יום חמישי, 14 בספטמבר 2017

טיפול בסיכונים בכלכלת המשפחה לפי ISO 31000

הפוסט ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה על פי ISO 31000 ההיבט הדינאמי, היה הפוסט הראשון בסדרת פוסטים על סטנדרט ISO 31000. הסטנדרט הוא גנרי וכללי עם דגש על ניהול סיכונים בחברות או במדינות. למרות שבאופן עקרוני הסטנדרט תקף גם לסיכונים אישיים וסיכונים משפחתיים, אין כמעט דוגמאות המתיחסות אליהם.
ההנחיות בסטנדרט זה הן, שצריך קודם כל לקבוע את הקונטקסט הספציפי ורק אחר כך לנסות ליישם את הסטנדרט.
בפוסטים אלה הקונטקסט האו כלכלת המשפחה.

אחרי תהליך שבו מזהים סיכונים, מנתחים אותם ומעריכים את משמעותם מגיע השלב בו צריך לעשות משהו המטפל בסיכונים.
בפוסט השני בסדרה: סובלנות לסיכון (Risk Tolerance) וקבלת סיכון (Risk acceptance). חולקו הסיכונים לשלושה סוגים. מהסוג השלישי, סיכונים זניחים או סיכונים שמוכנים לקבל אותם (Acceptable), נתעלם משום שלגביהם לא נדרש לעשות דבר.
שני הסוגים האחרים נבדלים באפשרות לדחיית הטיפול בהם. 
ב-Unacceptable צריך לטפל מיד. את הטיפול ב-Tolerable אפשר לדחות.
בהמשך הפוסט אתאר את האפשרויות לטיפול ואביא דוגמאות מכלכלת המשפחה.

הימנעות
רצינו או תכנננו לעשות משהו. בחננו את הסיכונים והגענו למסקנה שהם גדולים מדי עבורנו. למונח "עבורנו" יש היבט אוביקטיבי המבוסס על מידע והנחות כלכליות ויש גם היבט סוביקטיבי של מידת הנכונות שלנו לקחת סיכון.
אחת האפשרויות היא להימנע מלעשות את מה שתכנננו. ההימנעות מונעת את הסיכון.

דוגמה לטיפול כזה היא משפחה הרוצה לקנות דירה. היא מגיעה למסקנה שהסיכון שלא תוכל לעמוד בתשלומים להחזר המשכנתה גדול.  היא מחליטה לא לקנות את הדירה.
היות שהמשפחה צריכה לגור במקום כלשהו, היא תבחר בחלופה של שכירת דירה או בחלופה של רכישת דירה זולה יותר, שהמשכנתה עליה נמוכה בהרבה. יש גם חלופה שלישית: לקנות דירה זולה יותר ולהשכיר אותה ובמקביל לשכור דירה אחרת.

דוגמה נוספת היא השקעת חסכונות במניות בבורסה. משפחה המחליטה להשקיע כספים בבורסה ובוחנת את הסיכונים. האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על רמת סיכון גבוהה. המשפחה עשויה להימנע מהשקעה במניות בבורסה וכך להימנע מהסיכון. את החסכונות היא יכולה להשקיע באפיק אחר, למשל: אג"ח ממשלתי הוא פיקדון.

הערה המתיחסת לכל הדוגמאות: הדוגמאות הן תיאורטיות ואין לראות בהן המלצה לבצע צעד כלכלי זה או אחר.

לקחת את הסיכון או להגדיל אותו
טיפול כזה נובע מההגדרה של סיכון, השונה ממהגדרה האינטואיטיבית הרואה בסיכון דבר שלילי.
ההגדרה של ISO 31000 רואה בסיכון משהו שיכול להיות שלילי, חיובי או ניטרלי. כל אירוע לא צפוי הוא סיכון. 

כשסיכון הוא גם הזדמנות, לפעמים כדאי לקחת אותו. מי שלא מסתכן עלול להשיג תוצאות טובות פחות.

דוגמה בכלכלת המשפחה היא החלפת מקום עבודה. עובד המחליף מקום עבודה יציב במקום עבודה חדש לוקח סיכון: הוא עלול להיכשל ולהישאר ללא הכנסות מעבודה.
מצד שני ייתכן שמקום העבודה החדש מציע לו הכנסה גבוהה יותר, עבודה מענינת יותר ואפשריות קידום טובות יותר. 

