ההשלכות הכלכליות של בן משפחה סיעודי

כשבן משפחה שהיה בריא הופך לסיעודי זוהי מכה קשה לאדם ולבני משפחתו. במרבית המקרים אין כבר דרך חזרה למצב של תפקוד סביר. 

האובדן והצער שחווים במקרים רבים עלול להיות קשה יותר מהמכה הכלכלית, אבל לא ניתן להתעלם מהאספקטים הכלכליים.

בלוג זה עוסק בכלכלת המשפחה ולכן יתמקד בהיבט הכלכלי. ההיבט הכלכלי אינו מנותק מהיבטים פסיכולוכיים והיבטים אחרים ולכן בדומה לפוסטים אחרים, אגע גם בהיבטים אחרים שיש להם קשר להיבט הכלכלי.  

אדם במצב סיעודי אינו מסוגל לבצע פעולות יומיומיות בסיסיות בכוחות עצמו ולכן נזקק לסיוע במהלך מרבית שעות היממה. כמעט תמיד לסיוע יש עלות כספית. כמעט תמיד זו עלות כספית גבוהה העלולה להגיע לאלפי שקלים בחודש ואפילו לעשרות אלפי שקלים בחודש. 

פתרון 1: מוסד סיעודי ציבורי במימון משרד הבריאות

הפיתרון הזה הוא פיתרון לא מעשי עבור מרבית הקוראים. מצבה הכלכלי של המשפחה צריך להיות רע במיוחד. אם מישהו מילדיו של אדם המגיע למצב סיעודי, משתכר סכום סביר בעבודתו או בעל דירה או בעל נכסים פיננסיים ואחרים, משרד הבריאות מצפה ממנו לממש קודם את נכסיו ורק אחרי זה לפנות למשרד.

יש עוד שתי בעיות:

1. התורים ארוכים ולכן תקופת ההמתנה למוסד עלולה להיות ארוכה.

2. לא בטוח שלא תעדיפו, שבן משפחתכם יהיה במוסד עם תנאים טובים יותר, אם אתם יכולים להרשות זאת לעצמכם מבחינה כלכלית.

פתרון 2: טיפול על ידי בני המשפחה בבית החולה

זה יכול להיות הפיתרון הזול ביותר או לכאורה הזול ביותר. המחיר הוא בכך שבן משפחה או בני משפחה עובדים פחות או מוותרים על עבודה. 

המחיר הנוסף זה העומס המנטלי והפיזי על בני המשפחה. מי שמטפל אינו יכול לקבוע בלוח הזמנים שלו פעילויות אחרות המתנגשות עם הטיפול. הפעילויות המתנגשות עשויות להיות פעילויות עבודה, פעילויות לימודים או פעילויות פנאי. 

כשזה נמשך חודש או חודשיים זה אולי לא הכי קשה, אבל זה עלול גם להימשך לא מעט שנים.

פיתרון 3: טיפול על ידי עובד סיעודי

זה כבר עולה כמה אלפי שקלים בחודש. להערכתי העלות החודשית של עובד זר עשויה להגיע לכ-6,000 ש"ח לחודש (שכר מינימום, פיצויים, פנסיה, ביטוח לאומי, חופשה, אוכל ועוד). קשה למצוא עובדים ישראלים שיהיו מוכנים לעבוד בעבודה כזו. בדיוק כמו במקרה של החקלאי מהדרום, שהסכים להעסיק ישראלים בתנאים הוגנים. אלה שקיטרו שהם לא מוצאים עבודה והאשימו את כולם, חוץ מעצמם, הגיעו לעבודות קטיף. רובם עזבו מהר וטענו שהעבודה קשה מדי. 

הפועלים החקלאים המגיעים מתאילנד מתנהלים אחרת. 

בדרך כלל גם המטפלים בסיעודיים הם עובדים זרים. 

הבעיות בפיתרון מסוג זה:

1. רבים מהעובדים הזרים הם עובדים מסורים ואיכפתיים, אבל יש גם אחרים שגונבים, מכים את מי שהם מטפלים בו או סתם בוהים בטלויזיה במקום לבצע את עבודתם. 

2. צריך להלין את העובד הסיעודי בבית המטופל.

3. פתרון חלופי ביום בשבוע בו לעובד מגיעה חופשה ופיתרון חלופי כאשר הוא נוסע לחופשת מולדת.

