מה זה כסף קטן שאפשר להתעלם ממנו? הכל תלוי בעיני המתבונן.
אם חשבתם שבעיני עשירים סכומים קטנים הם חסרי משמעות, ייתכן שטעיתם, לפחות בחלק מהמקרים, כפי שתראו בסיפורים הקטנים מהחיים בהמשך פוסט זה.
אם חשבתם שבעיני אנשים המשתכרים מעט ונאבקים על מנת לשרוד ללא אוברדרפט או עם אוברדרפט קטן ככל האפשר, כל אגורה חשובה, יש לי הפתעה בשבילכם. ראיתי כבר אנשים עניים, המזלזלים בסכומי כסף קטנים. גם על זה אספר בהמשך.
הנקמה
לפני כמה עשרות שנים גר אחד מחברי בדירה שכורה. בעל הדירה האמיד, שהשכיר מספר רב של דירות, מרר את חייו. במפגשים הרבים ביניהם בדירה חברי סבל ובעל הבית, שגבה ממנו כספים נוספים באמתלות שונות, נהנה.
עד שהגיע יום הנקמה, בו לפי דברי חברי, בעל הבית סבל והוא היה זה ששמח. בזמן המפגש בדירה, הופיע בנו של בעל הבית וסיפר לאביו שאיבד את כרטיסיית האוטובוס (המקביל לרב קו לפני עשרות שנים. בכל כרטיסיה היו כ-20 נסיעות מקומיות באוטובוס. מחיר נסיעה היום הוא כ-6.70 שקל כך שעלות כרטיסיה מלאה היא פחות מ-150 שקל במונחים של היום).
בעל הבית צווח על בנו הבוכה, כאילו לפחות רצח מישהו.
ללא ספק גם כסף קטן חשוב בעיניו של אותו בעל בית עשיר.
עד שהגיע יום הנקמה, בו לפי דברי חברי, בעל הבית סבל והוא היה זה ששמח. בזמן המפגש בדירה, הופיע בנו של בעל הבית וסיפר לאביו שאיבד את כרטיסיית האוטובוס (המקביל לרב קו לפני עשרות שנים. בכל כרטיסיה היו כ-20 נסיעות מקומיות באוטובוס. מחיר נסיעה היום הוא כ-6.70 שקל כך שעלות כרטיסיה מלאה היא פחות מ-150 שקל במונחים של היום).
בעל הבית צווח על בנו הבוכה, כאילו לפחות רצח מישהו.
ללא ספק גם כסף קטן חשוב בעיניו של אותו בעל בית עשיר.
מריבה קשה
אף אחד במשפחה הזו לא צריך לעבוד לפרנסתו. יש להם מספיק כסף לחיות כמה דורות. למרות זאת ראיתי מריבה קשה בין שני בני אותה משפחה סביב השאלה: מי ישלם כמה מאות שקלים?
במשפחה שלי צריכים לעבוד וזה לא היה קורה. כמה מאיתנו היו מציעים לשלם ובסוף מישהו היה משלם או היינו מתחלקים בתשלום. אני מכיר משפחות אחרות, לא כל כך עשירות שהיו מתנהגות כמונו.
סביר שגם באותה משפחה עשירה במיוחד לא מזלזלים בכסף קטן
במשפחה שלי צריכים לעבוד וזה לא היה קורה. כמה מאיתנו היו מציעים לשלם ובסוף מישהו היה משלם או היינו מתחלקים בתשלום. אני מכיר משפחות אחרות, לא כל כך עשירות שהיו מתנהגות כמונו.
סביר שגם באותה משפחה עשירה במיוחד לא מזלזלים בכסף קטן
קיבלתי הנחה
משפחה על סף תהום כלכלי שהגיעה אלי לייעוץ. ההוצאות החודשיות גדולות בהרבה מההכנסות החודשיות. פוטנציאל ההשתכרות העתידי נמוך. ההנחיות שלי היו חד-משמעיות: עד להתייצבות כלכלית לא להוציא שום הוצאה שאינה הכרחית. רוצים להוציא משהו שאינכם בטוחים ב-100% שהוא חיוני? צלצלו אלי ונברר ביחד.
