בדיקות תקופתיות: גם בכלכלת המשפחה

פעם בשנה אנחנו מבצעים טסט למכונית. בישראל גם משלמים אגרת רישוי יקרה למדינה. יש מדינות בהן משלמים רק סכום קטן בהרבה למכון הרישוי.
מדי פעם שולח אותנו רופא המשפחה לעשות בדיקות תקופתיות בסיסיות. גם אותן אנחנו מבצעים.

הרציונאל בשני המקרים זהה: מה שהיה תקין בעבר לא בהכרח נשאר תקין. 
הבדיקה הרפואית עשויה לגלות בעיה שבעבר לא הייתה, למשל: כולסטרול גבוה. 
בדיקת הרכב עשויה לגלות חלקים שאינם מתפקדים כראוי, למשל: מעצורי הרכב.
בשני המקרים מדובר בבדיקות פשוטות וזולות.

אנחנו חיים בעולם דינאמי המשתנה במהירות. הסתגלות לשינויים חשובה. גם העולם הכלכלי משתנה וגם הצרכים הכלכליים וההחלטות הכלכליות המתאימות משתנים.
זוהי הסיבה שחשוב אחת לכמה שנים לעשות ייעוץ מקוצר, מהיר וזול בכלכלת המשפחה.

אני פונה ללקוחות לשעבר שלי בכלכלת המשפחה ולכאלה שמעולם לא ביצעו תהליך של ייעוץ בכלכלת המשפחה או ביצעו אותו לא אצלי לבוא ולבצע ייעוץ כזה. לפרטים התקשרו ל: 054-4480616.

בפוסט זה אציג מספר דוגמאות לדברים שעשויים להשתנות.

ביטוח חיים
לפני הרבה שנים עשיתם ביטוח חיים. היו לכם אז ילדים קטנים והרבה פחות נכסים כלכליים. הגוזלים כבר פרחו מהקן.
האם באמת אתם צריכים את אותו כיסוי ביטוחי שהיה לכם לפני 10 שנים או 20 שנים?
כמעט תמיד התשובה תהיה שאתם צריכים כיסוי נמוך בהרבה. כיסוי נמוך בהרבה הוא פרמיה נמוכה יותר שתשלמו כל חודש. 

משכנתה
לפני מספר שנים רב לקחתם משכנתה או תמהיל משכנתאות. הריביות ירדן מאז באופן משמעותי. יכול להיות שמצבכם הכלכלי השתפר וצברתם נכסים מרובים.
האם זה אינו הזמן לשקול מחזור משכנתה ולשלם הרבה פחות ריבית?
האם זה אינו הזמן לפרוע את המשכנתה ולא לשלם פחות?
האם זה אינו הזמן להחזיר את המשכנתה ולקחת משכנתה בסכום נמוך בהרבה בתנאים טובים יותר?

השקעות כספים
גם בשוק ההון חלו שינויים המהווים סיבה טובה לבדיקה מחדש. 
הריביות בכל העולם נמוכות מכפי שהיו אי פעם.
המצב הכלכלי השתנה.
יתכן שבעבר בית השקעות לא היה מוכן לנהל עבורכם תיק השקעות משום שסכומי החסכונות שלכם היו מתחת למינימום הנדרש והיום כבר מזמן יש לכם סכום גבוה יותר.
יש מכשירים פיננסיים חדשים להשקעה, למשל: קופת גמל להשקעה.

מאזן הוצאות והכנסות
יתכן שבעבר היו הוצאות גדולות יותר והכנסות קטנות יותר. עם התנהלות נכונה זה הזמן לחסוך.
אפשר גם לחסוך למטרות מוגדרות: בר מצווה לילד, נסיעה לחו"ל וכיו"ב.
יתכן שבעבר הייתם רווקים צעירים עובדי ההי-טק והיום אתם נשואים עם ילדים ונדחקים החוצה או לשוליים של ההיי-טק, כלומר: ההכנסות קטנו ההוצאות גדלו וזה הזמן לצמצם בהוצאות.


אלה הן רק דוגמאות לדינאמיות של ההתנהלות הכלכלית של משפחות.
כפי שהצגתי אותן הייתי יכול להציג דוגמאות רבות אחרות. 

השורה התחתונה 
צריך לבצע בדיקה קלה, פשוטה וזולה אחת לכמה שנים על מנת להתאים את ההתנהלות הכלכלית לנסיבות המשתנות.

גרביים

גרביים
מקור התמונה: הויקיפדיה העברית

כמו רבים אחרים גם אני קונה ולובש גרביים. פעם הייתי רוכש אותם בחנויות בגדים. היום אפשר לרכוש אותם יותר בקלות והרבה יותר בזול, בסופרמרקטים למשל.

בשנים האחרונות שמתי לב שמהר מאד נוצרים חורים גדולים בגרביים. בעבר הרחוק זה לא קרה כל כך מהר.

מה השתנה?

