ג'ורג' ברנרד שו והפנסיה שלכם

מספרים על ג'ורג' ברנרד שו, חתן פרס נובל לספרות, שהוא הציע לגברת נכבדה לקיים איתו יחסי מין תמורת סכום פעוט.

הגברת נעלבה קשות ואמרה: מה אתה חושב שאני זונה? 

ברנרד שו הציע לה את הצעה דומה להצעה הקודמת רק שהפעם סכום התשלום היה סכום גבוה מאד (למשל: שכר שנתי או דו-שנתי עם משכורת ממוצעת).

בפעם השנייה, הגברת הססה  וחשבה ולא השיבה לו מידית בשלילה.

ברנרד שו סיכם: הגענו למסקנה שאת זונה, נשאר רק לקבוע מה המחיר.

רקע

מאמר של שאול אמסטדמסקי, שכותרתו: ניתוח "כלכליסט" - נוסחת הפלא של ביטוחי המנהלים: משלמים יותר מקבלים פחות , פורסם בעיתון כלכליסט. המאמר מזים את הטענה הרווחת, שמקדם ההמרה של חיסכון פנסיוני בביטוח מנהלים הוא קבוע.

לכותב התברר, מתוך האותיות הקטנות, בביטוח המנהלים, שמקדם קבוע מובטח לאדם נשוי, רק אם החוסך יבחר במסלול בו בן או בת זוגו לא יהיו זכאים לקבל את הפנסיה החודשית, במקרה שהוא עצמו ימות בתוך 20 שנה.

האותיות הקטנות הנ"ל מתייחסות לביטוחי מנהלים שהחיסכון בהם התחיל החל משנת 2001 או במועד מאוחר יותר.

ביטוח מנהלים וקרן פנסיה על קצה המזלג

נתעלם מקרנות הפנסיה הוותיקות ומביטוחי מנהלים שתחילתם עד סוף שנת 1990. שני סוגי תוכניות חיסכון פנסיוני אלה מעניקות  תנאים טובים יותר מאשר תוכניות חיסכון פנסיוני אחרות. לשני סוגי תוכניות פנסיוניות אלה כבר ממילא, לא ניתן להצטרף. 


הבדלים העיקריים בין קרן פנסיה וביטוח מנהלים הם:


1. קרן פנסיה מבוססת על תקנון. תקנון ניתן לשנות בקלות יחסית.
ביטוח מנהלים הוא מעין חוזה, שהרבה יותר קשה לשנותו.


2. בקרנות הפנסיה ניתן לשנות את מקדם ההמרה. בישראל מקדם ההמרה עולה באופן שיטתי, כלומר: החוסכים מקבלים פחות כסף. 
בביטוח מנהלים מקדם ההמרה נקבע במועד ההצטרפות ואינו ניתן לשינוי. 
מהמאמר בכלכליסט, מתברר כי בביטוחי מנהלים החל משנת 2001 לא תמיד מקדם ההמרה הקבוע מובטח. מסתבר שהוא מובטח רק עבור מצטרפים לביטוח המנהלים אחרי שנת 2001, שבחרו במסלול בו בן או בת זוגם לא יקבלו פנסיה חודשית במקרה שהמבוטח ילך לעולמו בתוך עשרים השנים הראשונות לקבלת הפנסיה. אגב, זה מתברר מהאותיות הקטנות של הפוליסה. 

3. דמי הניהול בביטוחי המנהלים גבוהים יותר מאשר דמי הניהול בקרנות הפנסיה.


4. לכ 30% מהחיסכון בקרנות פנסיה יש תשואה מובטחת באמצעות אגרות חוב ממשלתיות. לביטוחי המנהלים אין תשואה מובטחת. חוסר בתשואה מובטחת מגדיל את הסיכון בביטוחי המנהלים בהשוואה לסיכון  בקרנות הפנסיה.

מה זה מקדם המרה?

מקדם המרה הוא מספר הקובע את גובה קצבת הפנסיה החודשית. בדרך כלל המקדמים הם בטווח של מעל למאה עד מעל ל 200 (נכון להיום). ככל שהמקדם גבוה יותר הקצבה נמוכה יותר.


