החקיקה חסרת התבונה של ביטול עילת ההסתברות גרמה כבר נזק כלכלי גדול למדינת ישראל.
לא רק למדינת ישראל גם לאזרחי המדינה באופן אישי.
אחרי שתקראו את הפוסט הזה תבינו מדוע אי אפשר להאמין לנתניהו ולסמוטריץ, שהתיצבו ביחד מול המקרופונים וסיפרו לנו על מצבה הטוב של כלכלת ישראל.
אתם לא בהכרח צריכים לקרוא את הפוסט הזה. יש רבים אחרים שכתבו הסברים לא פחות טובים.
מניות שעולות או יורדות אחרי פרסום דוחות
חברה א' פרסמה דוח תקופתי על פיו הרווחים שלה עלו ב-5%.
גם חברה ב' פרסמה דוח לאותה תקופה גם רווחיה עלו ב-5%.
אז מדוע אחרי הפרסום המניה של חברה א' ירדה והמניה של חברה ב' עלתה?
חברה ב' דווחה כמה חודשים קודם לכן דיוח מפורט שכלל תחזית של עלייה של 3% ברווחים.
חברה א' דווחה כמה חודשים קודם לכן דיוח מפורט שכלל תחזית של עלייה של 30% ברווחים.
הדיווח של חברה א' התברר כרחוק מאוד מהמציאות. הציפיות היו לרווח הרבה יותר גבוה.
הדיווח של חברה ב' קרוב למה שקרה בפועל. המציאות הייתה מעט טובה יותר מהתחזית.
ההצגה, הקצת פשטנית, הזאת מראה שבשוקי ההון אוהבים אמינות ושנאות חוסר אמינות.
אמינות היא הדבר האחרון שאפשר לייחס לבנימין נתניהו בהקשר של ההפיכה המשטרית.
באנגלית הוא הבטיח שידאג לגרסה מרוככת של עילת ההסתברות.
בעברית הוא זפזף בין גרסת הכי קיצונית של יריב לוין ושמחה רוטמן לבין אותה גרסה שהבטיח באנגלית.
חברות דירוג האשראי כועסות על זה שהוא רימה אותן. מבחינתן אי אפשר להאמין יותר לראש ממשלת ישראל.
התוצאה תהיה, במוקדם או בעד כמה חודשים ירידה בדירוג האשראי של מדינת ישראל.
הזקנה בשדרות וראשי מדינות וראשי חברות דירוג אשראי
מסתבר שמה שעובד עם מצביעת ליכוד זקנה בשדרות לא עובד מול מנהיגי מדינות דמוקרטיות וראשי חברות דירוג אשראי.
היא אומרת לטלוויזיה כמה נתניהו לא דאג להגן עליה. כמה לא פיצו אותה על נזקים כלכליים ובסוף כשהכתב שואל אותה: מה תצביעי? היא עונה ליכוד.
קבלת ההחלטות שלה היא לגמרי רגשית ומוטית לכיוון ההרגל להצביע ליכוד.
על רשאי מדינות דמוקרטיות וראשי חברות דירוג אשראי הרבה יותר קשה לעבוד.
קבלת ההחלטות שלהם הרבה יותר מבוססת על עובדות ופחות על רגשות.
נקודת מוצא בעייתית
1. באופן כללי מעדיפים להאמין למומחים ולא לפוליטיקאים.
לפוליטיקאים יש תמיד אינטרסים. הרבה פוליטיקאים נוטים, לפחות לעגל פינות, שלא לומר לשקר.
מספר גדול של מומחים כלכליים בארץ ובעולם אמרו שהמשך ההפיכה המשטרית גם אם יקראו לה רפורמה יגרום נזק כלכלי גדול למדינת ישראל.
שמענו את: נגיד בנק ישראל, נגידים לשעבר, חוקרים באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל, מנהלי הבנקים, אנשי הייטק, ראשי תעשיות לואוטק ועוד.
כולם, למעט מספר קטן של חריגים, אמרו דברים הפוכים ממה שנתניהו וסמוטריץ אומרים.
2. בנימין נתניהו כבר איבד את אמינותו
גם בהקשרים אחרים ראשי מדינות דמוקרטייות מערביות הפסיקו להאמין לבנימין נתניהו.
בגלל זה הוא אינו מוזמן לארצות הברית ולמדינות אחרות.
בגלל זה כשהוא ביקר באירופה לא יצאו הודעות משותפות כמקובל בביקורים של ראשי מדינות.
