יום שלישי, 20 באוקטובר 2020

הפרשות לפנסיה: המעגל הרע



רבקה (שם בדוי לחלוטין) גדלה כחרדית השייכת לאחת החסידויות הקטנות. מאמינה גדולה לא הייתה, אבל קהילות חרדיות הן יותר מסגרת חברתית של קהילה מאשר אמונה דתית. 


המפנה חל כשהייתה בת 19 וחצי. האדמור מכתריאליבקה (שם בדוי לחלוטין) החליט שעליה להתחתן עם אברהם (שם בדוי לא פחות). 
אברהם, בן למשפחה מכובדת במיוחד בקהילה, נחשב לסוג של "כבשה שחורה" במשפחתו. 

רבקה החליטה שעדיף לצאת בשאלה לפני שמחייבים אותה להתחתן איתו מאשר לצאת בשאלה כגרושה עם שניים שלושה ילדים.


עבודה


כשהייתה קצת מעל גיל 20 רבקה עבדה במקום עבודה במשך תשעה חודשים. היא עברה למקום אחר עם שכר גבוה יותר ועבדה בו במשך חמשיה חודשים ושוב החליפה למקום עבודה, שגם בו עבדה במשך חמישה חודשים. היא עבדה חמישה חודשים נוספים במקום עבודה חדש ואז מצאה עבודה מתאימה יותר שבה היא עובדת כבר יותר מחצי שנה. 


תמימות


כמו יוצאים בשאלה רבים בתחילת דרכם בעולם הלא-חרדי היא לא ממש הכירה את העולם. במקרה שלה התמימות באה לידי ביטוי כשחשבה שהמעסיק הראשון משלם לה את כל מה שמגיע לה. היא לא ידעה שהוא חייב על פי חוק בהפרשות לפנסיה.


יש מעסיקים שמנצלים את התמימות. המעסיק הראשון לא הפריש עבורה לפנסיה על אף שהיה חייב לעשות זאת. רבקה לא דרשה את המגיע לה.

כמה כסף הפסידה רבקה?


מה אומר החוק?


על פי אתר "כל זכות"שיעור הפרשה לפנסיה הוא 18.5% מהשכר. 6% מפריש העובד משכרו. את היתר משלם המעביד. 6.5% מפריש המעסיק לפנסיה ו-6% לפיצויים.

זכאי להפרשות פנסיוניות כל עובד מעל גיל 21 וכל עובדת מעל גיל 20. כן גם רבקה שלנו זכאית להפרשות כאלה, אבל יש תנאים נוספים:


1. עובד שאין לו חיסון פנסיוני, קרן פנסיה למשל, זכאי להפרשות פנסיוניות רק אחרי חצי שנה.

רבקה הייתה זכאית לקבל פנסיה על שלושת החודשים האחרונים של עבודתה אצל המעסיק הראשון.


2. מי שיש לו קרן פנסיה (או חיסכון פנסיוני אחר) זכאי להפרשה מתחילת עבודתו אבל לפי אחת הפרשנויות (זו שמעבידים אוהבים יותר) הוא מקבל את זה רק אחרי שלושה חודשי עבודה רטרואקטיבית מתחילת עבודתו. 

לו המעביד הראשון היה מפריש לה לפנסיה והיא הייתה מראה למעביד השני דוח של קרן הפנסיה, הוא היה חייב להפריש לה לפנסיה עבור כל חמשת חודשי עבודה.

היות שלא הייתה לה קרן פנסיה על פי חוק הוא חייב להפריש לה רק אחרי חצי שנה של עבודה. היות שעבדה חמישה חודשים בלבד הוא אינו חייב להפריש לה לפנסיה.


מעגל רע


זהו תרגום שלי למושג האנגלי Vicious Circle. כתוצאה מזה שהמעביד הראשון שאינו מכבד את החוק לא הפריש לה על שלושה חודשים לפנסיה, שלושה מעבידים הגונים שמכבדים את החוק לא הפרישו לה לפנסיה עבור שנה ורבע!!!!


מה צריך לעשות?


1. לוודא שמשלמים לכם את מה שמגיע לכם על פי חוק, כולל הפרשה לפנסיה.


2. אם מגלים שמעביד לא הפריש לפנסיה אחרי שמסיימים לעבוד אצלו, צריך לדרוש ממנו שישלם את הכסף רטרואקטיבית.

אחרת אפשר להגיד נגדו תביעה משפטית, לאו דווקא באמצעות עורך דין שמשלמים לו. 


3. אם המעביד שלא הפריש לפנסיה מפריש בדיעבד,  כדאי לבדוק את ההשלכות על כל שרשרת התעסוקה שאחרי מעביד זה.



יום שני, 19 באוקטובר 2020

נושאי ההרצאות והסדנאות שלי נכון לשנת 2020

 


יש לי ניסיון רב כמרצה החל מימיי כסטודנט לתואר שני, שהעביר תרגילים כעוזר הוראה, המשך בשנים רבות בהן הרציתי במכללות ובלימודי החוץ של הטכניון על מחשבים וטכנולוגיית המידע וכלה בימים אלו. 

בשנים בהן עסקתי באינטנסיביות בטכנולוגיית המידע הרציתי גם בכנסים מקצועיים ובארגונים.


בשנים האחרונות אני עוסק לא מעט בנושאים אחרים כמו: כלכלת המשפחה, ניהול סיכונים וברידג' ומרצה על נושאים בתחומים אלה וגם בתחומים אחרים אליהם נחשפתי.

אני מרצה גם לא מעט הרצאות העשרה ולא רק הרצאות למקצוענים. 

בימי קורונה עגומים אלה אני מרצה גם מרחוק באמצעות זום וכלים אחרים.

בחלק מתחומי ההרצאה אני מעביר גם סדנאות.


פוסט זה הוא עדכון לפוסט שנכתב לפני שלוש שנים ותיאר את נושאי ההרצאות שלי.


כלכלת המשפחה


בתחום זה אני מעביר גם סדנאות. מגוון הנושאים על כלכלת המשפחה עליהם אני מרצה הוא גדול. אני מתאים את ההרצאה והסדנה למשתתפים בה, למשל: הרצאה למורות, הרצאה לאזרחים וותיקים, הרצאה לניצולי שואה, הרצאה לצעירים יוצאי אתיופיה, הרצאה לנכים. ההרצאות נוגעות בכל האספקטים של כלכלת המשפחה כולל הטיות רגשיות ואחרות המשפיעות על קבלת החלטות כלכליות.


הרצאות מיוחדות  


כלכלת המשפחה בעולם השלישי: ההקשר התרבותי

יש קשר בין התנהלות כלכלית ותרבות. בביקוריי במדינות מתפתחות ניסיתי להבין איך מנהלים המקומיים את כלכלת המשפחה שלהם בעולם ללא יציבות תעסוקתית, ללא פנסיה וללא בנקים. 

למדתי לזהות את הקשר בין התרבות המקומית להתנהלות הכלכלית של משפחות. 

בהרצאה אני מדבר על אינדונזיה, אתיופיה, מדגסקר ועל המדינה המרתקת ביותר לטעמי, בהוטן.


הבנק אויב או אוהב? - כיצד להתנהל מול הבנקים 

לרבים יש רגשות כלפי הבנקים (פחד, שנאה וכיו"ב) ורבים לא מבינים את האופן בו בנקים עובדים. השילוב של רגש וחוסר הבנה מוביל להתנהלות שגויה של לקוחות מול בנקים. מההתנהלות הזו נפגעים הלקוחות.

יש לי תשתית להרצאה דומה על עולם הביטוח. 


סיכונים בכלכלת המשפחה

ההרצאה משלבת בין המומחיות בניהול סיכונים לבין המומחיות בכלכלת המשפחה.


ניהול סיכונים


קורס של חברת PECB למקצוענים בתחום לצורך קבלת הסמכה בינלאומית. זהו קורס של 4 ימים מלאים המאורגן על ידי חברת א.ה. הדרכה וטכנולוגיה בע"מ.


סיכונים הם חלק מכל דבר בחיים. ניהול סיכונים  הוא הדרך להתמודד איתם. 

הרצאות העשרה על ניהול סיכונים מותאמות לפי מאפייני המשתתפים.


ניהול משברים


ימי הקורונה ומשבר הכלכלי הם ללא ספק משבר חמור במיוחד. לזה מתלווים משברים כלכליים למשפחות ויחידים ומשברים אישיים.  יש קשר הדוק בין ניהול סיכונים לניהול משברים.

קורס של כחמש שעות שהכנתי לפני מספר שבועות מתאים לארגונים המעוניינים להיערך נכון על מנת להתמודד עם המשבר.

אני מעביר גם הרצאות העשרה וסדנאות. 


לקראת פרישה ואחרי פרישה

פרישה לגמלאות היא צומת משמעותית בחיים בכלל ובחיים הכלכליים בפרט. ההרצאה עוסקת במשמעויות הכלכליות ובאופן שצריך להיערך לקראתן וקושרת בין התחום הכלכלי לתחומים אחרים שמשתנים לאחר הפרישה לגמלאות.


ברידג'


יש הבדל גדול בין ללמד ברידג' לבין הרצאות על ברידג'. 

