יום שני, 28 בדצמבר 2020

חרדים לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל



אין רע בלהיות חרדי. כבודם במקומו מונח. מבחינה כלכלית גברים צעירים ובריאים, שאינם עובדים לפרנסתם ולפרנסת משפחתם, הם אסון.

מי שדוחף ציבור הולך וגדל של גברים חרדים בישראל לא לעבוד הם מנהיגים לא אחראים של אותו ציבור. 

המנהיגים הללו נעזרים בתאווה הלא מרוסנת של מר בנימין נתניהו להמשיך לכהן כראש ממשלה ולהימנע, ככל שזה ניתן, מההעמדה לדין בכתבי האישום החמורים שיש נגדו. בתמורה לתמיכה בו הוא מוכן לממש מודל של מענקים ממשלתיים, ההולכים וגדלים למגזר החרדי בכלל ולתלמידי ישיבה בפרט. 

אם תחפשו בבלוג זה, תראו התייחסויות שלי לצורך בכך שחלק גדול מהגברים החרדים בישראל יעבדו. כך עושים יהודים חרדים בלונדון, בניו-יורק ובמקומות אחרים בארצות אחרות. 

תוכלו לקרוא בבלוג זה גם על התייחסות של פרופ' יוג'ין קנדל לצורך בעבודת חרדים בהייטק

גם פרופ' דן בן-דוד, מתייחס לא מעט לבעיה הקשה הזו

בעיתון דה-מרקר של יום שישי שעבר (18.12.20) עסקה בבעיה כתבה של מירב ארלוזורוב. טענה מרכזית של ארלוזורוב היא ששיעור הילודה במדינת ישראל הוא כמו במדינה מתפתחת. השאיפה היא לתת שירותים של מדינה מפותחת. 
ישראל, שכבר היום אחת המדינות הצפופות בין מדינות ה-OECD תהפוך לצפופה ביותר. השירותים לאזרח ידרדרו לרמה של השירותים במדינת עולם שלישי (בנגלדש למשל). 
המקור לשיעור הילודה הגבוה באופן חריג הוא המגזר החרדי. 
מירב ארלוזורוב אומרת שבכל המדינות, למעט ישראל, המדינה משתמשת בכלים כלכליים לצורך עידוד או הפחתת שיעור הילודה. כשמעוניינים בגידול נותנים מענקים. כשמעוניינים בצמצום אין מענקי ילדים לילד שלישי, רביעי או חמישי ובוודאי לא לשביעי.  

בישראל המענקים מעודדים ילודה. במיוחד אצל שכבות כלכליות חלשות.

משבר הקורונה והמגזר החרדי


משבר הקורונה טלטל במידה רבה את המגזר החרדי. 
ההיבטים העיקריים יפורטו להלן.

מרבית הקהילה החרדית היא אוטונומיה

חלקים גדולים מהקהילה החרדית התנהגו באופן שונה מיתר האוכלוסייה ובחרו להתעלם מהנחיות הממשל ומסכנות להידבקות ולהדבקה בקורונה. 
נכון שהיו גם אחרים שהתעלמו, אבל אצלם לא הייתה מעטפת אידאולוגית ומנהיגותית.

התעלמות מסכנות של תחלואה בקורונה

ההנחיות של גורמים מובילים באוטונומיה החרדית התעלמו, לפחות בחלק מהתקופה, מהסיכונים של תחלואה וקראו להמשיך באורח החיים הרגיל תוך התעלמות מהסיכון הבריאותי, כולל התעלמות מהגדלת הסיכוי למוות מהמחלה. 

חשיבות תקשורת מרחוק

הצורך בריחוק חברתי, עבודה מרחוק ושירותים מרחוק הגדילו את חשיבות האינטרנט והטלפונים החכמים. כבר הרבה לפני הקורונה חשבתי, שהאינטרנט ינצח את החלקים מהממסד החרדי השוללים את השימוש בו.  
עם תחילת מגפת הקורונה חל גידול של עשרות אחוזים במספר החרדים המתחברים לאינטרנט.

משבר כלכלי

המשבר הכלכלי החמור במיוחד פגע גם בחרדים.

אחת התוצאות של כל הגורמים האלה, בצירוף גורמים נוספים שלא הזכרתי כאן, היא גידול בשיעור היוצאים בשאלה מהמגזר החרדי בזמן משבר הקורונה.


האתגרים של יוצאים בשאלה


יוצאים בשאלה מהעולם החרדי מתמודדים עם אתגרים קשים.  
חלקם מנותקים לגמרי מהמשפחה, מהחברים ומהחברה בה גדלו. לרבים מהם חסרה הבנה בסיסית של חברה אחרת מהחרדית, חסרה השלכה וחסרות תעודות פורמליות.