דוגמה פשטנית: חוסכת צברה 100,000 ש"ח. מקדם ההמרה שלה הוא 100 (מספר נמוך ודמיוני לפחות לגבי מרבית החוסכים). גובה הפנסיה החודשית שלה יהיה 1,000 ש"ח.  
חברתה צברה את אותו הסכום. מקדם ההמרה שלה הוא 200 (מספר שכיח). היא תקבל פנסיה חודשית בסך 500 ש"ח.


מקדם ההמרה מתעדכן תקופתית על פי לוחות תמותה. ככל שעולה תוחלת החיים, לוחות התמותה מתארים מצב בו אחוז גבוה יותר מת בגילאים מאוחרים יותר. היות שתוחלת החיים עולה גם מקדם ההמרה עולה והפנסיה מצטמקת.


כתב כלכליסט תיאר כיצד בקרן הפנסיה שלו עודכן מקדם ההמרה ב 27   בדצמבר 2007 ממקדם של 181 ל מקדם של 195.
המשמעות היא הפחתת קצבת הפנסיה החודשית שלו ב 8%. היות שלא נעשה חישוב אישי מיוחד, לכתב כלכליסט, גם מקדמי מבוטחים אחרים בקרנות הפנסיה קפצו כלפי מעלה וקצבאות הפנסיה הצפויות שלהם קטנו משמעותית.  


אחרי ההסבר הזה, ברור לקוראים, שיש הבדל משמעותי בין ביטוח מנהלים עם מקדם מובטח, לביטוח מנהלים ללא מקדם כזה. 

איך הסיפור על ברנרד שו קשור לפנסיה שלנו?

כפי שלגבי הגברת בסיפור על ברנרד שו, השאלה היחידה היא מהו המחיר, לגבי הרגולטור בישראל (משרד האוצר), השאלה היחידה היא בכמה יקצץ את הפנסיה המובטחת. האם הטכניקה תהיה שינוי מקדם ההמרה הקבוע, שהובטח למבוטחי ביטוח מנהלים או טכניקה אחרת, איני יודע.


ברור שבכל המדינות המתקדמות, קיימות נסיבות אובייקטיביות, המחייבות התמודדות עם נושא הפנסיה. תוחלת החיים עולה וכפי שמשפחה אינה יכולה לאורך זמן להיות במצב בו הוצאותיה גדולות מהכנסותיה, גם מערכת פנסיונית אינה יכולה לתת קצבאות פנסיה בסכומים הגבוהים ממה שיש. 

לכן נדרשת פסימיות זהירה לגבי גובה קצבת הפנסיה החודשית הצפויה.


המשמעות מבחינת החוסכים לפנסיה

יציאה לגמלאות היא סיכון שיש לנהל אותו במסגרת ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה.
בניתוח הסיכון של פנסיה, רצוי (ברוב המקרים) להביא בחשבון, שמישהו יקטין את הפנסיה שלנו באמצעות שינוי מקדמי המרה. 
כמו גם גורמים אחרים העלולים לשחוק אותה משמעותית, כגון: מצב שוק ההשקעות ערב צאתנו לפנסיה והאפשרות של שינוי רגולציה, שידחה את הגיל בו נתחיל לקבל את קצבת הפנסיה שלנו.


ככל שמשפחה תקדים להיעזר במומחים ותקדים להיערך מראש, כך תוכל להתמודד טוב יותר עם הקטנה משמעותית של קצבת הפנסיה.

מלכודת במבצע

בפוסטים קודמים דנתי בצרכנות ובשירות ללקוחות ובצרכנות ושירות ללקוח הכסף הגדול. בפוסט זה אעסוק בנושא המבצעים, שהוא חמור במיוחד בענפים בהם אופי השירות הוא יותר דינאמי כמו: אינטרנט, טלפון סלולרי וטלוויזיה. 

המבצע הוא מעין מלכודת דבש. בשלב הראשון מלקקים דבש ואחר כך נעקצים.  

המבצעים הם מורכבים ולא תמיד פשוטים להבנה.

בתחומים דינאמיים הם עלולים להפוך עם הזמן ליקרים ולא אטרקטיביים.

סוגי מלכודות

1. החבילה מוגבלת בזמן ואחרי כן משלמים יותר 

קנית חבילה עם אינטרנט לשנה או מנוי משולב לאינטרנט וטלפון וטלוויזיה. בהשוואה מידית התנאים עדיפים מהתנאים שמוצעים על ידי חברות מתחרות. אבל התנאים הם לשנה. עברה שנה ומשפחות רבות, לא מרגישות שהיא עברה כל כך מהר. עכשיו הן משלמות מחיר יקר עבור השירות, אבל חושבות, שהן משלמות  עדיין מחיר זול. 
הספק "חוגג" במשך כמה חודשים, שנים או עשרות שנים, בהן המשפחה משלמת תשלום יקר.

2. החבילה האטרקטיבית הופכת ללא אטרקטיבית 

זה קורה במיוחד בתחומים דינאמיים.


קיבלת במחיר זול אינטרנט במהירות גבוהה יחסית. עברה שנה או עברו שנתיים והמהירות הגבוהה הפכה לאיטית. אחרים מקבלים אינטרנט, מהיר יותר במחיר זול יותר.


הציעו לך חבילת ערוצי טלוויזיה בכבלים ובלווין במחיר זול במיוחד.
במשך הזמן הוציאו ערוצים מהחבילה בלי להודיע לך או במשך הזמן נוספו חבילות חדשות וזולות יותר, שגם הן כוללות את שני הערוצים מתוך החבילה שבה כעשרה ערוצים, שאת באמת צופה בהם.
ייתכן שהערוצים נשארו אותם ערוצים, אבל חלק מהתכנים עברו לאט, לאט לערוצים אחרים.

3. התחייבות לזמן ארוך

חלק מהחברות, גם מגנות על עצמן מפני המצב בו הלקוח מגלה, שהחבילה הזולה הפכה ליקרה. שיטת ההגנה: התחייבות של הלקוח להמשיך עם אותו ספק לאורך מספר שנים נוספות. בלעז קוראים לזה: Vendor Lock In.
הפרת את ההתחייבות שילמת קנס. עד השינוי ברגולציה, "הצטיינו" בכך ספקי שירותי טלפונים סלולריים, אך גם ספקים אחרים פעלו ופועלים באופן דומה.


זווית הראיה שלי

הייתי מאד שמח לקבל שירותים מחברה, שכאשר המבצע שהיא הציעה לי לפני שנה, פחות מוצלח ממה שהיא מציעה היום, היא תעדכן אותי על כך.
חברה כזאת אולי הייתה מרוויחה עלי קצת פחות, אבל הייתה קונה את נאמנותי כלקוח.
לצערי במדינת ישראל, תסריט כזה הוא קרוב לאוטופיה. 


היות שתסריט זה נדיר במקומותינו, אנחנו כצרכנים נאלצים להשקיע מזמננו על מנת להבטיח דפוסי צריכה סבירים של שירותים. 


ההמלצות העיקריות שלי בהקשר של מבצעים מתמשכים:

• אל תחתמו על הצטרפות לפני שלמדתם את ההצעה ואת הצעות המתחרים

• חפשו את ה Catch בהצעה: היכן המלכודת? תשאלו את עצמכם מה מרוויח ספק השירות כאשר הוא נותן שירות זול יותר ממתחריו? 

• עקבו תקופתית באופן שיטתי אחרי מבצעים אליהם הצטרפתם ובררו חלופות. ניתן לבצע מעקב באמצעות אתר האינטרנט של הספק ובאמצעות פרסומים על מבצעים שלו. ניתן גם  להתקשר אליו, אחת לפרק זמן מוגדר, ולשאול על מבצעים חלופיים או פתרונות חלופיים אטרקטיביים גם ללא מבצע.

• בדקו תקופתית מה מציעים מתחריו של הספק שלכם.