בפוסט הקודם: תרבות הצריכה נסדקת, תיארתי את הקשיים ההולכים ומתגברים בכלכלת משפחות בתרבות הצריכה. בפוסט זה אציג, מודל הנותן פתרון חלקי להוצאות ההולכות וגדלות. המודל, הנמצא עדיין בתהליך הבשלה, נקרא כלכלת שיתוף (באנגלית: sharing Economy או Collaborative Consumption).
התפתחות שיתוף (Sharing) משאבים
שיתוף משאבים צמח בעולם המחשוב של שנות ה-70 (הוא היה קיים עוד קודם לכן רק בהיקף מצומצם יותר). עבודות מחשוב שונות חילקו ביניהן משאבי מחשוב פיזיים כמו: מעבד או זיכרון מרכזי.
שיתוף משאבים חייב אלגוריתמים לחלוקת המשאבים באופן שהניצול יהיה יעיל יותר והפגיעה בביצועי העבודות מינימלית. למימוש השיתוף נדרשו מנגנונים המממשים את האלגוריתמים.
מבחינה כלכלית השיתוף הוזיל משמעותית את עלות רכישת המחשבים משום שניתן היה להסתפק בפחות משאבי מחשוב כפועל יוצא של מנגנוני השיתוף.
בשנים האחרונות התווספו מנגנוני שיתוף מורכבים יותר. דוגמאות בולטות:
1. P2P - שילוב כוח העיבוד של מספר רב של מחשבים אישיים המתחלקים ביניהם בביצוע מטלה משותפת. מייצג בולט של טכנולוגיה זו היה נאפסטר שהשתמש ב-P2P לשיתוף שירים שהיו במחשבי משתמשי המוצר.
2. ענן ציבורי (Public Cloud)
מרכזי מחשבים של חברה אחת משרתים מספר רב של ארגונים המשתפים ביניהם את משאבי המחשבים המותקנים שם ועל ידי כך עשויים להוזיל עלויות.
המשותף לשתי הדוגמאות שהוצגו כאן (ולפתרונות רבים אחרים הפועלים על פי אותו עיקרון) הוא השימוש באינטרנט.
מבחינה כלכלית מדובר בחיסכון משמעותי בגלל ייתור הצורך ברכישת מחשבים ייעודיים ובתחזוקתם.
בעולם האינטרנטי יש שיתוף מידע בקהילות ופיתוח תוכנת קוד פתוח על ידי חברים בקהילה במקום על ידי חברה הגובה תשלום עבור מוצרי תוכנה.
גם שיתוף מידע ושיתוף קוד תוכנה, עשוי להוזיל עלויות.
שיתוף משאבים חייב אלגוריתמים לחלוקת המשאבים באופן שהניצול יהיה יעיל יותר והפגיעה בביצועי העבודות מינימלית. למימוש השיתוף נדרשו מנגנונים המממשים את האלגוריתמים.
מבחינה כלכלית השיתוף הוזיל משמעותית את עלות רכישת המחשבים משום שניתן היה להסתפק בפחות משאבי מחשוב כפועל יוצא של מנגנוני השיתוף.
בשנים האחרונות התווספו מנגנוני שיתוף מורכבים יותר. דוגמאות בולטות:
1. P2P - שילוב כוח העיבוד של מספר רב של מחשבים אישיים המתחלקים ביניהם בביצוע מטלה משותפת. מייצג בולט של טכנולוגיה זו היה נאפסטר שהשתמש ב-P2P לשיתוף שירים שהיו במחשבי משתמשי המוצר.
2. ענן ציבורי (Public Cloud)
מרכזי מחשבים של חברה אחת משרתים מספר רב של ארגונים המשתפים ביניהם את משאבי המחשבים המותקנים שם ועל ידי כך עשויים להוזיל עלויות.
המשותף לשתי הדוגמאות שהוצגו כאן (ולפתרונות רבים אחרים הפועלים על פי אותו עיקרון) הוא השימוש באינטרנט.
מבחינה כלכלית מדובר בחיסכון משמעותי בגלל ייתור הצורך ברכישת מחשבים ייעודיים ובתחזוקתם.
בעולם האינטרנטי יש שיתוף מידע בקהילות ופיתוח תוכנת קוד פתוח על ידי חברים בקהילה במקום על ידי חברה הגובה תשלום עבור מוצרי תוכנה.
גם שיתוף מידע ושיתוף קוד תוכנה, עשוי להוזיל עלויות.
שיתוף משאבים כלכליים
מדוע שלא נעתיק את מודל שיתוף המשאבים מעולם המחשוב לעולמות כלכליים אחרים על מנת לחסוך בהוצאות כספיות לחברי הקהילה?
זוהי בהחלט דרך להתמודד עם הקושי של משפחות להתמודד עם הגידול המתמיד בהוצאות.
החברות רוצות שכל אחד מאיתנו יקנה מוצר יקר? אנחנו נשתתף בעלויות של מישהו שרכש את המוצר ואינו זקוק לו כל הזמן. לחילופין, נוכל לקנות מוצר במשותף ולחלק את השימוש בו בין מספר משתמשים. זוהי כלכלה שיתופית.
בעבר הייתה כלכלה שיתופית מוגבלת בהיקפה: המכונית ששכרתם מחברת השכרה לשבוע או חודש, במקום לקנות להשתמש במשך שבוע או חודש ולמכור או חופשה בתשלום בחדר שכור בדירה פרטית במקום לשכור חדר בבית מלון.
לא במקרה הזכרתי את האינטרנט בסעיף הקודם. את הגידול המשמעותי ביוזמות המבוססות על כלכלה שיתופית אפשר בהחלט לייחס גם לאינטרנט, המספק תשתית למימוש המודל.