לא פעם הם זקוקים לתמיכה או עזרה. כמו שקורה גם לגבי אוכלוסיות אחרות הזקוקות לעזרה, עמותות, המבוססות במידה לא קטנה על התנדבות, מנסות לעזור. 

עמותת הלל שלה מתנכלים אותם חרדים קיצוניים בצפת בסרטון המוצג בתחילת פוסט זה מסייעת ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי.

גילוי נאות, אני מתנדב בעמותה הזו.
חשוב לציין כי אי אפשר לייחס לכלל הציבור החרדי את מעשיהם של אותם פורעי חוק אלימים מצפת או תמיכה בהם. 

יש חרדים המרוויחים מקיומה של הלל


ארגונים המסייעים ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי אינם מנסים לפגוע בחרדים. הם מנסים לעזור ליוצאים בשאלה. 

מהזווית הצרה שלי, כמי שמלווה כלכלית יוצאים בשאלה ב"הלל", היו גם מקרים שבהם חרדים הרוויחו מהליווי הכלכלי שלי לבני משפחתם שיצאו בשאלה. 

כפי שקוראי הבלוג יודעים, אני יועץ לכלכלת המשפחה. לפני יותר מעשר שנים למדתי בקורס יועצים לכלכלת המשפחה. יוסי אש ונחמן לידור לימדו אותי שכשמייעצים לאדם או למשפחה אוספים מידע גם על המשפחה המורחבת. 

עשר השנים והרבה מאוד יעוצים לימדו אותי שהם צדקו.
כך  למשל, מידע על הורים עשירים, אוהבים ותומכים גרם לי להציע למשפחות לשקול להקטין את ביטוח החיים ולחסוך במקום זה עבור הילדים.

באותה מידה מידע על הורים עשירים, שהדירו את אחד מילדיהם מצוואתם, הביא לחשיבה במונחים של התעלמות ממצבם הכלכלי של ההורים.  

היו גם מקרים אחרים, מאוד שכיחים בקרב יוצאי אתיופיה למשל. כולם אוהבים ורוצים לעזור לבני משפחתם המורחבת אבל אין להם את היכולת. 

גם בחלק מהליוויים הכלכליים של יוצאים בשאלה יש צורך להבין את מצבם הכלכלי של קרובי משפחתם החרדים, ואת יכולתם ונכונותם לעזור במקרה של משבר כלכלי קשה במיוחד של היוצא. 

במהלך איסוף מידע כזה גיליתי בלא מעט מקרים, שגם הקרובים החרדים זקוקים לייעוץ. 

להלן כמה דוגמאות, ללא פרטים מזהים, בהם קרובי משפחה חרדים של היוצא קיבלו מידע ששיפר את מצבם הכלכלי.

אלמנה עם הרבה ילדים


אימו של אחד/ת היוצאים/ות להם יעצתי היא אלמנה, שמצבה הכלכלי רע. הבנתי שבמצבה היא יכולה לקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי. הבנתי שבמקרה הספציפי היא יכולה לקבל אחת משתי קצבאות. ביקשתי מהיוצא/ת לברר איזו קצבה האם מקבלת. התברר לי, שהיא מקבלת את הקצבה הנמוכה מבין השתיים. יעצתי ליוצא/ת לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש להמיר את הקצבה הנמוכה בקצבה הגבוהה יותר.

גרושה עם ילד


ליוצא ולגרושתו החרדית ילד משותף. במהלך הליווי הכלכלי של היוצא התברר שהגרושה העובדת זכאית למענק עבודה (המכונה גם: מס הכנסה שלילי). 


השורה התחתונה


המשותף לדיון הכלכלי בהשפעות השליליות של המדיניות ביחס לעבודת גברים חרדים בישראל ולדיון ביחס לעמותות המסיעות ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי הוא שהם אינם ניזונים משנאת חרדים. 

צריך לשנות את המצב בו כל צעיר חרדי בריא שרוצה בכך חי מקצבאות ממשלתיות במקום מעבודה.
צריך גם לסייע יותר ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי הזקוקים לכך, על מנת שישתלבו בחברה ובעבודה.



 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בחירה בין אפשרויות: בחירה אינטואיטיבית או בחירה רציונלית?

  פוסט זה כמו רבים מקודמיו מתייחס לספרו של דניאל כהנמן " לחשוב מהר לחשוב לאט ".  בשונה ממרבית הפוסטים הקודמים על תכנים שקראתי בספ...