דוגמה נוספת היא שוב השקעה במניות בבורסה. יתכן שתפסידו אבל יתכן שזו הזדמנות להרוויח הרבה יותר ממה שתרוויחו, אם תפנו את החסכונות שלכם לאפיק אחר. 

סילוק מקור הסיכון
ייתכן שניתן לבצע את מה שרצינו ולסלק את מקור הסיכון.
דוגמה: לקחנו משכנתה בתנאים שהתבררו כגרועים במיוחד עד כדי חוסר יכולת לעמוד בתשלומים להחזרתה. יש אפשרות לסלק אותה ללא עמלת פירעון מוקדם ולקחת במקומה משכנתה בתנאים טובים הרבה יותר, שבתשלומים להחזרתה אנחנו צפויים לעמוד. אנחנו נעשה זאת ותמשיך להיות לנו משכנתה אבל ברמת סיכון נמוכה בהרבה.

שינוי ההסתברות
המונח האנגלי בסטנדרט הוא Likelihood. באנגלית יש הבחנה בין המונח הצר יותר והטכני יותר Probability לבין המונח Likelihood. בעברית יש רק מושג אחד: הסתברות.
יש מקרים בהם אפשר להקטין את ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון. למשל בהקשר של בטיחות בעבודה. עובד שינקוט בכל אמצעי הזהירות עשוי לחסוך מעצמו פגיעה שתמנע ממנו או תקשה עליו לעבוד לפרנסתו בעתיד.

שינוי התוצאות
לאירוע סיכון עלולות להיות השלכות או תוצאות. אפשר לשנות את התוצאות כך שיהיו מזיקות פחות.
כך למשל, לחדירה למחשב שלכם או במקרה קיצוני התקנת תוכנת כופרה בו, עלולות להיות השלכות.
אחת ההשלכות היא שינוי מידע או מניעת גישה למידע. תוכנות כופרה ימנעו מכם גישה למידע שלכם.

השלב הראשון בהתמודדות עם סיכון של תוכנת כופרה הוא מניעת התקנתה במחשב שלכם. נכשלתם ובכל זאת הותקנה תוכנה כזו.
אם גיביתם את כל המידע הקריטי לענן ציבורי או למדיה מגנטי חיצוני, למשל: Disk on Key, התוצאות הרבה פחות חמורות בהשוואה למצב בו לא גיביתם את המידע.

חלוקת הסיכון עם גורמים אחרים
כשנזקי מימון ההפסדים הכספיים בגלל התרחשות אירוע סיכון מתחלקים ביניכם ובין אחרים הסיכון שלכם קטן יותר.
זוהי בדיוק הפילוסופיה מאחורי ביטוח: הרבה אנשים משלמים פרמיות נמוכות יחסית. כשקורה, חס וחלילה, אירוע כמו פטירת אדם או גניבת מכונית חברת הביטוח משלמת למי שניזוק.
המקור הכספי לתשלום הם התשלומים של יתר המבוטחים, שלרובם לא התרחש אירוע כזה.
אגב, גם חברות הביטוח מחלקות את הסיכון שלהן ולא מסתפקות בחישוב אקטוארי, שיבטיח בהסתברות גבוהה שהפרמיות יכסו את התביעות וישאירו גם רווח לחברה.
הדרך שלהם היא חלוקת הסיכון עם מבטחי משנה: חברות ביטוח אחרות שלפעמים הן חברות בו"ל שהו גדולות הרבה יותר מהחבר המקומית המבטחת. 

השארת הסיכון בהחלטה מודעת ומדווחת
מדובר בסיכונים הזניחים או הקבילים. לא צריך לעשות דבר פרט לדיווח. בבדיקה תקופתית של הסיכונים יתכן שנגלה שמשהו השתנה. והסיכון הקביל הפך לנסבל או לבתי קביל (Unacceptable). כך למשל, רגולציה חדשה עשויה להפוך משהו שארגון הגדיר כסיכון זניח למשהו שהוא חיב לטפל בו תוך פרק זמן קצר ומוגדר.  

הקבוצה השנייה היא סיכונים נסבלים (Tolerable) שמסיבות שונות לא טיפלנו בהם. כך למשל, בסיכון הנסבל בגיל 25 שהפנסיה לא תספיק לקיום בתנאים טובים, אפשר לא לטפל כשאין לנו מספיק משאבים כספיים. צריך לרשום את זה לפנינו ולכשזה יתאפשר להגדיל את החיסכון הפנסיוני.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...