הגלובליזציה בכלכלה גרמה לכך שמוצרים פחות מתוחכמים מיוצרים בארצות בהן כוח העבודה זול. כך למשל, בעבר סין הייתה דוגמה המובהקת למדינה עם כוח אדם זול. היום, במידה מסוימת, סינים מקבלים שכר גובה יותר וחלק מהמוצרים האלה מיוצרים במדינות זולות יותר, וייטנאם והפיליפינים למשל.

כשהעובדים מקבלים שכר נמוך ונדרשת מהם תפוקה גבוהה, זה עשוי להיות על חשבון האיכות. כך נוצרים חורי ענק בגרביים כמעט חדשים.

מקום אחר לקנות גרביים

כהרגלי עשיתי קנייה שבועית בשוק מחנה יהודה. ברחוב אגריפס זיהיתי חנות קטנה, שבה נמכרים גם גרביים. שוחחתי עם בעל החנות, איש בגיל שבו פורשים לגמלאות. הוא סיפר לי שבגילו כבר אינו זקוק לחנות לפרנסתו, אבל הוא אוהב את עבודתו. נקודות התחלה לא רעה על מנת לשאול אותו על הגרביים.

הוא אמר לי שהגרביים שהוא מוכר יקרות יותר אבל הן באיכות טובה יותר. הן אינן נקראות ואינן גורמות לכמות גדולה של יבלות בכפות הרגליים (עוד נגזרת של איכות גרביים ירודה).

רכשתי מספר זוגות. בינתיים אין בהן חורים. לו הייתי קונה גרביים במקומות שבהם קניתי קודם הייתי כבר זורק כמחצית מהגרביים בגלל חורים גדולים. 

מוסר השכל צרכני

אנחנו חיים בעידן בו קל להשוות מחירים באמצעות אתרים באינטרנט.

אנחנו חיים בתקופה בה רוצים לקנות בזול.

לא תמיד נכון לקנות את המוצר הזול. צריך גם לבחון את האיכות שלו ואת המענה שהוא נותן לצרכים שלכם.

אל תקנו בחצי מחיר בטריה שתחזיק שליש מהזמן שמחזיקה בטריה טובה יותר.

איכות המוצר היא פרמטר בבחירת מוצר. לפעמים כדאי לשלם יותר עבור מוצר איכותי יותר.

בפוסט: שלוש טעויות יסודיות של צרכנים: לא לבדוק, לשלם יקר מדי ולשלם זול מדי אני מביא דוגמה לתהליך בחירת מוצר תוכנה. יעצתי ללקוח לקנות מוצר באיכות טובה פחות שעלותו כעשרת אלפים דולר במקום מוצר טוב יותר שעלותו היא 100,000 דולר.

המענה שנתנו שני המוצרים לצרכים של אותו לקוח היה זהה באיכותו.

זוהי דוגמה התומכת בטענה שאיכות היא פרמטר בבחירת מוצר אבל לא בכל מקרה היא פרמטר משמעותי.

ברכישת גרביים היא פרמטר משמעותי עבורי. ברכישת מוצר תוכנה עבור אותו ארגון היא הייתה פרמטר הרבה פחות משמעותי.

זה לא אומר שכדאי לשלם מחיר גבוה ללא ערך מוסף מדיד ורלוונטי.

לא מעט אנשים בוחרים מותגים ידועים ומשלמים יותר.

האם באמת, עבור כל האנשים, הפער הגדול במחיר בין טלפון חכם של Apple לטלפון חכם של Xiomi מוצדק, גם אם איכותו של הטלפון של Apple טובה יותר? 

הדוגמה של Xiomi, יצרן טלפונים חכמים סיני, מובילה אותי לתובנה נוספת:

לא כל מה שמיוצר במדינה המיצרת מוצרים זולים הוא בהכרח באיכות גרועה. 

במדינות כאלה תהיה שונות גדולה יותר באיכות מוצרים מאשר במדינות מערביות מפותחות. תהיה בהן פחות תקינה. תמצאו לא מעט יצרנים של מוצרים לא איכותיים זולים. תמצאו מוצרים או שירותים איכותיים וזולים ותמצאו גם מוצרים איכותיים הרחוקים מלהיות זולים.

קווים לדמותו של עידן ה-Collaboration

גלובלזיציה. מורכבות גדולה של משימות. רשתות חברתיות מקוונות. דואר אלקטרוני. 

כל הדברים המצוינים לעיל קשורים בהגדלת הצורך בשיתוף פעולה (Collaboration) בעבודה.

מאמר מעניין של שלושה פרופסורים מאוניברסיטאות בארצות הברית מנתח את דפוסי ה-Collaboration בעבודה.

Reb Rebele ,Rob Cross  ו-Adam Grant כתבו את המאמר: Collaborative Overload, שפורסם ב Harvard Business Review, בראשי תיבות HBR, בגיליון ינואר-פברואר 2016.

על פי המאמר, הנתונים שאספו מראים כי יותר מ-50% מזמנם של מנהלים ומזמנם של עובדים מוקדש לפעולות Collaboration.
רובנו מכירים את זה מניסיוננו המקצועי והאישי. 

נתן זלדס, מכר ותיק שלי ועובד לשעבר באינטל, מתמחה בנושא של הקטנת בזבוז הזמן הנובע מעומס יתר של הודעות דוא"ל. חלק מההודעות האלה רחוקות מלהיות חשובות או משמעותיות ובכל זאת רובנו קוראים אותן , לפחות ברפרוף וגם משקיעים זמן במחיקתן.
צריך לזכור שהגבולות בין הזמן הפרטי וזמן העבודה ובין המידע הקשור לעבודה לבין המידע הפרטי משטטשים. עוד סיבה לביטול זמן הקשור ב-Collaboration לא יעיל.

החוויה האישית שלי היא שהצורך בסינון הודעות דוא"ל הולך וקטן. אל תטעו, זו אינה בשורה טובה.
אני אמנם מקבל פחות הודעות דוא"ל אבל מקבל יותר הודעות SMS והודעות Whatsapp.
ההודעות החדשות מפריעות יותר מהודעות דוא"ל: הן מידיות, רועשות ומקבלים אותן בכל מקום.

מצרפים אותי ללא מעט קבוצות Whatsapp. ה-Collaboration בחלקן הוא יעיל ועניני, אבל יש קבוצות שאני מפסיק את חברותי בהן זמן קצר אחרי שצרפו אותי אליהן או אחרי שהצטרפתי אליהן מרצוני הטוב. הסיבה היא גודש הודעות, שרובן חסרות חשיבות כלשהי.

יש גם Collaboration מסורתי יותר: ישיבות במקומות עבודה. אחד ממנהליי בעבר הרחוק תיאר זאת במילים: "פעם עבדתי עכשיו אני משתתף בישיבות".
ישיבות יכולות להיות לא יעילות במיוחד. כרבע שעה אחרי שעת ההתחלה המיועדת מגלים שאחד מהמשתתפים המשמעותיים (או יותר מאחד מהם) לא הגיע. המנהל שזימן את הישיבה מבקש מהמזכירה שלו לאתר אותו בדחיפות. אחרי 20-30 דקות מגיע הנעדר. 
מחלקים כיבוד ושתיה ומדברים קצת Small Talk ואז מתחילה ישיבה עם הרבה דיבורים והרבה ויכוחים ובלי סיכום ברור ועניני.

זה לא חיב להיות כך. יש מקומות בהם ישיבת עבודה מתחילה בזמן ונגמרת בזמן. הדיון הוא עניני ויש סיכום ישיבה פשוט וקצר הכולל משימות, מי אחראי על כל משימה ועד מתי הוא צריך לסיים את ביצועה.
כל ישיבה מתחילה בסיכום הישיבה הקודמת כשבוחנים מה בוצע בזמן שהיה אמור להתבצע ומה לא בוצע. 

מכל האמור בפסקאות לעיל קל להבין שיש שני סוגי Collaboration:  הראשון יעיל, תורם וחשוב והשני לא יעיל, בזבזני במשאבים ובזמן ולא פעם גם מזיק.

נקודות בהקשר של יעילות Collaboration מתוך המאמר ב-HBR

1. ברוב המקרים 20%-30% מה Collaboration שתורם עסקית לארגון (Value Added) נעשה על ידי 3%-5% מהעובדים.
המשמעות היא שאותם 3%-5% מהעובדים עלולים להיות צוואר בקבוק שמעכב תהליכים עסקיים בגלל הצורך של אחרים להיעזר בהם.

2. יש שלושה סוגים של משאבי Collaboration: 
מידע (Informational), חברתיים (Social) ואישיים (Personal). שני הסוגים הראשונים ניתנים להעברה דיגיטלית או אלקטרונית. השלישי מחיב השקעת זמן ואנרגיה.
הממצאים מראים שהסוג השלישי אינו יעיל. כשמדובר באחוז קטן של עובדים המשפיעים על אחוז גבוה מהתהליכים העסקיים רצוי שהאינטראקציות יהיו יעילות.
הבעיה היא שבמקרים רבים ברירת המחדל היא Collaboration אישי. 

3. שיפור ה-Collaboration מתחיל בהבנת הצרכים והדרישות ונמשך בעידוד שינוי התנהגותי, למשל: החלפת דפוס לא יעיל של Collaboration אישי ב-Collaboration  מסוג אחר יעיל יותר.

4. צריך לתגמל Collaboration 
לא לגמרי פשוט משום שמי שמבצע זאת למעשה עוזר לעובד אחר לבצע משימה שלו.

ההיבט האישי של העובדים משתפי הפעולה
על אותם 3%-5% מהעובדים יש יותר מעומס אוביקטיבי. יש עליהם לחץ. הלחץ גורם להם לא פעם להחליף מקום עבודה, עם כל הנזק הנגרם לארגון כתוצאה מכך.

