יום שלישי, 19 בפברואר 2013

יעוץ ואימון: דיסיפלינות משלימות או דיסיפלינות סותרות?

אני יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה. ייעוץ ואימון שונים זה מזה. חלק מהאנשים העוסקים בתחום הם בעיקר מאמנים. אחרים בעיקר יועצים ויש המשלבים בין שתי הדיסיפלינות. בפוסט זה אנסה לעסוק בשאלת הקשר או הסתירה בין ייעוץ ואימון.

יש לי רקע עשיר בייעוץ בתחומי טכנולוגיית המידע ועשיר פחות בייעוץ בכלכלת המשפחה. את תפיסתי ביחס לייעוץ הצגתי בפוסטים רבים בבלוג זה ובבלוג האנגלי שלי. 
כותרתו של האחרון שבהם: האם הטיות בייעוץ בלתי נמנעות?. בפוסט יש קישורים לפוסטים בנושאי ייעוץ בשני הבלוגים שלי.

בנוסף לרקע שלי באימון בכלכלת המשפחה, אני גם מורה לברידג'. כמורה לברידג', אני בעצם מאמן את תלמידי.

ייעוץ
היועץ מביא איתו ידע, ניסיון ויכולת ניתוח. בדרך כלל הידע והניסיון שלו בתחום הייעוץ, עולים על הידע והניסיון של מי שמשתמש בשירותי הייעוץ שלו. 
הידע והניסיון הכלליים של היועץ, בצירוף המידע הספציפי על מקבל הייעוץ (פרט, משפחה או ארגון) מתמצים להמלצה מנומקת (בדרך כלל בכתב, לפעמים בעל פה), כיצד על מקבל הייעוץ לפעול. 

ההמלצה עשויה להכיל ניתוח של מספר חלופות ולהשאיר למקבל הייעוץ את הבחירה.
את ההחלטה ממקבל הנועץ והוא נושא באחריות המלאה על תוצאותיה.

אימון
אימון הוא תהליך. בעבודה משותפת של המאמן והמתאמן, לומד המתאמן כיצד לתפקד טוב יותר בתחום מסוים.
התהליך בו משנה המתאמן את התנהגותו עומד במוקד האימון. 
המטרה היא לאו דווקא השגת תוצאה אופטימלית בסיטואציה הנקודתית (לא שמישהו מתנגד להשגת תוצאה כזו), אלא הבאת  המתאמן למצב בו באופן שיטתי יתפקד טוב יותר. 
גם באימון האחריות לתוצאות היא של המתאמן.

האם מותר למתאמן לבצע טעויות?
אני שייך לאסכולה הגורסת כי מטעויות לומדים. כשאני מאמן או מלמד אני מאפשר לתלמידי לבצע טעויות. ככל שהן כואבות יותר, כך גדל הסיכוי שילמדו.

כשחקן ברידג' מתחיל, למדתי מטעויות שהסתיימו בתוצאה גרועה. כך למשל, כשחקן מתחיל, עשיתי טעויות רבות וקשות בשלב הגמר של אליפות הארץ לזוגות מעורבים (גבר ואישה). רק אחת הטרידה אותי: הטעות נגד שחקן ששיחק בעבר בנבחרת ישראל. בעטיה של טעות זאת קיבלתי את התוצאה הגרועה ביותר על אותה חלוקת קלפים. הייתה לי תחושה שיכולתי לשחק  אחרת ולקבל את התוצאה הטובה ביותר. 

כששחקן טוב בהרבה ממני, הסביר לי שהתחושה שלי אכן נכונה והסביר לי את האופן בו יכולתי לפעול, למדתי את העקרונות שמאחורי אופן הפעולה.

חצי שנה אחרי זה הצלחתי לבצע חוזה, שרק שחקנים מומחים ברמה גבוהה ביותר מסוגלים לבצע אותו. הסיבה היחידה להצלחתי הייתה, זיהוי הדמיון העקרוני בין המצב בו טעיתי טעות כואבת, לבין המצב חצי שנה לאחר מכן. 

מקרה קיצון: האם מותר למתאמן לבצע כל טעות?
במסגרת פגישת אימון/ייעוץ בכלכלת המשפחה, נשאלתי על ידי משפחה שאלה: האם להתייחס לנושא כלשהו. התשובה לשאלה: רוצו וטפלו בנושא תוך זמן קצר, שאם לא כן במקרה הטוב תפסידו עשרות אלפי שקלים (ובמקרה הטוב פחות, מאות אלפי שקלים).
הייעוץ שלי במקרה זה, אינו דעה שניתן לחלוק עליה, אלא מסקנה ברורה המבוססת על ידע.

האם גם זה מקרה בו מותר למתאמן לבצע טעות כואבת על מנת שילמד ממנה? לטעמי בשום פנים ואופן לא. לא מדובר כאן בתוצאת תחרות ברידג', אלא בסכומי כסף גבוהים שיחסרו למשפחה.

כיצד משתקף ההבדל בין אימון וייעוץ במקרה הקיצון?
קרוב לוודאי שיועץ, שיש לו את הידע הנדרש במקרה זה, היה פועל באופן דומה לאופן בו אני פעלתי.
יותר מעניין אופן הפעולה של מאמן במצב כזה, משום שלפני המאמן ניצבים מכשולים.

קרוב לוודאי שלפחות 80% מהמשפחות הבאות לייעוץ (חוק פארטו), חסרות את הידע הנדרש במקרה זה. לצערי, גם אחוז לא קטן מהמאמנים חסרים את הידע הכלכלי הנדרש במקרה זה. סביר להניח שאותם מאמנים/יועצים החסרים את הידע הנדרש, יתמקדו בפן האימוני  ויאפשרו למשפחה לטעות. התוצאה: הניתוח הצליח והחולה מת או בהקשר הנוכחי: האימון הצליח והמתאמן ירד מנכסיו. 

רק אותם מאמנים, שיש להם גם את הידע הכלכלי הנדרש, עשויים להימנע מהתוצאה הכואבת. זאת בתנאי, שבמקרה זה, יהיו מוכנים להתפשר עם עקרונות האימון ולתת ייעוץ קונקרטי, גם אם התהליך האימוני ייפגע ויידרש אחר כך לתקן את הנזק ברמה האימונית.

על מנת שאותם מאמנים בעלי ידע כלכלי, יימנעו מהטעות הם צריכים להשתמש בשיטת אימון גמישה ולא בשיטה קשיחה ומוגדרת לחלוטין.

המקרה הקיצון המנוגד
ישנם לא מעט אנשים, שכאשר ברשותם כרטיס אשראי, הם יבצעו בו קניות ללא קשר למצבם הכלכלי. במילים אחרות הם יקנו מוצרים, שבמצבם הכלכלי אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות.

יועץ יוכל להסביר להם בקלות מדוע הם טועים בהתנהגותם. המשפחות או האנשים יבינו זאת, אבל האם הם גם יבצעו שינוי התנהגותי? ספק גדול אם אכן יבצעו שינוי כזה. מקור הבעיה אינו רציונלי, אלא רגשי.
במקרה זה נדרש אימון, על מנת שהמתאמן יוכל לשנות את התנהגותו.
היועץ  שאינו בעל ידע ויכולת באימון עלול שלא להשפיע על התנהלות הפרט או המשפחה, במקרה קיצון זה. 

במקרים אחרים מסוג זה, עשוי ייעוץ להשפיע לטווח זמן קצר. ההשפעה של הייעוץ מתפוגגת תוך שבועות או חודשים והמשפחה חוזרת לנקודת המוצא הבעייתית. 

השורה התחתונה
יש מצבים בהם נדרש ייעוץ בכלכלת המשפחה. יש מקרים בהם נדרש אימון בהתנהלות הכלכלית של המשפחה ויש מקרים בהם עשוי להידרש שילוב של ייעוץ ואימון.

היועץ/מאמן חייב להיות בעל כישורים בשני התחומים, לעבוד בשיטה גמישה וצריך לדעת להבחין באילו מצבים נדרש ייעוץ, באילו מצבים אימון ומתי נדרש שילוב בין שניהם.

