יום שני, 25 ביולי 2011

אפקט ההוצאה האבודה או אפקט קונקורד

בפוסט קודם המלצתי על ספרו של פרופ' יוסי יסעור: גם לכם לא היו מים חמים. העוסק בכשלים בקבלת החלטות. 
ניסיתי להתייחס מעט לכשלים בקבלת החלטות בהקשר של ניהול כלכלת המשפחה.

הפעם אתמקד באפקט ההוצאה האבודה המתואר ומודגם באותו ספר ונוגע למכלול רחב של היבטים ברמה האישית, ברמת כלכלת המשפחה, ברמה העסקית, וברמה לאומית. 


אפקט ההוצאה האבודה מתייחס למצב בו גורם כלשהו (אדם, משפחה, ארגון, מדינה) השקיע משאבים רבים במשימה או בפרויקט. 
בניתוח רציונלי ההחלטה הפחות גרועה עשויה להיות הפסקת הפרויקט ואובדן ההשקעה אבל...
מתקבלת החלטה להמשיך בפרויקט על מנת שההשקעה לא תהיה לשווא.


בספר של יוסי יסעור מובאת דוגמה של החלטת הממשל האמריקאי בשנת 1969 שלא להפסיק את מלחמת וייטנאם. 
בניסוחו של שר החוץ הנרי קיסינג'ר: "הנשיא (ריצ'רד ניקסון) אינו יכול לבגוד ב 30,000 החיילים האמריקאים שנהרגו בוייטנאם. צריך להישאר שם עד הניצחון הגדול".


התוצאה: עוד כ 52,000 חיילים אמריקאים הרוגים עד הוצאת הכוחות מוייטנאם (וגם מיליוני הרוגים וייטנאמיים, מאות אלפי פצועים אמריקאים והוצאות כספיות ענקיות).


אפקט זה נקרא גם אפקט הקונקורד, על שם המטוס הידוע שבפרויקט של ייצורו היו כשלים דומים.


ברמת פרויקט או Endeavor בארגון  
ההיכרות שלי עם פרויקטים היא בעיקר מתחום טכנולוגית המידע תחום בו עסקתי במשך שנים ארוכות כיועץ כמנהל וכמומחה טכני.
לא במקרה הוספתי את המונח האנגלי Endeavor.
מונח זה מתייחס לפרויקטים גדולים במיוחד שיש להם משמעות אסטרטגית לארגון. 


Endeavor עשוי להיות מורכב ממספר פרויקטים שיש ביניהם זיקה חזקה או קשר מהותי ומיועדים לתת מענה לצורך אסטרטגי אחד.
ניהול Endeavor שונה ומורכב מניהול פרויקט רגיל.


אם נחזור לאפקט ההוצאה האבודה, Endeavors או פרויקטים גדולים מועדים במיוחד לחוות אפקט זה הסיבות  לכך הן:


1. הם מוגדרים מראש כחשובים או אסטרטגיים לארגון וכעתירי עלויות
לפיכך קיים קושי בוויתור על התוצרים שלהם ועל ההוצאות שכבר   
הוצאו עד לשלב בו מתברר כי הם מועדים לכישלון. 


2.  רמת הסיכון בהם גבוהה יותר מאשר בפרויקטים אחרים
 רמת הסיכון הגבוהה נובעת מהמורכבות הגבוהה , מההיקף הגדול, ממשך הזמן הארוך בהקמתם (לפחות מספר שנים) ומהצורך לנהל אותם באופן שונה מאשר פרויקטים רגילים. 


3. את הפרויקט או ה Endeavor יזמו או קידמו בעלי תפקידים בכירים בארגון
הפסקת הפרויקט פירושה כישלון של האנשים שתמכו בפרויקט או ניהלו את הפרויקט. לכישלון כזה עלולה להיות השפעה מזיקה על המשך הקריירה שלהם בארגון, לפיכך אותם גורמים דומיננטיים בארגון ינסו למצוא חלופות אחרות במקום הפסקת הפרויקט. חלופות כאלו העשויות להיות האטת קצב הפיתוח, צמצום הדרגתי של ההיקף ורק לאחר מספר שנים כאלה סגירת הפרויקט. 


כיועץ שלפעמים המליץ על הפסקת פרויקטים כאלה, התייחסתי גם להיבט של הצגת סגירת הפרויקט באופן שלא יווצר הרושם, שמי שהובילו  את הפרויקט אחראים לכישלון. היועץ נדרש למצוא סיבות יצירתיות לסגירת הפרויקט על מנת למזער את הנזקים וללכת קדימה בכיוון בר-מימוש בארגון. אם יציג את הפרויקט ככישלון, התנגדות תקיפה של גורמים בעלי השפעה בארגון מובטחת ומי שיינזק מכך זה הארגון.

