יום שלישי, 15 בינואר 2019

תיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים: שחרור כספי פיצויים לעובד ואפשרות החזרת כספי הפיצויים למעסיק

הבשורה העיקרית היא לעובדים, שכבר לא יצטרכו לרוץ אחרי המעסיק על מנת לקבל את אישורו לשחרר את הפיצויים.

הסבר מורחב אתם יכולים למצוא אצל נדב טסלר באתר פנסיוני: לקריאת ההסבר של נדב טסלר לחצו כאן.

יום שישי, 4 בינואר 2019

קבלת החלטות של רופאים בקליפת אגוז

צפיתי בהקלטה של תכנית המקור העוסקת בניתוחי פרוסטטה עם גידולים סרטניים.
האלוף במילואים גיורא איילנד ראוי להוקרה על הנכונות שלו לחשוף את הסיפור האישי שלו ויותר מזה על הנכונות לפעול למען אנשים אחרים שעלולים להגיע למצב דומה. 
אוסיף בתמצות כמה דברים. 

קבלת החלטות של רופאים בקליפת אגוז

1. כל אדם וכל מומחה חשוף להטיות העלולות לגרום לו לקבל החלטות לא נכונות.
זה נכון למנהלים. זה נכון לניהול כלכלי של ארגון או של משפחה. זה נכון להחלטות אישיות. זה נכון גם לגבי רופאים.

2. קבלת החלטות רפואיות תלויה גם בגורמים כלכליים
פירוט בסעיף הבא: "ההיבט הכספי".

3. זמן הוא גורם משמעותי
נכון ש"זמן הוא כסף". אבל לזמן יש גם השלכות אחרות. 

א. הזמן בו מגלים או מאבחנים את המצב הרפואי.
ככל שהוא מוקדם יותר ההשלכות עלולות להיות קשות פחות. קל וזול יותר לטפל.

ב. הזמן המוקדש לאבחון או לטיפול.
אילוצי זמן ולחצים עלולים גרום לטעויות.

4. התמחות צרה עלולה למנוע מרופא לראות את התמונה השלמה.
לא כל רופא מסוגל לראות ראייה כוללת של מצב רפואי. יהיו מקרים בהם הוא יראה את הבעיה מהזווית המקצועית שלו ויתעלם בשוגג מהיבטים רפואיים אחרים.

ההיבט הכספי

בפוסט העוסק בתחום הכלכלה אי אפשר להימנע מהתייחסות להיבט זה. 
ההיבט הזה עשוי להשפיע בהקשרים רבים, שלא את כולם אציין בפוסט זה. 

בימים אלה המליצה ועדה על סל התרופות לשנת 2019. 
יש משמעות כלכלית גדולה מבחינתם של חולים להכללת תרופות להן הם נזקקים. זה משפיע גם על החלטות של רופאים.

אילוצים כספיים מגבילים את הזמן שרופא יכול להקדיש לחולה מסוים. המשמעות עלולה להיות אבחון או טיפול לא אופטימלי או החלפת המומחה במישהו מומחה פחות.

החלטות של רופאים בקופות חולים מושפעות מאילוצים תקציביים של הקופות שלא תמיד מאפשרות להם לבחור בתרופה הטובה ביותר או בבדיקה האופטימלית.

גם החלטות של רופאים בבתי חולים מושפעות מאילוצי תקציב.

החלק הבעייתי הוא כאשר יש אינטרס כספי למקבל ההחלטה.
זה נכון למקצועות רבים ולא רק לרופאים. מהניסיון שלי כיועץ מחשוב וכיועץ בכלכלת המשפחה אני יודע שזה נכון גם בתחומים אלה. ראיתי אל מעט מקרים שבהם הקונפליקט הזה קיים גם לבנקאים, סוכני ביטוח ויועצי השקעות.

כאשר צריך להמליץ ללקוח (במקרה של רופא המטופל) לבחור בין אלטרנטיבות שבאחת מהן יהיה למומחה תגמול כספי גבוה ובאחרת לא יהיה לו תגמול כלל או יהיה לו תגמול נמוך, השאלה היא: מה ממליץ המומחה?

א. האם עליו לציין שיש חלופה אחרת שעליה הוא לא מרוויח?
לדעתי כן. זה מה שאני עושה בתחומי מומחיותי. לא כולם נוהגים כך.

ב. היכן עובר הגבול בין המלצה חד משמעית על החלופה עליה הוא מרוויח יותר?
התשובה לשאלה הזו אינה חד משמעית. 
כך למשל,האם כשהחלופה עליה הוא מרוויח טובה במעט מהאחרת אבל יקרה הרבה יותר עליו להמליץ עליה? לא בטוח שיש תשובה אחידה לשאלה הזו.

ככל שתעלה ההסתברות להעדפת החלופה שהוא לא מרוויח עליה והמומחה ימליץ על החלופה שהוא מרוויח עליה יותר זה נעשה בעייתי.
דעתי האישית היא שבכל מקרה שבו לדעתו החלופה האחרת עדיפה עליו להגיד ללקוח. כך אני נוהג. 
במקרים הקיצוניים בהם המומחה יודע שהחלופה, שלא מרוויחים עליה או מרוויחים עליה מעט, הרבה יותר טובה המלצה על החלופה הרווחית היא פסולה מבחינה אתית.
האם היא עוברת את הסף הפלילי? אין לי הסמכה וידע מתאימים כדי לקבוע את זה.

   
מה צריכים לעשות חולים בקבלת החלטות שלהם?  

1. ניהול סיכונים

כל החלטה של אדם בקשר לבעיה בריאותית משמעותית שלו היא ניהול סיכונים.
אחד העקרונות החשובים ביותר בניהול סיכונים הוא להשתמש במידע הטוב ביותר הזמין כבסיס להבנת והערכת הסיכונים. 
בתקן הבינלאומי לניהול סיכונים ISO 31000 זהו אחד משמונת העקרונות הבסיסיים.

לאסוף מידע פירושו לקרוא על הנושא, לצפות במצגות, סרטונים מקצועיים, לשמוע מניסיונם של אחרים (רופאים ואנשים שסבלו מאותה בעיה או קרוביהם) וכיו"ב. 

אל תשכחו שרופאים הם מומחים ברפואה והם לאו דווקא מומחים בניהול סיכונים, כפי שתוכלו לקרוא באחד הפוסטים בפסקה האחרונה.


2. Second Opinion

לעולם אל תקבלו באופן אוטומטי את דעתו של מומחה כלשהו בתחום כלשהו מבלי לבחון אותה כאשר מדובר בהחלטה משמעותית עבורכם. Second Opinion הוא כלי המיישם את העיקרון זה.
שמעו דעה של כמה רופאים. אל תסתפקו בדעתו של רופא אחד. כל אחד יכול לטעות. כפי שראיתם בפסקה הראשונה רופאים, כמו כל אדם אחר, עלולים לקבל החלטה לא נכונה.

בפוסטים שלי, אליהם מופיעים קישורים בפיסקה האחרונה, אני מביא מקרים מספרו של ד"ר ג'רום גרופמן "רופאים כיצד הם חושבים", הממחישים את זה. ד"ר גרופמן הוא רופא.


3. ביטחון יתר של רופא עלול להיות אינדיקטור לטעות 

בכל תחום, ביטחון יתר, עלול להיות אינדיקטור לכך שלא בוחנים אלטרנטיבות אחרות ו/או לא רואים את החסרונות של החלופה המועדפת על המומחה.
ספציפית לגבי רפואה, תוכלו לקרוא באחד הפוסטים שלי ציטוט של מחקר המראה את זה לגבי החלטה רפואית פשוטה יחסית: הרופאים שטעו בפרשנות של צילום היו יותר בטוחים בצדקתם מאשר אלו שלא טעו. 


4. רצויה התייעצות עם רופאים בעלי התמחויות שונות


מומחים עלולים להיות מוטים לכיוון ההתמחות שלהם. עשויים להיות פיתרונות שונים והשלכות בתחומים אחרים בטיפולים אפשריים.
הדוגמה הקלאסית היא חולים בכמה מחלות המקבלים תרופות. בלא מעט מקרים רופאים אינם מביאים בחשבון תלויות והשפעות בינתרופתיות. כל מומחה רושם תרופה למחלה בה הוא מטפל ולא תמיד מודע באופן מלא לתרופות אחרות. 
 
קישורים לפוסטים שלי על קבלת החלטות של רופאים

קבלת החלטות של רופאים 

מי קיבל את ההחלטה - מכשיר המדידה או הרופא?


לקבל החלטה טובה יותר מרופא

קבלת החלטות ברפואה: מי יכול לנתח הדמיות טוב יותר: אדם או מחשב? 




יום רביעי, 2 בינואר 2019

מלך השערים של הויקיפדיה

מסי חוגג שער שכבש נגד גרנדה ספטמבר 2014
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט קודם ויקיפדיה - הקרחון כלו או קצה הקרחון? התייחסתי לכתבה במוסף הארץ על הויקיפדיה העברית. 
בפוסט זה אתייחס לאספקט נוסף. כאשר על כל אחד מהמרואיינים, שאין חולק על תרומתו הגדולה של כל אחד מהם לויקיפדיה העברית,  נכתב מספר הערכים שכתב. לפעמים גם נכתב שהוא הראשון במספר הערכים שכתב או אחד מעשרת המובילים במספר הערכים שכתב. הדיוט, שאינו מצוי בעולם הויקיפדי עלול להבין שבויקפדיה רק כותבים ערכים, מוחקים ערכים ומקיימים הצבעות מחיקה עתירות אמוציות ופוליטיקה. 
אנסה להסביר את המשמעויות באמצעות אנלוגיה לשני ענפי ספורט: כדורגל וכדורסל.


האם מלך השערים הוא השחקן החשוב ביותר בקבוצת כדורגל?

מלך השערים הוא השחקן שכבש את מספר השערים הרב ביותר בליגה, באליפות כמו המונדיאל או אליפות אירופה. בעיתוני ספורט מפרסמים את דירוג המועמדים לתואר הזה במהלך הליגה או במהלך הטורניר.

כך למשל, ליאונל מסי, השחקן המופיע בתמונה בראש פוסט זה זכה כמה פעמים בתואר מלך השערים בספרד ובאירופה. 
בעיני רבים מסי נחשב לשחקן הכדורגל הטוב בעולם. האם זה רק משום שהוא כובש מספר רב של שערים?
מי שמבין בכדורגל מבין שלא. כך למשל, הוא "מבשל" מספר רב של שערים, כלומר: מוצא שחקן חופשי ומוסר לו כדור והשחקן האחר מבקיע.
לפעמים הוא גורם למספר שחקני הגנה של הקבוצה היריבה להתרכז סביבו. זה מותיר שחקן אחר פנוי ושחקן שלישי מוסר את הכדור לשחקן הפנוי שכובש שער. באופן עקיף יש לו חלק גם בשער הזה.
כמובן שתרומתו של מסי גדולה בהרבה ממלך שערים, שכל מה שהוא עושה זה לחכות לכדורים ליד השער.  

ראינו כבר שיש חשיבות רבה לשחקן  המבשל שערים, אבל יש לפעמים חשיבות לא פחותה לשחקנים המונעים מהקבוצה היריבה לכבוש. 
כך למשל, שוער שהציל שני שערים בטוחים עשוי לתרום לקבוצתו יותר משחקן שכבש שער אחד. 


האם שחקן הכדורסל שקלע הכי הרבה נקודות הוא המצטיין בקבוצה?


כפי שבכדורגל יש מלך השערים, בכדורסל יש מלך הסלים. בכדורסל יותר קל להבין שקליעת סלים אינה הדבר היחיד ויש אספקטים נוספים חשובים לא פחות: אסיסטים, ריבואנדים, חטיפות ושמירה. 
כשמלך הסלים של הקבוצה שלך קולע בממוצע 20 נקודות במשחק אבל השחקן שהוא שומר עליו קולע 25 נקודות בממוצע לא בטוח שהוא ממש אפקטיבי.


האנלוגיה לויקיפדיה

כמו בכדורגל וכמו בכדורסל גם בויקיפדיה יש לא מעט משימות נוספות פרט לכתיבת ומחיקת ערכים. 
אחד מעלה תמונות שהוא צילם. שנייה מתקנת טעויות הגהה וטעויות קטנות אחרות. שלישי מקשר בין ערכים שונים ורביעית משלימה תכנים של ערכים.  חמישי פעיל בקהילה ומגייס כותבים חדשים ושישי מטפל באספקטים מחשוביים. שביעית מדריכה כותבים פוטנציאליים ושמיני יוזם שיתופי פעולה עם גופים אחרים שעשויים לשפר את איכות וכמות הערכים, למשל: שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות. 


האם ערך בויקיפדיה דומה לשער בכדורגל?

כל שער בכדורגל הוא שווה ערך לשער אחר אבל האם גם כל ערך בויקיפדיה שווה ערך לערך אחר?

האם הערך שאני כתבתי על ברידג' או מחשבים או כלכלת המשפחה בעל ערך שונה מערך שכתב מישהו על אתר מורשת עולמי או על פילוסופיה, היסטוריה או פיזיקה? 
אין תשובה ברורה לשאלה הזו. כנראה שלא יכולה להיות תשובה לשאלה כזו.

גם כאשר מדובר באותו  תחום עשויים להיות ערכים מפורטים ומעמיקים וערכים קצרים ושטחיים יותר.

האם יש הקבלה כלשהי בין סל בכדורסל לבין ערך בויקיפדיה?

יותר מאשר בכדורגל. סל יכול להיות ממרחק גדול ולכן שווה 3 נקודות. סל יכול להיות סל רגיל ששווה 2 נקודות ויכול להיות סל מקליעת עונשין ששווה נקודה אחת.

ערכים בויקיפדיה יכולים להיות משני סוגים: ערך רגיל וקצרמר. 
הערך הרגיל "שווה" יותר מהקצרמר. לא ניתן לכמת את היחס ביניהם באופן כל כך מדויק כמו כימות סוגי סלים בכדורסל.

הקצרמר הוא מעין שלד מינימלי לערך. מישהו זיהה את הצורך בערך כזה וכתב עליו משהו מאוד בסיסי ותמציתי. הוא לא כתב ערך מפורט, אולי משום שאין לו את הידע והמומחיות באותו תחום. אולי משום, שאין לו זמן או אין לו רצון לכתוב. 
במשך הזמן עשוי מישהו אחר להשלים מידע ולהפוך את הקצרמר לערך.

כשסופרים מספר ערכים שכתב מישהו חשוב להבחין בין קצרמר לערך רגיל, כפי שאנחנו מבחינים בין סל מטווח השלוש בכדורסל לבין קליעת עונשין.


מנגנון השיתוף

השיתוף בויקיפדיה אינו רק השלמה של ערכים מתחום אחד על ידי ערכים מתחומים שונים: השיתוף מגיע גם לרמה של ערך בודד. טכנולוגיית המחשוב של ויקיפדיה מאפשרת עריכות של אותו ערך על ידי מספר רב של משתמשים. כשבכל גרסה יש מידע ביחס למי כתב את הגרסה? מה השינויים בהשוואה לגרסה הקודמת ומתי זה קרה? יש גם מנגנונים לשחזור פשוט של גרסה קודמת במקרה שהתיקון גרם נזק שלא במכוון או במכוון.

המטרה היא שגם אדם שיש לו ידע מעט ויכולת לא גבוהה יוכל לכתוב ערך. אנשים אחרים בעלי ידע רב יותר ו/או בעלי יכולת כתיבה וגישה למקורות טובים יותר יוסיפו מידע לערך. 
גם כשזה שכתב עשה עבודה טובה עדיין יכול להיות חבר קהילה אחר שיוכל להעשיר את הערך.

נחזור להקשר של ספירת מספר הערכים שכתב אדם. 
בהקשר זה עשויים להיות מספר תסריטים, שכמה מהם אציג כאן:

1. הכותב הוא זה שכתב למעשה את הערך בעצמו.
אחרים אולי עשו תיקונים מינוריים כמו תיקון שגיאות כתיב. ברור שצריך לספור אותו במניין הלא הכי חשוב של מספר הערכים שאותו אדם כתב.

2. הכותב כתב חלק נכבד מהערך ואחרים העשירו אותו
 ברור שצריך לספור אותו במניין הלא הכי חשוב של מספר הערכים שאותו אדם כתב.

3. הכותב כתב ערך חסר, מוגבל ו/או לא מדויק מישהו אחר שיפר משמעותית את הערך. 
יש שתי שאלות בהקשר למניין הערכים:

א. האם לספור ערך כזה כערך או כחצי ערך? אולי כרבע ערך או שלושת רבעי ערך?

ב. האם לא ראוי לספור את הערך במניין הערכים שכתב זה שהשלים את הערך?
מניסיוני האישי אני יכול לספר, שהיו כמה ערכים בוסריים ודלים במיוחד בתחומי מומחיותי, שאת מרבית התוכן שלהם אני הוא זה שכתבתי.
אינני היחיד. זה קורה גם לאחרים.

4. הקצרמר הפך למובחר
יש מדי פעם תחרות כותבים רשמית כזו בויקיפדיה. מישהו לקח את השלד הבסיסי ועיבה אותו לערך מכובד.
לי אין ספק שצריך לספור את הערך כערך שכתב זה שהפך אותו מקצרמר לערך.

לא עסקתי כאן בספירת ערכים במצבים מורכבים יותר, כגון: א' כתב משהו בסיסי. ב', ג' ו-ד' כל אחד בנפרד הפכו אותו לערך עשיר ואיכותי.


סיכום  


תרומתו של משתמש בויקיפדיה אינה נמדדת רק על פי מספר הערכים שכתב. 
זו אינה תחרות של כתיבת כמה שיותר ערכים. 
מדידת מספר הערכים אינה מדויקת משום שיש ערכים בעלי משקל שונה (קצרמרים למשל) ובעיקר משום שמעצם טיבה הויקיפדיה היא שיתופית ויש ערכים להם תרמו משתנים שונים חלקים מהותיים.

הערה: המשתמשים המרואיינים בימים אלה העיתון "הארץ" וברדיו והטלוויזיה הם אנשים מרכזיים בקהילת הויקיפדיה. הם אמנם כתבו הרבה ערכים אבל יש להם גם תרומות רבות אחרות.

  


יום ראשון, 30 בדצמבר 2018

מה חסר: רעיונות יצירתיים או מי שיבדוק אותם?

הדמויות המרכזיות בסדרת הטלוויזיה סיינפלד, מקור התמונה: ויקיפדיה

לקראת סוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הייתי בשלהי שנות ה-40 של חיי. הייתי יועץ במחשבים וטכנולוגיית המידע. 
השילוב של גיל מבוגר, עצמאי ועיסוק במחשבים הוא שילוב נפיץ. תוסיפו לזה שהיו לי ילדים קטנים ושעד גיל 39 הייתי בחממה כעובד מדינה. כשהמשרד בו עבדתי הפך לחברה ממשלתית היו לי עוד חמש שנים באותו מקום עבודה עד שפוטרתי ותקבלו מתכון לדאגה כלכלית מהעתיד הקרוב ובמיוחד מהעתיד הרחוק.  

הנחתי שלא אשרוד בתחום המחשבים עוד שנים רבות (הנחה שהתבדתה) ושספק אם אמצא עבודה אחרת (עוד הנחה שהתבדתה). התכנון הכלכלי המשפחתי התבסס על ההנחות האלה אבל בהחלט חיפשתי דרכים להגדיל את ההכנסות גם מהכנסות שאינן מבוססות רק על מכירת שעות עבודה שלי.

צץ לי רעיון ל-Startup בתחום של השלמת פונקציונליות של מערכת הפעלה נפוצה. אם הוא היה מתממש ומצליח, דאגות הפרנסה שלי היו עשויות להיעלם. 


איך מנסים במצבי לממש Startup?

מי שקרא את הפוסט יזמים -מציאות ותדמיות, יודע שיזמים נוטים לקחת פחות סיכונים ואינם מתמקדים רק ביוזמה שלהם. בגילי ובמצבי זה גם מה שהתבקש.
ההחלטה הראשונה הייתה לנסות למצוא קרן הון סיכון המתמקדת בשלב ה-Seed. זה יחסוך ממני הוצאות במימון שלי לקידום הרעיון לשלבים מתקדמים יותר. זה גם יאפשר לי להמשיך לעבוד במקביל גם בייעוץ ללקוחות.

השלב הבא היה בניית תכנית עסקית ונייר עבודה המסביר את הרעיון, את מה שמייחד אותו, את הניסיון הרלוונטי שלי והכישורים הרלוונטיים שלי וגם מדוע החברה שכתבה את מערכת ההפעלה לא תתחרה איתי?

כשסיימתי להכין את כל הנדרש פניתי לקרן הון סיכון. הייתה פגישה טובה והבטיחו לי תשובה. 
התשובה הייתה: "אנחנו מתמקדים רק בפיתוחים שהם Pure Web" "חטאו" העיקרי של הרעיון שלי היה שהוא התאים לא רק לסביבת Web אלא גם למרכזי מחשבים.


בועת הדוט-קום

זאת הייתה התקופה בה צמחה בועת הדוט-קום. מספר רב של אנשים דיברו על ה-Startup שלהם.
בשונה ממני, איש  מקצוע מוערך ומנוסה בתחום, חלק מאותם בעלי רעיונות היו חסרי מושג כלשהו בטכנולוגיה. בלא מעט מקרים הרעיונות שלהם נראו בהתאם: הם היו רחוקים מלהיות ישימים בשטח. 
למרות חוסר הידע והבורות, הבועה צמחה וצמחה עד שהתפוצצה. 

בכלל לא בטוח שאם הייתי מגיע לאחר ההתפוצצות או במועד שבו כבר היה ניתן לחזות אותה מתקרבת היו דוחים אותי בנימוק של "רק Pure Web".
ייתכן שהיו דוחים את מימוש הרעיון מנימוקים אחרים.


Startups: רחוק מהזוהר

התחום הזה נראה זוהר. בחורים צעירים, ולפעמים גם אנשים פחות צעירים, מגיעים משום מקום עם רעיון יצירתי נפלא. הם מפתחים מוצר נהדר, שזוכה להצלחה. מבצעים Exit וצוחקים כל הדרך אל הבנק. 

גם הרעיון השני שלי ל-Startup לא ממש צלח. החברה שבחנה להשקיע בפיתוחו משלב ה-Seed, שכרה את שירותיו של מישהו שיבדוק את ההצעה שלי. 
האיש פסל אותה מנימוקים מגוחכים. הוא פשוט לא ידע מספיק ולא הבין אותה. 

כמי שהיה גם בצד השני של המתרס, כלומר: יעץ לקרנות הון סיכון ולחברות העוסקות בתחום התוכנה האם להשקיע ב-Startups? גם לי היו מקרים שהצעתי לא להשקיע.
ההשקעה היא רק התחלת הדרך הארוכה. יש עוד שלבים ומכשולים רבים. יש גם הרבה עבודה שתקראו לה שחורה או אפורה. 
הסטטיסטיקה מראה הרבה יותר כישלונות מהצלחות. 

יעיד על כך Startup שאני יעצתי לא להשקיע בו. מישהו אחר יעץ לקרן הון סיכון אחרת להשקיע. הושקע כסף, הושקע זמן. הכל ירד לטמיון אחרי כשלוש שנים כשהחברה פשטה את הרגל. 


תשובה לשאלה שבכותרת הפוסט

כפי שאפשר לנחש מתוכן הפסקאות הקודמות, רעיונות יצירתיים לא חסרים. להיפך, יש כל הזמן אנשים עם רעיונות, שבלא מעט מקרים אפילו לא יעברו בדיקת היתכנות פשוטה. 

אולי כבר ניחשתם בעצמכם: מה שבאמת חסר זה אנשים שיכולים לבדוק את הרעיונות ולדעת האם כדאי או לא כדאי להשקיע ברעיון או במיזם?  
אלו שינסו להוציא את התבן מהמוץ ולמקד את ההשקעות ברעיונות טובים ברי היתכנות, העונים על צורך אמיתי. רעיונות שהוצעו על ידי אנשים בעלי ניסיון, כישורים ויכולת ביצוע. 

בספרו של פרופסור אדם גרנט "מיוחדים - איך המהפכנים הגדולים שינו את העולם ואיך גם אתם יכולים?" קראתי על מחקרים שנעשו בתחום זה. 
המחקרים תומכים בטענה, שלא רעיונות יצירתיים חסרים אלא מי שיבדוק אותם באופן ראוי.



שני דברים שלא צריך לשכוח בהקשר זה


1. גם האנשים בעלי היכולות הטובות ביותר בהערכת רעיונות טועים לפעמים. 
באותו ספר מספר אדם גרנט על Startup שכל המעריכים ניבאו שלא רק שיצליח אלא גם יחולל מהפיכה. 
ליזם הייתה כבר סדרה של הצלחות ביוזמות טכנולוגיות בתחומים שונים.
גם למעריכים, חלקם מנהלי קרנות הון סיכון בולטות בקנה מידה עולמי, הייתה היסטוריה מפוארת של הצלחות בהערכת רעיונות. 
זה לא ממש הצליח חרף הציפיות המוקדמות.

2. אסור לסגור לגמרי את הדלת בפני רעיונות שמעריכים לא נותנים להם סיכוי כלשהו: לפעמים רעיונות "משוגעים", לכאורה, מצליחים או אפילו פורצי דרך.
זה לא רק הרעיונות. לפעמים אלו גם האנשים שאין להם ניסיון וידע ובכל זאת יכולים להביא ולממש רעיונות פורצי דרך.

גרנט מספר על סדרת טלוויזיה שגם מעריכים מקצועיים וגם הקהל חשבו שהיא גרועה ולא תצליח. היא נכנסה ללוח השידורים עם ארבעה פרקים שכבר הופקו במקום סדרה אחרת שמפיקיה לא הצליחו להפיק את מה שהם התחייבו. לסדרה קוראים "סיינפלד", ללא ספק אחת מהסדרות המצליחות ביותר.

לא קשה למצוא דוגמאות אחרות בתחומים אחרים.
צריך לאפשר פיתוח מספר מצומצם של רעיונות יצירתיים, שהמעריכים המקצועיים פוסלים אותם.





יום שישי, 28 בדצמבר 2018

ויקיפדיה - הקרחון כלו או רק קצה הקרחון?

קרחון בנורווגיה מקור התמונה: ויקיפדיה

על טיבה השטחי בדרך כלל של התקשורת למדתי באופן אישי. לפני מספר שנים רב הוזמנתי לדיון בערוץ טלוויזיה נידח יחסית. אני הייתי זה שהיה צריך להציג את העמדה התומכת בתפיסה של קוד פתוח בתוכנה. המשתתף השני הציג את העמדה התומכת בתוכנה בתשלום ושוללת קוד פתוח.

הכנתי את עצמי לדיון. המשתתף השני נשאל את השאלה הכי בסיסית וענה עליה בקצרה ואז נשאלתי שאלה אחרת. לא ניתנה לי הזדמנות לענות לשאלה הבסיסית ביותר. מהר מאוד הבנתי, שאם לא אציג את הדברים המהותיים ביותר בתפיסתי , גם מבלי שאשאל עליהם, לא אוכל להציג אותם. דחפתי אותם במשפט או שניים לשאלה השנייה שנשאלתי.
לא קופחתי. גם למשתתף השני בדיון הקצר לא ממש נתנו להביע את עמדתו.

לא מפליא שהמאמר העוסק בויקיפדיה במוסף הארץ של היום (28.12) נגע בעיקר בקצה המרתק של הקרחון והזכיר מעט מאוד את הקרחון כלו.
בפוסט זה אנסה לתת הקשר רחב יותר ובנוסף לכך גם מעט מההקשר אישי שלי ככותב בויקיפדיה. 


מוצרים או מתנות חינם?

אם נחזור לקוד הפתוח שהזכרתי, העולם האינטרנטי והדיגיטלי הוא עולם שבו ניתן לקבל דברים בעלי ערך ללא תשלום, למשל: תוכנה של קוד פתוח או תכנים בויקיפדיה.
הוא גם עולם שניתן לקבל בו דברים חינמיים לכאורה, שיש להם מחיר משום שאין ארוחות חינם, למשל: Facebook או מוצרים של Google
המחיר שמשלמים במקרה זה הוא ויתור על פרטיות. במקרה הטוב הספק משתמש בנתונים שאסף עלינו בהצגת פרסומות מותאמות אישית. במקרה הפחות טוב הוא מעביר את הנתונים שלנו לצד שלישי לשימוש מסחרי או לשימוש אחר.
אל תשכחו גם צדדים שלישיים האוספים את המידע עלינו מהאינטרנט. באינטרנט ישן פרטיות מוגבלת: פרסמתם משהו כבר אי אפשר להחזיר אותו.


שיתוף

העולם החדש הוא עולם גם עולם של כלכלת שיתוף מבוססת אינטרנט ודיגיטל. 
בעולם של כלכלת שיתוף יש גם מנגנוני השתתפות והבעת דעה המגיעים לסוג כזה או אחר של קונצנזוס. למשל דירוג שנותנים למוצרים, לבעלי מקצוע, מלונות ומסעדות. 
גם הצבעות בויקיפדיה הם סוג של קונצנזוס. 
כמו למנגנוני הקונצנזוס של דירוג מוצרים ושירותים גם למנגנוני הקונצנזוס של ויקיפדיה יש חסרונות. כשאין קונצנזוס וצריך לקבל החלטה יש חסרונות להחלטה על פי הצבעת רוב, במיוחד כשסך המצביעים קטן.
המאמר דן בהרחבה בחסרונות של מנגנון ההחלטה בויקיפדיה העברית. 


במה עסק המאמר ב"הארץ" בצמצום רב?

המאמר כמעט ולא עסק בחלק הגדול והעיקרי של הקרחון מתחת למים: התרומה השקטה של מספר רב של משתמשים שכותבים ערכים בויקיפדיה, משפרים ערכים בויקיפדיה, מנטרים ערכים בויקיפדיה ומבצעים משימות אחרות לשיפור איכותה. כל אלה יוצרים מאגר ידע אנציקלופדי בעל ערך רב שהשימוש בו רב. 


הזווית שלי

היום נפרדנו מאחד מגדולי הסופרים של ישראל, עמוס עוז. עוז היה לא רק סופר נפלא. הוא היה גם אדם ערכי וחד מחשבה שלא הסתיר את עמדותיו. 

גם ימיי, כמו ימייו של כל אחד, ספורים. כמה מחבריי הטובים ביותר כבר הלכו לעולמם בגיל יותר צעיר מעמוס עוז. 
השאלה שאני שואל את עצמי היא: מה לעשות בעשור או פחות או יותר שנותרו לי כשאני צלול ומתפקד?  

יש לי תשובות שלי לשאלה הזו. בין הדברים שאני רוצה לעשות:

1. לעזור לאנשים שצריכים עזרה ואני יכול לעזור להם
זה מביא אותי לכמה סוגים של התנדבות בהם אני תורם את תרומתי הדלה.

2. ללמד ולהעביר ידע, אופן חשיבה וניסיון לאחרים
זה בא לידי ביטוי בייעוצים בכלכלת המשפחה, בהוראת ברידג' ובהרצאות על נושאים אחרים.
הידע שאני מעביר עשוי לענות גם על הסעיף הראשון שהזכרתי משום שהוא יכול לעזור לאחרים. 

3. לכתוב
אני כותב שלושה בלוגים:
לכלכל בתבונה, ברידג' שלא היכרתם ו-SOA Filling The Gaps
אני כותב גם באתר Jokopost ומדי פעם גם בירחון של ההתאגדות הישראלית לברידג'.
שימו לב שהכתיבה עשויה לתרום גם בשני הדברים שהזכרתי קודם: ללמד ולהעביר ידע ולעזור לאנשים.
הכתיבה שלי היא תוצר של ההתנסויות שלי. אני כל הזמן לומד דברים חדשים בכל תחום שבו אני עוסק או נוגע. 
ההתנסויות, הלמידה והזיכרונות הם חומרי הגלם של הכתיבה.

