כל הזכויות על התמונה שמורות ל: גדעון סרט
כלכלת המשפחה במדינה כלשהי, אינה מנותקת ממאפיינים כלכליים, תרבותיים וחברתיים של אותה מדינה. כשחזרתי מטיול בבהוטן הצגתי את הרקע הכלכלי של המדינה. לפני מספר ימים חזרתי ממדגסקר. בפוסט זה אציג באופן דומה את הרקע של מדינה זו.
עניים
כפי שניתן לראות בתמונה לעיל, שצילם גדעון סרט (שהשתתף באותו טיול של חברת אקו בו השתתפתי), רבים מתושביה של מדגסקר עניים.
הם מתגוררים בבקתות מעץ או מעץ בשילוב פח דק (פחות עניים בונים את רצפת הבית ולפעמים גם חלק מהקירות ממלט ואבנים).
כמו הילדות בתמונה, חלקם יחפים. יש כאלה שבגדיהם קרועים.
ברוב המקרים, אין בבקתות חשמל או מים זורמים. בחלק מהמקרים, יש ברז אזורי, שהתושבים מגיעים אליו על מנת למלא דליים לשימוש בביתם.
חימום מתבצע באמצעות שריפת עצים או פחמים. זו גם הסיבה שהמטבח הוא בקתה נפרדת: אם יישרף שלא יישרף ה"בית" כלו.
באזורים הכפריים רצו אחרינו ילדים וביקשו במלגשית מעורבת בצרפתית (צרפתית היא שפת הלימוד בבתי הספר במדגסקר): Vaza (כינוי ללבנים במלגשית, שפירושו כאלה שעורם מתקלף בשמש) ומילה נוספת המתארת את מה שהם מבקשים לקבל מה Vaza.
הבקשה השכיחה היא Vaza bonbon,שפירושה: זר תן לי סוכריה.
הם מבקשים גם כל דבר אחר: כסף, מעיל גשם שהזר מחזיק, חולצה וכיו"ב.
הם ייקחו כל מה שנותנים להם. כך למשל אספתי קלמנטינה שנשרה מעץ בשמורת טבע, על מנת לתת אותה ללמור. לא פגשתי אף למור. נתתי אותה לילדה בכפר הסמוך, שמיהרה לאכול אותה.
למרות העוני, רוב המקומיים אינם מרמים ואינם גונבים (למעט בעיר הבירה אנטננריבו או טאנה בלשון המקומיים).
רקע בסיסי
מדגסקר הוא האי הרביעי בגודלו בעולם. האי ומספר איים קטנים, השייכים למדינה, נמצאים באוקיינוס ההודי קרוב למוזמביק.
מפליא, שלמרות הקירבה לחופי אפריקה, האי לא היה מאוכלס בבני אדם עד המאה הרביעית לספירה.
עוד יותר מפליא שהמתיישבים הראשונים הגיעו דווקא מהאי קלימנטן שבאינדונזיה הרחוקה. אחריהם הגיעו אנשים ממקומות קרובים יותר, בעיקר מאפריקה.
האוכלוסיות התערבבו זאת בזאת, כך שניתן לראות שחורי עור מלוכסני עיניים.
נוצרו כשמונה שבטים או תתי-תרבויות שונים זה מזה.
האירופאים הראשונים שהגיעו למדגסקר היו פורטגזים: דיאגו וסוארז על שמם קרויה עיר בצפון מדגסקר.
הצרפתים היו אלה ששלטו במדינה החל מאמצע המאה ה-19 למעט תקופה קצרה, שבה הבריטים שלטו בחלק מהאי. ב 26 ביוני 1960 קיבלה מדגסקר עצמאות.
במדגסקר חיים יותר מ 22 מיליון תושבים (אף אחד לא יודע בדיוק כמה, משום שאין נתונים סטטיסטיים אמינים).
מספר הילדים במשפחה גבוה. צריך להביא בחשבון שיש גם ילדים מחוץ למשפחה. נערות בנות 15 או 16 נוהגות ללדת, ללא נישואים. ההורים של הנערה/האם מגדלים את התינוק.
80% מהאוכלוסייה עוסקים בחקלאות. זהו סימן מובהק למדינה ענייה ולא מפותחת. מרבית העבודה החקלאית מבוצעת בידיים. את מספר הטרקטורים, שראינו אפשר לספור בשתי אצבעות. הם חורשים באמצעות זבו (פר מקומי עם דבשת).
מדגסקר שולטת בשוק הוניל העולמי. ראיתי נתונים על פיהם היא מספקת 70% או 80% מהוניל בעולם.
היא מייצאת גם קפה, קקאו ופרחי Yilang-Yilang המעובדים במפעלים מקומיים לתמצית המהווה בסיס לתעשיית הבשמים בצרפת.
כמעט ואין תעשייה. אם כבר יש תעשייה, זו תעשייה פרימיטיבית.
מספר התיירים הוא רק כ 40,000 בשנה.
פוטנציאל גבוה
למדינה פוטנציאל גבוה, שאינו מנוצל:
1. אקלים נוח באזורים רבים
2. כמות משקעים גבוהה - מדריכים מקומיים, דיברו על 600 מ"מ גשם באזור מדברי (יותר מ 2,000 מ"מ באזורים גשומים). לא מעט ארצות שבהן מדבריות, היו שמחות לקבל כמות משקעים כזו במדבריות שלהן. בנוסף לכך יש גם נהרות ואגמים עתירי מים.
3. שפע של צמחייה
4. מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים אנדמיים (ייחודיים למדגסקר). עשויים להוות בסיס לתיירות טבע.
