יום שני, 16 באפריל 2012

כלכלת המשפחה בבהוטן: האתגרים של המדינה


בפוסט הקודם העוסק בבהוטן, הצגתי את הרקע. בפוסט זה אתמקד באתגרים הניצבים בפני המדינה ובאופן בו היא מנסה להתמודד איתם.  לאופן ההתמודדות עם אתגרים אלה, יש השלכות על כלכלת המשפחה.

האתגר המרכזי: לשמור על מדינה עצמאית
על פי מה שמספרים הבהוטנים, מדינתם מעולם לא נשלטה על ידי כובש זר. הם מעוניינים להמשיך במסורת זו. מזג האוויר ותנאי השטח הקשים הוו מכשול בפני אלה שניסו לכבוש את בהוטן. אפילו האנגלים, שכבשו מחצית מהעולם, כשלו בניסיונם לכבוש את בהוטן. 

הבעיה היא שלמדינה זו, שבה כ- 700,000 תושבים, יש שתי שכנות, שלכל אחת מהן יותר ממיליארד תושבים. הודו השתלטה כבר על כל הנסיכויות הקטנות האחרות שסביבה. סין שולטת במדינה האחות של בהוטן: טיבט.

הדרך העיקרית שבה בחרו הבהוטנים לנסות להמשיך להתקיים כמדינה עצמאית הייתה שמירה על המייחד אותם. ללא ייחוד הם עלולים להיטמע באחד מהענקים שסביבם.

המלך הרביעי ג'יגמה סינגייה ואנגצ'וק (המלך הקודם, שהעביר ביוזמתו את השלטון לבנו כשהוא בשנות החמישים לחייו) התווה את הדרך. 
הבהוטנים חויבו על פי חוק חדש, להיצמד למסורתם העתיקה במספר היבטים:

1. ביגוד
בזמן העבודה, אזרחי בהוטן חייבים ללבוש בגדים מסורתיים. בדיוק כמו שבעלי מקצועות מסוימים בארצות אחרות חייבים לעשות, למשל: עורכי-דין או צוותי אוויר בחברות תעופה. השוני הוא בכך, שבבהוטן מדובר במרבית האוכלוסייה, כולל למשל איכרים ורועי צאן.


גברים בהוטנים לובשים שמלה או גלימה הנקראת גו, גרביים ארוכות המגיעות כמעט עד הברך וגלילי בד לבנים צרים ליד קצה השרוולים בחלק הקרוב  לכפות ידיהם. 


נשים בהוטניות לובשות קירה. קירה היא שמלה מיוחדת. מאפיין בולט בה הוא שכבת בד כפולה בכל אזור החזה והבטן, מעין כיס ענק.


הלבוש מגדיר כמעט אוטומטית מי מקומי ומי זר. שימוש בבגדים מסורתיים משמר גם את אריגת ותפירת הביגוד המסורתית.

2. בניית בתים
החוק מחייב בניה בשיטה הבהוטנית המסורתית. הבתים בבהוטן מעוטרים בציורי קיר ענקיים בצד החיצוני שלהם, על פי המסורת. בגלל הציורים ומבנה הבתים הייחודי, תייר העובר ברחובות חווה חוויה שונה מאשר בארצות אחרות.  
ציור על קירות הבתים הוא מקצוע. החובה החוקית לבניה מסורתית משמרת מקצוע זה. 
אמנות הציור על בתים, נלמדת בבהוטן במשך שש שנים.
איני מומחה לאמנות. מזווית הראייה המוגבלת שלי, הציורים הבהוטנים בתקרות ובצד הפנימי של קירות המקדשים, אינם מרשימים פחות מאמנות הרנסנס באיטליה. צריך לזכור כי האמן הבולט ביותר, פמה לינג פה, חי בזמן תחילת הרנסנס באיטליה. 
במזרח הרחוק, האמנים הבהוטנים נחשבים לטובים במיוחד והם מוזמנים לעטר בתים גם במדינות אחרות.

3. דת
הבודהיזם הוא חלק מהותי ממרקם החיים הבהוטני. בנייני ממשל מחולקים לשניים: אגף ממשלתי ואגף דתי. האגף הדתי, כולל בדרך כלל מנזר בו מתגוררים מספר נזירים. התושבים משתתפים בפסטיבלים ובטקסים במנזרים, תורמים מנחות או כסף בביקוריהם. בכל מקום ניתן למצוא גלגלי תפילה בודהיסטים אותם מסובבים התושבים. 
באירועים רשמיים ראש הממסד הדתי יושב בכיסא לצד המלך וראש הממשלה.


התפיסה של המהיינה בודהיזם הטיבטי היא שמעשים  משפיעים על הגלגולים הבאים של הנשמה. עשית טוב (או לפחות כוונתך הייתה טובה), מצב נשמתך בגלגול הבא ישתפר.מי יודע אולי גם תגיע למצבי תודעה מתקדמים יותר, שישחררו אותך מגלגול הנשמות. עשית רע (או לפחות התכוונת להרע), אולי תתגלגל למשהו נחות יותר.
הבהוטנים, הנאיביים במקצת, מנסים לממש עיקרון זה. התוצאה היא שרובם אנשים ישרים וחביבים המנסים לעזור לאחיהם ולזרים. 

4. הימנעות מפגיעה בטבע
כמי שאינו מעשן, שמחתי להגיע למדינה בה עישון אסור על פי חוק (לתיירים מותר לעשן בחדרם).