3. בצלאל ההזוי
בעולם נתפס בצלאל סמוטריץ כקיצוני הזוי. איש שמנסה לכופף את העובדות כדי שיתאימו לאידאולוגיה שלו.
אף מנהיג במדינה דמוקרטית לא מאמין לו. אף מנהיג במדינה דמוקרטית לא מזמין אותו לבקר.
גם ראשי חברות דירוג האשראי המובילות לא מאמינים לו.
את דעתי על תפקודו הגרוע במיוחד כשר אוצר כבר כתבתי בפוסט: מדינה ללא שר אוצר.
4. השילוב של נתניהו וסמוטריץ
לא רק בישראל שמעו את סמוטריץ מכנה את נתניהו "שקרן בן שקרן".
כתבתי על האמירה הזאת באכסנייה אחרת.
פתאום הוא מאמין לנתניהו ושניהם מציבים עמדה אחידה.
לא קונים את זה בעולם בכלל ובחברות דירוג האשראי בפרט.
למי כן מאמינים?
מאמינים למשל לנגיד בנק ישראל פרופ' ירון. מאמינים לנגידים לשעבר. מאמינים לאנשי מקצוע מובילים עתירי ניסיון.
אתמול בזמן נסיעה במכונית שמעתי את הנגידה לשעבר פרופ' קרנית פלוג.
היא אמרה שפרופ' פרנקל (נגיד לשעבר אחר) והיא דיברו על סיכונים כלכליים בגלל החקיקה של הרפורמה המשפטית לא הסכמה.
אחרי החקיקה הקיצונית ב-24 ביולי אנחנו כבר בשלב של התממשות הסיכונים.
התסריט הצפוי
רבים שותפים לתסריט הצפוי שהוצג על ידי פרופ' קרנית פלוג באופן זהיר ועדין במיוחד.
לאחר הורדת דירוג אשראי מדינת ישראל תשלם יותר ריבית על הלוואות.
גם חברות ישראליות ישלמו יותר ריבית.
יותר ריבית זה פחות כסף.
ירידה בשער השקל זה פחות כסף. בורסה בתל אביב שעולה הרבה פחות מבורסות בעולם המערבי זה אינדיקטור למצב כלכלי פחות טוב.
זה עלול לבוא לידי ביטוי בקיצוצים תקציביים ובאינפלציה.
לצערי, אני לא רואה את הממשלה הנוכחית מבצעת קיצוצים תקציביים גם כשצריך לעשות זאת.
אין שם יכולת מינימלית לקבל החלטות לא פופולריות אצל המצביעים ואין שם יכולת להתעלות על שיקולים אישיים וסקטוראליים.
גם משקי הבית ישלמו את המחיר של ההתנהלות חסרת אחריות.
האם ניתן לתקן ולהחזיר את האמון?
קרוב לוודאי שרק במקרה של ביטול מידי של החקיקה הקיצונית בהקשר של עילת ההסתברות והתחייבות לעצירת החקיקה בתחום ההפיכה המשטרית לפחות לשנה, יש איזשהו סיכוי להחזיר את האמון בעולם בממשלת ישראל.
לא בטוח שזה יספיק.
התסריט הצפוי
1. המשך הקטנת ההשקעות של גורמים מחו"ל בהייטק הישראלי.
2. הגדלת קצב הוצאת כספים של חברות עסקיות ישראליות מישראל לחו"ל.
3. יותר רישום של חברות ישראליות במדינות אחרות במקום במדינת ישראל.
אחת המטרות של רישום חברות בחו"ל תהיה להשיג הלוואות נוחות יותר בשוק העולמי.
זה אומר גם הקמת מטות בחו"ל.
4. אנשי מקצוע שישקלו לעזוב את הארץ.
שמעתי את פרופ' חגי לוין מההסתדרות הרפואית אומר, שיש מספר גדול של רופאים שתכננו לחזור לארץ ומעכבים את חזרתם.
במה אני חולק על דבריה של פרופ' פלוג?
יש לי מחלוקת איתה רק בדבר קטן וסמנטי. כמומחה לניהול סיכונים, אני מבחין בין סיכונים למשברים.
באופן פשטני, משברים הם סיכונים ברמת סיכון גבוהה במיוחד.
כבר לא מדובר בסיכונים שהתממשו, מדובר במשבר. לא רק בהקשר הכלכלי.
איך ממשלת ישראל הנוכחית מטפלת במשבר?
קראו: ניהול משברים הפוך: האם ממשלת נתניהו תחריב את מדינת ישראל?