ההרצאה שלי "ברידג' כראי החיים" עוסקת באספקטים שמסביב למשחק עצמו: זוגיות בחיים ובברידג', יצירתיות, אמון, אספקטים חברתיים, השפעות בריאותיות ועוד. 



יום שישי, 16 באוקטובר 2020

הערך הכלכלי של מכרזים

 


שני חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת סטנפורד זכו בפרס נובל לכלכלה לשנת 2020. פול מילגרום ורוברט ווילסון זכו בפרס עבור תרומתם לשיפור תורת המכרזים והמצאת פורמטים חדשים למכרזים שמיטיבים עם המוכרים. "שיטת המכרזים החדשה שפיתחו השניים היא דוגמה יפה לאופן שבו מחקר יכול לייצר המצאות שמשפרות את החברה". זהו התרגום ב-YNET לחלק מנימוקי הזכייה שלהם בפרס.

נכון לעכשיו, אני ממש לא מכיר את העבודות שלהם ולא מכיר את התחום התיאורטי של תורת המכרזים. תוכלו לקרוא מעט על פול מילגרום בויקיפדיה העברית. על פי הויקיפדיה, וילסון ומילגרום תכננו את המכרז הפומבי הלאומי של ארצות הברית לקביעת חלוקת תדרים סלולריים בין חברות טלפון. מילגרום הוביל גם את הצוות שתכנן את המכרז להפעלת תדרי רדיו מחדש משידור בטלוויזיה לשימושים בפס רחב אלחוטי. המכרז הזה בשנים 2016-2017, תוכנן כמכירה פומבית דו-צדדית.

מהמעט שהזכרתי כאן קל להבין שיש חשיבות לאופן שבו מתבצעים מכרזים. החשיבות הזו מתורגמת גם לערכים כלכליים מעשיים.


אין לי ידע תאורטי רב בנושא מכרזים, אבל במהלך שנות עבודתי הרבות כיועץ מחשוב ומערכות מידע הייתי מעורב בלא מעט מכרזים ובסוגיות הקשורות בתוכנה לניהול מכרזים.

הייתי מעורב בכל האספקטים: כתיבת מכרזים, בדיקת מכרזים וכתיבת מענים למכרזים.

רבים מהמכרזים בהם הייתי מעורב הם במגזר הציבורי בישראל עליו חל חוק חובת המכרזים.

אחת מהעבודות שלי דרשה ניתוח של האופן בו קיימו משרדי הממשלה בישראל מכרזים דינאמיים כשספקים שונים מקבלים מידע על הצעות המחיר של מתחריהם ויכולים לשנות את המחירים המוצעים על ידם.


מכרזים פומביים

רוב המכרזים בהם הייתי מעורב היו מסוג שונה ממכרזים פומביים.

במכרז פומבי מציעים מחיר כשכל המשתתפים שומעים את כל ההצעות ויכולים להציע מחיר גבוה יותר. המטרה של המוכר היא למכור במחיר מקסימלי. המטרה של קונים היא לרכוש במחיר מינימלי. עצם התחרות מעלה את המחיר בהשוואה למצב של מכירה לקונה יחיד.


מכרזים לקבלת מערכות ו/או שירותים ו/או מוצרים


מרבית המכרזים בהם הייתי מעורב לא היו מכרזים פומביים בהם רוכשים מוצר ומתחרים באופן גלוי לכל על מחיר.
הם היו מכרזים לקבלת שירותים ו/או מוצרים בתחום של מערכות מחשוב או כוח אדם מקצועי בתחום המחשוב.
כמובן שהיבטים עקרוניים הנוגעים למכרזים בתחום זה קיימים בדרך כלל גם במכרזים בתחומים אחרים. הדוגמאות שאביא הן מהתחום שאני מכיר.

המונח שירות בהקשר זה כולל גם הקמת מערכות מחשוב מורכבות, שהקמתן עשויה לקחת מספר שנים.

מטבע הדברים במכרזים מהסוג שהייתי מעורב בהם לא רק המחיר חשוב אלא גם פרמטרים נוספים כמו איכות הפיתרון והיכולת לתת שירות מתמשך.
 
הערך הכלכלי או הנזק בכלכלי של ניהול טוב או גרוע של מכרז כזה עשוי או עלול להגיע לסכומי כסף משמעותיים.

דוגמה 1: הקמת מערכות ליבה


מכרז לא מוצלח יכול להגדיר דרישות לא נכונות מהספקים, למשל: בניית כל המערכות כשיש חבילת ERP ייעודית לאותו תחום שעונה על הצרכים ב-80% או 90% וניתן להתאים אותה לצרכים של הארגון.

אפשר לבחור במכרז ספק שלא יוכל לבצע פרויקט מתמשך בסדר גודל כזה.
אפשר להגדיר דרישות יישומיות או דרישות תשתיתיות לא מתאימות ולהיכשל.

אפשר גם אחרת. אפשר לבנות מכרז מוצלח וברור מבחינה טכנית ולבחור ספק ביצוע מתאים ולפתח את המערכות בזמן שנקבע מראש ובאיכות טובה.

הפער הכלכלי הישיר בין ארגון שטעה לבין ארגון שעשה תהליך מכרזי מוצלח עשוי להגיע לעשרות מיליוני שקלים. לפעמים גם להרבה יותר.
אני מתייחס להוצאות ישירות שקל למדוד אותן. העלות העקיפה לארגון שיצטרך לעבוד עוד חמש שנים או עשר שנים ללא מערכות ליבה ראויות עלולה להיות גדולה מהעלות הישירה.


דוגמה 2: מערכות קשות לתחזוקה


גם אם נבחר ספק שמסוגל לבנות מערכות עובדות בזמן סביר יהיו מקרים שהמכרז לא הגדיר מספיק מדויק את נושא תחזוקת המערכות, למשל: שינויים ותוספות למערכות. התוצאה עלולה להיות קושי לתחזק את המערכות ועלות גבוהה של תחזוקה.

היו גם כאלה שטענו שכמה ספקים חריגים מעדיפים לפתח מערכות קשות לתחזוקה על מנת להרוויח יותר במהלך החיים של המערכות. אין לי ידיעה מוכחת על מעשים כאלה.

גם כשזה נעשה לגמרי בתום לב יש לזה משמעות כלכליות לא זניחות.


דוגמה 3: פלטפורמת פיתוח תוכנה לא מתאימה


פלטפורמת פיתוח תוכנה לא מתאימה עלולה לגרום לחוסר יכולת לעבוד עם מערכות גדלות ומורכבות.

דוגמה קלאסית כזו מוכרת מסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. בפח הזה נפלו הרבה ארגונים בישראל והנזקים הישירים הגיעו למאות אלפי שקלים בכל ארגון.

לפרטים נוספים קראו:

"No one deployed an application as large as yours' based on this software product"


המוצר היה בהחלט מוצר טוב לעבודה עם מספר משתמשים לא גדול במערכות לא מסובכות.

את הבעיות מגלים אחרי שנתיים-שלוש. לפני שמגלים משלמים סכומי כסף גבוהים על המוצר, על הכשרת עובדים, על מוצרי חומרה ותוכנה נלווים ועל פיתוח מערכות.


"הבורות" אליהם נופלים במכרזים


בדוגמאות לעיל עסקתי באופן נקודתי בכמה "בורות" כאלה, כלומר: טעויות מהותיות באופן בחירת מוצרים ושירותים באמצעות מכרזים.

בפסקה זו אתייחס בקצרה לכמה טעויות עקרוניות מהותיות.


כשל מחיר אפס ולא רק מחיר אפס


אחת ההטיות הקוגניטיביות המשפיעות על קבלת החלטות היא מחיר אפס.

אנשים נוטים להעדיף את מה שהם מקבלים בחינם. מחיר אפס הוא מקרה קיצוני. תמיד כדאי לנסות להבין מדוע מישהו מציע מחיר הרבה יותר נמוך ממתחריו?

במכרזים כדאי להימנע מזכייה של הצעות במחיר נמוך בהרבה ממחירי המתחרים.

המקרה החריג הוא כשבטוחים בהסתברות המתקרבת ל-100% שאיכות המוצר או השירות ומה שנלווה להם עונה על כל הדרישות במכרז באופן מספיק טוב.

אחת הדרכים להימנע מבחירת פיתרון זול שמתברר שהוא יקר כי אינו עונה על הדרישות היא להגדיר במכרז עצמו סף שהצעות זולות ממנו יידחו.


ג'יפ לקניות בסופרמרקט


אם השימוש היחיד שלכם ברכב הוא קניות במרכול לא רחוק מביתכם, ממש לא צריך ג'יפ. מספיקה מכונית קטנה וזולה.

יש מכרזים שבודקים לעומק את היכולות הטכניות ופרמטרים איכותיים נוספים אבל אינם נותנים משקל ראוי ל-ROI, כלומר: תועלת ביחס למחיר.

במקרה כזה משלמים הרבה עבור מוצר עתיר פונקציונאליות ואיכויות שמוצר פשוט וזול בהרבה ייתן באיכות דומה את הפונקציונאליות שהארגון או המשפחה או האדם זקוקים להם.


יחס עלות/תועלת


הפסקאות הקודמות דנות במקרי קיצון של מחיר נמוך מהסביר או דרישות איכות גבוהות מהנדרש תמורת מחיר גבוה מהסביר.

המצבים השכיחים יותר הם מצבים בהם יש מספר הצעות במכרז כשיש ביניהן הבדלים מבחינת איכות ומבחינת עלות.

השאלה של יחס עלות/תועלת או מה המשקל של המחיר לעומת משקל האיכות היא שאלה מהותית.

חשוב לנסות הלגדיר את היחס הזה באופן מושכל המתאים באופן ספציפי לאותו מכרז.

הבעייתיות של עלות/תועלת במכרזים ממשלתיים


הדינמיקה בה נתקלתי במכרזי מחשוב במשרדי ממשלה בישראל אינה דינמיקה ראויה.
בלא מעט מקרים נציגי המשרד הממשלתי שעורך את המכרז מעוניינים ביחס שבו לאיכות יהיה משקל גבוה. עלות לא תמיד מעניינת אותם.
אחד המקרים בהם נתקלתי מדגים את היחס של מנהלים לכסף.
במכרז שכתבתי הכנסתי כשיקול בבחירת מחשבים את עלויות התחזוקה הטכנית ואת עלות החשמל. בין שתי הצעות, השונות זו מזו מבחינה טכנולוגיות, היו הבדלים דרמטיים בצריכת החשמל. כשתרגמתי את זה למונחים כספיים לטווח של שלוש או חמש שנים היה מדובר בסכום כספי גבוה.

התבקשתי למחוק את הקריטריון הזה מבין הקריטריונים להשוואת ההצעות מהנימוק שחשמל הוא חלק מהתקציב הכללי של המשרד ולא חלק מהתקציב של יחידת המחשוב.
התוצאה עלולה להיות בזבוז כסף משום שבבחירה בין שני פיתרונות עם פער איכותי קטן עשוי להיבחר פיתרון שעלותו גבוהה הרבה יותר.

מי שבסופו של דבר קובע את היחס הייתה וועדה של פקידי משרד האוצר. כמעט כולם כלכלנים. ההבנה שלהם בתחום המחשוב הייתה באופן טבעי מוגבלת. הם נטו לתת משקל גבוה יותר דווקא לעלות. במקרים רבים ניתן משקל גבוה מדי לעלות.
אנחנו יודעים שלפעמים פיתרונות זולים יקרים יותר כי הם אינם עונים מספיק טוב על הצרכים.
העלות העקיפה של תפקוד לא טוב מספיק של מערכות עלולה להיות גבוהה מהעלות של הפיתרון הטכני שנבחר.

לקונפליקט הזה היו גם תוצאות של חוסר אמון בין פקידי האוצר לנציגי המשרדים. כל צד חושב שהשני מנסה למשוך לכיוון של יחס המועדף עליו ללא קשר לצרכים האמיתיים.


ההתנסות הפרטית שלי

בפעם השנייה שהופעתי לפני הוועדה הזו הצעתי יחס עלות/תועלת שייתן משקל של 60% לאיכות ו-40% לעלות.

פקידי האוצר דרשו לשנות אותו ליחס של 40% לאיכות ו-60% לעלות.

אף לא אחד רצה להבין מדוע בחרתי ביחס הזה ורק אז לקבוע את היחס.

הדבר הראשון שהעלתי היה המכרז הראשון שהצגתי לפניהם ובו לא התנגדו ליחס עלות/תועלת שהצעתי. היחס במקרה ההוא היה 70% לעלות ו-30% לתועלת. רציתי שיבינו שאני אינני חלק מהקונפליקט וחוסר האמון. ההתייחסות שלי היא עניינית לכל מכרז.

עשיתי גם צעד נוסף. בניתי מסמך תאורטי בו ניסיתי להגדיר באילו מצבים במכרזים העוסקים במוצרי תוכנה או חומרה של מחשבים יחס העלות/תועלת צריך להיות לטובת העלות ובאילו מצבים התועלת צריכה לקבל משקל גדול יותר.

מסמך כזה עשוי להוות הנחיות (Guidelines) שיצמצמו את הקונפליקטים ויביאו לדיון ענייני יותר. המסמך כמובן לא קובע האם כשמשקל העלות גבוה יותר הוא צריך להיות 90% או 80% או 60%?

בדיוק באותו אופן הוא אינו קובע את המשקל המדויק במקרה שמשקל האיכות צריך להיות גבוה יותר.

לא הנחתי שיאמצו את המסמך שלי אבל קיוויתי שילכו למהלך Win-Win לטובת כולם.

יראו במסמך שלי טיוטה ראשונית ויזמינו אותי לשבת ביחד עם אנשי החברה שהובילה באותה תקופה את מתודולוגיית המכרזים, נציגי משרדים ואולי אנשים נוספים.

מהטיוטה הזו עשוי היה לצמוח משהו בשל יותר שבו יבואו לידי ביטוי רעיונות של אנשים אחרים שמבינים בתחום ומבינים את הצרכים.

התקוות שלי לא התממשו ומאז כבר עברו יותר משני עשורים.


ציר הזמן


גורם מהותי, שלא תמיד יודעים לבטא אותו נכון במכרזים, הוא השוואת ההצעות במכרז לאורך ציר הזמן. מדובר הן באיכות והן בעלות. יש קושי מובנה בהערכה כזו משום שהיא מבוססת, בחלק מהמקרים, על תחזית לזמן ארוך.

בפסקאות הבאות אביא מספר דוגמאות.


מוצרים שבהסתברות גבוהה ייעלמו מהשוק 

כשלקוח שלי בחר במכרז, בניגוד לדעתי, מוצר שהתרעתי מראש, שהוא ייעלם מהשוק תוך שנתיים שלוש (כמובן צרפתי Research Notes של אנליסטים מהחברות המובילות בעולם שאמרו בדיוק את אותו הדבר) והמוצר אכן הפסיק להיתמך ולהימכר תוך שלוש שנים הנזק לא היה רק העלות, הגבוהה כשלעצמה, של רכישת המוצר. 

נזקים גדולים יותר מבחינה כספית היו עלויות הכשרת כוח אדם, עלויות יישומים שפותחו ועלויות הטמעתם והעלות הגדולה מכולם: דחיית מימוש פונקציונאליות הנדרשת לעבודת הארגון במספר שנים. 


מוצרים המתחרים במוצרים של חברות ענק

לפעמים בחירה של מוצר מעט טוב יותר של חברה קטנה הוא שגוי. המתחרה הגדול ילמד ויתקדם. לחברה הקטנה לא בהכרח יהיו משאבים מספיקים להמשך פיתוח ולתמיכה. 

החברה הגדולה תמכור הרבה יותר. משתמשי המוצר של החברה הגדולה ייצור קהיליית משתמשים גדולה שתיתן תמיכה ופיתרונות משלימים.

לא תמיד זה נכון. ישנם מצבים שבהם דווקא למוצר קטן של חברה קטנה יש יתרון על פני מוצר דומה של חברת ענק. להסבר נוסף קראו: Vendors Survival Guide Supermarket, Grocery and


Obsolete Technology

כשאתם קונים פיתרון המבוסס על טכנולוגיות שהן בסוף דרכם הטכנולוגית ופלח השוק שלהם יקטן בהדרגה תניחו שתשלמו בעתיד יותר. לפרטים קראו: Is it Reasonable to use Obsolete Platforms as part of SOA? 

גם עלויות תחזוקה לטווח ארוך של פיתרון אחד עלולות להיות גבוהות בהרבה מעלויות של פיתרון אחר. כך למשל, עלויות הרחבת פונקציונאליות או שינוי פונקציונאליות במערכת תוכנה.


לסיכום


אין ספק שלאופן עריכת מכרזים ומכירות פומביות עשויות להיות השלכות כלכליות מהותיות. 

לתרומתם התאורטית של הפרופסורים הנכבדים מאוניברסיטת סטנפורד יש משמעות כלכלית מעשית חשובה. 

הניסיון הפרטי שלי מהשטח מראה כיצד מכרזים מוצלחים מביאים תועלת מרובה ומכרזים פחות טובים עלולים להביא לנזקים כלכליים משמעותיים.

יום שלישי, 13 באוקטובר 2020

הצהרת הון



יש לקוחות בכלכלת המשפחה ואנשים שאני מלווה אותם כלכלית, הפונים אלי ומבקשים עזרה במילוי הצהרת הון למס הכנסה.

אינני רואה חשבון ואינני יועץ מס. אם מדובר באנשים מבוססים כלכלית, אני אומר להם לפנות לאיש מקצוע, כלומר: רואה חשבון או יועץ מס. לפעמים אני גם ממליץ להם על בעלי מקצוע בתחום שהיה לי ניסיון טוב איתם. 

הבעיה היא מה עושים כאשר הפונים הם אנשים שמצבם הכלכלי גרוע ופנייה לרואה חשבון או יועץ מס אינה מעשית במצבם הכלכלי. 


על מנת לעזור לאנשים במצב כזה, אני נותן בפוסט זה סקירה כללית על הרציונל שמאחורי הדרישה להגשת הצהרת הון. 

זה כמובן אינו תחליף להיעזרות באנשי מקצוע. כדאי לקרוא גם במקומות אחרים כמו אתר מס הכנסה ואפשר לשאול את פקידי מס הכנסה. 


מדוע בכלל הצהרת הון?


מס הכנסה מעוניין לאתר העלמות מס. אחד הכלים שעשוי לסייע לו במטלה זו הוא הצהרת הון.
המצהיר ממלא מידע על כל הנכסים הפיננסיים והכלכליים שבבעלותו ומצרף מסמכים מתאימים. 

לאחר תקופה של שנה או מספר שנים, בהתאם לנסיבות, עליו למלא שוב הצהרת הון.

ניתן להשוות בין ההון מהדיווח הקודם להון בדיווח הנוכחי בהתחשב בהכנסות המדווחות ולראות האם ההון בדיווח הנוכחי הוא סביר.

דוגמה


לעצמאי יש הכנסה של 200,000 שקלים לשנה. 
בדיווח הראשון הוא דיווח שברשותו דירה של 3 חדרים וחסכונות בסך של 100,000 שקלים. 
במשך חמש שנים ההכנסה שלו הייתה קבועה (זה נוח לתורך הצגת הדוגמה. במציאות קרוב לוודאי שזה ישתנה).

בדיווח אחרי חמש שנים הוא מדווח שברשותו שתי ווילות ענקיות וחסכונות של 3,000,000 מיליון שקלים. 
באופן אוטומטי מס הכנסה יחשוד בו שהעלים מס. לא סביר שעם הכנסה בגובה כזה ההון שלו צמח כל כך הרבה. 

יכול להיות שיש לו הסבר הגיוני לגידול בהון. יכול להיות שהוא העלים הכנסות ממס הכנסה. 

הסבר הגיוני עשוי להיות למשל ירושה מקרוב משפחה עשיר במיוחד שנפטר. 
במקרה כזה העצמאי שלנו התרשל במילוי הצהרת ההון השנייה. הוא היה צריך לדווח על קבלת ירושה ולהציג מסמכים.

הפעם הראשונה שמדווחים הצהרת הון


חשוב מאוד לדווח על כל מה שיש ולא לשכוח שום נכס פיננסי או אחר משמעותי. 
אם תשכחו, ייתכן שתחקרו במס הכנסה ותצטרכו להסביר מדוע ההון שלכם גדל באופן לא מתקבל על הדעת? 

דווחו על כל נכס משמעותי שיש לכם


אל תשכחו חסכונות, מכוניות, אופנועים, חסכונות פנסיוניים כשכיר וחסכונות פנסיונים כעצמאי. אל תשכחו בעלות על דירות ועל אחוזי בעלות מדירות. צריך לדווח גם על פריטים ביתיים בעלי ערך. 

שימו לב!!!!
אם קיבלתם במתנה סכום כסף גדול, לרוב מקרובי משפחה כמו הורים, חשוב להחתים אותם על נייר האומר שהם נתנו לכם סכום כסף זה כמתנה. צרפו לזה גם אתה האסמכתא להעברת הכסף. כשתצהירו הצהרת הון צרפו את הדף החתום והאסמכתא. 

מי צריך לדווח


כל מי שמס הכנסה דורש ממנו דיווח. 
סביר להניח שעצמאים יידרשו להגיש הצהרת הון. 
לעצמאים יותר קל להסתיר הכנסות מאשר לשכירים. 
אנחנו מכירים לא מעט עצמאים שנותנים שתי רמות מחיר: עם חשבונית ובמזומן ללא חשבונית. 

בעל המקצוע שמקבל מכם תשלום במזומן ולא נותן לכם חשבונית או קבלה עלול להיות מעלים מס. כשהוא לא נותן חשבונית, אין בעיה טכנית לא לרשום את ההכנסה בהנהלת החשבונות ולכן היא לא מדווחת ולא משלמים עליה מס הכנסה ומע"מ. 

גם עוסקים פטורים עלולים להידרש לדווח להצהרת הון.
זה כולל גם עוסקים פטורים שמרוויחים מעט מאוד כעצמאים.
בדיוק עליהם כתבתי בתחילת הפוסט כשכתבתי על כאלה שידם אינה משגת לשכור את שירותיו של רואה חשבון או יועץ מס.

יש המתבקשים להגיש הצהרת הון בכל כמה שנים ויש המתבקשים להגיד כל שנה. 
לא בהכרח מי שמרוויח יותר מתבקש להגיש בתדירות גבוהה יותר. 

מעט על הצד הטכני


אפשר להגיש הצהרת הון מקוונת אבל חשוב למלא אותה באופן מדויק ולצרף מסמכים רלוונטיים. אפשר לסרוק ולשלוח ביחד עם הטופס המקוון. 

יום שישי, 9 באוקטובר 2020

הגירושים החדשים

 


לא מפתיע שבשבוע אחד נתקלתי בשתי התייחסויות מפורטות לגירושים. שתיהן מצד עורכות דין. 

ההתייחסויות למשבר הנוכחי הן בעיקר מזווית של הדבקה ומחלה ומזווית כלכלית אבל למשבר הזה יש הרבה השלכות אחרות שנמצאות פחות במוקד העניינים

המצב המתמשך גורם להרבה מתח להרבה אנשים. אחד הביטויים שלו היא עלייה בשיעור הגירושים. גם לפני הקורונה הוא כבר עבר את ה-30%. 


המשותף בין מפגש הזום המעניין עם עו"ד שגית ארגמן-הוט, שארגן איגוד היועצים לכלכלת המשפחה לחברים בו, לבין הכתבה של מירב מורן במוסף "הארץ" של יום שישי בה מרואיינת עו"ד מיכל פיין, הוא ששתיהן מצביעות על שינוי מהותי באופן בו מתבצעים גירושים בישראל.

עו"ד מיכל פיין סייעה לח"כ מירב מיכאלי בהכנת הצעת החוק שלה (ביחד עם ח"כ יריב לוין מהליכוד וח"כ לשעבר שולי מועלם מהבית היהודי). החוק הוחל כהוראת שעה לפני 4 שנים ואושר לאחרונה. החוק מחייב זוגות לקיים פגישות הידברות עם מטפל לפני שפונים להליך של גירושים. 

במקרים רבים חסך החוק תהליך משפטי שבו עורכי הדין של הבעל והאישה מכפישים את בן הזוג שאינם מיצגים כשלא תמיד יש בסיס עובדתי לטענותיהם. העיקר הניצחון במאבק המשפטי והרווח הכספי. 
צריך לזכור שיש גם מי שמפסיד מההליך הזה. אני לא מדבר רק על בני הזוג הנפרדים. אני מדבר בעיקר על הילדים המשותפים שלהם

בכתבה טוענת עו"ד פיין ששיעור הזוגות המתגרשים הפונים לבית משפט לענייני המשפחה או לבית דין רבני ירד לכ-50% מאז שמומש החוק בשטח. 

מה עושים הזוגות שלא פונים לערכאות שיפוטיות?


הם מגיעים להסכמה באמצעים לא משפטיים ובסוף פונים לערכאה משפטית שמאשרת אותן ונותנת להן תוקף פורמלי. 
אין ספק שהדרך הזו זולה יותר מאשר תשלום סכומי כסף גבוהים לעורכי דין.  
כמובן שלא כל זוג מתגרש מסוגל להגיע להבנות כאלה. אלה שלא מגיעים להבנות ממשיכים לפנות לעורכי דין. 

גישור

 
אחת הדרכים החלופיות היא תהליך של גישור. בגישור זה לא הכל או לא כלום: או שניצחת או שהפסדת. 
בתהליך של גישור מנסים, בשלב הראשון, להקשיב לצד השני ולנסות להבין אותו. 
לפעמים ללא גישור שני הצדדים נפגעים רגשית וכל צד מקשיב רק לעצמו. 

אחרי שמקשיבים גם לצד השני ומבינים את עמדתו המגשר או המגשרת  מנסה ביחד עם הצדדים להעלות רעיונות יצירתיים לפיתרון הסכסוך. 

לפעמים אפשר למצוא פיתרונות יצירתיים שיהיו לטובת שני הצדדים. 

דוגמה כזו הביאו בקורס גישור, שלמדתי בו לפני מספר רב של שנים (לא השלמתי הכשרה מעשית נדרשת). 
סכסוך חמור בין עיריית ירושלים לבין בעלי עסקים במרכז העיר בתקופה שבה הוקם קו הרכבת הקלה במרכז העיר הגיע לגישור. 
בעלי העסקים סבלו מפגיעה בעסקיהם בגלל העבודות. בין השאר בגלל חוסר חניה להם וללקוחות. העירייה חשבה שהם מעכבים את התהליך החיוני של הקמת הקו. 
בתהליך הגישור הציע נציג העירייה לתת להם למשך תקופת העבודות חניה בחינם בחניון בניין העירייה. באותה תקופה החניון עוד לא היה מלא, כך שלעירייה לא הייתה עלות ולבעלי העסקים הייתה תועלת מרובה. 

