בעלי חיים (כולל בני אדם) וצמחים רוצים לשרוד, חברות עסקיות רוצות לשרוד ומדינות רוצות לשרוד. גם בהיבט הכלכלי יש משפחות הרוצות לשרוד.
לא אתייחס בפוסט זה להישרדות של חברות עסקיות. מי שמתעניין בנושא זה, מוזמן לקרוא סדרת פוסטים בבלוג שלי העוסק במחשבים ובמערכות מידע.
בסדרת הפוסטים הקרויה Vendors Survival, אני מתייחס בכל פוסט לחברה אחת ושואל האם תשרוד למשך 10 שנים לפחות.
בחרתי דווקא חברות מובילות וחברות בעלות שם מתחום המחשוב, כגון: Microsoft, Apple, Google, HP, EMC ו SUN.
הישרדות צמחים
כל הזכויות על התמונה שמורות ל: גדעון סרט
צמחים מתחרים עם צמחים אחרים ועם צמחים בני סוגם על משאבים הנדרשים לקיומם. הם צריכים להגן על עצמם גם מפני בעלי חיים. האבולוציה עוזרת למתאימים יותר לשרוד.
במדגסקר, שהיא המקור לכ 70% ממיני הצמחים, אפשר לראות צמחים הנאבקים על קיומם ביערות באמצעים שונים: צמחים המטפסים על עצים, צמח שחלקו המונח על הקרקע דומה לסלע קטן ועוד.
במדגסקר, כמו גם במקומות אחרים, האויב הקשה ביותר של הצמחים הם בני האדם בכלל והקולוניליסטים בפרט. אלה מרוקנים את הארצות שבשליטתן מהמשאבים הטבעיים, כולל עצים וצמחים אחרים.
במקרה של מדגסקר מדובר בכובשים הצרפתים. הצרפתים וגם המקומיים גדעו כ 90% מהיערות באי. הצרפתים גדעו במיוחד עצים יקרים והמקומיים, לפעמים בעזרת הכובשים, ביערו שטחי יער לצורך הוספת שטחים חקלאיים.
רק מאוחר יותר שוקמו ונטעו מחדש חלק מהיערות.
האדם הפר את האיזון הטבעי גם באמצעות ייבוא מיני עצים מארצו אחרות. אלה מתחרים עם העצים המקומיים על משאבים.
המקומיים העדיפו במיוחד עצי אקליפטוס.
הסיבה להעדפת עצי האקליפטוס היא, שהם צומחים מהר. המקומיים משתמשים בעצים להכנת פחמים או לשריפה לצורך חימום (מזון, חומרים ב"תעשייה" המקומית וכנראה גם חימום הבקתות במקומות מסוימים ובמועדים מסוימים, בהם לא הייתי בזמן ביקורי באי).
התוצאה היא שבגלל הכורח הכלכלי של המלגשים עצים מקומיים אנדמיים שצומחים לאט עומדים בפני הכחדה.
הישרדות בעלי חיים
כל הזכויות על התמונה שמורות ל: גדעון סרט
באיים כמו מדגסקר (גם ניו-זילנד ואיסלנד ואיים נוספים) בהם אין טורפים משמעותיים, נוצר איזון המבוסס על כך. הטורף המשמעותי הגדול היחידי הוא הפוסה. הפוסה היא חיה הדומה למשפחת החתוליים, הקטנה יותר מנמר למשל. היא מצטיינת בטיפוס מהיר על עצים וניזונה בעיקר מקיפופים, כלומר: במדגסקר למורים.
ללמורים גדולים דוגמת האינדרי-אינדרי (הלמור המזמר) היא אינה מהווה איום של ממש, משום שאינה יכולה לטרוף אותם.
אם תרצו לקרוא על מה שקורה כאשר מופר האיזון, אני ממליץ לכם לקרוא את ספרו של דוגלאס אדמס Last chance to see. אדמס ידוע יותר כמחבר ספרי פולחן של מדע בדיוני מסדרת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה. לדעת אדמס, ספר זה שנכתב ביחד עם הביולוג Mark Carwardine הוא ספרו הטוב ביותר.
בספר זה, העוסק במסע בעקבות בעלי חיים על סף ההכחדה, תוכלו לראות כיצד כמעט נעלם, מין של תוכים ייחודי לניו זילנד, כאשר הגיעו לאי טורפים חדשים שלא ידע להתגונן מפניהם.
במדגסקר שרדו בעלי חיים רבים שהם אנדמיים לאי. האי שניתק מאפריקה ובני האדם הגיעו אליו מאוחר יחסית, שמר על מגוון בעלי חיים ייחודיים. הבולטים בהם הם מספר רב של מיני למורים. באפריקה לא שרדו הלמורים בגלל התחרות עם קופים, שהיו מפותחים מהם.
במדגסקר לא התפתחו קופים והלמורים שרדו.
גם במדגסקר מפר האיזון העיקרי הוא האדם. האדם ייבא בעלי חיים שהפרו את האיזון, כמו חתולי בית, הטורפים טנריקים (בעל חיים דומה לקיפוד, אך ללא מחטים בולטות) ובעלי חיים קטנים אחרים.
האדם גם עקר יערות שהוו מרחב מחיה לחיות.
נזק מהותי לחיות שגרם האדם הוא בציד. המקומיים, שרוצים לשרוד צדים חיות למאכל. הכובשים, עושים זאת גם לצורך שעשוע ולמכירת חלקים מהחיות.
ללמורים גדולים דוגמת האינדרי-אינדרי (הלמור המזמר) היא אינה מהווה איום של ממש, משום שאינה יכולה לטרוף אותם.
אם תרצו לקרוא על מה שקורה כאשר מופר האיזון, אני ממליץ לכם לקרוא את ספרו של דוגלאס אדמס Last chance to see. אדמס ידוע יותר כמחבר ספרי פולחן של מדע בדיוני מסדרת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה. לדעת אדמס, ספר זה שנכתב ביחד עם הביולוג Mark Carwardine הוא ספרו הטוב ביותר.
בספר זה, העוסק במסע בעקבות בעלי חיים על סף ההכחדה, תוכלו לראות כיצד כמעט נעלם, מין של תוכים ייחודי לניו זילנד, כאשר הגיעו לאי טורפים חדשים שלא ידע להתגונן מפניהם.
במדגסקר שרדו בעלי חיים רבים שהם אנדמיים לאי. האי שניתק מאפריקה ובני האדם הגיעו אליו מאוחר יחסית, שמר על מגוון בעלי חיים ייחודיים. הבולטים בהם הם מספר רב של מיני למורים. באפריקה לא שרדו הלמורים בגלל התחרות עם קופים, שהיו מפותחים מהם.
במדגסקר לא התפתחו קופים והלמורים שרדו.
גם במדגסקר מפר האיזון העיקרי הוא האדם. האדם ייבא בעלי חיים שהפרו את האיזון, כמו חתולי בית, הטורפים טנריקים (בעל חיים דומה לקיפוד, אך ללא מחטים בולטות) ובעלי חיים קטנים אחרים.
האדם גם עקר יערות שהוו מרחב מחיה לחיות.
נזק מהותי לחיות שגרם האדם הוא בציד. המקומיים, שרוצים לשרוד צדים חיות למאכל. הכובשים, עושים זאת גם לצורך שעשוע ולמכירת חלקים מהחיות.
תיירות טבע: איום ומגן
למדגסקר, בעלת המגוון הרב והייחודי של בעלי חיים וצמחים, פוטנציאל אדיר לתיירות טבע. הפוטנציאל לא מנוצל ומספר התיירים קטן.
כאשר יש תיירות טבע נפגעות החיות, למשל: בגלל סלילת כבישים ודרכי עפר ובגלל נוכחות תיירים בשטח המפריעה את שגרת חייהן של החיות.
מסתבר שזה כנראה הרע במיעוטו. תיירים גם מבטיחים פרנסה למדריכים מקומיים, מלונות מקומיים, מסעדות, חברות המשכירות כלי רכב (במדגסקר זה נדיר), חברות המארגנות טיולים, מופעי פולקלור וכיו"ב.
כשיש יותר פרנסה מתיירות צדים פחות חיות למאכל.
כשיש יותר פרנסה מתיירות, שומרים יותר על היערות ואתרי טבע, על מנת שלתיירים יהיה מה לראות. לפעמים משקמים ונוטעים יערות נוספים.
כאשר יש תיירות טבע נפגעות החיות, למשל: בגלל סלילת כבישים ודרכי עפר ובגלל נוכחות תיירים בשטח המפריעה את שגרת חייהן של החיות.
מסתבר שזה כנראה הרע במיעוטו. תיירים גם מבטיחים פרנסה למדריכים מקומיים, מלונות מקומיים, מסעדות, חברות המשכירות כלי רכב (במדגסקר זה נדיר), חברות המארגנות טיולים, מופעי פולקלור וכיו"ב.
כשיש יותר פרנסה מתיירות צדים פחות חיות למאכל.
