יום ראשון, 19 במאי 2013

הפרשנית

גרף התרסקות

ענת היא אם חד-הורית להילה בת ה-8 (כל השמות הם פרי דמיוני הפרוע). היא מלמדת צילום במכללה בהיקף משרה חלקי.
מצבה הכלכלי, אינו טוב. חשבון הבנק שלה נמצא באוברדרפט, ההולך וגדל.  כאשר מצלצלים מהבנק ושואלים מדוע היא חורגת מהמסגרת שאושרה לה, היא ממהרת לפתוח חסכונות ולסגור את האוברדרפט. לפעמים היא גם לוקחת הלוואה על מנת להקטין את האוברדרפט.

על הקשיים בחייה היא מדברת הרבה עם נועה, הפסיכולוגית שלה בחמש השנים האחרונות. הן עוסקות בקשיי ההורות, בהסברים שצריך לתת להילה מדוע לה אין אב ולרוב חברותיה לכיתה יש. הן מנתחות את מערכות היחסים הסבוכות של ענת עם הוריה ובני משפחה אחרים.
הן שואלות: מדוע מתקשה ענת ליצור קשר זוגי? מדוע אינה מאושרת על אף שיש לה בת מקסימה ועבודה יציבה הנותנת לה סיפוק? כל אחת מהשאלות מעוררת תהליך ארוך של דיבורים, רגשות והסברים. 

פה ושם הן מדברות גם על דברים המתרחשים בחיי יומיום: קונפליקטים בעבודה, חיכוכים עם הילה, אירועים ביחסים עם שכנים, עם מורות, חברות והורים של בנות אחרות בכיתה של הילה.  

משבר
שוב צלצלו מהבנק. הבנק בו היא מנהלת את חשבונה, חברת כרטיסי האשראי שלה וגורמים נוספים שהלוו לה בעבר, אמרו שאינם מוכנים לתת לה הלוואות נוספות, עד שתגמור להחזיר את ההלוואות הקודמות.
לא הייתה ברירה והיא פדתה את הפיקדון השקלי, שהיה החיסכון האחרון שלה וצמצמה את האוברדרפט לסכום זניח.

ענת הבינה את חומרת מצבה הכלכלי ואת הסכום שנותר מהפיקדון השקלי שמרה לייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה.

ייעוץ ואימון
ענת שיתפה פעולה במהלך תהליך הייעוץ. היועץ התמקד בפער בין ההוצאות וההכנסות. הוא הסביר לה מהו תהליך התרסקות או תהליך סחרור, כמתואר בגרף בתחילת פוסט זה. ספציפית במקרה שלה, דיבר על האפשרות, שתאלץ בעתיד הלא רחוק למכור את דירתה, אם תמשיך להוציא יותר מהכנסותיה החודשיות.

בנוסף, סיפק לה כלים טכניים לעריכת מאזן חודשי ולבקרת הוצאותיה. 
אחרי שלושה שבועות צלצלה ליועץ, נלהבת, וסיפרה שהיא מבצעת את כל מה שאמרה שתעשה. היא אפילו מרגישה שהאוברדרפט הצטמצם. "זו אולי הפעם הראשונה בחיי שאני מצליחה לעשות משהו באופן מושלם", הוסיפה בגאווה. 

מה קרה חודשיים אחר כך?
בפגישת הבקרה, שהתקיימה חודשיים אחרי תום תהליך הייעוץ/אימון, נבחנו הנתונים. לא נמצאו צמצום בהוצאות השוטפות או עלייה בהכנסות. על כל סעיף בו לא צומצמו ההוצאות כמתוכנן היו לענת הסברים: "צריך גם לחיות", "קיבלתי הנחה גדולה מאד ולכן קניתי", "אני רוצה לתת לבת שלי את הכל כדי שתהיה מאושרת", "הכל בגלל אימא שלי "הפסיכולוגית שלי משבחת אותי על ההתמודדות שלי עם החיים שלא האירו לי פנים" ועוד הסברים מפורטים וארוגים היטב.

בפגישה סיפרה ענת שלוותה 300 ש"ח מחברה. "לא היה לי מספיק כסף מזומן בכיס והמוכר לא קיבל כרטיסי אשראי", הסבירה.

איפה טעינו?
זו השאלה שצריך לשאול את עצמו היועץ/מאמן. הניתוח הכלכלי, שעשה היה אולי מושלם. ללא שום ספק ענת הבינה את ההסברים שנתן. הכלים שנתן לה הוכיחו כבר את עצמם מספר רב של פעמים.

סימן האזהרה, הופיע כבר בשיחת הטלפון חודש אחרי סיום תהליך האימון/ייעוץ: "זו אולי הפעם הראשונה בחיי שאני מצליחה לעשות משהו באופן מושלם".
הבעיה אינה בייעוץ, אלא באימון.

המעורבים במשחק
במשחק וסביב המשחק, יש בדרך כלל אנשים בעלי תפקידים שונים. קחו למשל, כדורגל או כדורסל
תפקידים לדוגמה: מאמן, אפסנאי, מנהל, רופא, פיזיותרפיסט, שחקנים, פרשנים, שדרנים.

