יום שלישי, 12 בספטמבר 2017

סובלנות לסיכון (Risk Tolerance) וקבלת סיכון (Risk Acceptance)



בכלכלת המשפחה, כמו בכל תחום אחר בחיים, יש סיכונים. בכלכלת המשפחה, כמו בכל תחום אחר, לא ניתן להימנע לחלוטין מסיכונים.
כשיש סיכונים, צריך לזהות אותם. צריך לנתח אותם (Risk Analysis) וצריך להעריך את משמעותם (Risk Assessment). לאחר שמבצעים את התהליך הזה מגיעים לשלב הביצוע: טיפול בסיכונים.

לא ניתן להגיע למצב בו טיפלנו באופן מלא בכל הסיכונים כך שאין בכלל סיכונים. קרוב לודאי שגם לא מוצדק להגיע למצב כזה. כך למשל, לא כדאי להשקיע הרבה זמן והרבה משאבים בטיפול בסיכון שהנזק הצפוי ממנו הוא קטן וזניח והסתברות התרחשות אירוע סיכון נמוכה.

התרשים בתחילת הפוסט מחלק את איזורי הסיכון לשלושה תחומים:

1. תחום בו לא מוכנים לקבל את הסיכון (Unacceptable)

2. תחום בו הסיכון נסבל (Tolerable)

3. תחום הסיכון הזניח (Negligible Risk)

 Unacceptable Risk
בקבוצה זו נכללים:

א. סיכונים העלולים להביא לנזק גדול 
כך למשל, מחלה שתחיב שימוש בתרופות מחוץ לסל, עשויה לגרום גם לתוצאות הרסניות לכלכלת המשפחה. ההוצאה החודשית על תרופה כזו עלולה לעבור את הסכום של 10,000 ש"ח לחודש. 

ב. אי עמידה בדרישות החוק או בדרישות הרגולציה
סיכונים מסוג זה מתייחסים בעיקר לחברות אבל בהחלט ניתן למצוא גם דוגמאות מכלכלת המשפחה. כך למשל, אדם המעלים מס בסכומים גבוהים לוקח סיכון. אם ייתפס, הוא עלול לשלם קנס כספי גבוה ואפילו "לבלות" תקופה מאחורי הסורגים.

ג. סיכונים שנזקם קטן יחסית אבל תדירותם גבוהה והנזק המצטבר שלהם גדול
אם  אתם מוציאים בדרך כלל פחות מההכנסות שלכם, לא נורא אם יהיה חודש אחד חריג בו תוציאו 1,000 שקל יותר מההכנסות שלכם. לעומת זאת, אם אתם מוציאים כל חודש 1,000 שקל יותר מההכנסות שלכם, קרוב לודאי שתיקלעו למצב של התרסקות כלכלית.

ד. סיכונים הפוגעים במוניטין באופן קשה
תדמית גרועה במיוחד קשה לתקן. עדיף להימנע מכך ולטפל באופן מידי בסיכון. חברה שתדמיתה המקצועית תגיע לשפל, תמכור הרבה פחות מחברה שהביצועים שלה דומים אבל תדמיתה נפלאה. במקרים הקיצוניים, החברה שהמוניטין שלה נפגע באופן קשה אולי לא תצליח למכור בכלל.
עובד שיש לו מוניטין של עובד גרוע, לא אחראי ולא ישר עלול להיות מפוטר ועלול להתקשות במציאת מקום עבודה אחר.

התמודדות עם סיכונים מסוג זה
חייבים לטפל בהם באופן מידי.

 Tolerable Risk
בתחום זה נכללים סיכונים שאין ספק שיש צורך לטפל בהם אבל ניתן לדחות את הטיפול בהם. כמובן שרצוי לטפל בהם מוקדם ככל האפשר, אבל אנחנו חיים תחת אילוצים. ייתכן שאין לנו כרגע מספיק משאבים של זמן או כסף או יכולת אישית להתמודד על מנת לטפל גם בסיכונים שהם Unacceptable וגם בסיכונים שהם Tolerable. דוגמה: משפחה, שמפרנסיה הם בתחילת שנות השלושים של חייהם, מגלה שהפנסיה העתידית של מפרנסיה עלולה להסתכם רק ב-30% מההכנסה הנוכחית שלהם. 

ההתמודדות עם הסיכון מחיבת חיסכון פנסיוני עצמאי או היערכות לרכישת דירה להשקעה. בשלב זה של החיים, התמודדות עם הסיכון באממצעות חיסכון פנסיוני נוסף תבוא על חשבון הוצאות על חינוך לילדים. לרכישת דירה להשקעה אין להם מספיק משאבים גם אם יקחו משכנתה ויעזרו בהורים.

התמודדות עם סיכונים מסוג זה
אם אפשר, כדאי לטפל מידית או לפחות במועד הקרוב ביותר שזה אפשרי.
אם המשמעות של התמודדות עם הסיכון היא פגיעה בדברים חשובים יותר (בראייה הסוביקטיבית של המשפחה), יש לרשום את מהות הסיכון ואת דרכי ההתמודדות האפשריות ולהתמודד עם הסיכון כשזה יהיה אפשרי.