ללא תהליך הגישור, נציג העירייה לא היה מבין בכלל שיש בעיה כזו. כמובן שצעד כזה הביא גם לרצון טוב מהצד השני. 

אזהרה: לא כל תהליך גישור מצליח. כשניגשים לגישור צריך להביא בחשבון שזה גם עלול להיכשל.

על מה המחלוקות בין זוגות מתגרשים?


שני הנושאים המהותיים הם: ילדים וכסף ורכוש. 


מפגש הזום עם עו"ד שגית ארגמן-הוט


עו"ד ארגמן-הוט עובדת כמגשרת בענייני משפחה. בהרצאה שלה נגעה רק בנושא השכיח של גירושים. 

למדתי כמה דברים מהותיים שלא ידעתי קודם או ידעתי באופן מעומעם.

היא אומרת שהחוק שונה לחוק שיוויוני יותר בין נשים לבין גברים. זה כבר לא מצב שכמעט באופן אוטומטי האישה מקבלת מזונות.
כך למשל, אם לשניהם הכנסות דומות מעבודה ייתכן שלא ייפסקו מזונות. הנושא הכלכלי העיקרי שיידון יהיה חלוקת ההוצאות עבור ילדים משותפים. 

היא אומרת גם שמערבים בתהליך הגישור בעלי מקצוע נוספים, למשל: רואה חשבון וכמעט תמיד אקטואר. 

היא הזכירה גם את הצורך להגדיר מראש אלמנטים מסוימים מחלוקת הרכוש, אם חס וחלילה ייפרדו, למשל: ירושות ומתנות שקיבל אחד מבני הזוג לפני הנישואים ובמהלכם.
לפעמים בית משפט לא יחלק את זה על פי מה שאתם חושבים שזה הגיוני. כך למשל עשויה להיות הבחנה בין רכוש שירש אחד מבני הזוג (דירה למשל) לבין פירות הרכוש (תשלומים מהשכרת הדירה ועליית ערך הדירה). 

תפקיד יועצים לכלכלת המשפחה


להפתעתי, אמרה עו"ד ארגמן-הוט שיש לפעמים גם צורך ביועצים בכלכלת המשפחה במהלך תהליך הגישור. 

זה קורה כשלפחות אחד מהצדדים אינו מבין את ההשלכות הכלכליות של החלטות בתהליך הגירושים. 

דוגמאות שנתקלתי בהן בהקשר של גירושים, ללא קשר לדישור, הן למשל: החלטה על מכירת דירה. 
להחלטה כזו עשויה להיות השפעה גדולה על מצבם הכלכלי של בני הזוג בעתיד. 

מכירת דירה משותפת בגירושים?


1. מכירה מידית של הדירה
ברוב המקרים זה תהליך שגוי כלכלית. שני צדדים המסוכסכים ביניהם וזקוקים לכסף מבצעים תהליך מהיר של מכירת הדירה.
הם כנראה ימכרו אותה במחיר נמוך בהרבה ממחיר השוק של הדירה.

2. אחד הצדדים נשאר בדירה ומוכר אותה
הכסף מהמכירה מתחלק בין שני בני הזוג. בן/בת הזוג שנשאר/ת בדירה משלם מעין שכירות על מחציתה לבן/בת הזוג שעזב/ה. 

היתרון: אפשר לנהל תהליך רגיל של מכירת דירה ולהשיג מחיר שוק של הדירה.

3. אחד הצדדים רוכש את מחצית הדירה מהצד השני.
זה עשוי לגרום לכך שרכוש משותף אחר עובר לבן הזוג השני. לפעמים זה גם כרוך בלקיחת הלוואה או בויתור על תשלום מזונות.

במצבים מסוימים עדיף לבת הזוג או לבן הזוג, הממשיך לגדל את הילדים, להשאיר אותם בסביבה המוכרת להם. לפעמים זה עשוי להיות נכון גם מבחינה כלכלית.

כשרק אחד מבני הזוג מנהל את העניינים הכספיים המשותפים

במצב הזה בן הזוג השני, כמעט תמיד זו בת הזוג, זקוק לצידו למישהו שמבין בנושאים כלכליים.
יועץ לכלכלת המשפחה הוא אכן אדם כזה.

מדוע נזקק בן הזוג הפסיבי כלכלית למומחה מהחוץ? 

1. אין לה (בפסקה זו אשתמש בלשון נקבה על אף שיש גם מעט יחסית מקרים שזה נכון לבן הזוג) ניסיון וידע בהתנהלות כלכלית.
במסגרת חלוקת התפקידים במשפחה זה הוגדר כתפקידו של הבעל ולכן הוא זה שצבר ניסיון וידע בהתנהלות הכלכלית של המשפחה.

2. אין לה היכרות עם מכלול הנכסים הפיננסיים של המשפחה.
יהיו מקרים בהם הבעל מסתיר ממנה חלק מהנכסים הפיננסיים המשותפים.

3. אין לה ביטחון
כל כך הרבה לקוחות שלי, בעיקר נשים, סבלו מחוסר ביטחון בנושאים כלכליים. אני לא מדבר דווקא על הקשר של גירושים.
אני מדבר למשל על הקשר של רווקה הנותנת ליועצי השקעות ולפקידים של הבנק לקבל עבורה את ההחלטות הפיננסיות.

ראיתי כבר לא אחת את ההבדל בתוצאות בין המצב שבו לקוחה, חסרת ביטחון בעניינים כספיים, שלי ושל הבנק מגיעה בגפה לבנק או שאני (או כל יועץ אחר לכלכלת המשפחה) מתלווה אליה לבנק.  

4. אלימות כלכלית 
ברוב המקרים יש גם רקע כלכלי לגירושים. במקרים קיצוניים יש נשים הסובלות מאלימות כלכלית מהבעל. היכולת שלה להתמודד איתו לבד דומה ליכולת של אישה מוכית פיזית.
לשם המחשה, אזכיר מקרה בו נתקלתי בו לאישה העובדת במקצוע חופשי, והייתה המפרנסת העיקרית של משפחתה, לא הייתה זכות חתימה בחשבון אליו נכנסה המשכורת שלה. 
עד לגירושים, היא הייתה צריכה לבקש כסף מבעלה כשהייתה צריכה. הוא כמובן גם חקר אותה עבור מה היא צריכה כסף. 

 


יום שישי, 25 בספטמבר 2020

הפער בין שוק ההון לכלכלה



זוהי הכותרת המוצלחת של Webinar באמצעות זום ששמעתי לפני כמה ימים. אני רוצה להודות לחברת נטו, שהזמינה אותי להשתתף ב-Webinar  ולאמיר ארגמן, אסטרטג ההשקעות של כלל, על הרצאתו המרתקת. 

לפני שאתאר חלק מהדברים ואתייחס אליהם חשוב מאוד להזהיר מראש.

איני מציע לאף אחד כיצד להשקיע כסף. יש לזה שתי סיבות טובות במיוחד:
1. איני מוסמך לייעץ בשוק ההון.
2. גם לו הייתי מוסמך הייתי מציע באופן נחרץ לא להשקיע על סמך פוסט שכתבתי. דעתי היא שאי אפשר להשקיע רק על סמך מאמר או פוסט. כל החלטה היא ספציפית לאדם או למשפחה ומחייבת היכרות עמוקה של מצבו/מצבה הכלכלי. 

בהמשך אתאר חלק ממה שנאמר ואוסיף בצבע אדום דברים משלי.

הפער בין הכלכלה לבין שוק ההון


ברור לגמרי שכלכלת העולם היא במצב רע. אם תפתחו דפים של אתרים כלכליים באינטרנט או עיתונים כלכליים, תוכלו לקרוא על כלכלות מתכווצות של מדינות, על אבטלה, על סגירת עסקים ועל אינדיקטורים כלכליים שליליים וכיו"ב. 

זה לגמרי לא מפתיע משום שהעולם נמצא במשבר כלכלי חמור שגורם מרכזי לו הוא מגפת הקורונה.

מצד שני מחירי ניירות הערך בבורסאות גבוהים. כך למשל, מדד ה-S and P 500 בבורסה בניו יורק, היה בזמן ששמעתי את ההרצאה (14.9.2020) קרוב לשיא של כל הזמנים.  

לכאורה, שערי ניירות הערך, כולל שערי המניות אמורים לשקף את המצב הכלכלי, המציאות היא שיש פער גדול ביניהם בתקופה זו.

לעניות דעתי, וגם לדעת אנשים שמבינים הרבה יותר ממני בנושאים האלה, פער כזה קיים כבר במשך מספר שנים עוד לפני החיים בצל הקורונה. נכון, הקורונה העצימה את הפער באופן משמעותי. 

הפער נובע מזה ששערי שוק המניות בתקופה זו תלויים לא רק במצב כלכלי אלא גם בשני גורמים נוספים: המדיניות של ממשלות ובנקים מרכזיים ומגפת הקורונה. בהחלט יש קשר בין שני הגורמים הנ"ל.