גם הכתיבה הויקיפדית שלי מעבירה ידע לאחרים.
גם הכתיבה הויקיפדית שלי עשויה לעזור לאנשים. 
הכתיבה הויקיפדית שלי אינה מרכז עולמי. כשאני מתנסה ולומד אני לפעמים גם מתרגם את זה לכתיבת ערכים בויקיפדיה. לפעמים אני גם נוגע במקורות שלא היכרתי קודם וגם מחדד את ההבנה והידע שלי.

מה שאני לא רוצה לעשות זה להיות שותף לדיונים אמוציונליים על ערכים בויקיפדיה. 
גם כשאני יכול להביע את דעתי ולהצביע אני עושה את זה רק במקרים קיצוניים. 

בכתיבה שלי אני מנסה לא להגיע לדיונים על חשיבותם של ערכים שאני כותב או לדיונים אמוציונליים על משפט זה או אחר בתכנים של ערכים שאני כותב. 

הדברים הראשונים שאני מלמד את תלמידי הברידג' שלי הם שהם פה בשביל להנות ולכל אחד מותר לטעות.

כיועץ מחשוב ראיתי כבר ארגונים שהתעקשו לא לקבל את עצתי. לא פעם ולא פעמיים זה הסתיים בנזק של מאות אלפי דולרים לארגון. זה לא שהייתי החכם היחיד. באותם מקרים היו לי שותפים לדעה, שחלקם מומחים גדולים ממני באותו נושא.

כיועץ לכלכלת המשפחה ראיתי משפחות ויחידים שפועלים בניגוד למסרים שהעברתי להם. שוב, לא אני המצאתי את הגלגל. גם אחרים שיודעים ומבינים היו אומרים להם בדיוק את מה שאני אמרתי. למותר לציין שלא אחת זה נגמר לא טוב.

לאחר כל המקרים שציינתי כאן אני ממש לא מתרגש מהחלטה כזו או אחרת בהצבעה בויקיפדיה שהיא לדעתי שגויה. 
בשונה מחלק מהייעוצים שלי, החלטה כזו היא הפיכה. גם טווח הנזק הוא יותר קטן.

הערת שוליים

מי שרוצה לדעת על מה אני כותב בויקיפדיה מוזמן לדף המשתמש שלי.  
























































+


יום שבת, 22 בדצמבר 2018

שאלות ותשובות על הפרשה לחיסכון פנסיוני


האם כל מעביד חייב להפריש לפנסיה?
החל משנת 2008 מעבידים חייבים להפריש לפנסיה עבור כל עובד, למעט מקרים חריגים שיצוינו בהמשך. בנוסף מנוכה משכרו של העובד לחיסכון פנסיוני והמעביד צריך להפריש כסף לפיצויי פיטורים. 

מהו שיעור ההפרשה לפנסיה? 
מעביד - 6.5% 
עובד - 6%
פיצויי פיטורים - 6%
סך הכל: 18.5%

עבור אילו עובדים חובה להפריש לפנסיה? 
גברים מעל גיל 21.
נשים מעל גיל 20.

עבור אילו עובדים אין חובה להפריש לפנסיה? 

1. עובד שאין לו ביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו אינו זכאי לפנסיה עבור ששת החודשים הראשונים של עבודתו.

2. עובדים חדשים מעל לגיל הפרישה המקבלים קצבת פנסיה. אם הם מקבלים קצבת אזרח ותיק של הביטוח הלאומי ואינם מקבלים קצבת פנסיה אחרת, יש להפריש עבורם לפנסיה.

האם עובד לפי שעות או לפי ימים זכאי להפרשה לפנסיה?
כן. העובד מקבל את התשלום אחת לחודש. המעסיק צריך להפריש לפנסיה כפי שהוא מפריש לעובד שכיר על בסיס חודשי.

ממתי מקבל עובד הפרשה לפנסיה?   

1. עובד שיש לו ביטוח פנסיוני מקבל הפרשה לקרן פנסיה החל מהמוקדם משני האירועים הבאים:
    א. סיום שלושה חודשי עבודה 
    ב. סיום שנת המס. 
הוא מקבל את ההפרשה רטרואקטיבית מיום תחילת עבודתו.

2. עובד שאין לו ביטוח פנסיוני קודם זכאי להפרשה אחרי שסיים לעבוד שישה חודשים. הוא אינו זכאי להפרשה רטרואקטיבית.

אם המעביד לא מעביר או לא מעביר בזמן את התשלום?  

1. לא לשלם פנסיה זו עבירה פלילית.


2. המעביד חייב להעביר את התשלום תוך המוקדים מבין שני התאריכים הבאים: 15 לחודש בו קיבל העובד משכורת או 7 ימי עסקים מהיום בו שולמה המשכורת.


3. איחור של 31 יום מהמועד בו היה מהעביד צריך לשלם את המשכורת נחשב להלנת שכר. העובד זכאי לפיצוי גם במקרה שהמשכורת עצמה שולמה בזמן.


איך יודעים שהמעביד העביר את הכסף לחיסכון הפנסיוני? 
לא מספיק לראות שהסכומים מופיעים בתלוש המשכורת. חשוב לוודא שהם מופיעים בדיווחים של חברת הביטוח או בית ההשקעות שמנהלים את החיסכון הפנסיוני שלכם.

להיכן יכול המעביד להפקיד את החיסכון הפנסיוני?  
המעביד יכול להפקיד לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים או לקופת גמל.

האם יש הבדל בין המכשירים השונים לחיסכון פנסיוני?  
יש הבדלים מהותיים בין מכשירים שונים. קופת גמל אינה מחייבת מרכיב ביטוחי. בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים יש מרכיב ביטוחי. קופת גמל אינה משלמת קצבת פנסיה חודשית בגיל הפרישה. לקראת הפרישה אפשר לצרף את סכום החיסכון בקופת גמל לחיסכון פנסיוני אחר המשלם קצבה חודשית.

האם אפשר לבטל את ביטוח החיים בקרן פנסיה?  
ביטול ביטוח החיים מגדיל את החיסכון משום שהסכום הכולל שמהעביד מעביר אינו משתנה.
יחידים ללא ילדים קטינים יכולים לבטל את ביטוח החיים. אם חס וחלילה ילכו לעולמם בטרם עת, ממילא אף אחד לא יקבל את סכום הביטוח.
נדרשת פנייה לחברת הביטוח או בית ההשקעות ומילוי טופס. צריך לבצע את ההליך הזה כל שנתיים, אחרת יהיה ביטוח חיים אוטומטי אחרי שנתיים.

מי מחליט לאיזה מכשיר חיסכון פנסיוני יופקד הכסף? 
העובד יכול לבחור להיכן יופקד החיסכון הפנסיוני שלו.

האם העובד יכול לבחור את החברה שתנהל את החיסכון פנסיוני שלו? 
כן. העובד יכול לבחור ועל המעביד לפעול בהתאם לבחירת העובד.  

מה הם השיקולים העיקריים בבחירת החברה שתנהל את החיסכון פנסיוני? 

תשואה - התשואה היא הרווח על השקעת כספי החיסכון. מעוניינים להגדיל אותה.
עמלות ודמי ניהול - תשלומים לגוף המנהל את החיסכון. מעוניינים להקטין אותם.
סיכון - מעוניינים להקטין אותו. 

השיקולים הם פשוטים אבל ההערכה המעשית שלהם עשויה להיות קשה ומורכבת.

מה הן קרנות פנסיה ברירת מחדל? 
קרנות הפנסיה עלולות לגבות דמי ניהול מקסימליים המותרים להן בחוק מעובדים שאינם חלק מקבוצת עובדים גדולה וחזקה. 
רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון עושה בכל שנה מכרז בין הגופים המנהלים קרנות פנסיה על מנת לבחור קרנות פנסיה ברירת מחדל. קרנות הפנסיה הנבחרות הן אילו שמציעות דמי ניהול נמוכים יותר. עובד חדש, שלא בחר קרן פנסיה, מצורף אוטומטית לאחת מהן. עובד חדש ועובד וותיק יכול לבקש להצטרף לאחת מהן.

האם בחירת חברה שתנהל את החיסכון פנסיוני היא לכל החיים? 
לא. ניתן לבקש לחסוך בחברה אחרת מהחברה בה חסכתם. ניתן לעבור לקרן פנסיה אחרת וניתן להעביר קופת גמל לניהול על ידי חברה אחרת.

האם ניתן לאחד חסכונות בקרנות פנסיה שונות? 
כן. עובד שמעבידים קודמים הפקידו עבורו בקרנות פנסיה אחרות יכול לבקש לצרף את החסכונות.


האם עצמאים חייבים להפריש לפנסיה? 

כן. החל מ-1 בינואר 2017 עצמאים חייבים להפריש לפנסיה. 

לאן עצמאים מפרישים לפנסיה? 


קרן פנסיה או ביטוח מנהלים או קופת גמל. 

כמה חייבים עצמאים להפריש לפנסיה? 


עד מחצית השכר הממוצע במשק - 4.45% מעל מחצית השכר הממוצע במשק - 12.55%.  

האם עצמאים חייבים כל חודש להפריש לפנסיה? 



לא. הם יכולים להפריש כל חודש או פעם ברבעון.

מידע נוסף

שאלות ותשובות אלו נכתבו בגלל מספר ליוויים פיננסיים של משפחות ויחידים בהם התברר שלא ידעו דברים בסיסיים בהקשר זה ולפעמים גם לא קיבלו את מה שמגיע להם.

ישנם מקורות מידע מלאים יותר, ובשונה מפוסט זה, גם מתעדכנים באופן קבוע.

מומלץ לגשת לאתר כל זכות ולאתרי רשות שוק ההון ומשרד האוצר.

להלן קישור לכמה דפים:

כל זכות - חובת ביטוח פנסיוני לעובדים

כל זכות - מדריך ביטוח פנסיוני כללי לעובד

מהן קרנות פנסיה נבחרות? 

משרד האוצר - פנסיה חובה לעצמאים: כמה להפקיד?

השימוש במידע בפוסט זה הוא על אחריות המשתמש. הוא אינו תחליף לייעוץ פנסיוני על ידי מומחים.




   

תיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים: שחרור כספי פיצויים לעובד ואפשרות החזרת כספי הפיצויים למעסיק

הבשורה העיקרית היא לעובדים, שכבר לא יצטרכו לרוץ אחרי המעסיק על מנת לקבל את אישורו לשחרר את הפיצויים. הסבר מורחב אתם יכולים למצוא אצל נדב ...