הנקודה הנשית
נשים מבצעות יותר Collaboration מגברים. הנטיה הטבעית או במקומות עבודה היא לדרוש מנשים יעזרו למי שיש עליו עומס גדול. 
נשים נוטות יותר מגברים ל-Collaboration אישי (לפי המחקר ב-66% יותר מגברים כאשר נדרשת השקעת זמן ואנרגיה).

המשמעות היא שעל נשים מוטל עומס גדול יותר בהקשר של Collaboration ושהן גם פחות יעילות בגלל היותו אישי.

מכל המצוין בתחילת פסקה זו ניתן להבין ששיפור ה-Collaboration של נשים באמצעות החלפתו מאישי לסוג אחר חשוב במיוחד.

גם חשוב לתת תגמול שווה לגברים ולנשים על Collaboration. 

בהקשר של כלכלת המשפחה
"OK, אז כתבת משהו תאורטי על מקומות עבודה. מה זה רלוונטי לכלכלת המשפחה שלי?" שואלים בוודאי חלק מהקוראים.

בפיסקה זו אנסה לענות, לפחות באופן חלקי על השאלה הזו.

ראשית, אם אתם אלה שתורמים ל-Collaboration, שיש לו ערך לארגון, בקשו תגמול.
זה לא מובן מאליו שיתנו לכם תגמול כי מה שעשיתם הוגדר כמשימה או כתפקיד של מישהו אחר.
תקבלו אולי תגמול וכמעט בטוח שיעריכו אתכם יותר. הערכה משודרגת עשויה להתבטא בקידום מקצועי ובתוספות שכר. 

אם אתן נשים התורמות ל-Collaboration, שיש לו ערך לארגון, אל תסתפקו בבקשת תגמול. בקשו תגמול שווה לתגמול של גבר שעושה את אותו הדבר.

שימו לב גם לעומס שמוטל עליכם בגלל התרומה שלכם לאחרים. הימנעו ממצב של עומס יתר שעלול לגרום לכם להחליף מקום עבודה כאשר אינכם מעונינים לעשות זאת.
אם אתם אלה שנעזרים בהם באופן קבוע ושיטתי, אז זכותכם להחליט על דפוס ה-Collaboration. בחרו בסוג יעיל, שאינו מעמיס עליכם יתר על המידה

הערת שוליים
השתמשתי במילה האנגלית Collaboration משום שלא מצאתי מילה עברית מתאימה ומדויקת.

עת לטעת: חשיבות העיתוי בכלכלת המשפחה

ילדי גן בתל אביב בנטיעות ט"ו בשבט
מקור התמונה: ויקיפדיה

בט"ו בשבט לפני שנה בדיוק כתבתי את הפוסט: נטיעות כלכליות - פוסט לטו בשבט.

בפוסט הקודם התיחסתי לצורך לטפל באופן עקבי בעצים ששותלים ובמקביל לצורך בהתנהלות כלכלית עקבית לטווח ארוך על מנת לקצור את הפירות.

גם היום ט"ו בשבט והפעם אתיחס להיבט כלכלי אחר שמזכיר טו בשבט. ט"ו בשבט הוא עת לנטוע.

בספר קוהלת תוכלו לקרוא על עת לכל דבר. כך למשל, יש עת לנטוע ויש עת לעקור.

באופן דומה בהחלטות כלכליות לא מספיק לקבל החלטה סבירה או נכונה ולבצע אותה. חשוב לקבל אותה ולבצע אותה בעיתוי הנכון. פוסט זה עוסק בחשיבות העיתוי בקבלת וביצוע החלטות כלכליות.

השקעות כספים
כמה חודשים לפני משבר הסאבפריים פגשתי מומחה לשוק ההון. בשיחה הוא אמר לי שהוא חושב שיש הסתברות גבוהה למפולת בשוק המניות בארץ ובעולם.
לא האמנתי. שאלתי אותו הרבה שאלות ובדקתי בעצמי. הגעתי למסקנה שהוא עשוי להיות צודק. מכרתי בעיתוי מצוין תיק השקעות של 50% מניות והשקעתי את הכסף באפיק סולידי.
מי שמכר תיק דומה כמה חודשים אחרי קיבל עשרות אחוזים פחות ממה שאני קיבלתי. 

לעומת זאת בפוסט: הסוסים ברחו עכשיו ננעל את האורווה תיארתי מצב הפוך.
יועץ השקעות בבנק הציע ללקוח שלי בייעוץ בכלכלת המשפחה למכור מניות של קבוצת אי.די.בי. אז היה נוחי דנקנר עדיין בעל השליטה בקבוצה. הייתה רק בעיה קטנה אחת: יועץ ההשקעות הציע את זה אחרי שאי.די.בי פירסמה הערת עסק חי. 
למי שאינו מצוי במשפטים ובכלכלה, משמעות הערה כזו היא שהחברה מעריכה שלא תוכל להחזיר את החובות שלה. 
מאוחר מדי למכור את המניות ללא הפסד משמעותי.

אלו הן רק שתי דוגמאות, מתוך מספר גדול של מקרים בשוק ההון, בהם עיתוי ההשקעה או עיתוי המכירה קובע את שיעור הרווח ולפעמים גם קובע האם יש הפסד או רווח?

רכישת דירה
אם רכשתם דירה כשמחירי הדירות היו זולים, כנראה הרווחתם.
אם רכשתם אותה לפני ירידת מחירים, כנראה הפסדתם.

שוק הדירות בארץ ובודאי בעולם אינו המוגני. לפעמים מחירי דירות בעיר אחת עולים ובעיר אחרת יורדים.
יש כאלה שרכשו בתים או דירות במחיר זול ומאוחר יותר המחירים באותו אזור עלו בעשרות או מאות אחוזים.
דוגמה: יש אנשים שרכשו בתים בכפר שמריהו כשהוא עדיין היה כפר חקלאי. היום זהו אחד האזורים בארץ בהם מחירי הבתים הם הגבוהים ביותר.

עיתוי רכישת דירה תלוי גם בכמות הנכסים הפיננסיים שצברה משפחה, ברמת ההכנסה ובצפי לרמת ההכנסה בעתיד.
מי שיבחר בעיתוי לא מתאים, מגדיל את הסיכון שלו להיקלע למצב בו לא יוכל להחזיר את ההלוואות שלקח לצורך רכישת דירה.

משכנתה
בצעירותי קניתי דירה ולקחתי משכנתה להשלמת הכסף הנדרש לרכישת דירה (ההורים הציעו לתת לי את הכסף החסר ואמרתי "לא"). באותה תקופה היו משכנתאות עם ריבית ללא הצמדה.

כמה שנים אחרי זה, מונה יורם ארידור לשר האוצר של מדינת ישראל. על פי הויקיפדיה, ניהל ארידור כלכלת בחירות.
אולי אפשר להתווכח על הטענה הזו, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדות: האינפלציה במדינת ישראל, בכל אחת מהשנים 1979-1985 הייתה תלת ספרתית. בשנת 1984, אחרי סיום תפקידו של ארידור באוקטובר 1983, היא הגיעה לשיא של 444.88%.
יורם ארידור מונה לשר אוצר בשנת 1983 כך שהאינפלציה התלת ספרתית התחילה עוד בימי קודמיו בתפקיד.

הסקירה הכלכלית השטחית הזו, פחות רלוונטית לעניננו. העיתוי בו לקחתי את המשכנתה היה עיתוי מוצלח. המשכנתה שלי ושל רבים אחרים כמעט ונעלמה בגלל האינפלציה.

מי שלקח משכנתה בעיתוי מאוחר יותר בכמה שנים נאלץ לקחת משכנתה צמודה למדד ושילם גם הצמדה וגם ריבית.

חיסכון פנסיוני
אם העיתוי בו מתחילים בחיסכון פניסיוני הוא בגיל מבוגר, תתקשו לצבור סכום מספיק להבטחת קצבת פנסיה חודשית ראויה.
אם העיתוי יהיה גיל צעיר, למשל הורים החוסכים לילדיהם בני ה-18 או ה-22, תוכלו לצבור חיסכון פנסיוני גבוה יותר.
בנוסף לכך, קרוב לודאי שסכומים שתפקידו בגיל 25 יניבו תשואה מצטברת גבוהה יותר מסכומים זהים שתפקידו בגיל 55.

הגשמת חלומות
להגשמת חלומות כמו טיול למדינות אקזוטיות, רכישת מכונית חדשה וכיו"ב יש מחיר כספי.

אפשר לתכנן ולחסוך סכום העונה לפחות על חלק מהותי מהסכום הנדרש. אפשר גם להוציא את הסכום הנדרש בעיתוי מוצלח פחות: ללא תכנון ולפני צבירת חסכונות.
במקרה השני זה עלול להיות מעין מפולת שלגים: את האשראי שנלקח לצורך הגשמת החלום קשה להחזיר. לוקחים אשראי נוסף. משלמים יותר ריבית ושוב מתקשים להחזיר את הכספים. לוקחים אשראי בריבית גבוהה וכן הלאה.

השורה התחתונה
בדוגמאות המועטות לעיל ראינו עד כמה חשוב העיתוי. ט"ו בשבט הוא עת לטעת שתילים. קל לבחור את העיתוי משום שזה עיתוי שנקבע מראש. 

גם הפוסט שכתבתי לפני שנה מתיחס למשהו שאין בו צורך בבחירת עיתוי. מדובר בתהליך שיטתי מתמשך. 

כשבוחרים עיתוי לפעולה כלכלית, לא תמיד זה פשוט וקל. לפעמים הבחירה מורכבת ויש בה גורם של אי-ודאות. 
עדיין יש צורך לבחון את העיתוי בהחלטות כלכליות מהותיות. כפי שאתם רואים בחלק מהדוגמאות לעיל יש גם גורמים לא צפויים ולא נשלטים על ידי מבצע ההחלטה, העשויים לקבוע האם העיתוי הוא מוצלח.
לקיחת משכנתה לפני האינפלציה הגבוהה בתחילת שנות ה-80 היא דוגמה לעיתוי מוצלח שלאו דוקא נבע מתכנון נכון של העיתוי.

מי זכאי לגשת למידע הפיננסי שלכם?

בפוסט קודם: רשימות שחורות רשימות לבנות התיחסתי לנושא של פרטיות מידע פיננסי אישי, בהקשר של פרויקט יעוץ בחו"ל שבוצע על ידי חברת יעוץ בינלאומית גדולה. אני הייתי שותף לפרויקט כיועץ Freelancer מטעם אותה חברה.
הפרויקט היה מחשוב של רשימה לבנה של אשראי שלקחו משקי בית וגורמים אחרים. 
אחד הנושאים המהותיים היה שמירה על פרטיות המידע של אותם אנשים. 
נושא זה הרבה פחות מהותי לגבי הרשימה השחורה שמוחשבה באותו ארגון. אלה שנכללו בה לא עמדו בהחזר האשראי שלקחו והחוק באותה המדינה התיר לפרסם את פרטיהם על מנת שיוכלו להימנע מלתת להם אשראי.

בעידן ה-Cyber גדל החשש משימוש לרעה במידע הפיננסי האישי מצד גורמים, שאינם מורשים וניצלו פרצות אבטחה, על מנת לגשת למידע הזה ולבצע פעולות.

ההגדרה של גורמים מורשים וגורמים לא מורשים להשתמש במידע היא הרבה פחות חדה ממה שנדמה לחלק מהקוראים.

גורמים בגוף הפיננסי הנותן שירותים פיננסיים

ברור שיש עובדים בגוף המנהל פעולות פיננסיות או נכסים פיננסיים החייבים לגשת למידע של לקוחות על מנת לבצע עבורם פעילויות פיננסיות ו/או דיווחים.
הבעיות בהקשר זה עלולות להיות:
1. גישה למידע וביצוע פעולות על ידי עובדים של אותו גוף פיננסי, שאינם מורשים לעשות זאת.
2. שימוש לרעה בהרשאות על ידי עובדים מורשים.

ההיקף של גישת עובדי בנקים לחשבונות ומשיכת כספי לקוחות שלא כדין, יותר גדול ממה שהקורא הממוצע משער.
בהרבה מקרים בנקים בעולם ובארץ מעדיפים לפצות את הלקוחות הנפגעים בשקט ולא לפרסם את מה שקרה.
פרסום עלול לגרום ללקוחות לנטוש אותם לטובת בנקים אחרים.

העברת מידע לגורמים אחרים שלא ברשות
העברת מידע פיננסי של לקוח על ידי גוף מנהל לגורמים עסקיים אחרים עלולה להיות בעיתית במקרה בו הלקוח לא מאשר את העברת המידע או לא מודע להעברת המידע.
לצערי העברות מידע כאלה מתרחשות. זה לא חיב להיות הארגון המנהל את המידע. זה יכול להיות גם עובד המבצע את זה על דעת עצמו.

בכתבה בחדשות ערוץ 2 התיחס עו"ד דן חי לשימוש בפרטי לקוח המופיעים על צ'ק שלו, שלא למטרות פדיון הצ'ק. במקרה הספציפי, ניסיון לשכנע את הלקוח הפוטנציאלי להעביר את החשבון שלו לבנק הפונה. אינני עורך דין, אבל עו"ד חי חושב שזו עבירה פלילית שהעונש עליה עלול להגיע למספר שנות מאסר.

העברת מידע ברשות הלקוח
סוג אחר של דילמה היא העברת מידע פיננסי או משיכת מידע פיננסי באישורו של הלקוח.
הלקוח אולי מעונין להעביר את המידע הבנקאי שלו לבנק אחר על מנת שיציע לו תנאים משופרים. 
מקרה אחר הוא רצונו של לקוח לרכז את כל המידע הבנקאי או הפיננסי שלו במקום אחד, למשל: מידע משני חשבונות בנקים ומחברת כרטיסי אשראי.
ריכוז המידע ולפעמים גם ניתוח שלו עשויים לעזור למשק הבית להתנהל טוב יותר.
פיננדה (Finanda) היא דוגמה פיתרון ממוחשב המרכז מידע פיננסי ומאפשר דיווח וניתוח שלו. הלקוח יכול לבחור סוגי דיווח מתוך סט הדיווחים הקיימים במוצר.

ברמה העקרונית אני לא רואה בעיה בזה שלקוח של גוף הנותן שירותים פיננסיים יאפשר, מרצונו הטוב, העברת מידע לגוף אחר הנותן לו שירותים או עשוי לתת לו שירותים.
באופן עקרוני הוא היה יכול לגשת לנתונים להדפיס אותם ולמסור אותם לאותו גורם.
הדפסה כזו היא ללא ספק הרבה פחות יעילה מהעברת מידע ממוחשבת סדירה.

הבעיה היא שהבנקים לא ממש אוהבים העברת מידע כזו. זה עלול לגרום ללקוח להעביר את הכספים שלו לניהולו של מתחרה זול יותר.
הם מערימים קשיים על העברת מידע כזה. לפעמים הרגולציה עוזרת להם להקשות על העברת מידע כזה.

כמעט לכל קושי יש פיתרון. גם לקושי בהעברת מידע. הפיתרון שבו בחרו בנקים וגופים אחרים בעבר נקרא Screen Scraping. נתוני הלקוח בבנק המסרב לשתף מידע נשלפים ממסך דיווח של הבנק. לטכניקה הזו יש בעיות טכניות אבל גם בעיה אחת מהותית.
על מנת לבצע דיווח כזה היישום הממוחשב זקוק לשם משתמש וסיסמה של הלקוח בבנק. 

הצירוף של שם משתמש וסיסמה אינו מוגבל רק לדיווחים: הוא מאפשר גם ביצוע פעולות. זוהי פירצה קשה באבטחת מידע של הנתונים.
  
מי שמספק את שם המשתמש והסיסמה מרצונו הטוב הוא הלקוח. זה יוצר בעיה נוספת. פחות חמורה מהבעיה המסומנת באדום לעיל. הבנק אוסר על הלקוח לתת את שם המשתמש והסיסמה שלו למישהו אחר.

כשהלקוח עושה זאת ומספק אותם ליישום, הבנק עלול להסיר מעצמו כל אחריות במקרה של פריצה לחשבון.

שיתוף נתונים במאגר חיצוני לבנקים
רגולטורים במדינות שונות, כולל ישראל, מחפשים פיתרון לבעיה של חשיפת נתונים, באישור הלקוח, לצורך תחרות. כשבו זמנית נחסך הצורך בשימוש בסיסמה ושם משתמש.
פיתרון אםשרי הוא מאגר ציבורי של נתונים בנקאים לקריאה בלבד. כמובן שהגוף שינהל אותו חיב למנוע גישה של אנשים לא מורשים למידע.
מאגר כזה ישמש את האנשים שהמידע מתיחס אליהם וגופים הרוצים להציע להם את שירותיהם.

הבעיה שנותרה היא אותה בעיה שהוצגה קודם: הבנקים יעשו כל שביכולתם שלא לתת את הנתונים משום שהלקוחות עשויים לגלות פיתרונות תחליפיים לשירותים שהם מציעים.
  

שיתוף מידע פיננסי

עולם השירותים הפיננסיים עובר בשנים האחרונות שינויים מהותיים. קראו למשל את הפוסטים הבאים:
שירותים פיננסיים חלופיים מנישה שולית למרכז (Mainstream) 
מה תעשה כשתהיה גדול: בנקאי או איש Fintech? 
התבגרות הפינטק 

שני הפוסטים האחרונים עוסקים בשחקנים חדשים בשוק השירותים הפיננסיים: חברות ה-Fintech.

לאחרונה נתקלתי במאמר העוסק ביוזמה של מספר גופי Fintech בארה"ב מנסה להגדיר API סטנדרטי, כלומר: ממשק סטנדרטי, להעברת מידע פיננסי בין גופים שונים. ארה"ב אינה הראשונה. בריטניה וסינגפור מקדימות אותה.

לפרטים על המיזם קראו: 

US Fintech firms join forces to push data sharing via APIs. 

מיזם זה ומיזמים דומים בארצות אחרות ובגופי תקינה יביאו בשלב כלשהו להגדרת סטנדרט להעברת פרטים פיננסיים אישיים ונתונים אחרים ביו נותני שירותים פיננסיים. 
מבחינה טכנולוגית הוא עשוי להקל על העברת מידע בין נותני שירותים כאלה.

בהקשר זה חשוב להביא בחשבון שני דברים:

1. איומי Cyber ואבטחת מידע.

2. העברה אפשרית של נתונים ללא הרשאה מבעל הנתונים, כלומר: הלקוח.
בהקשר של השני יש לזכור שהרגולציה ביחס ל-Fintech במקרה טוב היא בחיתוליה ובמקרה הפחות טוב אינה קיימת כלל. 

הרצאה עם הפתעה במרכז קהילתי במבשרת ציון

מקור התמונה: אתר הסוכנות היהודית

ביום שני 30 בינואר הרצתי על כלכלת המשפחה בהתנדבות במרכז הקליטה במבשרת ציון.

ההרצאה הייתה לקבוצת צעירים במסגרת הכשרה למנהיגות קהילתית.  אם משווים את מצבה של קהילת יוצאי אתיופיה במרכז הקהילתי במבשרת ציון למצבה של קהילה אחרת של יוצאי אתיופיה, למשל: הקהילה המתגוררת בשכונת הקטמונים בירושלים, מגלים שמצבה טוב פחות.