זהו מקרה קשה במיוחד: בדרך כלל איני נותן ללקוחותיי הנחיות קיצוניות כל כך. במקרה זה החלופה היא התרסקות.
בפגישה הבאה שמעתי על חוגים חדשים אליהם נרשם בן משפחה בוגר, ללא התייעצות איתי. "האם זה חיוני?" שאלתי. "קיבלתי 50% הנחה. זה מאד זול כמה מאות שקלים" הייתה התשובה.
יש כאלה שמצבם הכלכלי עגום ובכל זאת מזלזלים בסכומי כסף של מאות שקלים.
זהו מקרה קשה במיוחד: בדרך כלל איני נותן ללקוחותיי הנחיות קיצוניות כל כך. במקרה זה החלופה היא התרסקות.
בפגישה הבאה שמעתי על חוגים חדשים אליהם נרשם בן משפחה בוגר, ללא התייעצות איתי. "האם זה חיוני?" שאלתי. "קיבלתי 50% הנחה. זה מאד זול כמה מאות שקלים" הייתה התשובה.
יש כאלה שמצבם הכלכלי עגום ובכל זאת מזלזלים בסכומי כסף של מאות שקלים.
לא כדאי להתעסק עם סכום קטן
גם המשפחה בסיפור זה במצב כלכלי עגום. בהנחה הסבירה, שלא יזכו בפיס או לא ירשו סכום כסף גדול, יש רק דרך אחת לשרוד: לא להוציא הוצאות מיותרות ולמכור את הדירה ולקנות במקומה דירה זולה בהרבה (המשפחה אינה רוצה לגור בשכירות). את הפרש הכסף מהחלפת הדירה להשקיע בתבונה.
להקטין את רכיב הביטוח בחיסכון הפנסיוני הזעום ולהגדיל את החיסכון כפי שהמשפחה מבינה ואני המלצתי? "לא. זה כסף קטן מה זה משנה?"
למשוך חיסכון כספי קטן לפנסיה הלא כל כך רחוקה? "כן. זה כסף קטן מה זה משנה?"
הרי לכם עוד משפחה שמצבה הכלכלי גרוע במיוחד שאינה מייחסת חשיבות לסכומים של מאות שקלים.
המשפחות בשני הסיפורים הראשונים, יכולות להתעלם מהוצאות "קטנות". בהחלט ייתכן שיש לא מעט משפחות במצבן שמתעלמות מהוצאות של סכומים "קטנים".
קטן וגדול הם מושגים יחסיים. הוצאה קטנה של אחד היא הון עתק לשני. למשפחות בשני הסיפורים האחרונים כל הוצאה אינה קטנה.
הבעיה עם הוצאות "קטנות" שמתעלמים מהן, היא שלאורך זמן הן מצטברות לסכומים גדולים.
כשהתעלמות מהוצאות קטנות הופכת להרגל או לדפוס התנהלות עלולה להיווצר בעיה.
זה נכון לא רק למשפחות שהכנסתן 3,000-4,000 ש"ח לחודש. ראיתי כבר משפחות עם הכנסה של 30,000 ש"ח לחודש, שמוציאות יותר מהכנסתן ובהתנהלות טובה יותר, בלי לוותר על רמת חיים סבירה בעיניהן, היו יכולות לחסוך, במקום לדאוג איך "יגמרו את החודש".
איני מטיף לסגפנות. מי שיש לו יכול להוציא כספים. תתפלאו, אבל גם מי שאין לו יכול להוציא מדי פעם הוצאה קטנה להנאתו: מסעדה ביום הולדת, חוג העשרה לילד או משהו אחר הקרוב לליבו. מי שאין לו יכול, כאשר דפוס ההתנהלות הקבוע שלו אינו מתעלם מהוצאות קטנות.