כשאתה מציע לחלוק משאב באמצעות אינטרנט זה מגיע לקהל רחב בהרבה מאשר באמצעים אחרים וקל מאד לבקש לצרוך את המשאב.
התוצאה היא מספר הולך וגדל של אתרי אינטרנט המהווים זירה למשכירים ושוכרים של שירות או מוצר. תוסיפו לכך את נגישות האינטרנט מהטלפונים החכמים הצמודים אלינו.
זוהי בהחלט דרך להתמודד עם הקושי של משפחות להתמודד עם הגידול המתמיד בהוצאות.
החברות רוצות שכל אחד מאיתנו יקנה מוצר יקר? אנחנו נשתתף בעלויות של מישהו שרכש את המוצר ואינו זקוק לו כל הזמן. לחילופין, נוכל לקנות מוצר במשותף ולחלק את השימוש בו בין מספר משתמשים. זוהי כלכלה שיתופית.
בעבר הייתה כלכלה שיתופית מוגבלת בהיקפה: המכונית ששכרתם מחברת השכרה לשבוע או חודש, במקום לקנות להשתמש במשך שבוע או חודש ולמכור או חופשה בתשלום בחדר שכור בדירה פרטית במקום לשכור חדר בבית מלון.
לא במקרה הזכרתי את האינטרנט בסעיף הקודם. את הגידול המשמעותי ביוזמות המבוססות על כלכלה שיתופית אפשר בהחלט לייחס גם לאינטרנט, המספק תשתית למימוש המודל.
כשאתה מציע לחלוק משאב באמצעות אינטרנט זה מגיע לקהל רחב בהרבה מאשר באמצעים אחרים וקל מאד לבקש לצרוך את המשאב.
התוצאה היא מספר הולך וגדל של אתרי אינטרנט המהווים זירה למשכירים ושוכרים של שירות או מוצר. תוסיפו לכך את נגישות האינטרנט מהטלפונים החכמים הצמודים אלינו.
כמו בעולם המחשוב נדרש אלגוריתם לחלוקת המשאב ומנגנון המממש את האלגוריתם.
רבים מכם שמעו בוודאי על אתר Airbnb להצעת יחידות נופש או מגורים לטווח קצר. הוא אחד מהמפורסמים בין אתרי השיתוף. אין גבול ליצירתיות ולמשאבים הניתנים לחלוקה, כך למשל, באמצעות אתר אינטרנט אפשר להציע מכונית פרטית לשימוש אנשים אחרים בשכירות ביום רביעי אחה"צ, אם זה היום שבו אתה יודע שבשום מקרה לא תעשה שימוש ברכב.
דוגמה אחרת: אתר אינטרנט ישראלי מנסה לתווך בין אנשים עם דירה שבה חדר גדול או חצר גדולה, לבין כאלה שרוצים לארגן הרצאה או אירוע.
אפשר לחלוק לא רק מוצרים, אלא גם שירותים.
המפתח: אמון (Trust)
בנוסף לצורך למימוש מעשי של אלגוריתם שיתוף, שלא תמיד קל ופשוט לבנות אותו נכון, קיים מרכיב מהותי נוסף. קוראים לו אמון (Trust). כשאני חולק משאב יקר ערך, אם אנשים שאיני מכיר אני צריך לתת בהם אמון.
אם ניקח לדוגמה את השכרת הרכב ליום אחד בשבוע אחה"צ. אני צריך לסמוך על השוכר המזדמן, שיחזיר לי את הרכב, שלא יגרום לו נזק במזיד או ברשלנות ושאם ייגרם נזק הוא יישא בהוצאות.
חלק מהבעיות ניתן לסגור חוזית, אבל לא את כולן ולכן אמון הוא תנאי יסודי ובסיסי להצלחת מודל של שיתוף.
דוגמה אחרת היא הלוואות בין אנשים פרטיים ללא תיווך בנק או גורם פיננסי אחר (ראו למשל אתר Zopa בפסקה האחרונה). ייתור התיווך מוזיל את ההלוואה. ברור שנדרש אמון בלוקח ההלוואה, משום שלמלווה פרטי אין את הידע והיכולת לנהל סיכונים כמו בנק.
אתרי שיתוף לדוגמה
זוהי רשימה חלקית של אתרים כאלה, אשמח אם קוראים המכירים אתרים נוספים יגיבו לפוסט.
airbnb
Zipcar
RelayRides
Sidecar
TaskRabbit
Zopa
אם ניקח לדוגמה את השכרת הרכב ליום אחד בשבוע אחה"צ. אני צריך לסמוך על השוכר המזדמן, שיחזיר לי את הרכב, שלא יגרום לו נזק במזיד או ברשלנות ושאם ייגרם נזק הוא יישא בהוצאות.
חלק מהבעיות ניתן לסגור חוזית, אבל לא את כולן ולכן אמון הוא תנאי יסודי ובסיסי להצלחת מודל של שיתוף.
דוגמה אחרת היא הלוואות בין אנשים פרטיים ללא תיווך בנק או גורם פיננסי אחר (ראו למשל אתר Zopa בפסקה האחרונה). ייתור התיווך מוזיל את ההלוואה. ברור שנדרש אמון בלוקח ההלוואה, משום שלמלווה פרטי אין את הידע והיכולת לנהל סיכונים כמו בנק.
אתרי שיתוף לדוגמה
זוהי רשימה חלקית של אתרים כאלה, אשמח אם קוראים המכירים אתרים נוספים יגיבו לפוסט.
airbnb
Zipcar
RelayRides
Sidecar
TaskRabbit
Zopa
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה