האיחוד האירופי: האם יצליח הניסוי?

 דגל האיחוד האירופי
מקור התמונה: ויקיפדיה

האיחוד האירופי המוכר גם בשם השוק האירופי המשותף, הוא ניסוי.

נקודת הזמן הנוכחית בה פרשה חברה משמעותית מהאיחוד (Brexit - פרישתה של בריטניה) היא נקודה מתאימה לשאול את השאלה: האם הניסוי הזה יצליח?

האם ימשיכו יתר 27 המדינות הנותרות באיחוד במתכונת זו או במתכונת דומה של איחוד כלכלי גם בעתיד הרחוק או שאולי פרישת בריטניה מבשרת פרישות עתידיות נוספות?

במה "United in Diversity"?

"United in Diversity" הוא המוטו הלאומי של האיחוד. מטרה חשובה של האיחוד היא כלכלית: יתרון לגודל המאפשר התמודדות עם כלכלות גדולות מכלכלות מדינה בודדת באירופה, כגון: ארה"ב ויפן והיום גם סין.

על פי הויקיפדיה, תחומי הפעולה והגדרת האיחוד הם:

1. פדרציה - בתחומי המדיניות המוניטרית, חקלאות, סחר ומדיניות סביבה

2. קונפדרציה - בתחומי המדיניות הסוציאלית, המדיניות הכלכלית, 
מדיניות ההגירה והגנת הצרכן
3. ארגון בינלאומי - בתחומי מדיניות חוץ והגנה

"פעילות מרכזית של האיחוד היא השוק המשותף המתבטא במטבע אחיד (בחלק מדינות השוק), באיחוד במכס, בגבולות פתוחים ובמדיניות חקלאית משותפת".

היסטוריה על קצה המזלג

לאיחוד הכלכלי הראשון באירופה קראו בנלוקס. ראשי תיבות של: בלגיה, הולנד (Netherlands) ולוקסמבורג.

בזמן שמעבר ממדינה אחת באירופה לאחרת חייב בדיקה במעברי גבול, עברו בין מדינות אלה באופן חופשי. 

האיחוד הכלכלי בין 3 המדינות האלה כלל תחומים שהוזכרו בסעיף הקודם הדן במהות האיחוד האירופי.

בהמשך נוצרו שני גושי איחוד כלכלי אירופי: 

1. השוק האירופי המשותף בראשות גרמניה, צרפת ואיטליה. גם מדינות בנלוקס נכללו בו. 

2. איגוד הסחר החופשי האירופי אותו הובילה בריטניה והיו חברות בו בריטניה, דנמרק, נורווגיה, שבדיה, אוסטריה, שוויץ, פורטוגל, פינלנד ואיסלנד.

בגוש השני היו חברות מדינות שלא רצו להיות חברות בשוק האירופי המשותף או שלא רצו לצרף אותן אליו. במשך הזמן הצטרפו חלק גדול ממדינות איגוד הסחר החופשי האירופי לשוק האירופי המשותף, שהפך לאיחוד האירופי.

היום חברות באיגוד הסחר החופשי האירופי רק 4 מדינות: שוויץ, נורווגיה, איסלנד וליכטנשטיין.

מדוע נורווגיה ואיסלנד לא רוצות להצטרף לאיחוד האירופי?

לא חקרתי לעומק את סירובן של שוויץ, נורווגיה ואיסלנד להצטרף לאיחוד האירופי אבל לפני כ-15 שנה טיילתי באיסלנד. 

רעייתי ואני הצטרפנו לטיול קבוצתי של חברה איסלנדית שמצאנו באינטרנט. ביורן ג'ונסון, המדריך והבעלים של החברה, כתב באתר שמדובר בקבוצות קטנות עד 10 משתתפים.

כשפגשנו אותו במלון ברייקיאוויק התברר שזוג צרפתים ביטל את השתתפותו והקבוצה כללה רק אותנו ואת המדריך. דיברנו הרבה על איסלנד. בין השאר שאלתי אותו: מדוע איסלנד אינה חברה באיחוד האירופי? התשובה שלו התייחסה למה שהופיע בהקשר של חקלאות  בסעיף העוסק במהות האיחוד כ"מדיניות כלכלית משותפת".

דייג הוא ענף כלכלי חושב באיסלנד. "איננו רוצים שדייגים מספרד או מדינות אחרות יבואו לדוג במיים הטריטוריאליים של איסלנד" הסביר ביורן.

איסלנד היא מדינה מובילה בניצול אנרגיה ירוקה (הקיטור הטבעי הנובע מהקרקע) אבל היא כלכלה קטנה יחסית. אי אפשר להגיד את זה על נורווגיה. נורווגיה היא אחת המדינות המפותחות מבחינה כלכלית באירופה ואחת מיצואניות הנפט הגדולות.

אבל גם בנורווגיה דייג הוא ענף כלכלי חשוב. גם שם שמעתי שהפגיעה בענף הדייג היא נימוק חשוב נגד הצטרפות לאיחוד האירופי.

הטרוגניות

האיחוד של בנלוקס לא היה יכול להיכשל. זה היה איחוד של מדינות שכנות בעלות מאפייני אוכלוסיה דומים. כך למשל, הפלמים, אחת משתי קבוצות האוכלוסיה העיקריות של בלגיה, קרובים יותר להולנדים מבחינת שפה ותרבות מאשר לוולונים, קבוצת האוכלוסיה הגדולה השנייה הגדולה בבלגיה. 

אפשר לחלק באופן גס ולא מדויק את מדינות האיחוד האירופי לשלוש קבוצות:

1. צפון מערב אירופה (גרמניה, הולנד, סקנדינביה)

אנשים חרוצים ולפחות בחלק מהמדינות גם חסכנים. הכלכלות במדינות האלה הן לרוב מפותחות ויציבות.

2. דרום מערב אירופה בעיקר הים התיכון

המנטליות הים תיכונית ביון, איטליה, צרפת וספרד (לא בהכרח נכון לחלקים כמו גבול צרפת גרמניה, קטלוניה וחלק מצפון איטליה) היא של לחיות חיים טובים: יין, אוכל טוב, ים, תרבות, פנאי.

לא ארחיק לכת כמו ד"ר ידוע לכלכלה, שטען בהרצאה שהעביר, שהם עצלנים, אבל עבודה קשה אינה מאפיין של אוכלוסיית מדינות אלה. התוצאות הכלכליות הן בהתאם. 

כשדיברו על המשבר באיחוד האירופי השתמשו לתיאור המדינות הצפויות לקרוס כלכלית בראשי התיבות: PIGS. פורטוגל, איטליה, יוון וספרד. לא צריך להיות מומחה גדול לגיאוגרפיה על מנת לדעת שאלו מדינות הים התיכון, למעט פורטוגל המושפעת משכנתה הגדולה ספרד. 

בראשי התיבות האלה שכחו מדינה אחת שמצבה הכלכלי רע: צרפת. עוד מדינה ים תיכונית בדרום אירופה.

3. מדינות מזרח אירופה הקומוניסטיות לשעבר.

מדינות אלו הן לרוב פחות מפותחות כלכלית, בגלל המורשת העגומה של השלטון הקומוניסטי. הן צורפו מאוחר יותר. אחת התועלות הגדולות מבחינתן היא היכולת של אזרחיהן לעבוד במדינות המפותחות יותר באיחוד האירופי (ייתכן שזה אינו נכון לגבי סלובניה מזמן הצטרפותה ולגבי פולין היום).

לרוב מדובר בעבודות פשוטות לא מקצועיות, שהמתחרים שלהם על המשרות הם מקומיים לא משכילים וחסרי הכשרה מקצועית ומהגרים ממדינות מוסלמיות ומאפריקה.

ההטרוגניות עלולה להביא לכישלון הניסוי. אזרחי מדינות הצפון לא בהכרח ירצו לעבוד קשה על מנת לפרנס את אזרחי מדינות הים התיכון, שעבודה לא תמיד בראש מעייניהן.

בקונפליקט הזה חזינו במהלך המשבר ביוון ובניסיונות להעלות את גיל הפרישה לפנסיה ביוון ובצרפת. 

מדינות חזקות כלכלית ומדינות קורסות כלכלית

כלכלת גרמניה, הכלכלה החזקה באירופה, וכלכלות מדינות נוספות בצפון אירופה, סובלות מהמשבר הכלכלי העולמי, אבל מצבן הכלכלי טוב ויציב.

כבר הבננו שזה איננו המצב במדינות PIGS ובצרפת. 

שימו לב שצרפת ואיטליה הן מהכלכלות הגדולות ביותר באיחוד האירופי (וממייסדות האיחוד): מה המשמעות של קריסה כלכלית שלהן, בדומה למה שקרה ביוון?

בתסריט של קריסה סכומי הסיוע לצרפת, איטליה ואפילו ספרד הם בסדרי גודל אחרים מהסכומים ששילם האיחוד האירופי לסיוע ליוון.

האם ירצו ויוכלו לסייע למדינות אלה? האם אחת או יותר ממדינות אלה תעדיף לפרוש, אם וכאשר לא תקבל את הסיוע הנדרש?

מטבע משותף

לרוב מדינות האיחוד האירופי מטבע משותף: אירו. קל להבין את היתרונות של מטבע משותף, אבל כשלמדינות חזקות כלכלית, כמו: גרמניה, ולמדינות חלשות, כמו: יוון, יש מטבע משותף, נשלל מהיוונים החופש לפחת את שער המטבע שלהם. 

במצבים מסויימים צעד כזה של נגיד הבנק המרכזי ושר האוצר היווני היה יכול לשפר את יכולת ההתמודדות של יוון עם משבר כלכלי.

התקדים של בריטניה

לפרישה הראשונה מהאיחוד יש משמעות גם בהקשר של החלטות מדינות אחרות לפרוש בעתיד. 

כשמדובר בבריטניה, אחת הכלכלות הגדולות והמובילות באירופה, זהו תקדים משמעותי הרבה יותר מפרישה של מדינה קטנה וענייה. 

הרבה יותר קל להיות השני שמקבל החלטה מאשר הראשון. כשהראשון פרש, הבאים שיחשבו על זה יראו בפרישה החלטה לגיטימית, במסגרת טווח ההחלטות האפשריות. 

האם תהיה עזיבה עתידית של האיחוד כמו בהתמוטטות מבנה אבני דומינו?

גבולות פתוחים והגירה

שני הנושאים קשורים זה בזה: אם הצלחת להגר למדינה מהאיחוד והגבולות פתוחים, תוכל לעבור לכל מדינה אחרת. יתכן שתהיה בסטטוס המאפשר לך גם לעבוד באופן חוקי במדינה האחרת.

קיימים שני איומים גדולים על המודל הזה: הטרור וזרם הפליטים הגדול מהמזרח הקרוב בגלל דהאש ומה שקורה בסוריה, מאפריקה ומהמזרח הפחות קרוב, למשל: אפגניסטן.

כבר נוכחנו לדעת, שחלק ממדינות האיחוד סגרו גבולות על מנת למנוע כניסת פליטים שישארו באותן מדינות.

מרבית הפליטים הם אנשים טובים ומסכנים, המעוניינים בביטחון פיזי להם ולמשפחתם ובעבודה, שתאפשר להם לספק להם ולבני משפחתם את הצרכים הבסיסיים, למשל: מזון וקורת גג. 

המהגרים, כמו העובדים המגיעים ממדינות מזרח אירופה החברות באיחוד האירפי, מתחרים לרוב על המשרות שאינן מחייבות מיומנות מקצועים והשכלה. הם מתחרים עם העשירונים הנמוכים של האוכלוסייה המקומית. 

היות שהם מוכנים להסתפק בשכר נמוך יותר, הם משאירים לפעמים מקומיים מובטלים. 

בהצבעה בבריטניה על ה-Brexit המקומיים האלה הצביעו ברובם בעד עזיבה.

המקבילים להם בארה"ב תומכים בדונאלד טרמפ מאותן סיבות: הם רוצים למנוע כניסת מהגרים שיתחרו איתם על משרות וטרמפ דוגל בבדלנות של ארה"ב. 

יש גם כאלה המנצלים את גל הפליטים למטרות טרור, למשל: אנשי דהאש המתחזים לפליטים ומצטרפים לקבוצות פליטים על מנת לחדור לארצות האיחוד. קשה לאתר אותם בתוך המון הפליטים. 

הטרור וגל הפליטים מעמידים בסימן שאלה את עיקרון הגבולות הפתוחים, אחת מאבני היסוד של האיחוד האירופי. 

