מדוע כלכלת המשפחה שלנו אינה מתנהלת כשורה?

מרבית המשפחות אינן מנהלות את האספקט הכלכלי של חייהן באופן אופטימלי.

ברמת המקרו עשוי לגרום לכך אחד או יותר משלושת הגורמים הבאים:

1. חוסר ידע

כלכלת המשפחה כוללת התייחסות למכלול רחב של נושאים, שבכל אחד מהם עשוי להיות בסיס ידע רחב ומעמיק. הבחירה היא בין הסתמכות על ידע של איש מקצוע, לימוד או פעולה תוך התעלמות מחוסר הידע.

לפעמים מדובר בנושאים בהם נדרש ידע בסיסי.

למשל: משפחה המשקיעה כסף בתכנית חיסכון בבנק "למען הילדים" ומקבלת ריבית של 1% או 2% ובו זמנית נמצאת באוברדרפט עליו היא משלמת 8% או 10%. ידע בסיסי מספיק על מנת להבין ש"למען הילדים", במרבית המקרים, עדיף לא להיות באוברדרפט ולא לחסוך בתכנית חיסכון.

דוגמה נוספת: בעל משפחה שהפסיק לעבוד ואינו צפוי לעבוד בעתיד הקרוב או בכלל ומבוטח בביטוח מפני אבדן כושר עבודה. ידע בסיסי מספיק על מנת להבין שאירוע ביטוחי בו הוא יקבל פיצוי על אבדן כושר עבודה לא יתרחש גם אם אכן יאבד את כושר עבודתו.


דוגמה אחרונה היא העובדה שאחוז גבוה מאלה הזכאים למס הכנסה שלילי אינם מנצלים את זכותם לקבל אותו.

במקרים אחרים הידע הנדרש נמצא במקומות אחרים על הציר ידע בסיסי - ידע מקצועי מורכב ומסובך

כך למשל' בקצה המורכב נמצא ידע ביחס להשקעה בשוק ההון. מרבית המשפחות יידרשו להיעזר במומחים מקצועיים ולא יוכלו לבצע באופן עצמאי השקעות נבונות של חסכונותיהם.

דוגמה נוספת לידע מורכב היא ידע פסיכולוגי על האופן בו אנחנו מקבלים החלטות. במקרים רבים איננו מקבלים החלטות רציונליות בגלל הטיות. ידיעת ההטיות עשויה לגרום לנו להימנע מקבלת החלטות הנובעות מההטיות ועל ידי כך לשפר את רמת ההחלטות שלנו.

בסוגיה זו כבר דנתי יותר לעומק בפוסט: האם ניתן לקבל החלטות רציונליות בכלכלת המשפחה?

2. היבטים פסיכולוגיים

משפחות או בני משפחה עשויים לקבל החלטות כלכליות שגויות על אף שהם יודעים שהם  מקבלים החלטה לא נכונה. מסיבה פסיכולוגית זו או אחרת, הם פועלים באופן שונה מהאופן המתחייב על פי הידע העומד ברשותם.

איש או אישה הקונה לעצמו בגד יקר או ארוחה יקרה שאינו/אינה יכול להרשות לעצמו משום שעבר עליו/יה יום קשה הוא/היא דוגמה לגורם זה.

משפחה הקונה משהו שאינה יכולה להרשות לעצמה (ויודעת שאינה יכולה להרשות לעצמה) בגלל שהיא מקבלת 50% הנחה, מונעת על ידי גורם פסיכולוגי.

משפחה הקונה טלפונים סלולריים יקרים משום שאינה יכולה להתנהג שונה מהקבוצה החברתית שלה, הנוהגת באופן דומה, היא דוגמה נוספת. כמובן גם משפחה המביאה לחתונה או בר-מצווה שק בסכום גבוה על חשבון צרכים בסיסיים של ילדיה מהווה דוגמה דומה למשפחה הסלולרית שהוזכרה בפיסקה הקודמת.

דוגמה אחרונה: "גיהוץ" כרטיס אשראי ללא התאמה לאמצעים הכספיים משום שמישהו אינו יכול לעבור בחנות או קניון ולעמוד בפיתוי. 

3. חוסר ניהול

גם כאשר יודעים וכאשר שולטים בהיבטים הפסיכולוגיים עדיין  ניהול, בקרה ותכנון הכרחיים. בלעדיהם גם אם יש לנו ידיעה כללית ביחס למצבנו הכלכלי ולאופן ההתנהגות הנדרש, עדיין אנחנו עלולים לטעות טעויות כלכליות משמעותיות בלי לשים לב.

מניסיוני, עבודה יומיומית אפורה ומתמשכת זו (גם אם היא פשוטה ואינה מחייבת הקדשת זמן משמעותי) היא אולי הקושי העיקרי העומד בפני משפחות בדרך לניהול טוב יותר של האספקטים הכלכליים של חייהן.

רבים מוכנים לעשות מאמץ חד-פעמי גדול על מנת לפתור משבר. פחות משפחות מוכנות להמשיך במאמץ לאורך זמן גם לאחר שפתרו את המשבר, על מנת לשפר את מצבן עוד יותר.

אפשר לקרוא לזה אפקט הדיאטה, משום שגם בדיאטה וגם בכלכלת המשפחה רבים מפעילים את אותו דפוס פעולה:

 כולנו מכירים את אלה המשמינים ומבצעים דיאטה רצחנית במשך מספר חודשים. לאחר מכן זונחים לחלוטין את הבקרה על מזונם ומשמינים שוב וכשמגיעים מים עד נפש מתחילים שוב בדיאטה רצחנית.