ראו גם
היועץ והנועץ מנגנונים בתהליך הייעוץ

יום שני, 4 בפברואר 2013

האם הטיות בייעוץ הן בלתי נמנעות ?

כסטודנט צעיר לפסיכולוגיה, קראתי מחקר, שעסק בקשר בין תוצאות מחקרים לבין מה שחושב החוקר המבצע את הניסוי, שיהיו תוצאות הניסוי, לבין תוצאות הניסוי. מסתבר שסטטיסטית תוצאות הניסויים מוטות לכיוון מה שחושב החוקר שיקרה בניסוי. 
אין די במספר המועט של חוקרים, שמטים במתכוון את התוצאות לכיוון המתאים להם, על מנת להסביר ממצא זה. 

מאז נתקלתי במספר רב של הטיות בייעוצים בתחומים שונים, חלקן מכוונות וחלקן מתאימות לתוצאות המחקר הפסיכולוגי, שהוזכר ברישא של פוסט זה.

היועץ העצמאי לעומת ארגון גדול שמייעץ 
כיועץ עצמאי בתחום טכנולוגית המידע , התמודדתי לא פעם מול חברות קטנות ומול חברות גדולות.

היתרונות שלי היו רמה מקצועית וניסיון ובמיוחד היותי יועץ בלתי מוטה, שאין לו ניגודי אינטרסים.
כך למשל, זכיתי פעם בייעוץ בבחירת סוויטת מוצרי תוכנה, עבור ארגון גדול בתחום התקשורת. המתחרה העיקרי שלי הייתה חברה, שבה עובדים אלפי עובדים.  זכיתי רק משום שהצלחתי לשכנע את הלקוח, שאני בא ללוות אותו בתהליך בחירת מוצרים ללא הטיות.

המתחרה לעומת זאת: רוצה ללוות תהליך של בחירת מוצרים, לבצע את הפרויקט שלאחר בחירת המוצרים (מאד סביר שלעובדיו יש מומחיות שונה וניסיון שונה במוצרים שונים ולכן עלולה להיות לו הטיה).   בנוסף לכך הוא גם אחד המפיצים בארץ של אחד המוצרים המתחרים (עלולה להיות לו הטיה לטובת המוצר, גם אם יירכש ממפיץ אחר).

מה תעשה עם היועץ יעלה למטוס ויעזוב את הארץ?
הארגון, המנסה להתמודד עם הטיעון של ההטיות שלו, מעלה בדרך כלל את הטיעון: מה תעשה, אם היועץ יעלה למטוס ויעזוב את הארץ (או ייעלם באופן אחר)? לכאורה, לארגון המייעץ יש יתרון בהקשר זה מול היועץ העצמאי.

לא תמיד זה המצב. לא אחת חברה גדולה, אינה מסוגלת להעמיד אף עובד, שיבצע את הייעוץ ברמה דומה לרמתו של היועץ העצמאי המצטיין. לפער ברמת הייעוץ עשויות להיות תוצאות של הצלחה לעומת כישלון.  הכישלון אולי יתום, אבל הוא גם יקר.

בחלק מהמקרים בהם היא מסוגלת להעמיד יועץ, המתחרה ביועץ העצמאי, יש רק אדם אחד כזה בתוך החברה. מה תעשה החברה אם הוא יעלה למטוס? יעבור לעבוד בחברה מתחרה? או אף גרוע מכך, החברה תקבל הצעה להשתמש בשירותיו של היועץ ללקוח חשוב יותר שמוכן לשלם עבור עבודתו הרבה  יותר?

מה אפשר ללמוד מזה על ייעוץ בכלכלת המשפחה?
יועצים שלהם עסקים נוספים בתחומים משיקים או שקשורים לחברות העוסקות בתחומים משיקים, עלולים להיות מוטים. הם עלולים להיות מוטים גם מבלי שהתכוונו לכך, בדומה לחוקרים שהוזכרו במחקר הפסיכולוגי שציטטתי. 