ברמה האישית
תחשבו על אפקט ההוצאה האבודה בהקשר של השקעה בלימודים לרכישת מקצוע.
במהלך לימודיו של אדם מתברר לו שאינו רוצה לעסוק במקצוע אותו למד או אינו מתאים לעסוק במקצוע זה או ברור לו שלא יוכל למצוא עבודה באותו מקצוע או גורמים אחרים שהשורה התחתונה שלהם היא:
הוא לא יעסוק במקצוע
אותו אדם ניצב בפני שאלה של הוצאה אבודה:
האם עליו להמשיך להשקיע זמן וכסף בלימודיו או לוותר על ההשקעה שכבר נעשתה ולהפסיק את לימודיו?


נבחן שני מקרים העונים על דפוס שכיח זה.
הראשון סטודנט לרפואה הלומד בשנה השלישית ללימודיו ועל מנת להתקבל ללימודים חזר על מספר בחינות בגרות ועל הבחינה הפסיכומטרית על מנת להשיג ציונים שיאפשרו את קבלתו ללימודים.


השני סטודנט לטכניקה מסוימת של רפואה אלטרנטיבית (תבחרו לבד איזו טכניקה למשל: ביואנרגיה או רייקיהלומד קורס שני מתוך שניים  (קורס של חצי שנה המתקיים פעמיים בשבוע בשעות הערב).


מי מהשניים יטה יותר להפסיק את לימודיו?
נדמה לי שהסטודנט לטכניקה של רפואה אלטרנטיבית יהיה זה שיטה יותר להפסיק את לימודיו. 
הסטודנט לרפואה ייטה פחות לנטוש אחרי השקעה כל כך גדולה.


מדוע יותר הגיוני שהסטודנט לרפואה יפסיק את לימודיו?
אם נבחן את מה שעל כל אחד מהם להשקיע עד לסיום לימודיהם ברור שהסטודנט לרפואה צריך להשקיע הרבה יותר: ארבע שנים מלאות של לימודים, שנה של סטאג' ומספר שנים של התמחות.
מדוע להשקיע כל כך הרבה אם ממילא לא יעסוק במקצוע?


לעומת זאת הסטודנט לטכניקה מסוימת של רפואה אלטרנטיבית נדרש להשקיע רק לימודים חלקיים של חצי שנה.


לסיכום הדוגמה: אם בוחנים את העבר אפקט ההשקעה האבודה משמעותי יותר במקרה של הסטודנט לרפואה. מי שמסתכל לכיוון העתיד מבין שגם ההשקעה העתידית שלו צפויה להיות גדולה בהרבה מאשר ההשקעה של הסטודנט לטכניקה של רפואה אלטרנטיבית.


בהקשר של כלכלת המשפחה   
משפחות מקבלות החלטות כלכליות שגויות רבות על בסיס של אפקט ההשקעה האבודה. יועץ או מאמן המודע לקיומו של אפקט זה, עשוי לסייע להן לשנות החלטות לא רציונליות אלה.


דוגמה 1: עבודה לא מתאימה
איש צעיר או אישה צעירה התחיל לעבוד במקום עבודה יציב אבל לא אטרקטיבי. הוא משקיע מאמצים על מנת לבצע את עבודתו על הצד היותר הטוב. הוא מרוויח מספיק על מנת להתקיים בכבוד ומוערך על ידי מעסיקיו.


הבעיה: כישוריו מאפשרים לו להתחיל לעבוד במקום עבודה אטרקטיבי יותר בו יוכל להנות יותר, להתקדם ולהיות מתוגמל כספית באופן טוב יותר.


הוא אינו מוכן לוותר על ההשקעה האבודה בלימוד התפקיד והחברה בה הוא מועסק ולכן אינו מוכן לעזוב ולהתחיל עבודה אטרקטיבית יותר.

דוגמה 2: השקעה בשוק ההון
אדם משקיע את כספו בשוק ההון במניות, באגרות חוב בקרנות נאמנות או במכשירים פיננסיים אחרים. ערך ההשקעה יורד ולכן הוא מפסיד כסף. 
על מנת לא להפסיד על ההשקעה הספציפית הוא יטה להחזיק את אותה מניה או איגרת חוב עד שהערך הנומינלי שלה יעלה על הערך בו קנה את המניה.


גישה שכיחה זו מבוססת על אפקט ההשקעה האבודה בצירוף 
הטענה שדפוס ההתנהגות של שוק ההון  הוא גלי: כמו גל בים הוא עולה, יורד ושוב עולה ושוב יורד.  
הטענה האי-רציונלית היא שאם השקענו והפסדנו ואם הדפוס הוא גלי בשלב מסוים תהיה עליה ואז לא רק שלא נאבד את ההשקעה אלא אפילו יהיה לנו רווח.


מה הכשלים הלוגיים בהסתמכות על ההנחה של התנהגות גלית של השקעות?


1. זמן - ההתנהגות היא אמנם גלית אבל משך הזמן של הירידה או העליה עשוי להשתנות. לא לכל אחד יש את "אורך הנשימה" לחכות מספר שנים. לזמן כשלעצמו עשויות להיות משמעות כלכליות כגון: תשלום עמלות והפסד רווח בהשקעה חלופית מתאימה יותר לאותה תקופת זמן.