הדומיננטיות של גרמניה

גרמניה היא המדינה החזקה ביותר באיחוד מבחינה כלכלית. היא מסייעת כלכלית למדינות אחרות. היא גם זו שקובעת יותר מאחרות את מדיניות האיחוד.

על פי כתבה באחד מהעיתונים הכלכליים בארץ, היא גם מנצלת את זה לטובת פיתוח כלכלתה על חשבון מדינות אחרות.

לא מפתיע שההפגנות בזמן המשבר הכלכלי הקשה ביוון כוונו נגד גרמניה. 

כשיוון הודיעה שתפרוש מהאיחוד האירופי, הגיעו לפשרה, לא רק מהסיבות שצוינו כאן בפיסקה "התקדים של בריטניה".

בפוסט: ממה עלולים הבנקים להפסיד? ציינתי שהסיכון הגדול ביותר של בנקים הוא חוסר היכולת של לווים להחזיר הלוואות (ליתר דיוק חוסר יכולת של נוטלי אשראי להחזיר אותו).

המלווים הגדולים לממשלת יוון היו בנקים בגרמניה. משמעות נוספת של חדלות פירעון של ממשלת יוון, הייתה משבר קשה בבנקים בגרמניה. 

הסיכון של פגיעה אנושה בבנקים הגרמניים היה אחד הגורמים שדחף את גרמניה לנסות להגיע לפשרה עם יוון. 

תחזית פסימית

מהמעט שאני מבין ומהחלק ממנו שהצגתי בפוסט זה, אני נוטה לחשוב  שהניסוי הנקרא האיחוד האירופי לא יצליח בטווח זמן ארוך. המשמעות היא שהאיחוד האירופי עשוי בהסתברות גבוהה להתפרק. מטבע האירו יעלם במקרה זה.

לא מעט אנשים בישראל המקדישים חלק מזמנם וחלק מכספם להשגת אזרחות של מדינה אירופית שלא מהחזקות מבין חברות האיחוד, על מנת שיוכלו לעבוד, ללמוד או לגור במדינה מובילה באיחוד. 

אולי כדאי להם לשקול את החלטתם שוב. 

רשימת תיוג לקראת פרישה

מקור התמונה: ויקיפדיה

יש מגוון רחב של היבטים בהיערכות לפרישה מעבודה. תכנון פיננסי לקראת פרישה אינו צריך לעסוק בהיבטים שאינם כלכליים אבל הוא צריך להביא אותם בחשבון, משום שהם משפיעים עליו. כך למשל, אם החלום של מישהו הפורש מעבודה הוא לסוע בכל שנה לטיול של חודש בארצות אקזוטיות רחוקות, יש להביא בחשבון את העלויות. 

בפוסט זה אציג רשימת תיוג (checklist) בהיערכות ממש לפני פרישה. יש להבחין בינו לבין ההיערכות לטווח ארוך לפרישה, הנדרשת בגילים צעירים יותר.

1. האם זה הזמן הנכון לפרוש?

לא תמיד זה תלוי בכם, אבל אם הציעו לכם תכנית פרישה מוקדמת או השאירו לכם את האפשרות להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה הרשמי, צריך לשאול את השאלה הזו.

קראו: מוקדם מדי לפרישה מוקדמת מהעבודה    

2. כיצד נערכים למצב בו ההכנסות קטנות יותר?

כמעט תמיד גובה גימלת הפנסיה וקיצבת הזיקנה קטן מגובה ההכנסות מעבודה. בכמה קטן? זה ספציפי לכל יחידה משפחתית או לכל אדם בודד.

3. כיצד נערכים למצב בו ההוצאות גדולות יותר?

כמעט תמיד ההוצאות גדולות יותר. זה הזמן בו יש זמן לממש חלומות שעולים כסף: שיפוץ דירה, קניית מכונית חדשה, לימודים, טיולים וכיו"ב. זה הזמן בו לרוב נמצאים עדיין במצב בריאות המאפשר מימוש חלומות כאלה.

אולי לא שמתם לב אבל המעביד כיסה חלק מההוצאות שלכם (טלפון סלולארי, אחזקת רכב, הנחות על מוצרים ושירותים ועוד). מעכשיו אתם תשלמו מכיסכם.