דוגמאות:
יועץ שהוא גם סוכן ביטוח 
1. האם יהיה גם זה שמבצע ייעוץ וגם זה שמבטח את הלקוח, אם יתברר במהלך הייעוץ שיש צורך בביטוח? 

2. האם יוכל להציע ביטוח בסכום כיסוי נמוך מהמקובל, כאשר זה מה שנדרש במצבה הכלכלי של המשפחה, כפי שלמד עליו במהלך הייעוץ בכלכלת המשפחה? 

3. האם יזכיר רק את המוצר הביטוחי, שהחברה שהוא סוכן שלה מציעה או שיזכיר גם שמות מתחרים? לפעמים עצם הצגת שם מוצר אחד בלבד, תגרום ללקוח לרכוש דווקא מוצר זה.

4. האם יזכיר מוצרים של חברות ביטוח מתחרות, שעדיפים על המוצר המוצע על ידי החברה שהוא סוכן שלה (עדיפים באופן מובנה או עדיפים לזמן קצר בגלל מבצע)?

יועץ שגם עוסק בהשקעות או קשור לחברה העוסקת בתחום זה
1. האם הוא או גורם שהוא קשור אליו ומתגמל אותו כספית, יהיו אלה שיתנו את הייעוץ בנושא השקעות למשפחה לה יעץ בכלכלת המשפחה?

2. האם יוכל להציע מוצר השקעות שאין לחברה אליה הוא קשור? למשל: האם יועץ הקשור לבית השקעות יעלה בפני הלקוח שלו את האפשרות לבדוק פוליסה פיננסית (מוצעת רק על ידי חברות ביטוח)?

3. האם יציין כדוגמה את בית ההשקעות שיש לו קשר איתו? מוצר כזה או אחר של בית ההשקעות איתו הוא עובד?  לפעמים עצם הצגת שם בית השקעות/מוצר אחד בלבד, תגרום ללקוח לרכוש דווקא מוצר זה או דווקא מוצר בבית ההשקעות שהוזכר.

האם כל ההטיות שוות?
גם מי שכביכול לא מוטה, עלול להיות מוטה. הוא יכול להעדיף מוצר אחד על משנהו בגלל ניסיונו האישי ולכן יטה יותר להמליץ עליו מאשר על מתחרהו. 

כיועץ בכלכלת המשפחה המנסה לעזור למשפחה המנסה להיחלץ מאוברדרפט, הוא עשוי להעדיף דפוס התמודדות זה או אחר. 
אני (כיועץ שאינו מוטה לטובת חברה זו או אחרת) ארגיש יותר אהדה כלפי משפחה, שתנסה לצמצם את הוצאותיה באמצעות קניית פחות מותגים, מאשר כלפי משפחה, שתמשיך לרכוש מותגים ותצמצם בהוצאות החינוך או הבריאות של ילדיה. 

בסופו של דבר כל אחד מוטה. הוא מוטה בגלל ניסיונו, אישיותו או ערכיו. אבל לא כל ההטיות שוות.

הקו המבחין בין ההטיות הוא המענה לשאלה: האם יש ליועץ אינטרס או טובת הנאה?

את חוסר האהדה שלי למשפחה, קל לנטרל ברגע שאקבל, שתפקידי כיועץ לכלכלת המשפחה, אינו קשור בערכי המשפחה (כבר מזמן קיבלתי והבנתי את זה). המשפחה יכולה לצמצם בהוצאותיה בהתאם לתפיסת עולמה וערכיה ובלבד שהשורה התחתונה תהיה חיובית.

קשה יותר להתעלם מהשפעת הטיות שיש בהן ניגוד עניינים מובנה עקב טובות הנאה או פוטנציאל לרווחים כספיים.
ראינו כבר שהיות כאלה, משפיעות גם כאשר מנסים לנטרל אותן.

ראו גם

SOA VDS – AmberPoint Example


תחזית כלכלית לשנת 2025: מה שהיה בשנת 2024 במדינת ישראל הוא שיהיה רק יותר גרוע

  הכותרת של התחזית הכלכלית שלי לשנת 2024 הייתה:  ת חזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד .  לצערי, החלק הראשון של התחזית (שנה קשה) ה...