ציר המדיניות


הבנקים המרכזיים פועלים באגרסיביות באמצעות הרחבות כמותיות והזרמות כספים אחרות. המדיניות שלהם גורמת לשמירת יציבות ולריביות נמוכות. כתוצאה מכך החלופות של פיקדונות שקליים ושל אגרות חוב, שאינו אגרות חוב ברמת סיכון גבוהה, מניבות תשואות נמוכות.
הכסף הפנוי של המשקיעים מגיע לשוק המניות. 
הבעיה היא שהגירעונות של המדינות גדלים בשיעור חסר תקדים. 
יום אחד זה עלול להביא לקריסה או לירידות גדולות ומהירות של מניות. 

זאת היא שאלת הטריליון דולר: האם זה יקרה ואם כן מתי זה יקרה?
לאף אחד אין תשובה לשאלה הזו. אמיר ארגמן חושב שאם תהיה עליה באינפלציה זה עלול לגרום לאיבוד היכולת של הבנקים המרכזיים להמשיך במדיניות ההרחבה הכמותית ולהביא להתאמה בין מצב המשק לשוק המניות.

במאמר במנועי הכסף של העיתון כלכליסט שכותרתו: השאלה היחידה שיו"ר הפד האמריקאי לא רצה לענות עליה, מסביר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של "פסגות", בשיחה עם העיתונאי, שי סלינס, את הסיכון שבמדיניות ההרחבה הכמותית. יו"ר הפד האדיב, ענה לכל השאלות למעט אחת: האם הזרמת הכסף של הבנק המרכזי שווקים יוצרת בועה אשר תתפוצץ ותפיל את הכלכלה?

משבר הקורונה


משבר הקורונה העמיק עוד יותר את הבעיות. הוא יצר הכרח בהזרמת כספים של המדינות לטובת אזרחים ועסקים שנפגעו קשה מהמשבר הכלכלי שבא ביחד עם מגפת הקורונה, למשל דמי אבטלה בחל"ת או דמי אבטלה למפוטרים.
ההבדל בין מדינות שונות אינו בשאלה האם לסייע לעסקים ולאזרחים? אלא בשאלה כיצד לעשות זאת?

קצת לפני הקורונה ציטטתי מומחים שחשבו, שבגלל העלייה הגדולה בגרעון של מדינת ישראל, לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים. דיברו על 1% של העלאה בסוגי מיסים שונים, כגון: מס הכנסה ומע"מ. היום כולם מבינים שכל עוד הקורונה איתנו זה לא ממש ריאלי. אי אפשר להעלות מיסים לכאלה שבקושי שורדים, אם הם  בכלל שורדים. 

האם שווקי המניות אחידים?

 

אמיר ארגמן אומר שיש שווקי מניות שעלו ויש כאלה שירדו. 
עלו בשיעור גבוה ה-NASDAQ, מניות הבורסה בשנחאי ומדד ה-S and P 500. מדד 35 המניות הגדולות בבורסה בישראל דווקא ירד. 
ההבדלים נובעים, בין השאר, מתמהיל המניות בכל מדד כזה: ככל שיש יותר מניות בסקטורים הנהנים מהמצב וצומחים, המדד עולה יותר. ככל שיש פחות משקל למניות כאלה המדד יטה דווקא לרדת. 

הירידה במדד הישראלי נובעת, בין השאר, מריבוי מניות מהעולם הישן, תמרוץ נמוך של הממשלה לעסקים ומרמת תחלואה גבוהה בקורונה.

תחומים צומחים בזמן הקורונה שיש בהם צפי להמשך צמיחה בעתיד

בעיקר תחומי טכנולוגיה כגון: טכנולוגיית טלפונים חכמים, מחשבים, תקשורת מהירה, דור 5 של סלולר, CYBER, לימוד מרחוק ועוד.
גם תחומי הבריאות ומציאות רבודה הם בצד הצומח.

תחומים שנפגעו


תיירות, תחבורה, נדל"ן מסחרי, תרבות וכיו"ב.

השורה התחתונה היא שתחומי החברות בהן משקיעים עשויים או עלולים להשפיע על רווחים וגם על שיעור הנפילה, אם וכאשר תהיה התאמה טובה יותר בין מצב הכלכלה לבין מצב שווקי המניות.

אז מה עושים?


לדעת אמיר ארגמן, אין ברירה אלא להשקיע גם בשוק המניות.
לדעתו, לא ניתן לתזמן את השוק, כלומר: לצפות מתי תהיה התאמה של מחירי המניות למצב הכלכלי.
אם העליות יימשכו כפי שהן נמשכות כבר זמן רב, חרף מצב כלכלי לא ממש טוב, אז מי שילך לאפיקים ללא סיכון אבל עם רווח מזערי או ללא רווח בכלל עלול להפסיד. 

כמובן, שצריך לעשות את זה בזהירת ובמקצועיות. כפי שראינו יש משמעות לתמהיל המניות שמשקיעים בהן. יש משמעות גם למעקב אחרי מה שקורה.

אז מה אני אומר לאנשים שפונים אלי?


אנשים שאני מלווה אותם כלכלית, ולפעמים גם אחרים,  שואלים אותי שאלות כמו: האם למכור את המניות משום שתהיה כנראה מפולת בשעריהן? או האם זה נכון לקנות עכשיו מניות?

ראשית אני אומר להם שאיני מוסמך לייעץ להם ולכן איני מייעץ להם מה לעשות. גם מי שמייעץ צריך לעשות את זה באופן ספציפי לכל אדם או לכל משפחה.

הרוצים למכור


אני שואל אותם: מדוע אתם רוצים למכור דווקא עכשיו? 
כמובן שזה קרה יותר כשהיו ירידות גדולות בשערי המניות. 
במקרים רבים הם אומרים לי שחברים או בני משפחה ייעצו להם למכור משום שיש ירידות והמצב הכלכלי קשה.

אני מסביר להם שללא קשר לשאלה האם עליהם למכור או לא? פאניקה היא בדרך כלל היא מניע לא מוצלח לקביעת עיתוי מכירה. 

אני מפנה אותם למאמרים של אנשים שיש להם הסמכה ומומחיות בתחום על מנת שיקראו. 

כך למשל, הפניתי אותם לראיון עיתונאי עם עובד בכיר ברשות לניירות ערך שאומר שהציבור מכר בירידות חדות וטעה. לעומת זאת "המוסדיים" (חברות ביטוח למשל) דווקא קנו והרוויחו. 

בין השאר הפניתי אותם גם למאמר של הכלכלן הראשי של מיטב דש, שהראה נתונים ביחס לזמן החזרה לרווחיות של מדד מוביל בבורסה האמריקאית אחרי משברים קשים. המשבר היחיד שבו זה לא קרה היה המשבר הכלכלי בארה"ב בשנת 1929. 
השאלה שהוא שואל היא: האם אתם מעריכים שהמשבר הנוכחי דומה למשבר של 1929 או למשל למשבר הסאבפריים בשנת 2008?

אני לא שוכח לשאול אותם שאלה חשובה אחת: מתי אתם מעריכים שתרצו להשתמש בכסף?

יש הבדל מהותי בין מי שעונה לי שהוא מתכנן להחזיק את הכסף במשך עשר שנים או יותר לבין מי שמתכוון להשתמש בו בעוד שלושה חודשים או חצי שנה. 

במקרה השני כל המודלים הם חסרי משמעות: רמת הסיכון בהמשך החזקת הכסף במצב הלא יציב הנוכחי היא גבוהה.

יום שבת, 19 בספטמבר 2020

שנה טובה? הלוואי



כשאני מסתכל קדימה לשנה העברית, הבאה עלינו בימים הקרובים, אני נזכר ביום ההולדת של הבן הבכור שלי כשהיה בכיתה א'. 

במהלך יום ההולדת, שחגגנו לו בכיתתו בבית הספר, שאלה המורה האם מישהו מהילדים רוצה לברך אותו ליום הולדתו? 

כמובן שלא מעט ילדות וילדים רצו לברך. החלק הקשה היה הברכה השכיחה שבחרו לברך אותו: "שלא תהיה בפיגועים". 

זו הייתה תקופה שבה מחבלים פוצצו אוטובוסים בירושלים בשכיחות גבוהה.


שנת תשפ"א: תהיו ב"פיגוע" גדול


לצערי הרב, איני יכול לאחל לשנה הבאה את האיחול   "שלא תהיה בפיגועים".

כל מה שנשאר לי לאחל לכם שיתמזל מזלכם ולא תיפגעו כלל מהפיגוע או יותר ריאלי שהפגיעה בכם תהיה מינימלית.

המונח "פיגוע", בהקשר הנוכחי, אינו מתייחס דווקא לפיגוע טרורוסטי.

הוא מתייחס למשבר קשה, שהוא מעין מגה-פיגוע, במגוון רחב של הקשרים התלויים זה בזה. חלקם גם לא בהכרח תלויים במשבר הקורונה ובמשבר הכלכלי

לצערי הרב, חלק מהמפגעים הם ראשי מדינות, ששמים את האינטרס האישי שלהם לפני האינטרס של אזרחי המדינות שהם מנהיגים.

אתייחס בקצרה לכמה היבטים לא כלכליים וארחיב בתחום של תחזית כלכלית לשנה הקרובה.