4. מה עושים עם מענקי הפרישה?

במקרים רבים מקבלים מענקים כספיים בפרישה: ימי חופשה שלא נוצלו, ימי מחלה שלא נוצלו (במגזר הציבורי), מענקי פרישה מוקדמת, פיצויים, חודשי הסתגלות ועוד.

האם להתשמש בהם להוצאות שוטפות או לחסוך חלק מהם או את כל המענקים?  

5. אילו זכויות מגיעות?

לגמלאים מגיעות זכויות והטבות רבות. הן שוות כסף. זה הזמן לבדוק.

6. האם לעבוד? 

לרוב מדובר בעבודה בהיקף חלקי. לא תמיד באותו תחום בו עסקתם. עבודה היא תופת הכנסה וסגולה לבריאות טובה יותר, אבל אם יש לכם מספיק כסף והרבה תכניות לניצול זמנכם הפנוי אולי כדאי לותר עליה?

7. האם לחשוב בכלל או לחשוב עכשיו על דיור מוגן?

אם כן, אז לא בהכרח במטרה לממש אותו בעתיד הקרוב.

8. היכן לגור?

יכול להיות שזה הזמן לעבור לגור בישוב אחר: קרוב יותר לילדים ולנכדים או בעיר או מושב שחלמתם כל חייכם לגור בהם.

יכול להיות שזה הזמן להחליף את הדירה הגדולה בדירה קטנה יותר.

9. מיסוי

כיצד לשלם (באופן חוקי בלבד) פחות מיסים על מענקי הפרישה למיניהם? האם כדאי לשים כספים שחסכתם במהלך חייכם בתכניות המעניקות הטבות מס. כך למשל: האם לשים כסף בקופת גמל לפי תיקון 190? 

10. האם ערוכים לסיכונים בכלל וסיכונים תלויי גיל בפרט?

ניהול סיכונים הכרחי בכל גיל בחיינו הבוגרים. יש סיכונים שמתרחשים יותר בגיל מבוגר, למשל מצב סיעודי.

11. יחסים כספיים במשפחה

האם לכתוב צוואה? האם לחלק כספים ורכוש לילדים לפני לכתנו לעולמנו? כמה תמיכה ומתנות אפשר לתת היום לילדים ולנכדים?

תכנון פרישה

טים דאנקן במדי סן אנטוניו בשנת 2009
מקור התמונה: ויקיפדיה

קובי ברייאנט
מקור התמונה: ויקיפדיהה  

בסיום העונה ב-NBA פרשו שני שחקני כדורסל המתקרבים לגיל 40. רבים חושבים שהם מגדולי שחקני הכדורסל בכל הזמנים.

דעתי שונה. אני בהחלט חושב שטים דאנקן, שתמונתו מופיעה בראש פוסט זה, הוא ללא ספק אחד מגדולי הכדורסלנים בכל הזמנים.

בשונה מאחרים, אינני חושב שקובי ברייאנט ,שגם תמונתו מופיעה בראש פוסט, נכלל בקטגוריה הזו. לדעתי ברייאנט הוא אולי השחקן הכי over rated בתולדות ה-NBA.

הסטטיסטיקה האישית של ברייאנט מרשימה, אבל כדורסל הוא משחק קבוצתי. דאנקן הפך את אלה שמשחקים לצידו לטובים יותר. ברייאנט הפך אותם לשמחים פחות ולטובים פחות. לא צריך לשכוח שכמה מהאליפויות של לוס אנג'לס, בה שיחק ברייאנט, הן יותר בזכותו של שאקיל אוניל מאשר בזכותו של ברייאנט. 

אין שום ספק שלדאנקן הייתה תרומה אדירה בכל אחת מהאליפויות בהן זכתה סן אנטוניו.

ההתנהלות של שניהם בשנתיים האחרונות, בהן כבר ניתן היה לראות את הפרישה המתקרבת, מלמדת הרבה: 

ברייאנט התעלם מגילו המבוגר והמשיך לדכא את חבריו לקבוצה ולדרוש שכל הכדורים יגיעו אליו על מנת לשפר את הסטטיסטיקה האישית שלו.
הוא לא הסכים לקצץ בשכרו שנקבע בחוזה רב שנתי על מנת לאפשר לקבוצה להביא שחקנים טובים. 

