יום ראשון, 29 באפריל 2012

כלכלת המשפחה בבהוטן: אל"ג תל"ג

אי אפשר לדבר על כלכלת המשפחה בבהוטן או כלכלת בהוטן בלי לדבר על אושר לאומי גולמי, בראשי-תיבות אל"ג, באנגלית Gross National Happiness, בראשי תיבות GNH.

פירמידת הצרכים
על פי אברהם מאסלו
מקור התמונה: הויקיפדיה העברית

הפוסט האחרון שלי בסדרת הפוסטים על כלכלת המשפחה בבהוטן עוסק בנושא זה.

אל"ג הוא מושג שנטבע על ידי המלך הרביעי של בהוטן ג'יגמה סינגייה ואנגצ'וק בשנת 1972, כתגובה לטענות כאילו כלכלת בהוטן היא בעלת תוצר לאומי גולמי (תל"ג) נמוך ולכן גורמת לעוני. 

מבלי להיכנס לפרטים ודקויות, תל"ג או  Gross National Product הוא מדד המבטא את התוצר של משק לאומי. ככל שהוא גבוה יותר הוא מייצג מיצוב כלכלי טוב יותר. המדד הוא מדד המוטה לטובת מדינות גדולות. גם אם התוצר לעובד של מדינה שבה אוכלוסייה קטנה יהיה גבוה יותר מאשר התוצר לעובד במדינה גדולה, סך הכל התוצר של כל העובדים במדינה הגדולה, עשוי להיות גדול יותר.


בויקיפדיה האנגלית ניתן למצוא טבלה המדרגת את מדינות העולם לפי תל"ג. בשנת 2011 דורגה ארה"ב במקום הראשון, סין בשני ויפן בשלישי. אחריהן גרמניה, צרפת, ברזיל ואנגליה. ישראל דורגה במקום ה- 40. בהוטן במקום ה-162 מתוך 182 מדינות. 


האם התל"ג הוא המדד החשוב ביותר?
לא בהכרח. כנראה שיש מתאם חיובי בינו לבין רווחתה הכלכלית  של משפחה ממוצעת באותה מדינה.
אבל האם תל"ג גבוה, הופך את אותה משפחה למאושרת יותר?

מלך בהוטן חשב שלא בהכרח, והציע מדד חלופי של אל"ג. 
זה לא נגמר בדיון תאורטי: בבהוטן יש משרד ממשלתי המטפל באל"ג. 
משפחות מקבלות אחת לתקופה שאלון המתייחס למידת האושר שלהן.
כאשר מתברר על פי השאלון, שקיימת בעיה במשפחה מסוימת, השלטונות מנסים לפתור אותה.

בהוטן גם יזמה פנייה לארגון האו"ם. כתוצאה מכך, לאו"ם יש פרויקט העוסק באושר לאומי גולמי. הרעיונות באו מבהוטן, אבל גם ממקורות אחרים. מימוש הפרויקט הוא חובק עולם. 


נערכו גם מחקרים אקדמיים העוסקים באושר או ב Well Being.
בין האנשים שעוסקים בכך גם חתן פרס נובל לכלכלה דניאל כהנמן.
העיסוק במחקר המדעי בנושא האושר, אינו חלק מפוסט זה. אבל למי שמעוניין להרחיב בנושא זה אני מצרף קישור למאמר של דניאל כהנמן

יסודות אל"ג


1. התפתחות סוציו-אקונומית מאוזנת וברת-קיימא
באנגלית:Sustainable and Equitable Socio- Economic Development
 יסוד זה עוסק בפיתוח השם את האזרחים במרכז. המשמעות המעשית היא שיפור השרותים הניתנים לאנשים והגדלת יעילותם. 
אחת הדוגמאות היא זיהוי משפחה שאין לה ממה להתפרנס (באמצעות שאלוני אל"ג או באמצעים אחרים). המלך מעניק לה בחינם אדמה ואמצעים בסיסיים להתחלת עבוד חקלאית לפרנסתה.