2. ההתנהגות עשויה להתייחס לממוצע המכשירים הפיננסיים מאותו סוג ולאו דווקא למופע ספציפי  
כך למשל אם מטבעות זרים עולים ביחס לשקל, זה עדיין לא אומר שמטבע של מדינה המצויה במשבר כלכלי יעלה גם הוא.אם מניות או אגרות חוב עולות לא בהכרח מניה ספציפית או אגרת חוב ספציפית  תעלה בכלל או תעלה בשיעור גבוה.


3. נקודת ההתחלה משמעותית
אם השקענו בראש הגל מצבנו אינו דומה למצבו של מי שהשקיע בתחתיתו. 
במקרים רבים המשפחה הישראלית הממוצעת תשקיע בנקודה קרובה לראש הגל, למשל: תרכוש באופן ישיר או עקיף מניות לאחר תקופה ארוכה של עליות ("אם מישהו שאני מכיר הרוויח מדוע שאני לא אנהג כמוהו וארוויח גם כמוהו?" התשובה הרציונלית: כי נקודת הזמן שבחר הייתה אחרת).  


דוגמה מניסיוני האישי: השקעה במניה
זמן מועט לאחר שהתפוצצה בועת הדוט קום בחרתי  להשקיע לבד במניות בבורסת הנאסד"ק.
השקעתי  סכומים קטנים אך ורק במניות של חברות המייצרות מוצרי תוכנה. 


בהשוואה למשקיע הממוצע היה לי יתרון של ידע מקצועי בתחום התוכנה בו עסקתי בייעוץ ולכן יכולתי לענות על השאלות הבאות:


1. האם מדובר בחברה העובדת טוב או לא?


2. האם האסטרטגיה שלה נבונה?


3. האם מוצרי החברה בה אני משקיע הם מוצרים איכותיים?


4. האם השוק הספציפי בתחום התוכנה בו נמצאת החברה הוא שוק שצומח או הולך להיעלם?


5. מי המתחרים בשוק הספציפי שבו נמצאת החברה ומה היתרונות והחסרונות שלה לעומתם?

בחרתי להשקיע במניה של חברה שהייתה בעבר אחת משתי המובילות באחד מתחומי התוכנה. התחום בו החברה הובילה התרסק ביחד עם בועת הדוט קום והחברה פנתה לכיוון אחר אך דומה.


הרציונל של ההשקעה היה:
מדובר בחברה בעלת יכולות טכניות וניהוליות טובות שיצרה מוצר מוצלח. השער של המניה שלה לפני קריסת הדוט קום נסק עד ל 100. 
אני רוכש את המניה בשער של 6 לאחר ההתרסקות. צפויה תקופה טובה יותר המניה תעלה, נניח לשער של 15 או 20 ואני ארוויח.


המציאות הייתה: המניה ירדה לשער של 4. בגלל אפקט ההשקעה האבודה חיכיתי זמן רב להחזר ההוצאה ולרווח. לבסוף החלטתי למכור בהפסד.


עכשיו תשימו במקומי אדם אחר שהשקיע באותה המניה. ההבדל: הוא קנה אותה בשער של 80 או 100 ומכר לצורך כך את דירתו. גם הוא מצא את עצמו מחזיק במניה ששערה 4.


בגלל אפקט ההשקעה האבודה קשה לו למכור ולהפסיד יותר מ 90% מהשקעתו. הוא מחכה לעליה של המניה שתחזיר לו את השקעתו או לפחות תצמצם משמעותית את הפסדיו. 
במאמר מוסגר, במידה מסוימת הוא דומה לסטודנט לרפואה בדוגמה קודמת בפוסט זה ואני לסטודנט לטכניקה ספציפית של רפואה אלטרנטיבית. 


לא רציונלי. אם הוא מחכה הוא מחכה כבר יותר מעשר שנים ונדמה לי שהוא יחכה עוד שנים רבות, שלא לומר לנצח. 


השורה התחתונה
החלטות שגויות רבות נובעות מאפקט ההוצאה האבודה. אדם אחר, שאינו מעורב באופן ישיר בתהליך, עשוי להבין זאת טוב יותר ממקבל ההחלטה ולסייע לו לשנות את החלטתו.


יועץ ומאמן בכלכלת המשפחה המכיר אפקט זה, עשוי להציב בפני משפחה את החלופה של זניחת ההשקעה האבודה ובחירת חלופה אחרת.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

זכויות נכים: לא כל מה שנשמע ראוי הוא כזה

לא תמיד מה שנשמע ראוי הוא אכן ראוי. לפעמים הוא מעטפת לעוול.  קוראי הבלוג שקראו את הפוסט: הפטנט של עיריית ירושלים:  כיצד להפוך את כולנו לאש...