מי משפיע במידה הרבה ביותר על המשחק? כמובן שהשחקנים. גם אם המעטפת סביבם תהיה מושלמת, אם השחקנים לא יתפקדו התוצאות יהיו עגומות. 
במרבית ענפי הספורט, יש גם למאמן השפעה גדולה. 

לפעמים, אני צופה במשחקי כדורסל ב NBA. מעולם לא ראיתי פרשן יורד למגרש וקולע או מוסר או חוסם.
השפעתו של הפרשן על המשחק, מאד מוגבלת.
ייתכן שמאמן ישמע אותו ויאמץ רעיונות שלו ולפרשן תהיה השפעה עקיפה.
ייתכן ששחקן יקשיב לדברי הפרשן המתייחסים אליו וישפר אספקטים מסוימים של משחקו. גם במקרה זה הפרשן השפיע באופן עקיף.

לעומת זאת כבר ראיתי לא אחת פרשנויות של שחקנים, שרואיינו בתום המשחק. במרבית המקרים הפרשנויות היו רדודות ובנאליות.
אבל האם פרשנותו המבריקה של שוער כדורגל לשאלה: מדוע לא עצר את הכדור שגרם להפסד קבוצתו, תשנה את התוצאה?

מודל המשחק באימון
אחד המודלים באימון הוא מודל, המבצע אנלוגיה למשחק. במודל זה: המאמן הוא המקביל למאמן של קבוצת הספורט. תפקידו להביא את השחקנים לתפקוד אופטימלי, הן מקצועית והן מנטלית.
המתאמנים הם השחקנים. כך למשל באימון בכלכלת המשפחה, המתאמנים הם בני הזוג (ולפעמים גם ילדיהם) או היחיד העומד בראש משפחה חד-הורית או אדם בודד המנהל את כלכלת המשפחה של עצמו (דוגמה: רווק צעיר העובד בהיי-טק). 
בדוגמה הספציפית תפקידה של ענת הוא שחקנית

אבל האם גם ענת פועלת כשחקנית?
התשובה הייתה חיובית לזמן קצר (כחודש) ואז חזרה לעמדת הפרשנית. קרוב לוודאי שהדרך היחידה לגרום לשינוי במצבה, היא הפיכתה לשחקנית. רק כך תוכל להשפיע על המשחק ששמו כלכלת משפחתה.

הערות שוליים

1. התופעה של מתאמנים הבוחרים בתפקיד הפרשן של עצמם, היא תופעה נפוצה. יותר קל לפרש מאשר לפעול.

2.  התופעה נפוצה במיוחד אצל חלק מהאנשים העוברים טיפול פסיכולוגי ארוך. ישנם טיפולים פסיכולוגיים המכונים ביהביוריסטים ומכוונים לטפל בקושי התנהגותי ספציפי. לא אליהם כוונתי.

3. ישנם טיפולים פסיכולוגיים הבנויים על ההנחה, שניתוח והבנה של מקור הבעיות, עשויים להביא לתוצאות. בחלק מהמקרים המטופל לומד לנתח ולומד את אופן ההצגה של הפסיכולוג. הערכת תוצאות הטיפול, בוודאי אינה חלק מעיסוקו של בלוג זה. אבל ללא ספק, אם למטופל בעיות בהתנהלותו הכלכלית והוא בוחר בעמדת הפרשן במקום להיות שחקן, הבעיות הכלכליות שלו לא ייפתרו. 

4. אם בעיה מרכזית היא הוצאות גדולות מהכנסות, לפעמים ההוצאה המתמשכת על הטיפול הפסיכולוגי, עלולה להיות אחד הגורמים למאזן השלילי. לרוב, בן המשפחה המטופל יתקשה לוותר עליה.

5. לא צריך בהכרח, טיפול פסיכולוגי על מנת להיות פרשן במקום שחקן. קראו את הפוסט: טיפולוגיה של לקוחות: המנתח המשותק , המראה דוגמה כזו בהתנהלות, שלאו דווקא נוגעת לכלכלת המשפחה.

קראו גם
ייעוץ ואימון דיסיפלינות משלימות או דיסיפלינות סותרות?
טיפולוגיה של לקוחות: המנתח המשותק
היועץ והנועץ: מנגנונים בתהליך הייעוץ

קראתם ונהניתם אתם מוזמנים ללחוץ על כפתור ה Share או ה +g.
רוצים לקרוא עוד? הצטרפו ל News Letter.
רוצים לשפר את התנהלותכם הכלכלית? בואו לפגישת מתנה ללא התחייבות.

פרטי התקשרות  
טלפון: 054-4480616
דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

תגובה 1:

  1. כפסיכולג קליני אני מאד מסכים איתך.. אני מאד אוהב את הלקוחות שמתלוננים שהם קורסים כלכלית ומעבירים לי כ-2000 שח בחודש למען טיולי בתאילנד וכמובן רומניה (אין כמו הנערות העסיסיות שמה). אני מסתכל על תפקידי כרפתן שמטרתו לחלוב כמה שיותר חלב (ירוק..) מהלקוחות שלו.

    השבמחק

הפרשות לפנסיה: המעגל הרע

רבקה (שם בדוי לחלוטין) גדלה כחרדית השייכת לאחת החסידויות הקטנות. מאמינה גדולה לא הייתה, אבל קהילות חרדיות הן יותר מסגרת חברתית של קהילה מאשר...