הקדמה לסדרת הפוסטים: יוצאים בשאלה: שכיר או עצמאי או חברה?

 

סדרת פוסטים זו באה בעקבות ניסיון מצטבר שלי בליוויים כלכליים של יוצאים בשאלה מהעולם החרדי במסגרת עמותת הלל. נתקלתי במקרים רלוונטיים להקשר הנוכחי גם באוכלוסיות אחרות שקיבלו ממני ייעוץ בתשלום. 

בכל ייעוץ בכלכלת המשפחה ובכל ליווי כלכלי, אני מקפיד על סודיות של המידע, שאני מקבל ממשפחה או מיחיד. גם בסדרת הפוסטים הזו אקפיד על העקרון הזה. 

הסוגיות שבהן תעסוק סדרת הפוסטים הנוכחית הן:

1. האם כדאי להיות שכיר או להיות עצמאי?

2. כשאתה עצמאי, האם כדאי להישאר כעצמאי או לפתוח חברה?

כמובן שלשתי השאלות האלה אין תשובות נכונות. התשובה הנכונה, אם יש כזאת, היא תלויית הקשר: יהיו הקשרים שבהם התשובה היא חד-משמעית ויהיו הקשרים שהתשובה היא בתחום האפור. 

אינני מתכוון להיכנס לעומק למקרים של תחום אפור. סביר שכדאי להתייעץ במקרים כאלה גם עם אנשים שתחומי ההתמחות שלהם שונים משלי. 

לאחר קבלת ההחלטה אעסוק מעט גם באופן שבו צריך להיערך לביצוע ההחלטה שמקבלים.

מה מייחד יוצאים בשאלה?

יוצאים בשאלה מהעולם החרדי באים מתרבות אחרת מהתרבות של מרבית אזרחי ישראל ומרבית אוכלוסיית המדינות המפותחות. השוני בתפיסת העולם הכלכלית הוא מהותי. 

היטיב לתאר את השוני בתפיסת העולם השר יעקב ליצמן כשאמר: "מי אמר שגברים צריכים לעבוד?". 

חלק מהיוצאים בשאלה מהעולם החרדי, שימו לב אני לא מכליל זה אינו נכון לכולם, גדלו בעולם שבו אין קשר בין עבודה לכסף. 
בעולם הלא-חרדי הם צריכים להתמודד עם מציאות שונה.

במקרים רבים אין להם תמיכה כלכלית ולפעמים גם תמיכה אחרת מהמשפחה. 

במקרים רבים חסרים להם כישורי חיים, כולל בתחום האורינות הפיננסית, משום שבמסגרות הלימוד שלהם ובקהילות שלהם, לא נתנו להם ידע והכוונה בתחום זה. 

במקרים רבים אין להם השכלה מתאימה ואין להם תעודות לימודים רלוונטיות בחיפושי עבודה, כמו: תואר אקדמי או סיום בחינות בגרות. 

בפוסט הבא בסדרה אשאל את השאלה: שכיר או עצמאי?

הערת שוליים

למרות שהפוסטים בסדרה מיועדים ליוצאים מהשאלה מהעולם החרדי, הם רלוונטיים גם לאנשים רבים אחרים הנתקלים בסוגיות דומות.