תפיסת העולם שלי היא שיש הוצאות קטנות, שחשיבותן היא עניין סובייקטיבי: לאחת הן חשובות לחברתה לא. זאת שזה חשוב לה תוותר על הוצאה קטנה אחרת, אם מצבה מחייב זאת ודפוס התנהלותה הכלכלית נאות.
אבל יש גם הוצאות אחרות שמהן יש להימנע ובהן דין פרוטה כדין מאה. איני דואג לבעלי ומנהלי בנקים, חברות ביטוח, חברות טלפונים ורשתות מרכולים. הם יסתדרו כלכלית גם אם החברה שלהם לא תגבה ממני כספים, שאינם מגיעים לה.
אני ממליץ גם למי שמתייעץ איתי בכלכלת משפחתו לנהוג כמוני. לא לשלם מה שלא צריך לאותם גורמים ולגורמים אחרים המוכרים שירותים או מוצרים.
מה צריך ומה לא צריך? יש הוצאות שלגביהן התשובה פשוטה וחד-משמעית. בלא מעט מקרים זה מורכב יותר ולפעמים שונה מאדם לאדם וממשפחה למשפחה.
להקטין את רכיב הביטוח בחיסכון הפנסיוני הזעום ולהגדיל את החיסכון כפי שהמשפחה מבינה ואני המלצתי? "לא. זה כסף קטן מה זה משנה?"
למשוך חיסכון כספי קטן לפנסיה הלא כל כך רחוקה? "כן. זה כסף קטן מה זה משנה?"
הרי לכם עוד משפחה שמצבה הכלכלי גרוע במיוחד שאינה מייחסת חשיבות לסכומים של מאות שקלים.
כסף קטן עשוי להצטבר לכסף גדול
קטן וגדול הם מושגים יחסיים. הוצאה קטנה של אחד היא הון עתק לשני. למשפחות בשני הסיפורים האחרונים כל הוצאה אינה קטנה.
הבעיה עם הוצאות "קטנות" שמתעלמים מהן, היא שלאורך זמן הן מצטברות לסכומים גדולים.
כשהתעלמות מהוצאות קטנות הופכת להרגל או לדפוס התנהלות עלולה להיווצר בעיה.
זה נכון לא רק למשפחות שהכנסתן 3,000-4,000 ש"ח לחודש. ראיתי כבר משפחות עם הכנסה של 30,000 ש"ח לחודש, שמוציאות יותר מהכנסתן ובהתנהלות טובה יותר, בלי לוותר על רמת חיים סבירה בעיניהן, היו יכולות לחסוך, במקום לדאוג איך "יגמרו את החודש".
לא כל ההוצאות הקטנות שוות
תפיסת העולם שלי היא שיש הוצאות קטנות, שחשיבותן היא עניין סובייקטיבי: לאחת הן חשובות לחברתה לא. זאת שזה חשוב לה תוותר על הוצאה קטנה אחרת, אם מצבה מחייב זאת ודפוס התנהלותה הכלכלית נאות.
אבל יש גם הוצאות אחרות שמהן יש להימנע ובהן דין פרוטה כדין מאה. איני דואג לבעלי ומנהלי בנקים, חברות ביטוח, חברות טלפונים ורשתות מרכולים. הם יסתדרו כלכלית גם אם החברה שלהם לא תגבה ממני כספים, שאינם מגיעים לה.
אני ממליץ גם למי שמתייעץ איתי בכלכלת משפחתו לנהוג כמוני. לא לשלם מה שלא צריך לאותם גורמים ולגורמים אחרים המוכרים שירותים או מוצרים.
מה צריך ומה לא צריך? יש הוצאות שלגביהן התשובה פשוטה וחד-משמעית. בלא מעט מקרים זה מורכב יותר ולפעמים שונה מאדם לאדם וממשפחה למשפחה.
תודה!
השבמחק