מגפת הקורונה


הנחת עבודה סבירה היא כי נחיה בצל הקורונה גם במשך כל שנת תשפ"א. 

מומחים מעריכים שיהיה חיסון זמין בהיקף גדול רק בסדר גודל של שנה וחצי מהיום. עד אז צריך להתייחס ברצינות גדולה לאיום הזה

בינתיים אנחנו לומדים שאנחנו לא ממש מבינים את המחלה הזו. "אנחנו" זה לא רק הדיוטות כמוני. זה גם מומחים וחוקרים בתחום של פנדמיה ורופאים עם התמחויות אחרות. 


מתחילים לגלות שמי, שלכאורה, הבריא מהמחלה או שלא פיתח תסמינים עלול לסבול מנזקים מתמשכים למערכות בגוף כמו ריאות, לב ומוח. 

האם הנזק הוא לחצי שנה? האם הנזק הוא לשנה או אולי לכל החיים? אף אחד לא באמת יודע.

אף אחד אינו יודע האם יהיה גל שלישי, כמו שהיה בשפעת הספרדית. אולי גם גל רביעי או חמישי? 


הרמה האישית


ברמה האישית אנשים נפגעים ממגפת הקורונה. ברור,  שלפחות בחלק מהמקרים, יש לזה קשר גם עם הפגיעה הכלכלית ועם משבר הקורונה.


אנשים עריריים שהולכים לעולמם

באופן מקרי נתקלתי בידיעה במקומון "כל העיר ירושלים". הידיעה היא על קשיש ערירי תושב שכונת בקעה שנפטר בלי שאף אחד ידע. כשהגיעו לדירה כמה שבועות אחרי מותו הגופה כבר הייתה במצב נורא. 

בכתבה נכתב שזהו המקרה ה-120 מסוג זה בארץ מתחילת הקורונה.
גם אם יתברר שהנתון הזה לא מדויק זה עדיין נתון מזעזע.


גירושים ואלימות במשפחה

במדינות רבות יש עליה בשיעור הגירושים ובשיעור האלימות במשפחה. 


עלייה צפויה בשיעור ההתאבדויות

המחקר, שראיתי התייחסות אליו, נוגע לארצות הברית. אני מניח שיש מדינות נוספות, כולל ישראל, שזה עלול לקרות גם בהן.


קשיים של קשישים וילדים קטנים בגלל ריחוק חברתי

הצורך בחברה של בני גילם חשוב להתפתחותם של ילדים בגיל הרך. קרוב לוודאי שהכורח להימנע מחברה כזו גורם להם נזקים.

קשישים בעיקר בדיור מוגן, אבל לא רק שם, אינם יכולים להיות בקשר מלא או קשר קרוב עם בני משפחתם. יש לזה השפעות שליליות על מצב רוחם ומצבם הפיזי והנפשי.


תחזית כלכלית לשנת תשפ"א בעולם


מטיבן של תחזיות שלא תמיד הן מתממשות לכן צריך להתייחס בזהירות גם לתחזית שלי. בפסקאות הבאות אתייחס לכמה גורמים שכנראה יגרמו לכך שזו תהיה שנה כלכלית גרועה ברמה העולמית.


מגפת הקורונה

המגפה גרמה למוות ומחלות של אנשים רבים בעולם. למוות ולמחלה יש גם משמעויות כלכליות, למשל: הוצאות רבות יותר על טיפול רפואי, מגבלות המשתקות או לפחות מצמצמות תחומי עיסוק רבים. 

התוצאה היא התכווצות משמעותית של כלכלות מרבית המדינות בעולם. התאוששות? קרוב לוודאי שלא במהלך השנה העברית הבאה.


גלובליזציה

צריך לזכור שיש גלובליזציה. כלכלת מדינה אחת משפיעה על כלכלות מדינות אחרות. 

באותו הקשר, נדמה לי שחלק מאיתנו לא ממש קוראים את התמונה הגלובלית של הקורונה. 

הם יודעים, בקירוב גס, מה קורה במדינות מפותחות הנוהגות לדווח נתונים אמיתיים ככל האפשר. 

הם אינם יודעים כלל מה קורה במדינות הנוהגות לדווח מה שנוח לשלטונות, לאו דווקא עם שאיפה להיצמד לנתונים אמיתיים ככל שניתן.

בוודאי שהם אינם יודעים מה קורה במדינות עולם שלישי. שם זו לא שאלה האם רוצים לדווח דיווחי אמת? זו שאלה האם מסוגלים לדווח דיווחי אמת? התשובה בחלק גדול מהמדינות האלה היא שלילית. אין להם יכולת לדעת את מספר החולים ואת מספר המתים. בוודאי שאין להם יכולת לדעת סדר גודל של מספר הנדבקים. 

הסיבה שאני קושר את הדיווח והגלובליזציה היא שבמדינות עולם שלישי שבהן יש צפיפות אוכלוסייה גבוהה ואין יכולות רפואיות טובות, המגפה צפויה להתגבר.

התלות בין הכלכלות שלהן לכלכלות מדינות אחרות עלולה להשפיע לרעה גם על מדינות אחרות. 


התכווצות היא לא ערטילאית

"התכווצות" הכלכלה היא לא מילה ערטילאית. יש לה משמעויות מעשיות על כלכלת המשפחה של משפחות רבות. 

"התכווצות" פירושה עבורם ירידה בהכנסות.
"התכווצות" פירושה עשוי להיות עבורם אובדן מקומות עבודה. 
"התכווצות" פירושה פחות שירותים לאזרחים, שלא מכיסם הפרטי.
"התכווצות" פירושה יותר מיסים. 
"התכווצות" עלולה להיות דחיית תחילת לימודים אקדמיים או הפסקת לימודים אקדמיים.

זה לא רק כלכלת המשפחה: עבור עסקים רבים פירושה סגירה או ירידה דרמטית בהכנסות ופיטורי עובדים. 


עבור מדינות "התכווצות" היא ירידה בהכנסות ממיסוי.
עבור מדינות "התכווצות" היא ההכרח להוציא כספים לטובת אזרחים שנפגעו מהמשבר.
עבור מדינות "התכווצות" היא ההכרח להוציא כספים לטובת עסקים שנפגעו מהמשבר.
זה לא חוסך את הצורך להוציא יותר על שירותים רפואיים.
המשמעות של הצירוף הזה במקרים רבים היא הגדלת גרעון תקציבי. 


תחזית כלכלית לשנת תשפ"א בישראל


התחזית העולמית כמובן רלוונטית גם למדינת ישראל. גם הכלכלה בישראל "מתכווצת" ו"תתכווץ". גם בישראל יש ויהיו השלכות אישיות כלכליות ואחרות כפי שתואר לעיל. 

בפסקה זו אתייחס לכמה דברים בהם שונה מדינת ישראל מהרבה מדינות החברות ב-OECD. 

השורה התחתונה שלי היא שההסתברות שיטפלו כראוי במשבר במדינת ישראל היא נמוכה.


אין הנהגה המסוגלת לטפל באופן עקבי בבעיות


בפוסט ניהול משברים: מנהיגות ומחויבות התייחסתי בהרחבה למחקר שנערך על ידי ה-OECD לפני מספר שנים. 

הטענה המרכזית הייתה שלממשלות קשה יותר לנהל את המשברים החדשים, החוצים גבולות ומשלבים בין אירועי משבר שונים.

אזרחים מצפים ממנהיגים המטפלים במשבר לשלושה דברים: שקיפות, אחריות וסטנדרט אתי גבוה.

אף אחת משלוש הציפיות הללו לא התרחשה במדינת ישראל במשבר הקורונה.

הניסוח שלי הוא ניסוח עדין, למעשה התרחשו בדיוק ההיפך משלוש הציפיות הללו. 

הממשלה הנוכחית ניהלה את משבר הקורונה ואת המשבר הכלכלי שנוצר באופן גרוע במיוחד.

זו לא שאלה של ימין או שמאל. אני מניח שיש אנשים משני צדדי המפה הפוליטית שהיו מסוגלים לטפל במשבר הנוכחי הרבה יותר טוב מההנהגה הנוכחית. 


מי שקורא את הפוסטים שכתבתי בבלוג זה יכול לראות התייחסות למספר רב של אספקטים של ניהול כושל במיוחד, למשל: חוליה חלשה במאבק בקורונה במדינת ישראל, קורונה: חל"ת או בבל"ת?, המשבר הכלכלי: תשובה לא לבד- איך צריך להתמודד?, קורונה: אין ערבות מדינה ממשית להלוואות,


מי שקרא את הכתבה שלי ב-JOKOPOST, שפורסמה ב-26 באפריל שכותרתה: יום כיפורים רפואי? - נקודות דמיון בין מלחמת יום כיפור ומלחמת הקורונה, נחשף למחדלים מתמשכים של הזנחת מערכת הרפואה הציבורית לאורך שנים לפני משבר הקורונה. התקציבים הנמוכים למערכת הבריאות בוודאי לא שיפרו את היכולת להתמודד עם משבר רפואי חמור.  

