יום שני, 13 במאי 2013

הפטנט של עיריית ירושלים: כיצד להפוך את כולנו לאשמים ולמלא את קופת העירייה?

ייתכן, שרשויות מקומיות בפינלנד, איסלנד או ניו-זילנד מנוהלות באופן מופתי. לא בישראל. קראו למשל את הכתבה של רז סמולנסקי בדה-מרקר: מי ישלם על זה?// ארנונה 2013: הרשויות מתכוננות לבחירות ומחפשות כיסים עמוקים. אם לא ניחשתם, בסופו של דבר אתם תהיו אלה שישלמו.

מייג'ור מייג'ור וההיגיון של עיריית ירושלים
אחת הדמויות בספר מלכוד 22 של ג'וזף הלר הוא קצין המכונה מייג'ור מייג'ור. כאשר אחד מפיקודיו או מעמיתיו רוצה להיפגש איתו ונוקש על דלת חדרו, הוא מבקש ממנו להמתין מעט. בזמן ההמתנה הוא יוצא החוצה מחלון חדרו. הלוגיקה של מייג'ור מייג'ור היא, שאפשר להיפגש איתו בחדרו רק כשאינו נמצא בו. 

גם לעיריית ירושלים יש קו מחשבה דומה בנושאי חניה: מותר לחנות רק בחניה פרטית או בחניה המסומנת בכחול-לבן (חניה בתשלום בחלק משעות היום). במקומות אחרים: אם אין תמרור האוסר על חניה או סימון שאסור לחנות, אז אסור לחנות.

סיפור החניה והמשפט שלי
חניתי ברחוב גולומב היורד מקרית היובל באחד מימי שישי ב 10:00. בחלק בו חניתי שלושה נתיבי תנועה, אין סימון בצבע האוסר חניה ואין תמרור האוסר חניה.
אני בהחלט סומך על משטרת התנועה, שתדאג לתמרורים או סימונים מתאימים במקומות בהם חל איסור חניה, כפי שאכן נעשה בקטע צר יותר של רחוב גולומב, בו שני נתיבים בלבד.

כשחזרתי לרכב ראיתי, שפקח עירוני חרוץ, השאיר לי הודעה על קנס או משפט על הפרעה לתנועה או עיכוב תנועה. 
לא הייתי היחיד שקיבל דוח. כל המכוניות שחנו לאורך הכביש קיבלו דוח דומה. אגב, התנועה זרמה בשני הנתיבים הפנויים, ללא כל הפרעה או עיכוב. 

לידיעת הקוראים, אין לי סמי טריילר. יש לי מאזדה 2 קטנה, שחנתה צמוד למדרכה ותפסה חצי מהנתיב.
חשבתי, שלא עברתי שום עבירה משום שחניתי במקום שאין שום איסור לחנות בו ולכן ערערתי. 
במכתב מפורט ציינתי את נסיבות המקרה ושלא חניתי במקום אסור לחניה. ביקשתי גם העתק מהצילום שהפקח ציין שצילם.
עיריית ירושלים החליטה להתעלם מבקשתי ובתשובה קצרה ענתה לי שעברתי עבירה חמורה ולכן עלי לבחור בין העמדה למשפט לבין תשלום 250 ש"ח.
בחרתי לא לתרום 250 ש"ח לעירייה, כשברור לי לחלוטין שלא ביצעתי עבירה כלשהי. הוזמנתי למשפט בבית המשפט לעניינים מקומיים.

דאגתי לצלם את זירת האירוע ולהביא את כל המסמכים לקראת הזיכוי הבטוח מאשמה.

בית המשפט
בבית המשפט לעניינים מקומיים, התברר לי ולאחרים, שלא הוזמננו לדיון. הוזמננו להקראת כתב האשמה ולתשובה שלנו האם אנו מודים או לא? 

ההליך נוהל באופן הבא:
1. הנאשם ענה לשאלה האם הוא כופר באשמה או לא?
2. כבוד השופטת הסבירה לו את ההיבטים המשפטיים ואת הערכתה לגבי סיכוייו לצאת אשם או זכאי והסבירה לו שאם יופיע למשפט ויורשע הוא עלול לשלם קנס כפול.