דאנקן הבין שהיכולות ההתקפיות שלו כבר לא דומות לאלו שהיו לו בגיל 25 ובגיל 30 ושינה את תפקודו במגרש: הוא נשאר עוגן הגנתי ונתן לכוכבים הצעירים החדשים את רוב הכדורים על מנת שהם יהיו אלו שיקלעו.
הוא הסכים להורדת שכרו לע מנת שיביאו שחקני חיזוק טובים.

כשפורשים בגיל 40, יש עוד זמן וסיכוי לקריירה שנייה. את מי מהשניים תהיו מוכנים להעסיק? 

את טים דאנקן הייתי מוכן להעסיק בתפקיד הולם. מברייאנט הייתי מתרחק.

מה זה נוגע לכם?

רוב הקוראים הם אנשים רגילים ולא כוכבי כדורסל שייכנסו להיכל התהילה.

אם אתם מתקרבים לגיל הפרישה גם אתם צריכים לתכנן אותה מראש.

כמו שחקני כדורסל בשנתיים האחרונות לפני הפרישה, צריך להבין שנקודות החוזק והחולשה שלכם בהשוואה לאחרים אינן זהות למה שהיה בצעירותכם ולהסתגל לשינויים לפני הפרישה.

לרובכם יש בעיה שאין לשניים האלה, שהכנסותיהם מציבות אותם במאיון העליון בארה"ב: האם הכסף שחסכתם לפנסיה יספיק למחייתכם? את זה תצטרכו להתחיל לתכנן הרבה שנים לפני הפרישה.

עבודה והתפוצצות המידע

ויזואליזציה של פעילות ויקיפדית שבוצעה על ידי הבוט "Pearle".
המידע הקיים בויקיפדיה הוא דוגמה ל-Big Data
מקור התמונה: ויקיפדיה

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת מייתרת מקצועות ומחייבת עובדים במקצועות אחרים לעבוד בשילוב מערכות ממוחשבות, המבצעות חלק מתהליכי העבודה שביצעו בעבר עובדים אנושיים. 

דנתי בבלוג זה בהיבטים שונים של תהליך זה. קראו למשל: החלשות מעמד הביניים ותכנון העתיד הכלכלי של משפחתכם, הכנסה ומקצוע והכנסה ומקצוע מה ללמוד והיכן?

בפוסט: מה תעשה כשתהיה גדול: בנקאי או איש Fintech? דנתי בהשפעת הטכנולוגיה על מקצועות פיננסיים.

בפוסט זה אתמקד בהשפעת הגידול המואץ במידע ממוחשב על עבודה.

חזרה קצרה לעבר

כסטודנט צעיר בשנות ה-70 וה-80 השמשתי לא מעט בתוכנות סטטיסטיות לעיבוד וניתוח תוצאות מחקרים וניסויים. כמה שנים לפני כן השתמשו בעיבודים ידניים. 

אם ניקח לדוגמה מבחן סטטיסטי נפוץ לבדיקת השערות הנקרא
t-test, אז דווקא קלות ביצועו באמצעות תוכנה סטטיסטית גרמה לפעמים לביצוע מחקרים שגויים מתודולוגית.

כאשר העיבודים היו ידניים והחישובים לקחו זמן רב העלו השערת מחקר ובדקו אותה באמצעות מבחן סטטיסטי.

כשהשתמשו בתוכנה, אלה שעבדו לא נכון מתודולוגית, הריצו הרבה עיבודים של מבחני t על משתנים שונים וכשמצאו תוצאה מובהקת בנו השערת מחקר המתייחסת לאותם משתנים.

גם כשאין קשר סטטיסטי בין משתנים, כשמריצים הרבה עיבודים מוצאים קשר כזה בין משתנים. קשר זה הוא מקרי במדגם נתונים ספציפי.
זה דומה לציור המטרה במקום שנפל חץ אחרי ששלחנו אותו.

הדוגמה מראה שיכולת מחשוב המקלה על ביצוע עיבודים לא בהכרח מביאה לתוצאות טובות יותר. 

כשיש הרבה נתונים
ככל שכמות הנתונים גדולה יותר, קשה יותר לאדם להתייחס אליהם ולנתח אותם.

