבוהות מאוד.


אחרים כותבים או מדברים על אותו נושא







 




יום חמישי, 23 במאי 2024

התנהלות כלכלית בפרק ב': ירושה

 



בחלק השלישי של סדרת הפוסטים על זוגיות בפרק ב' עסקתי בנכסים כלכליים שנצברו. בחלק השני עסקתי בהתנהלות כלכלית שוטפת. בחלק השלישי עסקתי  בנכסים כלכליים שנצברו לפני פרק ב'.

הפוסט הזה עוסק בפרידה. במקרה זה לא מרצון אלא עקב פטירתו של אחד מבני הזוג. 

השאלה המהותית היא: כיצד אפשר להעביר את הנכסים הכלכליים באופן הכי קרוב שאפשרי למה שרצה המנוח או רצתה המנוחה? 

כשמדובר בפרק א' זה יותר פשוט. 

בפרק ב' יכול להיות שיהיה רצון להשאיר חלק מהנכסים לילדים ונכדים מפרק א' וחלק מהנכסים לבן או בת הזוג מפרק ב'.  

בפרק ב' עלולים להיות יחסים לא טובים בין בני המשפחה מפרק א' לבת הזוג או בן הזוג מפרק ב' בהסתברות גבוהה יותר מיחסים לא טובים בין הורה וילדיו בפרק א'. 

התשובה לשאלה זו היא שצריך לתכנן את חלוקת הנכסים מראש ולבצע את כל הפעולות הטכניות הפורמליות הנדרשות.


מה עלול לקרות כשלא מתכננים מראש?


דוגמה לכך הוא פסק דין חדש של בית המשפט העליון שהוגדר על ידי רבים כ"פסק דין מטלטל" בהקשר של ידועים בציבור. 

קראו למשל בגלובס: הפסיקה שמטלטלת את מוסד "הידועים בציבור": ההשלכות והמשמעותהפסיקה שמטלטלת את מוסד "הידועים בציבור" 

מדובר במקרה שבו אישה נהרגה בתאונת דרכים. היא הייתה בזוגיות במשך שלוש שנים ובני הזוג קבעו תאריך לחתונה אזרחית. בית המשפט פסק שהוא אינו זכאי לקצבת תלויים מהביטוח. 

אינני משפטן, אבל זה אינו המאמר היחיד שבו קראתי על פסיקות בהקשר של ירושה עם זוגיות של פרק ב', שלכאורה, נראות לא תואמות את ההיגיון הפשוט שלי ושל אחרים. 

הדוגמאות הללו מציפות את הצורך בביצוע פעולות פורמליות, שאחת מהן היא "הסכם ממון" אליו התייחסתי מעט בפוסט קודם

גם בהסכם ממון וגם בפעולות הנוספות שאני מביא בפסקה הבאה לא תמיד פסיקות של בתי משפט הן אחידות.

לא תמיד הפעולות נעשות באופן מספיק מדויק ועלולות להיות פרשנויות שאינן עונות בקנה אחד עם רצון הנפטר או רצון הנפטרת. 

 

פעולות לקביעת יורשים 


1. הסכם ממון
ההמלצה שלי: לשקול עריכת הסכם ממון על ידי עורך דין. 


2. צוואה
יש דרכים שונות לעריכת צוואה. מה שלא תהיה הדרך שתבחרו וודאו שהצוואה היא חוקית, כלומר: נעשתה טכנית כנדרש. 
יש גם אפשרות להפקדה דיגיטלית של הצוואה אצל רשם הצוואות. 

ההמלצה שלי: ערכו צוואה חוקית ודאגו לזמינות של הצוואה המקורית ן/או העתק דיגיטלי מאושר ברשם הצוואות. 

אשתף את הקוראים במה שאני עשיתי, כמובן ללא המלצה לעשות בהכרח כמוני. 
אחרי גירושיי, עשיתי צוואה בעדים. לצוואה כזו לא נדרש עורך דין. נדרשים עדים המעידים על חוקיותה של הצוואה על פי נוסח כתוב וקביל.
במקרה או שלא במקרה אחד העדים שלי הוא משפטן. 
שילמתי סכום קטן לרשם הצוואות במשרד המשפטים על מנת שיחזיק העתק דיגיטלי מוכח של הצוואה.