4. לא תמיד דירה שמותאמת לאנשים בריאים מותאמת לאדם סיעודי.

זה עלול לחייב שיפוצים בדירה או השכרת הדירה ושכירת דירה מתאימה.

דוגמאות: שירותים ומקלחת המתאימים לאדם במצב כזה, הרחבת דלתות חדרים ואמבטיה על מנת שאפשר יהיה להכניסו באמצעות עגלת נכה ותוספת מעלית להורדתו ממקום מגוריו בקומה גבוהה על מנת לטייל בשמש או לשאוף אוויר צח.

פתרון 4: מגורים במוסד סיעודי
היתרונות ברורים: המוסד הסיעודי מותאם לאנשים במצב כזה, יש צוות מטפלים במהלך כל שעות היממה, בדרך כלל יש רופא ואחות העוקבים אחרי מצב הדיירים.

המחיר הוא אחד החסרונות הבולטים: לרוב בין 15,000 ש"ח ל-20,000 ש"ח בחודש. יש גם מוסדות במחיר גבוה יותר וגם כאלה הגובים פחות.

אני אופתע אם אלה שגובים פחות יגבו פחות מ-10,000 ש"ח. 

העלות אינה מסתיימת בתשלום למוסד:
העומס על העובדים עלול להיות גדול והם אינם יכולים לתת את מלוא תשומת הלב לכל דייר. יש משפחות השוכרות מטפל פרטי למספר שעות ביום. 

בעיות נוספות:

1. האדם במצב סיעודי מועבר מהסביבה בה הוא חי זמן רב, לסביבה אחרת. במקרים רבים בניגוד לרצונו. 

2. המעבר כרוך בויתור על פרטיות.
בהרבה מקרים יחלק את חדרו עם שותף או שותפים.

3. המשפחה צריכה עדיין לבקר ולפעמים גם לטפל.

4. לא תמיד הטיפול בו הוא נכון וראוי. לפעמים הנזק הוא בלתי הפיך. 
אביא דוגמה ישנה, המוכרת לי מניסיוני האישי. מדובר במוסד סיעודי טוב.
כוח העזר הם עובדים לא מקצועיים המבצעים עבודה חשובה עם החולים, כגון: הכנסת החולה למיטתו, רחיצתו והאכלתו. 

אציג לכם שלושה עובדים כאלה:

"המלאך"
עורך דין מארץ אחרת, שהחליט לקחת פסק זמן של שנה ממקצועו ולעבוד בתפקיד של איש כוח עזר. איכפתי, סבלני וקשוב למאושפזים במוסד הסיעודי.
כל משפחה רוצה שעובד כזה יטפל בקרוב משפחה סיעודי.

"המלבין"
הוא בעצם שותף לחברה לא רשמית של כמה אינסטלטורים. הוא צריך "כיסוי" כלפי מס הכנסה על מנת להעלים הכנסות ולא לשלם מס. כעובד במוסד סיעודי הוא מרוויח שכר נמוך ומבחינת מס הכנסה הוא שכיר. 
המאושפזים אינם בראש מעייניו. הוא רוצה שקט ויכולת להפנות את מרצו לעבודה כאינסטלטור עצמאי. את עבודתו הוא מבצע באופן סביר. 

לא בטוח שזה האיש שתרצו שיטפל בקרוב המשפחה שלכם.

"עבריין המין"
האיש הזה נעלם מהעבודה דווקא בזמני העומס, למשל: בזמן השכבת המאושפזים לישון. קרובת משפחה של אחד המאושפזים שמעה אותו מתדרך עובדת חדשה: "אם המשפחה אינה נמצאת את יכולה לא לטפל במאושפז".

עורכת דין שהכירה אותי והכירה אותו מהמוסד אמרה לי יום אחד: פגשתי את X (גיבור פסקה זו) בבית משפט. הוא נמצא שם כנאשם במעשה מגונה בילדה.

כל משפחה רוצה לראות אותו בבית סוהר. אף משפחה לא רוצה שהוא יטפל ביקירה הסיעודי.

המסקנה משלוש הדוגמאות היא שגם במוסד טוב עם צוות מטפלים טוב יכול להיות "תפוח רקוב", שעלול לגרום לנזק לבן משפחתכם הסיעודי.