יום שישי, 2 במאי 2014

מה אנחנו יכולים ללמוד מילדים שמחזיקים סמארטפון ובקושי עושים בו שימוש?

מכשיר ה"סימון" של י.ב.מ. הנחשב לטלפון החכם הראשון
 מקור: ויקיפדה
י
לכ-25% מהילדים בישראל בגילאי 6-8 יש טלפון חכם (סמארטפון). בגילאים 9-11 זה כבר עולה ל-66%. הגורם השני (אחרי הבגדים) בקביעת מעמדו החברתי של ילד הוא סוג הסמארטפון שברשותו. קראו את הכתבה של רותי לוי בדה-מרקר שכותרתה: קניתם לילד סמארטפון בכמה אלפי שקלים? תראו על מה הוא מבזבז את הכסף, ממנה לקחתי את הנתונים.
מסתבר שילדים שקיבלו סמארטפון, לא ממש מנצלים את יכולותיו.

אני מנחש מה יחשבו קוראים רבים: על ילדים מפונקים ומכורים לתרבות צריכה, על חברה שדוחפת אותם לכיוון הזה ועל הורים שלא יודעים או לא רוצים לשחות נגד הזרם.

פחות קוראים יחשבו על זה, שהם עצמם מתנהגים באופן דומה לילדים ורוכשים לפעמים מכשירים או מוצרים יקרים, ולא עושים שימוש משמעותי ביכולות או בתכונות שלהם. 
כמו הילדים, בחלק מהמקרים הם לא עושים שימוש כלשהו במאפיינים של המכשירים, המבחינים בינם לבין מכשירים זולים בהרבה.

הסימפטום אינו מוגבל רק להחלטות בכלכלת המשפחה. גם ארגונים מקבלים לא אחת החלטות מסוג זה.

רוצים דוגמאות? קראו:



מה בכל זאת אפשר לעשות?
קראו את הפוסטים: 

אבא כספומט. אמא בנקומטית ותוכלו לקבל כמה רעיונות.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...