מה הסבירה לי השופטת (וקודם לכן גם התובעת)?
למען הסר ספק, אין לי טענה כלשהי כלפי שתי גברות נכבדות אלה. 
השופטת טענה כי זה שחניתי במקום בו אין תמרור או סימון האוסר על חניה, אין פירושו שלא עברתי עבירה. נהפוך הוא, כל החונה במקום שבו לא מצוין בפירוש שמותר לחנות חונה במקום אסור. ההגדרה של מקום שמותר לחנות בו היא: חניה המסומנת בכחול-לבן או חניה פרטית.

ברחובות צדדיים, עיריית ירושלים הרחמנית, אינה אוכפת את החוק. ברחובות אחרים היא אוכפת (טוב במקרה של רחוב גולומב אין אכיפה שיטתית, אלא אחת לכמה שבועות או כמה חודשים).

נאמר לי שהלכה משפטית זו היא בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון
אינני משפטן ולכן הנחתי, שמה שנאמר לי נכון: יש פסק דין ברוח זו, שניתן בבית המשפט העליון. לא יכולתי לדעת האם יש גם אחד או עשרה פסקי דין של בית המשפט העליון, שקבעו קביעה הפוכה.

כספקן מטיבי, חשדתי שמוזר לחשוב שפסק דין כזה נכתב על ידי, אנשים כמו השופטים העליונים אהרון ברק, מאיר שמגר או חיים כהן ז"ל או מאורות גדולים רבים וטובים אחרים בבית המשפט העליון.  

אם כבר מדברים על מאורות, בהקשר של פסק דין כזה (אם אכן נכתב), מן הראוי להזכיר כי בטבע יש גם ליקויי מאורות: ליקוי חמה וליקוי ירח.

בלית ברירה שילמתי את הקנס.

חניה במקום מותר או אסור בירושלים
המשמעות של כללי חניה אלה היא שכולנו עבריינים והעירייה או מישהו מטעמה תעניש אותנו מתי והיכן שתרצה.

פקח רב עם אשתו - תקבלו דוחות.
פקח רוצה קידום - תקבלו דוחות.
פקח רב עם המנהל שלו ורוצה להפריע לו - לא תקבלו דוחות.
הקופה של עיריית ירושלים לא מספיק מלאה - תקבלו דוחות על מנת למלא אותה.

כחשדן מטיבי, יש לי תחושה עמומה, שדווקא התסריט האחרון, שציינתי הוא השכיח.

האם תמיד מקפידים בעיריית ירושלים על חוקים ותקנים בנושאי חניה?
אינני מומחה בנושא זה, אבל על פי דבריהם של אנשים המצויים היטב בנושא, לא יצא לעיריית ירושלים שם של מופת בתחום של אכיפת תקני חניה כאשר מדובר במספר החניות שבונים קבלנים הבונים בתים.

אגב, ציפור קטנה לחשה לי, שהעירייה מחויבת לדאוג למספר מינימלי מסוים של חניות במרכזים מסחריים
קרוב לרחוב גולומב, לא רחוק מהמקום בו חניתי, יש מרכז מסחרי.
הציפור הקטנה לחשה לי, שמספר מקומות החניה הקיימים שם קטן ממה שמחייב החוק. 
היכן בדיוק רוצה העירייה שבאי המרכז המסחרי יחנו?

ועוד עניין חניה קטנוני
עיריית ירושלים מנפיקה כרטיס ירושלמי לתושבי העיר. תמורת תשלום מאד צנוע (20 ש"ח) זוכים תשובי העיר להנחות.
אחת ההנחות המופיעות בפרסומי העירייה ובאתר האינטרנט של העירייה היא הנחה בחניה בחניון אגרון במרכז העיר אחרי השעה 16:00. בשעה 17:00 נכנסתי לחניון והצגתי כרטיס ירושלמי תקף (צריך לחדש אותו אחת לשנתיים). העובד אמר לי שאין הנחות בחניון עם כרטיס ירושלמי: האם זו  יוזמה פרטית של העובד? הנחיה של מפעילי החניון או טעות של עיריית ירושלים שלא טרחה לעדכן שכבר אין הנחה?

במטרה לברר זאת התלוננתי עוד באותו יום באמצעות אתר האינטרנט של העירייה.  תשובה טרם קיבלתי.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

להשקיע במניה ספציפית

    גילוי נאות   אינני יועץ השקעות מומסך ואיני מציע לאנשים במה להשקיע. היו לי רק שני מקרים שיעצתי. שניהם קשורים להמלצות שגויות בעליל של יועצ...