בעידן המחשוב הנוכחי אנחנו מוצפים בכמויות אדירות של נתונים שגדלות בקצב מהיר. המקצוענים בתחום מערכות המידע קוראים לזה: Big Data. 

זהו עוד גורם לכך שמקצועות מתיתרים או לפחות עובדים חייבים להיות בעלי כישורים טובים בתחום המחשבים על מנת להגדיר, לתכנת ולהפעיל עיבודים ממוחשבים שיבצעו את אותן משימות עבודה בהם למחשבים ורובוטים יתרונות גדולים על בני אדם. עיבודים עתירי מידע הם בהחלט כאלה. 

לא מפתיע, שלאחרונה קראתי על משרד עורכי דין גדול בארה"ב ששכר את שירותיו של עו"ד המתמחה בתחום מסוים. זו הפעם הראשונה שאותו עו"ד הוא תוכנה ולא בן אדם. 

הרופאים והתפוצצות המידע
הפוסטים קבלת החלטות של רופאים ומי קיבל את ההחלטה: מכשיר המדידה או הרופא? התבססו במידה רבה על ספרו של הרופא ד"ר ג'רום גרופמן "רופאים איך הם חושבים".

גם בנושא של התפוצצות המידע יש לד"ר גרופמן מה להגיד כשמדובר ברופאים המנתחים צילומים ממוחשבים של בדיקות.

כמו במבחנים הסטטיסטיים, שהזכרתי בפסקה "חזרה קצרה לעבר", קל וזול בטכנולוגיה של היום לבצע מספר גדול של צילומים.

הבעיות הן של הרופאים המנתחים אותם. התפוצצות המידע גורמת לדברים הבאים:

1. בעיות רפואיות לרופאים שמטים את צווארם וצריכים להביט במרוכז לאורך זמן בכל כך הרבה צילומים.

2. הרבה רופאים פחות מרוכזים בפרטים ומפספסים ממצאים חריגים המופיעים באחד הצילומים. 
הפספוס הזה עלול לעלות ביוקר תרתי משמע: גם בבריאותו של החולה וגם בהקשר הכספי.

על מנת לפתור את הבעיה נתנו לתוכנות מחשב לנתח את הצילומים. תוכנה מסוגלת להתמודד יותר בקלות עם כל כך הרבה נתונים.

השוואת הביצועים של תוכנות המחשב לעומת הרופאים הראתה שהתוכנה הייתה מדויקת יותר מהרופאים אבל...

באחוז גבוה יותר מהמקרים הניתוח של התוכנה הצביע על מחלה או חשש ממחלה גם כשהנבדקים היו בריאים.

המשמעות של ההטיה הזו היא שיותר אנשים מקבלים טיפולים מיותרים, יקרים ובלא מעט מקרים מזיקים, שלא היו צריכים לקבל כלל.

תחשבו למשל על טיפול כימותירפי לחולה המאובחן כחולה סרטן על אף שהוא בריא. 

השורה התחתונה
הכמויות הגדולות של הנתונים הממוחשבים והקצב הגבוה בו הם גדלים גורמים לכך שיותר מטלות עבודה או עבודות מתבצעות על ידי מחשבים במקום בני אדם.
בני אדם אינם מסוגלים להתמודד בפרק זמן סביר, אם בכלל, אם כמויות מידע כאלה.

האם זה מביא לתוצאות טובות יותר? לא תמיד ולא בהכרח.

הנעלים הירוקות-צהובות הראשונות שלי

היום אני חוגג את יום הולדתי ה-65. היום קניתי בפעם הראשונה בחיי נעליים בצבע ספק צהוב, ספק ירוק.

לקניה הזו אין קשר לשינוי בצבע נעליים המועדף עלי, אבל יש לה קשר הדוק לכלכלת המשפחה בכלל ולצרכנות בפרט.

כיצד אני בוחר נעליים?
הקריטריון העיקרי שלי לבחירת נעליים הוא פונקציונאלי. למעשה אני זקוק לשלושה זוגות נעליים:

1. נעליים לאירועים
נעליים אלה צריכות להראות מספיק מכובדות לפגישות עסקיות, אירועים כמו חתונות, מסיבות קוקטיל והענקות פרסים.
הבלאי של הנעליים האלה נמוך. תדירות ההחלפה נמוכה מאד. כמעט אין לנעליים אלה משמעות צרכנית בגלל התדירות הנמוכה בה אני רוכש נעליים אלה.

2. נעלי הליכה
כמעט כל יום אני הולך 5 ק"מ או יותר ברגל. ההליכה היא הליכה ספורטיבית מהירה. נעלי ההליכה צריכות להיות נוחות ועמידות. אין טעם לקנות נעליים גרועות שאחליף אותן כל שלושה חודשים. עדיף לשלם יותר ולקנות נעליים שאינן גורמות נזקים בריאותיים לרגל ומחזיקות מעמד בערך שנה.

כשקונים מוצר פעם בשנה יש לזה משמעות צרכנית. את העיקרון הצרכני הראשון כבר הצגתי: כשקונים בזול לפעמים זה יותר יקר. 

3. נעלי ריצה
פעם או פעמיים בשבוע אני רץ 5-7 ק'"מ, את הגישה שלי לריצה תארתי בפוסט: לרוץ למרחקים ארוכים.
מאמן כושר הסביר לי פעם שלריצה עקבית בנעלי הליכה יש מחיר בבריאות הרגליים ועדיף לרכוש נעלי ריצה טובות. נעלי ריצה גרועות יתבלו הרבה יותר מהר. כמו נעלי הליכה, גם הן יגרמו נזקים בריאותיים לרגליים.

תדירות ההחלפה היא פעם בשנה עד שנתיים.

את שני סוגי הנעליים אותן אני מחליף בתדירות גבוהה יחסית אני בוחר כאמור על פי קריטריונים פונקציונאליים. 
אם אין התנגשות בין הצרכים הפונקציונאליים ובין המראה של הנעליים ואין פער במחיר, אעדיף נעליים שנראות יותר יפות בעיניי.

מה קרה בפעם האחרונה שהחלפתי נעלי ריצה?
בעל חנות הנעלים בה אני קונה באופן קבוע אמר לי שנשארו לו שני זוגות נעלי ריצה מקצועיות, שאנשים לא קנו אותן בגלל הצבע שלהן ושאל האם אני מוכן לבדוק קניה שלהן? מיד הסכמתי. ראיתי ולא ממש הזדעזתי מהצבע. במחיר של נעלי ריצה טובות, קניתי נעלי ריצה מקצועיות ששוות יותר מפי 2.

את ההבדל באיכות בינן לבין הנעליים הקודמות אני מרגיש פעם או פעמיים בכל שבוע. הרבה יותר נעים, נוח ובריא לרגליים לרוץ בנעליים האלה.

הצבע שלהן ממש לא מפריע לצבאים המסתובבים בטבע במסלול הריצה שלי ולטווס שיוצא מדי פעם מגן החיות וחוזר אליו מרצונו הטוב.
הצבע לא מפריע גם לכמה רוכבי אופניים, הולכי רגל ורצים אותם אני פוגש במהלך הריצה.

נעליים צהובות-ירוקות
היום קניתי נעלי הליכה. לאחר שמדדתי נעליים מהסוגים שאני רוכש בדרך כלל, שאל אותי המוכר: האם אני מוכן לבדוק באותו מחיר נעליים הרבה יותר איכותיות שנותרו מהמשלוח הקודם? המחיר דומה למחיר נעלי הליכה שאני קונה. הצבע ירוק-צהוב מזעזע. לא אותי.
כך קניתי את הנעליים הצהובות-ירוקות הראשונות שלי.

מה תוכלו ללמוד מזה?

1. כשאתם קונים מוצר כלשהו התמקדו יותר בפונקציונאליות שחשובה לכם ופחות במראה החיצוני שלו או במה שאתם חושבים שזו דעתם של חבריכם על מראהו החיצוני.

2. אופנות ומותגים מתחלפים. איכות המוצר חשובה יותר.

3. שימו לב למחיר, אבל לפעמים מוצר זול הוא הרבה יותר יקר ממוצר יקר.

הערת שוליים
בגילי המתקדם אינני עסוק בחיזור אחרי בחורות צעירות. גם בתקופות שבהן הייתי עסוק בזה בצעירותי העדפתי שיענו לחיזורים שלי על בסיס מי שאני ולא על פי צבע הנעליים שלי.