5. מחצבים רבים: אורניום, טיטניום, נציץ ועוד
6. חופי ים יפהפים המתאימים לתיירות נופש ולדייג
בפוסטים הבאים אנסה להתייחס לפער הגדול בין המצב הקיים ובין מצבים אפשריים טובים בהרבה.
עניים
כפי שניתן לראות בתמונה לעיל, שצילם גדעון סרט (שהשתתף באותו טיול של חברת אקו בו השתתפתי), רבים מתושביה של מדגסקר עניים.
הם מתגוררים בבקתות מעץ או מעץ בשילוב פח דק (פחות עניים בונים את רצפת הבית ולפעמים גם חלק מהקירות ממלט ואבנים).
כמו הילדות בתמונה, חלקם יחפים. יש כאלה שבגדיהם קרועים.
ברוב המקרים, אין בבקתות חשמל או מים זורמים. בחלק מהמקרים, יש ברז אזורי, שהתושבים מגיעים אליו על מנת למלא דליים לשימוש בביתם.
חימום מתבצע באמצעות שריפת עצים או פחמים. זו גם הסיבה שהמטבח הוא בקתה נפרדת: אם יישרף שלא יישרף ה"בית" כלו.
באזורים הכפריים רצו אחרינו ילדים וביקשו במלגשית מעורבת בצרפתית (צרפתית היא שפת הלימוד בבתי הספר במדגסקר): Vaza (כינוי ללבנים במלגשית, שפירושו כאלה שעורם מתקלף בשמש) ומילה נוספת המתארת את מה שהם מבקשים לקבל מה Vaza.
הבקשה השכיחה היא Vaza bonbon,שפירושה: זר תן לי סוכריה.
הם מבקשים גם כל דבר אחר: כסף, מעיל גשם שהזר מחזיק, חולצה וכיו"ב.
הם ייקחו כל מה שנותנים להם. כך למשל אספתי קלמנטינה שנשרה מעץ בשמורת טבע, על מנת לתת אותה ללמור. לא פגשתי אף למור. נתתי אותה לילדה בכפר הסמוך, שמיהרה לאכול אותה.
למרות העוני, רוב המקומיים אינם מרמים ואינם גונבים (למעט בעיר הבירה אנטננריבו או טאנה בלשון המקומיים).
רקע בסיסי
מדגסקר הוא האי הרביעי בגודלו בעולם. האי ומספר איים קטנים, השייכים למדינה, נמצאים באוקיינוס ההודי קרוב למוזמביק.
מפליא, שלמרות הקירבה לחופי אפריקה, האי לא היה מאוכלס בבני אדם עד המאה הרביעית לספירה.
עוד יותר מפליא שהמתיישבים הראשונים הגיעו דווקא מהאי קלימנטן שבאינדונזיה הרחוקה. אחריהם הגיעו אנשים ממקומות קרובים יותר, בעיקר מאפריקה.
האוכלוסיות התערבבו זאת בזאת, כך שניתן לראות שחורי עור מלוכסני עיניים.
נוצרו כשמונה שבטים או תתי-תרבויות שונים זה מזה.
האירופאים הראשונים שהגיעו למדגסקר היו פורטגזים: דיאגו וסוארז על שמם קרויה עיר בצפון מדגסקר.
הצרפתים היו אלה ששלטו במדינה החל מאמצע המאה ה-19 למעט תקופה קצרה, שבה הבריטים שלטו בחלק מהאי. ב 26 ביוני 1960 קיבלה מדגסקר עצמאות.
במדגסקר חיים יותר מ 22 מיליון תושבים (אף אחד לא יודע בדיוק כמה, משום שאין נתונים סטטיסטיים אמינים).
מספר הילדים במשפחה גבוה. צריך להביא בחשבון שיש גם ילדים מחוץ למשפחה. נערות בנות 15 או 16 נוהגות ללדת, ללא נישואים. ההורים של הנערה/האם מגדלים את התינוק.
80% מהאוכלוסייה עוסקים בחקלאות. זהו סימן מובהק למדינה ענייה ולא מפותחת. מרבית העבודה החקלאית מבוצעת בידיים. את מספר הטרקטורים, שראינו אפשר לספור בשתי אצבעות. הם חורשים באמצעות זבו (פר מקומי עם דבשת).
מדגסקר שולטת בשוק הוניל העולמי. ראיתי נתונים על פיהם היא מספקת 70% או 80% מהוניל בעולם.
היא מייצאת גם קפה, קקאו ופרחי Yilang-Yilang המעובדים במפעלים מקומיים לתמצית המהווה בסיס לתעשיית הבשמים בצרפת.
כמעט ואין תעשייה. אם כבר יש תעשייה, זו תעשייה פרימיטיבית.
מספר התיירים הוא רק כ 40,000 בשנה.
פוטנציאל גבוה
למדינה פוטנציאל גבוה, שאינו מנוצל:
1. אקלים נוח באזורים רבים
2. כמות משקעים גבוהה - מדריכים מקומיים, דיברו על 600 מ"מ גשם באזור מדברי (יותר מ 2,000 מ"מ באזורים גשומים). לא מעט ארצות שבהן מדבריות, היו שמחות לקבל כמות משקעים כזו במדבריות שלהן. בנוסף לכך יש גם נהרות ואגמים עתירי מים.
3. שפע של צמחייה
4. מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים אנדמיים (ייחודיים למדגסקר). עשויים להוות בסיס לתיירות טבע.
5. מחצבים רבים: אורניום, טיטניום, נציץ ועוד
6. חופי ים יפהפים המתאימים לתיירות נופש ולדייג
בפוסטים הבאים אנסה להתייחס לפער הגדול בין המצב הקיים ובין מצבים אפשריים טובים בהרבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה