כלכלת המשפחה בבהוטן: ללא שחיתות

ארמון המלוכה בבהוטן אינו דומה כלל לארמונות היפים באירופה. הוא אינו דומה גם לביתו של בנימין נתניהו בקיסריה או לדירתו של אהוד ברק בתל-אביב. אם מחפשים בתים דומים לו בפוליטיקה הישראלית, צריך ללכת זמן רב אחורה. הוא מזכיר את הצריף של הנשיא השני יצחק בן-צבי (יצחק בן-צבי סירב לעבור לבית הנשיא מטעמים של צניעות ודוגמה אישית) ואת הצריף של דוד בן-גוריון בשדה בוקר. 

במדינה שמשפחת המלוכה שלה חיה בארמון כזה אין שחיתות.

הבניין הבולט והיפה יותר בסביבת "ארמון" משפחת המלוכה הבהוטנית, הוא דווקא בניין ציבורי סמוך.   

מה הקשר בין שחיתות שלטונית לכלכלת המשפחה?

ניקח לדוגמה מדינת עולם שלישי אחרת, בה יש שחיתות שלטונית רבה. 

השליט חי חיי פאר, ובחשבון הבנק שלו במדינה אחרת, יש יותר כסף מאשר בקופת המדינה. המשאבים האלה שהשליט ניכס לעצמו באים על חשבון שירותים שהאזרחים היו צריכים לקבל.

אזרח שמצבו הכלכלי טוב ישלם מכיסו הפרטי ולכן הוצאות משפחתו יגדלו. אזרח שמצבו הכלכלי טוב פחות לא יקבל את אותם שרותים בסיסיים. אם ניקח למשל שרותים רפואיים, מחלת בן משפחה, שלא יכולה להרשות לעצמה לממן שרותים אלה, עלולה להחמיר. להחמרתה יש תוצאות כלכליות בנוסף לתוצאות האישיות השליליות. כך למשל אם מדובר באדם עובד, ייתכן שיוכל לעבוד פחות או ייתכן שלא יוכל לעבוד כלל והכנסת המשפחה תיפגע.

השחיתות במקרה כזה לא נגמרת בראש המדינה. בכירים אחרים (שרים למשל) פותחים חשבונות בנקים משלהם בחו"ל. 

גם הדרג הבא של בכירים פחות, מושחת אף הוא.

מקורבים זוכים בביצוע פרויקטים לאומיים ובמקום לבצע אותם כראוי, מבצעים אותם באיכות ירודה ובעלות פחותה. את היתרה משלשלים לכיסם.  לפעמים פשוט אינם מבצעים אותם כלל והכסף נשאר ברשותם. 

"מאכערים" מתווכים בין אזרחים לבין נותני אותם שרוצים שאכן ניתנים, שאם לא כן האזרחים לא יקבלו שרות המגיע להם. 

גם עלות התשלום למאכערים היא הוצאה נוספת מקופת המשפחות במדינה מושחתת.

לסיכום:  כאשר יש שחיתות שלטונית, משפחות מקבלות פחות שרותים במחיר גבוה יותר. גם התשתיות טובות פחות מה שעלול לפגוע ביכולת משפחות להשתכר.

בחזרה למשפחת המלוכה בבהוטן

 

כאמור בהוטן היא מדינה ללא שחיתות שלטונית. הבהוטנים מעריצים את משפחת המלוכה.
צריך לומר: משפחת המלוכה הרוויחה את ההערצה ביושר ולא רק בגלל חוסר שחיתות. 

את האופן בו טיפל המלך הקודם באתגרים הניצבים בפני בהוטן כבר הזכרתי בפוסט קודם. לא מדובר רק בו, אלא בפעילות חיובית למען אזרחי בהוטן מצד בני משפחת המלוכה.


בלא מעט מקומות נידחים אתה פוגש מישהו/מישהי מבני משפחת המלוכה, המגיע/עה לביקור. 
הביקורים קשורים לתוצאות מעשיות. כל אחד מבני משפחת המלוכה מנסה לקדם פרויקט זה או פרויקט אחר לטובת בני עמם:
אחת מנסה לקדם נשים, שנייה לפתח את אומנות האריגה ושלישית הייתה שותפה מרכזית להקמת מקדש בודהיסטי באזור בדרום בו לא היו מקדשים ראויים.
אלה הן רק דוגמאות בהן נתקלתי או עליהן שמעתי במהלך שהותי הקצרה במדינה.

פעילות משפחת המלוכה והמהאיאנה בודהיזם

יש קשר בין הפעילות המרשימה של משפחת המלוכה לבין אמונתם במהאיאנה בודהיזם.


כשאתה מאמין בגלגול נשמות אתה מבין שמעמדך הוא זמני: היום אתה מלך או בן משפחת מלוכה ובגלגול הבא אתה עשוי להיות מפשוטי העם. 
אמונה זו מעניקה ממד מסוים של צניעות או ענווה. 


על פי המהאיאנה בודהיזם למה תתגלגל זה תלוי גם בך: תנסה לעשות טוב לסובבים אותך, תשפר את "מעמדך" לקראת הגלגול הבא. תעשה רע מאד ייתכן, שלא רק שלא תתגלגל לבן משפחת מלוכה, אלא אתה עלול אפילו להתגלגל לחיה במקום לאדם. 

הצבת פקידים

 

היכן עובדים פקידי ממשל? משרדי הממשלה ממוקמים בדרך כלל במבצרים עתיקים ובעיר הבירה טימפו, יש  מספר מבני ממשל חדשים יחסית, המרוכזים זה ליד זה.


במבצר טרונגסה שוחחתי עם אחד הפקידים. הוא סיפר לי שמוצאו מהעיר פונקה בה יש מבצר דומה. העבודה בטרונגסה לא באה ביוזמה שלו. פקידי ממשלה נשלחים מדי מספר שנים לעיר אחרת או אזור אחר. משהו המזכיר עובדי משרד החוץ, המוצבים כל פעם בשגרירות אחרת. הוא עבר לטרונגסה ביחד עם משפחתו. הוא אינו יודע מתי יועבר למקום חדש ולאן יועבר. משך השהות בכל מקום הוא כארבע שנים. 


יש רק עיר אחת בה הוא אינו יכול לעבוד. 
ניחשתם איזו עיר?
אם ניחשתם שהוא אינו יכול לשרת בפונקה, העיר בה גדל, צדקתם.


המתכון של העברת פקידים מעיר לעיר כל מספר שנים ומניעת הצבתם בעיר בה גדלו, הוא אמצעי הגנה נוספת לא רק מפני שחיתות, אלא אפילו מפני העדפה לא מודעת של אזרחים המוכרים להם או הקרובים אליהם.