המועצה המקומית מבשרת ציון והסוכנות היהודית יזמו את ההכשרה על מנת לנסות לשפר את מצבה של אוכלוסיית מרכז הקליטה.

בשונה מהרצאות אחרות שלי, לא הצגתי מצגת של שקפים המהווים בסיס לשיחה ולהסבר.

במקום זה, התחלתי בהתנסות בתרגיל אימוני בכלכלת המשפחה והמשכתי בשיחה על נושאים כלכליים שמעסיקים את משתתפי ההכשרה ושני נושאים נוספים שחשבתי שצריכים להעסיק אותם.

מכל הרצאה שלי אני לומד משהו. גם מההרצאה הזו. בפיסקאות הבאות אציג את התובנות שלי. 

נושאים עיקריים שציפיתי שיהיו רלוונטיים והיו רלבנטיים

1. מאזן הכנסות-הוצאות שלילי והלוואות

ההוצאות של רובם גדולות מההכנסות. התוצאה: לקיחת אשראי שצריך להחזיר אותו עם ריבית. 

הם מודעים לשתי צורות אשראי: הלוואות ואוברדרפט. שלא במפתיע, הם פחות מודעים לצורת אשראי שלישית: תשלומים נדחים באמצעות כרטיסי אשראי.

ההפתעה: כמו ישראלים אחרים הם הבינו שאוברדרפט הוא נורמה בישראל. לכולם יש אוברדרפט גם לי.  

התמקדתי ב:

א. הצורך להחזיר אשראי

ב. חשיבות מאזן הוצאות-הכנסות חיובי או לפחות לא שלילי

ג. בחירה מושכלת של אשראי (אם כבר אין ברירה ומשתמשים בו): ריביות נמוכות, תשלומים חודשיים שיכולים לעמוד בהם.

ד. חשיבות חיסכון.

2. עבודה

חשיבות עבודה כמקור הכנסה. חשיבות עבודה יציבה ומתמשכת.

3. מיצוי זכויות

אחד הנושאים הרלוונטיים גם לאוכלוסיות אחרות. רבים לא מנצלים זכויות שמגיעות להם, למשל: מס הכנסה שלילי.

בדרך כלל דווקא אוכלוסיות חזקות, שפחות צריכות למצות את הזכויות שמגיעות להן, ממצות אותן.

אוכלוסיות חלשות עושות את זה הרבה פחות.

כשמדובר ביוצאי אתיופיה, הנושא של מיצוי זכויות חשוב עוד יותר. לא פעם יש כאלה שחושבים שבגלל שהם באו מתרבות אחרת ניתן לפגוע בזכויות שמגיעות להם בלי שהם ישימו לכך לב.

הבאתי להם מקרה קונקרטי של הרעת תנאי עבודה שהייתי מעורב בו במסגרת ייעוץ בכלכלת המשפחה.

היות שאיני משפטן, הפנתי את הנפגע לעמותת טבקה על מנת שעורך דין מטעמם יסיע לו בהתנדבות.

4. צרכנות נבונה

דברים בסיסיים כמו השוואת מחירים.

נושא שהעלו והפתיע אותי

הנושא שהפתיע אותי הוא משכנתאות. הם חושבים על רכישת דירה על אף שלמרביתם אין כנראה מספיק משאבים כספיים לעשות זאת ולעמוד בתשלומי משכנתה גבוהים לאורך זמן.

מדוע זה הפתיע אותי? קראו מאמר שפורסם לפני מספר ימים בעיתון גלובס ותבינו לבד: כך התייקרה המשכנתא ומדוע היא עלולה להמשיך לעלות? 

הדבר הראשון שהסברתי הוא הקושי בהחזר משכנתה.

הדבר השני הוא החשיבות של בחירת משכנתא או תמהיל משכנתאות מתאים. לא נכנסתי לעומק. צפויה להם הרצאה ספציפית על נושא משכנתאות.

התמקדתי גם בהפרכת התזה שלהם שמחירי הדירות ימשיכו לעלות תמיד.

הצגתי את האפשרות של רכישת דירה זולה וקטנה והשכרתה לאחרים כתחליף לרכישת דירה ומגורים בה.

מסתבר שבהיבט זה הם נקלטו בחברה הישראלית. את אותה שאיפה לרכוש דירה בכל מחיר ולא לגור בשכירות הייתי שומע גם בקבוצות אוכלוסייה אחרות.

את אותה נכונות לקחת משכנתאות גבוהות וגבוהות יחסית להכנסה ולנכסים הפיננסיים הייתי פוגש גם בקבוצות אוכלוסייה אחרות.

גם את התזה של לקנות דירה היום משום שהמחירים רק יעלו, היו מציגים לי בקבוצות אוכלוסייה אחרות.

הערת שוליים

בעקבות ההרצאה, דלתי פתוחה לפניהם להתיעצות אישית בכלכלת המשפחה ללא תשלום.