יום שבת, 20 בדצמבר 2014

הכנסה ומקצוע: מה ללמוד והיכן?

פרשנות של תיאורית הצרכים של מאסלו
מקור: ויקיפדיה
בפוסט הקודם בתחום של הכנסה, עסקתי בהכנסה ומקצוע. ציינתי שעשוי להיות קשר בין המקצוע בו בוחרים לבין גובה ההכנסות התייחסתי לכמה היבטים חשובים בהקשר זה. בפוסט זה אעסוק בשאלות: מה ללמוד? והיכן ללמוד?

מה ללמוד?
עיסוק בחלק מהמקצועות מחייב לימודים פורמליים במוסד אקדמי. על מנת לסיים לימודים כאלה, צריך קודם להתקבל אליהם.
מה עושים כשיש ספק האם תתקבלו ללימודים כאלה? לפני שאדון בתהליכי המיון של האוניברסיטאות, אדון בשאלה איזה מקצוע לבחור.

בחירת המקצוע היא שאלה של: מה רוצים לעשות? באיזה מקצוע יהיו הכנסות גבוהות יחסית? האם אנחנו יכולים לעסוק במקצוע בהצלחה? והאם אנחנו יכולים להתקבל ללימודים?

איני בא לייעץ לכם מה להעדיף, כשיש קונפליקט בין עיסוק במקצוע שאתם רוצים לעסוק בו וצפוי להבטיח הכנסות נמוכות יחסית, לבין מקצוע העשוי להבטיח הכנסות גבוהות אבל אינכם מעוניינים לעסוק בו.

אציין רק שלושה דברים:

1. אם השיקול הדומיננטי בעד בחירת מקצוע, שאתם לא אוהבים הוא יוקרת המקצוע, אני ממליץ שלא תבחרו בו.

2. אם השיקול הדומיננטי בעד בחירת מקצוע, הוא לחץ הסביבה החברתית שלכם או ציפיות המעגל החברתי שכם, אני ממליץ שלא תבחרו בו.

3. אם אתם מנסים להתקבל ללימודים במקצוע, שהסיכויים שלכם להתקבל קלושים ואין לכם תשוקה "בוערת בעצמותיכם" לעסוק דווקא בו, כנראה שכדאי לכם לבחור מקצוע אחר.

תהליכי המיון
לפני כמעט שלושים שנה סיימתי עבודת M.A בפסיכולוגיה, שעסקה בניבוי הצלחה באוניברסיטה לפי ציוני מגן ובחינות בגרות. על בסיס העבודה פרסמנו, המנחה שלי ואני, מאמר מדעי במגמות. לממצאים הייתה חשיבות מעשית בהקשר של בחירת מועמדים לאוניברסיטאות בישראל. 

לצורך העבודה, קראתי לא מעט מאמרים בנושא זה, כך שמשהו אני מבין בו.

מטרת תהליכי המיון היא לבחור את המועמדים שיש להם יותר סיכוי להצליח בלימודים, במצבים בהם מספר המועמדים גדול ממספר הסטודנטים, שניתן לקבל ללימודים.
אף אחד אינו מסוגל לנבא את הצלחה במדויק. זהו ניבוי המבוסס על מתאם סטטיסטי
ההנחה, שאפשר להתווכח איתה, היא שמי שיצליח בלימודים יצליח גם בעבודה. 

יש לפחות שלושה גורמים, שעשוי להיות להם חשוב, שיהיה ניבוי מדויק יחסית לשאלה מי יצליח בלימודים.

שני הגורמים הראשונים בהם לא נעסוק בפוסט זה הם:

הגורם הראשון היא המדינה. כך למשל, אם היא זקוקה למספר מסוים של מהנדסים או רופאים, המשמעות של נשירה מלימודים היא רופא אחד או מהנדס אחד פחות.

הגורם השני הם המוסדות האקדמאים, המעוניינים בסטודנטים שיצליחו בלימודיהם.

הגורם השלישי זה מי שלומד וההסתברות שייכשל בלימודים גבוהה. כך למשל, רוב הקוראים, כנראה לא היו מעוניינים ללמוד 4 שנים רפואה ולנשור מהלימודים. מי שנכשל בלימודים מבזבז זמן וכסף. הוא היה יכול ללמוד מקצוע אחר בו, קרוב לוודאי שלא היה נכשל או לא ללמוד בכלל ובמקום זה לעבוד. 

בפסקה הקודמת כבר המלצתי, ברוב המקרים, למי שסיכוייו להתקבל נמוכים, להימנע מהניסיון להתקבל. נשירה מהלימודים והפסד זמן וכסף הכרוכים בה, היא אחת הסיבות להמלצה שלי.


זנב לאריות, ראש לנמרים או ראש לשועלים
מזל טוב, התקבלתם ואפילו ליותר ממוסד אקדמי אחד. עכשיו השאלה היא היכן ללמוד: האם במוסד האקדמי הטוב ביותר אליו התקבלתם? מוסד אקדמי טוב או מוסד אקדמי גרוע?

מלקולם גלדוול דן בשאלה הזו בספרו: דוד וגוליית איך להפוך חולשה לכוח (באנגלית: David and Goliath: Underdogs, Misfits and the Art of Battling Giants). המסקנה שלו, גם על בסיס של מחקרים שהוא מצטט, היא שבמקרים רבים לא כדאי ללמוד באוניברסיטאות הטובות ביותר גם אם מתקבלים אליהן. 

אם נשתמש בכותרת שבחרתי לפסקה זו, לדעתו של גולדוול עדיף להיות מצטיין באוניברסיטה טובה (ראש לנמרים) מאשר בין החלשים (זנב לאריות) באוניברסיטה מהטובות בעולם כמו: MIT, Harward, Oxford או Cambridge.

מצבו של הסטודנט באוניברסיטה מהטובות בעולם
האוניברסיטה מקבלת רק את המצטיינים ביותר. אלה שלכל אורך לימודיהם עד לאוניברסיטה היו הטובים ביותר.

להיות מצטיין זה תמיד יחסי. האחוז של המצטיינים מבין המצטיינים (המתקבלים לאוניברסיטה מהטובות בעולם) הוא בהגדרה קטן. רוב המצטיינים יהיו בינוניים בין המצטיינים. הם יחוו תסכול. סדר העולם בו הם כל הזמן מצליחים, אולי אפילו ללא יותר מדי מאמץ, ישתנה: אם מאמץ רב הם יצליחו לעמוד בדרישות. 

אלה שיהיו פחות טובים מהממוצע (זנב לאריות) יחוו תסכול קשה יותר ותחושה של כישלון וערעור הביטחון העצמי ביכולתם. לא כל אחד יכול לעמוד בזה. חלקם ינטשו לא רק את המוסד האקדמי, אלא גם את המקצוע בו בחרו והם חשים, שלא יוכלו להיות טובים בו.

היות שהחומר אותו לומדים באוניברסיטה מהטובות מהעולם ובאוניברסיטה טובה הוא פחות או יותר אותו חומר, כשיהיו ראש לנמרים, הם עשויים לרכוש את אותם כלי חשיבה ואת אותו ידע. הביטחון העצמי שלהם יהיה גבוה, ההנאה גדולה יותר ובמאמר מוסגר, התשלום לאוניברסיטה כנראה יהיה נמוך בהרבה. 

הסיפור קצת שונה כשמדובר בשועלים (אוניברסיטה או מכללה ברמה נמוכה יותר). מהשוואת ניסיוני כסטודנט וכעוזר הוראה באוניברסיטה העברית בירושלים, לניסיוני כמרצה במכללה שהעניקה תואר B.A, אני יכול לספר לכם, שקרוב לוודאי שאתם תרכשו פחות כלים וידע. זה לא בגלל שהמרצים לא יהיו מספיק טובים. זה בגלל שסף הדרישות נמוך בהרבה והאווירה אינה תומכת בלימוד מעמיק. התוצאה תהיה שגם התעודה שלכם, אם תסיימו, תהיה שווה פחות מתעודה של בוגר אוניברסיטה טובה (לא בהכרח הכי טובה).

מועדון חברים
לבוגרי אוניברסיטאות העילית יש יתרון לעומת בוגרי האוניברסיטאות הטובות. אותו יתרון שיש בתחום המחשבים לבוגרי יחידות עילית בצבא: יותר בוגרים יושבים בתפקידי מפתח והם בדרך כלל יעדיפו מישהו שבא מאותו מקום.  

מפגשי בוגרים אחת לכמה שנים, הם כר נרחב ל-Networking ולמציאת עבודה.  

כמי שעבד כארבעה עשורים בתחום המחשוב, ראיתי את נקודות ההתחלה הטובה יותר של בוגרי יחידות מחשב צה"ליות. אבל עם הזמן אתה נמדד יותר לפי הביצועים שלך ולפי הניסיון שלך ופחות לפי המקום ממנו באת. זה בדיוק מה שקרה לי ולאחרים שהכרתי: לא פעם העדיפו אותנו על מתחרים בוגרי יחידות מחשוב צבאיות טובות. 

הזווית האישית שלי 
לו הייתי במצב בו הייתי צריך לבחור מקצוע ולא הייתה לי תשוקה חסרת גבולות לעסוק דווקא במקצוע מסוים, הייתי משתמש במודל של תיאורית הצרכים של מאסלו, שפרשנות שלה מופיעה באיור בראש הפוסט.

במידה והייתי מעריך שבחירה שלי תענה באופן נאות על הצרכים הבסיסיים (שתי השכבות בתחתית פירמידת הצרכים של מאסלו), הייתי בוחר במה שאני רוצה לעסוק בו ולא במה שיביא לי הכנסה גבוהה יותר.

למזלי, אני לא נמצא היום, בגילי המופלג, במצב כזה: מצבי הכלכלי מאפשר לי לעסוק במה שמעניין אותי ולהרוויח פחות.

אני מלמד ברידג' ונהנה. התלמידים הם ילדים בכלל וילדים מחוננים בפרט ומבוגרים.

אני נותן ייעוצים בכלכלת המשפחה ומרגיש סיפוק שאני יכול לעזור למשפחות לצאת ממצבים כלכליים קשים ויותר חשוב: לתת להם כלים להתנהל בהמשך טוב יותר ואולי לא להיקלע שוב למצבים קשים.
אני יכול להרשות לעצמי לתת ייעוצים בחינם לניצולי שואה ולבני העדה האתיופית (מי שנכלל בקבוצות אלה מוזמן לפנות ויקבל ייעוץ ללא תשלום).

אני עדיין נותן ייעוצים במחשבים וטכנולוגית המידע (ויש תחומים שלייעוץ שלי יש ערך מוסף, שהארגון לא היה משיג אותו ללא ייעוץ או עם ייעוץ של מרבית היועצים). אני יכול להרשות לעצמי לא לתת ייעוצים שאינם מעניינים אותי ולא לעבוד עם לקוח רע או לקוח מכוער

אם תקראו את הפוסט: שקיפות או מה צריך יועץ לכלכלת המשפחה לגלות ללקוחותיו על התנהלותו הכלכלית? תבינו שלא תמיד יכולתי להרשות לעצמי להיות בררן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

להשקיע במניה ספציפית

    גילוי נאות   אינני יועץ השקעות מומסך ואיני מציע לאנשים במה להשקיע. היו לי רק שני מקרים שיעצתי. שניהם קשורים להמלצות שגויות בעליל של יועצ...