3. מינוי מוטבים

מדובר בנכסים פיננסיים כמו קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות ועוד, בהם יש מקום לציין מי הם המוטבים. 
קיומם של מוטבים עשוי לגבור על צוואה כאשר הצוואה נכתבה לפני מינוי המוטבים

כאשר אין צוואה המוטבים יורשים.  
כך למשל, לגמרי ברור, שגבר שהתגרש מאשתו הראשונה, ללא ילדים משותפים, והיה נשוי בפרק ב' עשרות שנים עם ילדים משותפים לא התכוון לכך שגרושתו תקבל את הפנסיה שלו, אבל זה בהחלט מה שעלול לקרות כאשר גרושתו נשארה מוטבת בקרן הפנסיה שלו. 
ההמלצה שלי: לקבוע מוטבים ולציין את חלקו של כל מוטב. 
מציע לבחון את זה שוב מדי מספר שנים או אחרי שינוייים במצב.

הערות 


1. חשוב  להבין שבהיעדר חלק או כל הפעולות הפורמליות שתיארתי ואולי גם פעולות פורמליות נוספות, עשוי להיות קשר בין אופן ההתנהלות השוטפת ומידת השיתוף בנכסים כלכליים שכל אחד מביא, לבין פסיקה משפטית אם, חס וחלילה, אחד מבני הזוג הולך לעולמו. 
על פי הכתבה בגלובס שהוזכרה לעיל, זה היה אחד השיקולים של הרכב בית המשפט העליון בפסיקה שלו נגד בן זוגה של האישה שנהרגה בתאונת דרכים. 

2. כאמור, גם ביצוע של הפעולות הפורמליות הנדרשות לא בהכרח יביא לחלוקת הרכוש על פי רצון הנפטר או רצון הנפטרת, אבל הוא בהחלט יגדיל את הסיכוי לחלוקה כזו של הירושה.

3. הפעולות הפורמליות עשויות לעזור גם במקרה של פרידה בפרק ב' מרצון של אחד או יותר מבני הזוג ולא רק במקרה של פטירה.






יום שישי, 17 במאי 2024

התנהלות כלכלית בפרק ב' - חלק 3: - נכסים כלכליים שנצברו

 




בפוסט הראשון בסדרה הצגתי סוגיות כלכליות וסוגיות אחרות בזוגיות בפרק ב'.

בפוסט השני בסדרה התמקדתי בהתנהלות כלכלית שוטפת.

בפוסט זה אעסוק בשאלה של נכסים כלכליים שנצברו לפני תחילת פרק ב'. 


הדילמות הבסיסיות


מהי מידת השיתוף של הנכסים הכלכליים שנצברו על ידי כל אחד מבני הזוג לפני פרק ב'? 


מידת השיתוף תלויה במספר גורמים שאציין כמה מהם:


1. העדפה אישית של שיתוף או חוסר שיתוף של נכסים כלכליים.


2. עומק הקשר

אני מניח שככל שעובר זמן רב יותר עם קשר יציב וטוב עשוי הרצון לשתף נכסים להיות גדול יותר. 

כשיש מצב של זוגיות שמקווים שתימשך לכל החיים סביר שיהיה רצון לשתף נכסים בדומה לשיתוף בפרק א'. 


3. האם יש ילדים ואולי גם נכדים מפרק א'?

אם יש ילדים, יתכן שיהיה רצון להעביר אליהם חלק מהנכסים בעתיד. 

אם יש ילדים רק לאחד מבני הזוג, יש אי-סימטריה שעשויה להשפיע על הרצון לשתף. יהיו מקרים שהיא לא תשפיע.


4. פער גדול בשווי הנכסים הפיננסיים שצבר כל אחד מבני הזוג

במצב של פער גדול עלולה להיות נטיה של זה שצבר יותר נכסים לא לשתף את הנכסים או לשתף חלק מהנכסים. 