כשיש יותר פרנסה מתיירות, שומרים יותר על היערות ואתרי טבע, על מנת שלתיירים יהיה מה לראות. לפעמים משקמים ונוטעים יערות נוספים.
הישרדות כלכלית של משפחות
בכל מקום משפחות צריכות להישרדותן הכלכלית. אני מתפרנס מעזרה למשפחות על מנת שינהלו טוב יותר את כלכלתן ויבטיחו לעצמן הישרדות (ובלא מעט מקרים גם צמיחה והגשמת חלומות) במובן הכלכלי. במדגסקר זה קשה יותר.
מדגסקר היא מדינה ענייה עם שיעור ילודה גבוה (כ 50% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 15). למרבית המשפחות אין ביטחון כלכלי-תעסוקתי לטווח ארוך. מרבית האוכלוסייה, מתגוררת בבקתות עץ ופח, שבנו לעצמם. השכר נמוך ביותר במושגים מערביים. אם זיכרוני אינו מטעה אותי, מדובר בשכר של כ 100,000 ארי-ארי לחודש, כ 1.5-2 דולר ליום.
פרנסה מחקלאות ומדייג, תלויה במזג האוויר ובשיטות העבודה.
שיטות העבודה במדגסקר פרימיטיביות. אין כמעט מכונות חקלאיות, כך שכמעט כל העבודה היא ידנית או בעזרת זבו.
ביטוח בריאות יש רק לעובדי מדינה ולעובדי כמה חברות גדולות, כך שכל מחלה קשה או פציעה קשה היא אסון כלכלי.
פנסיה? לגבי רוב האוכלוסייה אין מושג כזה.
מספר התיירים, ירד לפחות מ 45,000 בשנה, כך שגם מתיירות קשה להתפרנס.
התעשייה היא בעיקר כריית מחצבים ועיבוד פשוט של צמחים: וניל, קקאו, קפה, צמחי בושם וכיו"ב.
ראינו "מפעל" נציץ, שהכרייה והמיון נעשים באמצעות עבודה ידנית פשוטה.
מפעל ייצור תמצית בושם מעץ ה Yilang-Yilang, הוא אוסף של כחמישה-שישה דוודים מחוממים באמצעות שריפת גזרי עץ והאדים זורמים בהם דרך פרחי ה Yilang-Yilang שמעליהם.
לא פלא, שרבים מהמקומיים הולכים יחפים ועם חולצות קרועות. לא פלא שכפי שציינתי בפוסט קודם, ילדים רצים אחרי זרים ומבקשים שיתנו להם משהו (מסוכריה ועד כסף).
מדגסקר היא מדינה ענייה עם שיעור ילודה גבוה (כ 50% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 15). למרבית המשפחות אין ביטחון כלכלי-תעסוקתי לטווח ארוך. מרבית האוכלוסייה, מתגוררת בבקתות עץ ופח, שבנו לעצמם. השכר נמוך ביותר במושגים מערביים. אם זיכרוני אינו מטעה אותי, מדובר בשכר של כ 100,000 ארי-ארי לחודש, כ 1.5-2 דולר ליום.
פרנסה מחקלאות ומדייג, תלויה במזג האוויר ובשיטות העבודה.
שיטות העבודה במדגסקר פרימיטיביות. אין כמעט מכונות חקלאיות, כך שכמעט כל העבודה היא ידנית או בעזרת זבו.
ביטוח בריאות יש רק לעובדי מדינה ולעובדי כמה חברות גדולות, כך שכל מחלה קשה או פציעה קשה היא אסון כלכלי.
פנסיה? לגבי רוב האוכלוסייה אין מושג כזה.
מספר התיירים, ירד לפחות מ 45,000 בשנה, כך שגם מתיירות קשה להתפרנס.
התעשייה היא בעיקר כריית מחצבים ועיבוד פשוט של צמחים: וניל, קקאו, קפה, צמחי בושם וכיו"ב.
ראינו "מפעל" נציץ, שהכרייה והמיון נעשים באמצעות עבודה ידנית פשוטה.
מפעל ייצור תמצית בושם מעץ ה Yilang-Yilang, הוא אוסף של כחמישה-שישה דוודים מחוממים באמצעות שריפת גזרי עץ והאדים זורמים בהם דרך פרחי ה Yilang-Yilang שמעליהם.
לא פלא, שרבים מהמקומיים הולכים יחפים ועם חולצות קרועות. לא פלא שכפי שציינתי בפוסט קודם, ילדים רצים אחרי זרים ומבקשים שיתנו להם משהו (מסוכריה ועד כסף).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה