דגים או חכות?

שוק הדגים בלונדון 
מקור: ויקיפדיה

דייג חכה בברזיל
מקור: ויקיפדיה

פוסט זה משלים את הפוסט הקודם: אל תדאגו לי יותר מדי. גם נושא פנסיית החובה, לאלה שאולי לא יכולים לשלם אותה, נכלל בדילמה הקלסית של: דגים או חכות? 

הגעת לכפר של אנשים רעבים ליד ים, נהר או אגם ואתה רוצה לעזור להם. מה תיתן להם: דגים או חכות? 

הרשויות בישראל בחרו לתת להם דגים (פנסיה). בשונה מהדילמה הקלסית, הם לא קיבלו את הדגים בחינם: הם משלמים דמי ניהול גבוהים על הפנסיה, שמפרישים המעבידים וגם על החלק המופרש ממשכורתם.

בדילמה הקלסית של דגים או חכות, אני בעד חכות, למי שאפשר להניח שילמד להשתמש בהן: דגים הם פתרון לזמן קצר. חכות הן פתרון ארוך טווח.

המקבילה לחכות בהקשר הנוכחי הוא חינוך לאורינות פיננסית. מדינת ישראל מפגרת בתחום זה אחרי מדינות מפותחות אחרות. במערכת החינוך כמעט ואין חינוך פיננסי. 

כשכתבתי חומר לקורס בנושא כלכלת המשפחה, כתבתי גם על אורינות פיננסית. התייחסתי גם למצב בישראל בהשוואה למדינות אחרות. במדינות מפותחות רבות, הנושא הוא חלק מתכנית הלימודים בבתי הספר. במדינות אחרות יש גם תכניות אורינות פיננסית מסודרות למבוגרים. 

ומה עם הביטוח?
בכתבה בדה-מרקר כתבה מירב ארלוזורוב על המחלוקת בשאלה האם אלה המשתכרים מעט יכולים להרשות לעצמם לחסוך לפנסיה. מה שהיא לא כתבה זה שאין מדובר בחיסכון פנסיוני בלבד. מדובר לרוב בעסקת חבילה: גם חיסכון פנסיוני, גם ביטוח חיים וגם ביטוח אובדן כושר עבודה במסגרת חיסכון בקרן פנסיה.

דואגים לאותם חוסכים לפנסיה לא רק לחיסכון אלא גם לשני הביטוחים שהוזכרו לעיל. 
נתעלם לרגע מביטוח אובדן כושר עבודה, ונתמקד בביטוח החיים. הדאגה לאותם בעלי שכר נמוך, שלא בהכרח יכולים להרשות לעצמם ביטוח חיים, היא לאו דווקא מיטיבה את מצבם. 

הבעיה בהקשר לביטוח החיים במסגרת קרן הפנסיה, שהוא לא בהכרח מתאים לצרכים הספציפיים של כל חוסך פנסיוני. חלק מאותם חוסכים פנסיוניים, מבוטחים בסכום גבוה ממה שהם צריכים (אם הם בכלל צריכים) ונאלצים לשלם פרמיה גבוהה מדי, במצב בו לדעת כלכלני בנק ישראל ספק אם הם יכולים להרשות לעצמם לחסוך לפנסיה, על חשבון מימוש הצרכים המידיים שלהם.