מה קורה כשאחד מבני הזוג הולך לעולמו?


אם לא הוגדר שום דבר באופן פורמלי, לא בטוח שחלוקת הרכוש שצבר הנפטר או שצברה הנפטרת תתאים לרצונו או לרצונה. 

סביר להניח שבן הזוג או בת הזוג יוגדרו כידוע בציבור או ידועה בציבור. 

יתכן שיהיו ויכוחים משפטיים ואחרים בין ילדים מפרק א' לבין בן הזוג או בת הזוג מפרק ב' האם אכן מדובר בידוע בציבור או ידועה בציבור. 

יתכן שבן או בת הזוג יירש או תירש רכוש גם אם לא זו הייתה כוונת הנפטר או הנפטרת.

יתכן שבן או בת הזוג לא יירש או לא תירש רכוש גם אם  הנפטר או הנפטרת רצו שהיא תירש או הוא יירש.

בסוגיה של פטירה והעברת נכסים אחריה אדון בפוסט יעודי. 

כאן אני רק מעלה את הצורך במודעות לשיתוף הנכסים בתחילת התיצבות הקשר כקשר קבוע בהקשר רחב יותר מפטירה. 


מה קורה אם וכאשר בני הזוג מחליטים להיפרד?

כפי שצוין בפוסט הראשון בסדרה, צריך להביא בחשבון שגם פרק ב' לא ימשך עד שהמוות יפריד ביניהם. אם נעשה שיתוף נכסים, הנכסים ששותפו עשויים להתחלק בין בני הזוג לאו דווקא באופן שהם חשבו עליו. 


פיתרון הדילמות


הפיתרון הוא הגדרה פורמלית של מידת השיתוף של הנכסים. 

אמצעי שכיח הוא הסכם ממון

נדרשים גם אמצעים פורמליים נוספים בהם אדון בפוסט העוסק בפטירה של אחד מבני הזוג.


הערה


אינני משפטן ולכן איני יכול לדון לעומק בנושא של הסכם ממון. משפטן אמר לי שגם הסכם ממון אינו מבטיח ב-100% את חלוקת הרכוש הרצויה. 

מהניסיון ומה-Common Sense שלי כמי שחתם הסכמים להשכרת דירה ולהעסקתי כיועץ עצמאי, אני יכול להגיד שהגורם הכי חשוב הוא האדם שאיתו חותמים הסכם. 

כשמדובר באדם שאפשר לסמוך עליו כמעט בודאות ההסכם בא לענות בעיקר על מצבי קיצון שהם לא בשליטתו. 

כשמדובר באדם שאי אפשר לסמוך עליו יתכן שגם ההסכם הטוב ביותר לא יספיק.

דוגמה קיצונית בעבודתי היא עבודה כעצמאי בחברת אנליסטים בינלאומית בנושאי טכנולוגיית המידע. 

היכרתי את מנהל הסניף הישראלי ועבדתי ללא הסכם חתום. לא היו בעיות עד שיום אחד הוא הודיע לי שהוא עוזב את החברה משום שהחברה נרכשה על ידי חברת אנליסטים בינלאומית גדולה יותר. 

עם החברה החדשה הייתה בעיה, אבל שום הסכם חתום לא היה עוזר לי. החברה טענה שהיא לא מעסיקה יועצים עצמאיים כמדיניות ואחרי תקופה קצרה הסתיימה העסקתי בחברה. 

הקיצוניות השנייה הייתה חברה שגם איתה עבדתי כ-freelancer וכמעט תמיד לא שילמה בזמן אליו היא התחייבה בהסכם.

זה לא היה עניין אישי. זה קרה גם ליועצים אחרים.

הרצאתו של עופר קליין: שוק ההון לא בהכרח מתנהג כמו הכלכלה

  בפוסטים האחרונים עסקתי בהרצאה של פרופ' עומר מואב בזום לחברי "באר המשאלות".  גם בפוסט זה אתייחס להרצאה בזום. הפעם זו הרצאתו ...