 

מאפייני ההתמודדות עם משבר הקורונה בישראל


1. אין עקביות 

חוסר קונסיסטנטיות ושינוי עמדות בתדירות גבוהה. עקביות היא הכרח בפתרון בעיות, קל וחומר בהתמודדות עם משברים חמורים.


2. חוסר הסברה

כמעט לכל אורך המשבר לא היה מי שיסביר לציבור ולשוטרים במשטרת ישראל: מה קורה ומדוע ננקטים צעדים מסוימים? 

היה צורך באדם אמין בעל יכולות בתחום ההסברה,  שיופיע באופן עקבי בכלי התקשורת. לא פוליטיקאים שאין אמון רב בדבריהם. 

שוטרים שתפקידם לאכוף את תקנות הקורונה צריכים להבין מדוע נקבעו התקנות?

לו זה היה קורה, באופן ישיר או באמצעות מסביר ראוי, לא היינו רואים בכלי התקשורת ניידות משטרה רודפות אחרי רוכב אופניים בודד בפארק או גולש בים ללא אנשים אחרים סביבו.

יכול להיות שלו זה היה קורה, אני הייתי פוגש בסופרמרקט, שוטר ללא מדים, שהיה מטיל קנס גבוה על הבעלים על כך שהעובדים לא חבשו מסיכות ולא עשו מאמץ מינימלי לשמירה על ריחוק מקונים. 


השילוב של חוסר עקביות וחוסר הסברה יצר חוסר אמון עמוק של הציבור

את  התוצאות רואים בימים אלה (אמצע חודש ספטמבר): מדברים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות על סירוב לציית לדרישות הסגר החדש. על פי כלי התקשורת, נערכים להתמודדות עם מרי אזרחי כנגד התקנות החדשות.


3. אין העברת סמכויות לצוותים מקצועיים 

צריך היה להקים צוות מקצועי שתפקידו לטפל במשבר כולו: גם קורונה וגם כלכלה ולהעביר אליו את הסמכויות. ולתת לו את מלוא הסמכויות לטפל במשבר. 

נעשה מעט מדי ומאוחר מדי. לקח זמן רב מדי עד שמונה פרופ' גמזו לתפקיד "הממונה על הקורונה" ובנה סביבו צוות מקצועי. 

"הממונה על הקורונה" אינו מקבל את מלוא הסמכויות מהדרג המדיני.

הסיבה שמספר מועמדים ראויים, שהוצעו לפני פרופ' גמזו, סרבו לקחת על עצמם את התפקיד הייתה הסירוב לתת להם מספיק סמכויות.


4. אין ניצול יתרונות יחסיים

במשבר חמור שמים את הכבוד בצד ונותנים למי שיש לו יתרון יחסי לטפל בנושא. 

בישראל זה לא קרה: לגורמים כמו צה"ל בכלל, ופיקוד העורף בפרט, לא ניתן לממש יכולות שנבנו במיוחד למשברים מסוג דומה. 

בנוסף לאי ניצול היתרונות היחסיים של צה"ל, לא נוצלו היתרונות היחסיים של גורמים אחרים: הרשויות המקומיות, קופות החולים, מנהל הרכש של משרד הביטחון, חוקרים ומומחים באקדמיה ובבתי החולים ועוד.

האם זה היה קורה לו גורם מקצועי היה מתכלל את המשבר כולו ומקבל את מלוא הסמכויות? אני מניח שלא. 


5. שיקולים פוליטיים

שיקולים פוליטיים קיימים תמיד. המשקל שלהם בהשוואה לשיקולים הענייניים הוא בלתי נסבל

ראש ממשלה שנגדו הוגשו כתבי אישום מתקשה לבנות "חומה סינית" בין ההתייחסות שלו לבעיה האישית שלו לבין טובת אזרחי המדינה. 

ראש ממשלה במצב כזה לחיץ יותר. 

חלק מההחלטות בנושא המשבר החמור מוטות פוליטית. חלק משינוי ההחלטות בתדירות גבוהה נובע מלחצים פוליטיים. עוד סיבה לחוסר אמון של הציבור בהנהגה. 


6. הנהגת המגזר החרדי

לא במקרה כתבתי כאן: "הנהגת המגזר החרדי" ולא "המגזר החרדי". 

דפוסי ההתנהלות של המגזר החרדי בהם יש העדפה בולטת של מה שהוגדר על ידי המנהיגים כחשוב לציבור החרדי, על פני האינטרס של כלל הציבור, מקשים על ההתמודדות עם המשבר הבריאותי והמשבר הכלכלי. 


מקורם של הדפוסים האלה הוא בציות לסמכות. חלק מבעלי הסמכות בקהילות שלהם מכתיבים להם את דפוסי ההתנהגות.  

בהיבט של תחלואת הקורונה, זה מקשה על ההתמודדות עם המגפה. 

זה כמובן לא אומר, שלא צריך להתחשב בכלל בצרכים הדתיים שלהם. צריך למצוא את הדרך הנכונה לפיתרון ששם את "פיקוח הנפש" לפני הצרכים הללו, אבל דפוסי ההתמודדות צריכים להיות מותאמים לקהילות שלהם. 


בהיבט הכלכלי אין מנוס מקיצוץ בסכומי הכסף המיועדים לתלמידי ישיבות צעירים. לא קיצוץ דרסטי מהיום להיום. כן קיצוץ היום והקטנה הדרגתית של מספר הלומדים על חשבון תקציב המדינה. 
פרופ' דן בן-דוד כבר כתב על זה לפני משבר הקורונה. הוא לא היחיד. קראו למשל את הפוסט, שכתבתי על הרצאה של פרופ' יוג'ין קנדל על הצורך בהגדלת מספר החרדים העובדים בהיי-טק.  

השילוב של העדפת הצרכים, לכאורה, הסקטוריאליים על פני טובת כלל הציבור ביחד עם הכוח הפוליטי של העסקנים החרדים וביחד עם היכולת ללחוץ על ראש הממשלה מביאים להחלטות חסרות היגיון. 

שתי דוגמאות קטנות: הנסיעה של חסידי ברסלב לאומן בניגוד לדעתו של הממונה על הקורונה והפיכת תוקע בשופר לעובד חיוני הרשאי, ביחד עם משפחתו, לנוע באופן חופשי במהלך הסגר

מדוע כתבתי "צרכים, לכאורה"? צורך האמיתי של הציבור החרדי הוא יכולת לעבוד, כפי שעושים יהודים חרדים בכל מקום אחר בעולם. 
אי אפשר יהיה לכלכל לאורך זמן מהמיסים שמשלמים אנשים עובדים במדינה מספר הולך וגדל של צעירים בריאים שמעדיפים לא לעבוד. 

האם מאפייני ההתמודדות צפויים להשתנות במהלך השנה?


זאת שאלת מיליארדי השקלים. ללא שינוי מהותי זו תהיה שנה כלכלית גרועה בישראל אפילו בהשוואה לשנה הכלכלית הגרועה הצפויה במדינות מפותחות.
 
אם יתרחש שינוי מהותי, ככל שיקדם כך יגדל הסיכוי לשנה כלכלית פחות גרועה.

ההסתברות לשינוי מהותי בתחילת השנה נראית נמוכה מאוד. 
המשמעות היא שעלינו להיערך לשנה כלכלית גרועה במיוחד.   

משבר טומן בחובו גם סיכוי לשינויים מהותיים לטובה. 
יש שינויים מהותיים בתקופת המשבר שהם בלתי הפיכים. יש גם פוטנציאל לנצל את המשבר לשינויים מהותיים נוספים.
קראו למשל: עקרונות ניהול משברים: לחשוב מחוץ לקופסה. בפוסט זה אני מצטט כמה רעיונות של מומחה לחינוך לשינויים במערכת החינוך בישראל. 

הסיכוי לשינויים כאלה נמוכה כל עוד ההתייחסות מוטית על ידי שיקולים לא ענייניים.
ההשפעה אינה רק בטווח הזמן הקצר של השנה הקרובה היא עלולה להשפיע לטווח זמן ארוך.


לא להתייאש


נכון, יש דברים רבים שאינם תלויים בנו, אבל יש גם דברים רבים שתלויים בנו. 
במצב קודר כמו עידן הקורונה וביחד עם תחזית פסימית לעתיד בשנה הקרובה צריך להתנהל כלכלית טוב יותר מאשר במצב רגיל

מעבר לצדדים הטכניים של התנהלות, שאין להמעיט בחשיבותם, חשוב לחשוב גם מחוץ לקופסה. חשוב לחשוב ולפעול גם באופן לא שיגרתי לשמירה על מצב כלכלי נאות ואפילו על שיפורים במצב. 

מי שהניסיון שלי במשבר כלכלי אישי שחוויתי, יכול להועיל לו, מוזמן לקרוא סדרת פוסטים שכתבתי על ההתמודדות שלי עם המשבר במטרה לעזור לאחרים.

שתהיה לנו שנה טובה יותר מקודמתה.





הפרשות לפנסיה: המעגל הרע

רבקה (שם בדוי לחלוטין) גדלה כחרדית השייכת לאחת החסידויות הקטנות. מאמינה גדולה לא הייתה, אבל קהילות חרדיות הן יותר מסגרת חברתית של קהילה מאשר...