2. שמירת הטבע והסביבה
באנגלית: Conservation of the Environment
הפיתוח אינו על חשבון פגיעה בטבע: בעלי חיים וצמחים. כך למשל 26% משטחה של בהוטן הן שמורות טבע.
בבהוטן קיים איסור חוקי על כריתת עצים. האישור ניתן בדרך כלל לצורך שימוש בעצים לבניית בתים.
גם מיחזור ומניעת זריקת פסולת מהווים חלק מעיקרון זה. 
בבהוטן מייצרים "חשמל ירוק" המבוסס על שימוש במפלים. לעומת זאת לא אחת ניתן לראות שקיות ריקות של חטיפים זרוקות ביערות. 
לשאלתי איך זה מתיישב עם התפיסה של שמירת הטבע, קיבלתי את המענה, שהאנשים תמימים ואינם מבינים את הנזק, שגורמות שקיות בלתי מתכלות אלה. צפויה בקרוב חקיקה בנושא זה. 
את הפסולת למיחזור מעבירים מבהוטן להודו. 


3. שמירת וקידום התרבות
באנגלית: Preservation and Promotion of Culture
הצורך בשמירת המורשת התרבותית הבהוטנית והצעדים שננקטו לשם כך, הוזכרו כבר בהרחבה בפוסטים קודמים:
כלכלת המשפחה בבהוטן: האתגרים של המדינה והנזיר הבודהיסטי ותלמיד הישיבה. 
מרכיב מרכזי בהקשר זה הוא מערכות היחסים בין אנשים והכבוד שהם נותנים זה לזה.

זה מתבטא גם ביחס לזרים. חוויתי  את זה, כאשר סיימתי לטפס ברגל למנזר קן הנמרים הנמצא למעלה מ 3,000 מטר מעל פני הים. חיכיתי לקבוצה שעצרה במסעדה באמצע הדרך. 


על אף שלא שידרתי סימני מצוקה, לא מעט מקומיים ניגשו אלי ושאלו אותי האם אני צריך עזרה כלשהי. הסיבה העיקרית לכך: ישנם אנשים שבגובה כזה עשויים לחוות מחלת גבהים.


4. משילות טובה
באנגלית: Good Governance
ממשל הרואה באושרם של התושבים ערך ומנסה לקדם אותו. 
בפוסט שכותרתו: כלכלת המשפחה בבהוטן: ללא שחיתות, נגעתי מעט בנושא זה. המשרד המטפל בנושא זה בבהוטן, אמון למדוד את מדד האושר במשפחות בהוטניות (המדידה היא באמצעות שאלונים וכלים נוספים) ולטפל באותן משפחות שאינן מאושרות. 

זווית הראייה שלי
אין ספק שקל יותר למדוד תל"ג מאשר אל"ג. תוצר בכלל ותל"ג הוא מדד כמותי המחושב על פי נוסחה. אושר בכלל ואל"ג כמדד המייצג אותו (במידה זו או אחרת) קשים למדידה ויש בהם לא מעט אלמנטים סובייקטיביים ואיכותיים. 


חיפוש מתחת לפנס הרחוב את המטבע, שהלך לאיבוד, רק משום ששם יש אור ולכן קל יותר לראות מטבע הוא תופעה ידועה בתחומים רבים של חיינו. 


אושר הוא היבט חשוב בחיינו. יותר מאשר עושר. זה לא אומר שבהכרח חייבת להיות סתירה בין תל"ג גבוה ואל"ג גבוה. המדינה שיצאה במקום ראשון בעולם בבדיקת אל"ג, שערך האו"ם, היא דנמרק. מדינה שגם התל"ג שלה מכובד. 


האיור בתחילת הפוסט מציג את פירמידת הצרכים שפיתח הפסיכולוג אברהם מאסלו
הרעיון המרכזי בתיאורית הצרכים או פירמידת הצרכים הוא, שעל מנת לממש צרכים הנמצאים במקום גבוה, למשל: כבוד והערכה, נדרש קודם מימוש הצרכים הבסיסיים, כגון: מזון, שתייה וביטחון אישי. 
אדם שאין לו מזון במידה העונה על צרכיו, יעסוק בדרך כלל, בשאלה כיצד ישיג יותר מזון? ולא בשאלה כיצד יממש את עצמו?