Negligible Risk
הסיכון קיים אבל הוא זניח או מוכנים לקבל אותו (Acceptable). 
דוגמה: מכונת כביסה עלולה להתקלקל. טלפון סלולארי יכול להתקלקל או להיגנב. ביטוח הוא התמודדות עם הסיכון. 
אפשר לקבל החלטה שמוותרים על הביטוח ומשלמים עבור תיקון, אם וכאשר תתרחש תקלה או לחילופין מוכנים להחליף את המכונה או המכשיר במכשיר או מכונה חדשים.

זהו בדיוק מה שאני עושה באופן אישי. אני מבטח את עצמי ואת בני משפחתי מפני סיכונים שהם Unacceptable, כגון: ניתוחים בחו"ל, מבנה של הדירה ותרופות מחוץ לסל.
אני לא מבטח את עצמי מפני תקלות במכונות או במכשירים הנמצאים ברשותי.

הערות מתודולוגיות

1. סיכונים הם דינאמיים
סיכון שבמצב הנוכחי זניח או נסבל עשוי להיות בלתי קביל במועד אחר. לכן היערכות לסיכונים בכלכלת המשפחה, כמו גם בתחומים אחרים, היא מתמשכת.
דוגמה: הסיכון של פנסיה שהיא 30% מההכנסות הוא נסבל בתחילת שנות ה-30.
 בשנות ה-40 של החיים הוא עשוי להפוך לסיכון מהותי הדורש טיפול מידי. 
בתחילת שנות ה-60 הוא קרוב לוודאי סיכון שהוא Unacceptable. בתחילת שנות ה-60 יש בעיה בהתמודדות עם סיכון כזה: יכול להיות שכבר מאוחר מדי להתמודד איתו באופן אפקטיבי.

סיכון שהיום הוא Unacceptable היום יכול להיות זניח בעוד 25 שנה. כך למשל, סיכון של מות מפרנס הוא סיכון גדול למשפחה עם ילדים קטנים. 25 שנים אחרי זה הוא עשוי להיות סיכון זניח.
פיטורים הם סיכון קטן לאיש היי-טק בן 25. פיטורים הם סיכון מהותי לעובד טקסטיל בן 50. 
בפוסט ניהול סיכונים על פי ISO 31000 דנתי באריכות בהיבט הדינאמי.

המשמעות של דינאמיות הסיכונים והתלות שלהם בהקשר משתנה היא שגם המעקב אחריהם והטיפול בהם צריך להיות דינאמי.

הזווית האישית שלי
בגילי המתקדם אני מוותר על ביטוח חיים. עומדת לעיני הדוגמה של אדם שהכרתי ושילם ביטוח חיים עד שנפטר בשנות ה-80 של חייו. בחינה של עלויות תשלומי הפרמיה לעומת הסכום שקיבל תגלה, שגם בחישוב הלוקח בחשבון רק את תשלומי פרמיה, ששילם אחרי שילדיו עזבו את הבית ונכסיו הפיננסיים היו מכובדים, הוא שילם הרבה יותר ממה שקיבלו יורשיו.

2. סיכונים עשויים להיות סוביקטיביים ותלויי הקשר
המשמעות של אותו סיכון גנרי עשויה להיות שונה עבור שתי חברות או שתי משפחות. הסיכון של הקטנה זמנית בביקוש למוצר מסוים עלולה להיות סוף הדרך של חברה שזה המוצר היחיד שלה ואין לה מקורות מימון. 
היא שולית עבור חברה שמוצר זה הוא רק אחד מהרבה מוצרים שלה. היא עשויה להיות נסבלת עבור חברה שזה המוצר היחיד שלה אבל יש לה מקורות מימון. היא עשויה להיות Unacceptable  עבור חברה אחרת שזה המוצר היחיד שלה ויש לה מקורות מימון אבל התפיסה הסוביקטיבית שלה שונה.

מדוע זה פוסט בסדרת הפוסטים על ניהול סיכונים על פי ISO 31000?
בפוסט קודם: ניהול סיכונים על פי ISO 31000: ההיבט הדינאמי, ציינתי שהוא הראשון מסדרת פוסטים על ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה על פי ISO 31000.
בוודאי שמתם לב שהמונח ISO 31000 לא הוזכר בפוסט זה, עד לפסקה האחרונה. בכל זאת פוסט זה הוא הפוסט השני בסדרה הזו.
ISO 31000 מתאר באופן מפורט את תחומי הסיכון השונים וכולל הנחיות מפורטת כיצד להתמודד עם סיכונים מתחומים שונים.
הגישה היא גנרית, כלומר: לא ספציפית לתחום עסקי מסוים או למשפחות או אנשים בעלי מאפינים מסוימים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

להשקיע במניה ספציפית

    גילוי נאות   אינני יועץ השקעות מומסך ואיני מציע לאנשים במה להשקיע. היו לי רק שני מקרים שיעצתי. שניהם קשורים להמלצות שגויות בעליל של יועצ...