אין טוב בלי רע. לרע קוראים: אגוז בטל. זהו אגוז הדומה לאגוז מוסקט ונפוץ בבהוטן ובאזורים בהודו בהם עברתי בדרכי לבהוטן. 
אגוז בטל ממכר וגורם נזק רב לשיניים ולחניכיים. מישהו אמר לי, שהוא גם מסרטן. כשמתמכר לאגוז בטל, פותח את פיו, קל מאד לזהות אותו ככזה באמצעות הצבע האדום הבולט של פיו וחניכיו והמצב העגום של שיניו.


אלמנט חשוב הוא חוק האוסר על כריתת עצים ללא רישיון, המשמר את תבנית נוף מולדתם של הבהוטנים. אישור כריתה ניתן לצורך בניית בתים.


5. ספורט
אלמנט זה אינו קשור לחוק. הספורט הלאומי הוא חץ וקשת. התחרויות הן תחרויות קבוצתיות. המרחקים בין המטרה ליורה גדולים בהרבה מהמרחקים שראיתי במקומות אחרים. 
התמקדות בענף ספורט מסורתי במקום בענפים פופולריים בעולם מסביב שומרת על  ייחוד. 


אינטראקציה עם העולם החיצוני: תיירות
קל יותר לשמור על המאפיינים  הייחודיים של מדינה כאשר היא סגורה בפני השפעות כלשהן מהעולם. בעבר הייתה בהוטן מדינה שנקטה במדיניות כזו: התירה למספר זניח של תיירים לבקר בה וגם אותם הגבילה. טלוויזיה לא הייתה עד לפני מספר שנים, מטעמים אידאולוגיים של מניעת השפעה זרה. 


גם היום מקפידים בבהוטן על הגבלת מספר המבקרים הזרים ובודקים היטב האם מסתובבים באזורים שמותר להם להיות בהם על פי אישור הביקור. במהלך טיול נתקלים לפעמים בתחנות ביקורת בהן נדרשים תיירים להציג את אישורי הביקור שלהם. המגבלה העיקרית היום היא הדרישה להזמנת מקומות לינה מראש. הכמות הקטנה של בתי המלון יוצרת מגבלה טבעית במספר המבקרים. 


דרישה נוספת היא מדריך מקומי צמוד לקבוצות ולבודדים. כאשר פוגשים קבוצות או זוגות או בודדים ניתן לזהות מיד את המדריך המקומי על פי לבושו המסורתי.


אינטראקציה עם העולם החיצוני: שיתופי פעולה
גם אם אתה מדבר על אושר לאומי גולמי, (מונח שנטבע על ידי מלך בהוטן הרביעי ג'יגמה סינגייה ואנגצ'וק בתחילת שנות ה-70), במקום על תוצר לאומי גולמי, כפי שעושים הבהוטנים, אי אפשר להתעלם גם מהממד הכלכלי.  


מדינה שהשכר החודשי הממוצע בה הוא פחות מ 300 דולר, שיעור מס ההכנסה בה הוא כ 5% ושיעור המע"מ אף הוא כ 5% והיא אינה מייצרת את כל המוצרים הבסיסיים הנדרשים, זקוקה לשיתוף פעולה בינלאומי. 
בהוטן מקבלת סיוע ממדינות מערביות באירופה ובאמריקה ומהודו. 
במקביל נפתחה בהוטן לקדמה העולמית בנושאים כמו חינוך והשכלה ורפואה.
גם החשיפה לקדמה נזקפת לזכותו (או אולי לחובתו?) של ג'יגמה סינגייה ואנגצ'וק
אותו מלך גם ויתר על סמכויותיו וכונן מונרכיה דמוקרטית, כחלק מההשתלבות עם העולם החיצון. בשנת 2008, נערכו הבחירות הראשונות בבהוטן ונבחר ראש ממשלה.  בשיטה הבהוטנית, מונרכיה דמוקרטית פירושה שהמלך מעל לממשלה הדמוקרטית. לכאורה יכול המלך, לקבל החלטות מנוגדות לאלה של הממשלה. במקרה זה רצון המלך יבוצע.


בביקורי בבהוטן שאלתי את המדריך המקומי (בוגר אוניברסיטה בקנדה), כמה פעמים מאז הקמת הממשלה הדמוקרטית החליט המלך לחלוק על החלטת הממשלה ולחייב החלטה אחרת? תשובתו: זה טרם קרה.


נקודת המבט שלי
האיזון בין שמירה על המייחד את הבהוטנים לבין פתיחות לעולם החיצון הוא איזון עדין, שקל מאד להפר אותו. הצפת יתר של התרבות המערבית והייחוד ייעלם בהדרגה. סגירות יתר והמדינה, עלולה להידרדר לפיגור גדל והלך ביחס לעולם. 


במצב הנוכחי האיזון נראה סביר.
שמחתי לבקר במדינה בעלת תרבות ואורח חיים ייחודיים.
סוף כל סוף ביקרתי במדינה ללא סניפים של רשתות אמריקאיות ואירופאיות, כגון: מקדונלד. 


האם תצליח בהוטן לשמור לאורך זמן על ייחודה חרף החשיפה הגדלה והולכת למערב ולהודו? האם תיכשל בכך ותיבלע על ידי אחת משכנותיה הענקיות? 


איני יודע, אבל נדמה לי  שאפשר לשמור על אופטימיות זהירה.




     

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...