תיאורית הצרכים: חברה בהוטנית לעומת חברה עם תרבות צריכה
התרבות הכלכלית הבהוטנית שונה מהתרבות הכלכלית המערבית. בחברה המערבית בכלל וגם בישראל קיימת תרבות צריכה: משפחות צורכות מוצרים יותר מאשר הן צריכות באמת. 


בין הגורמים הדוחפים אותנו לצרוך יותר מדי: פרסומות, תשלום בכרטיסי אשראי, שאינם מוחשיים כמו שטרות כסף והרצון לצרוך את אותם מותגים כמו אנשים אחרים בחברה.


בבהוטן לא ראיתי מסעודות של רשתות מזון מהיר אמריקאיות. לא ראיתי קניונים שבהם חנויות מלאות במגוון רחב של מוצרים זרים ולא ראיתי מוקדי בילוי סואנים.


לא ראיתי שם גם הומלסים, קבצנים ורעבים. מזווית הראייה השטחית שלי כמבקר לשבועיים, ראיתי הרבה אנשים שנראו מאושרים.
השורה התחתונה: הבהוטנים צורכים הרבה פחות מתושבי המערב.


אם נחזור לפירמידת הצרכים של מאסלו, ראיתי שם הרבה שייכות זהות ואהבה, כבוד והערכה ואולי גם לא מעט מימוש עצמי.
כל זאת על אף שהמצב הכלכלי שם רחוק מלהיות מזהיר.


האם זה אומר שפירמידת הצרכים רלבנטית רק לחברה מערבית?
לא בהכרח. לטעמי התיאוריה ישימה גם לחברות אחרות, כולל הבהוטנית. 


ההבדל הוא שבתרבות שאינה תרבות צריכה,קל יותר לעבור משלב לשלב בפירמידה. את הצרכים הפיזיים הבסיסיים, מספקים עם פחות מזון ומזון פחות יקר.


כשמגיעים לשלב של ביטחון בקיום הפיזי, קל יותר להבטיח אותו בחברה פחות אלימה. 
יש פחות חשש מחוסר כל בעתיד, גם משום שתמיד אפשר להצטרף בגיל מבוגר למנזר בודהיסטי  ולקבל קורת גג ומזון. 
בגלל המשילות הטובה, אנשים יודעים שיהיה מי שידאג להם, אם חס וחלילה יהיו במשבר.
בכלל האמונה בגלגול הנשמות, עשויה אף היא להפחית את החרדות מפני פגיעה פיזית. מה שחשוב יותר זו הנשמה, שממילא תתגלגל הלאה. 


השלב הבא הוא שייכות זהות ואהבה. אבן יסוד של אל"ג, שמירת וקידום התרבות, תורמת להגדלת השייכות. ההיצמדות לתרבות הייחודית בלבוש, בבנייה,בדת ובתחומים נוספים מגדירים היטב את הזהות.


 כבוד והערכה לאנשים, מובנים בתוך התרבות הבהוטנית.


נשארנו רק עם השלב הגבוה ביותר בפירמידת הצרכים: מימוש עצמי, שאליו קצת קשה לי להתייחס בהקשר הבהוטני.






  

תגובה 1:

  1. רעיון מקסים ובכלל, בלוג מרתק!

    אגב, ניסיתי להשתמש בכפתור הלייק של פייסבוק ולא הצלחתי, לא היית השום תגובה.

    תודה,

    יואב

    השבמחק

להשקיע במניה ספציפית

    גילוי נאות   אינני יועץ השקעות מומסך ואיני מציע לאנשים במה להשקיע. היו לי רק שני מקרים שיעצתי. שניהם קשורים להמלצות שגויות בעליל של יועצ...