יום שני, 10 במרץ 2014

מי דואג לחוסך הפנסיוני?

העלייה המתמשכת בתוחלת החיים יצרה בעיה מהותית בהקשר של חיסכון לפנסיה בארץ ובארצות מפותחות רבות. אתם מוזמנים לקרוא התייחסות מעמיקה יותר לבעיות בפוסטים המופיעים ברשימה בסוף פוסט זה.

בנוסף לכך, בתקופה האחרונה, הריבית הנמוכה בעולם מקטינה את התשואה על השקעות סולידיות ולכן גם את החיסכון המצטבר.

בפוסט זה ננסה לבדוק מי דואג לחוסך הקטן בישראל, כלומר: רוב האוכלוסייה.

חברות הביטוח
על מנת שתבינו האם חברות הביטוח דואגות לחוסכים, קראו בבקשה את הכתבה: לבכות כל הדרך אל הפנסיה : צברה 474 ש"ח ושילמה פי 2 דמי ניהול בעיתון כלכליסט.

בכתבה של עו"ד חיים קליר במדור הכלכלי של Ynet, סופר על שני פסקי דין העוסקים בביטוח חיים.
במקרה הראשון, טענה חברת הביטוח, שאישה חולה במחלה סופנית, ביטלה את ביטוח החיים שלה סמוך למותה. האלמן ושאירים נוספים לא האמינו ותבעו את הכסף. סוכן הביטוח העיד, שטענת חברת הביטוח נכונה. 

השופטת לא האמינה, שביטול ביטוח חיים עמד בראש מעייניה של אישה, שידעה שימיה ספורים. היא פסקה, כפי שצריך לעשות, וחייבה את חברת הביטוח לשלם לשאירים.

במקרה השני של פטירה, טענה חברת ביטוח שחתם החברה לא אישר פוליסת ביטוח חיים של אדם שנפטר ולכן אינה חייבת לשלם ליורשיו. 

סוכן ביטוח אמיץ, העיד עדות אמת, על פיה החתם גם ראה, גם אישר וגם חתם. החברה שילמה לשאירים ותבעה את הסוכן על הנזק שנגרם לה. 

נדמה לי שכל קורא סביר מבין שאי אפשר לסמוך על חברה, שתעשה הכל בשביל לא לשלם ליורשים את המגיע להם עבור ביטוח חיים, שכשזה יגיע לחיסכון הפנסיוני שלכם היא תפעל לטובתכם.

אל תסמכו על חברות הביטוח. הן יעשו הכל על מנת להגדיל את דמי הניהול שהן גובות על חשבון הפנסיה שלכם.

סוכני הביטוח
סוכני הביטוח מקבלים חלק מדמי הניהול שמקבלות חברות הביטוח. המשמעות היא, שהם תלויים בחברות הביטוח לפרנסתם ולכן רבים מהם יתאימו את עצמם לעמדת חברת הביטוח, כפי שקרה בפסק הדין הראשון שהוזכר בפסקה הקודמת.  

משמעות נוספת היא שיש להם אינטרס שתשלמו דמי ניהול גבוהים יותר, על מנת שהם ירוויחו יותר. קראו למשל כתבה של רחלי בינדמן בכלכליסט: הפיתוי לסוכני הביטוח מזנק והחוסכים ישלמו יותר

כפי שראיתם בפסק הדין השני, שהוזכר בפסקה הקודמת, יש גם סוכני ביטוח ישרים, שלא יעשו הכל על מנת להגדיל את התשלומים שלכם או להקטין את התשלומים המגיעים לכם מחברת הביטוח.

אני מכיר כמה סוכנים שיסבירו לכם, שאתם יכולים להקטין את דמי הניהול, למרות שזה יקטין את ההכנסות שלהם.

במהלך עבודתי כיועץ לכלכלת המשפחה, נתקלתי בהרבה יותר מקרים של סוכנים, שמוכנים לבטח אתכם בסכומים גבוהים מהנדרש במסגרת ניהול הסיכונים שלכם, מעוניינים להגדיל את דמי הניהול שאתם משלמים ובמקרים קיצוניים גם מציעים לבטח אתכם במקרים, שאין אפשרות שיתרחש אירוע בו תקבלו כסף מחברת הביטוח. כך למשל, סוכן ביטוח גבה מאדם שאינו עובד פרמיה על ביטוח אובדן כושר עבודה
מה שלא יקרה למבוטח מבחינת כושר עבודתו הוא לעולם לא יקבל תשלום כלשהו מחברת הביטוח, למרות שהוא מבוטח. 

למעט מקרים חריגים אי אפשר לסמוך על סוכני ביטוח, שידאגו לפנסיה שלכם.

בנקים
מאז שיושמו מסקנות ועדת בכר, הפסיקו הבנקים לנהל קופות גמל וקרנות השתלמות. כתחליף לניהול קופות גמל וקרנות השתלמות, נתנה להם ועדת בכר אפשרות לתת ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי. הייעוץ ניתן ללקוחות הבנק ללא תשלום.

כבר קראתם בפוסטים קודמים שלי על בנקים, שבנק הוא עסק המרוויח מלקוחותיו ולא בכל המקרים טובתם בראש מעייניו. 
דוגמאות:
הבנקים להרוויח עשרה דולרים - להפסיד לקוחות
מה אנחנו לא יודעים על ניהול חשבונות בנק?

בהקשר של ייעוץ פנסיוני לבנק יש שני אינטרסים, העלולים להשפיע על הייעוץ שלו:

1. אין מתנות חינם
זה שאתם לא משלמים, לא אומר שהבנק לא מקבל תשלום. הוא מקבל תשלום ממישהו אחר. במקרה זה בתי ההשקעות, המחויבים לשלם לבנקים, על פי המלצות ועדת בכר, עבור לקוחות של קופות גמל, המגיעים אליהם באמצעות הבנק.
לבנק יש אינטרס שתשתמשו בו כמי שבאמצעותו אתם מנהלים את קופות הגמל שלכם. 

בלא מעט מקרים, הייעוץ הפנסיוני של הבנקים, יהיה ממוקד בתשואות קופות הגמל ובדמי הניהול שתשלמו, אם הוא יהיה המתווך ביניכם לבין בתי ההשקעות או חברות הביטוח.

שיהיה ברור, איני שולל ניהול קופות גמל בתיווך הבנקים במקרים שזה Win-Win. יש מקרים שבגלל גודלם של הסכומים המנוהלים מול בית השקעות באמצעות הבנק, תשלמו פחות דמי ניהול. 

2. תפעול קופות גמל
לצערי, בתי ההשקעות אינם מסוגלים לנהל את הצד התפעולי/מחשובי של קופות הגמל. מי שעושה זאת, תמורת תשלום, הם הבנקים, שלהם יש יכולת מוכחת לנהל מערכות מחשוביות ותפעוליות גדולות. הם גם פיתחו מערכות ממוחשבות המטפלות בניהול קופות גמל, לפני שוועדת בכר, לקחה מהם את העיסוק הישיר בקופות גמל. 

בכל בנק מתנהל תפעול של קופות גמל אחרות. האם יש וודאות, שלעובדה שבית השקעות מסוים משלם לבנק על ניהול תפעול קופות גמל ולעובדיו אינטראקציות עם עובדי הבנק, לא תהיה שום השפעה על המלצות הבנק? 

גם הבנקים דואגים לעצמם יותר מאשר לכם

בתי השקעות
חלק מהחסכונות הפנסיוניים מנוהלים על ידי בתי השקעות. אחלק מניסיוני האישי עם בית ההשקעות פסגות, עד מנת שתבינו עד כמה בתי השקעות גדולים דואגים לחוסכים.

כשהייתה לי קרן השתלמות בפסגות, שלחתי להם צ'ק במכתב רשום ב 7 בדצמבר על מנת שיפקידו אותו בקרן ההשתלמות שלי ועל מנת שארוויח מהטבות מס לאותה שנה בגין ההפקדה. ב 21 לדצמבר, אחרי שלא ראיתי שחשבוני חויב, פניתי לחברה.
התשובה: אנחנו לא יודעים האם קיבלנו את הצ'ק או לא. לא התלוותה לאמירה זו הצהרה כלשהי, ביחס למאמצים שבית ההשקעות יעשה על מנת לענות על השאלה ששאלתי. גם בימים שבאו אחרי זה לא חזרו אלי. 
התמזל מזלי ולקראת סוף החודש (ולא בתחילת החודש שאחריו) חויב חשבוני ובכל זאת זכיתי בהטבת המס. פסגות לא טרחו אפילו להודיע לי שקיבלו את הצ'ק והפקידו אותו.
בית השקעות שמתייחס כך ללקוחותיו מתעניין בחוסך רק בהקשר של עמלות ודמי ניהול.

ומה בקשר לבתי השקעות קטנים? ייתכן שהם מתייחסים יותר ללקוחות מאשר אלה שמדברים על יתרון לגודל, אבל מדובר בשוק תחרותי העובר קונסולידציה. כשהם גובים דמי ניהול נמוכים יותר הם מרוויחים פחות.
לא הייתי בונה על זה שבתי השקעות קטנים ידאגו לחוסך.

המדינה
המדינה הייתה אמורה לדאוג לאזרחיה, שחלקם יהיו סמוכים על הקופה הציבורית, כאשר הפנסיה שלהם לא תספיק לקיומם.
בדיבורים - דואגים. 
בחקיקת פנסיית חובה - דואגים.
בהעלאת אחוז ההפרשה לפנסיה של המעביד והעובד - דואגים.

כשזה מגיע לניהול הכספים בכלל ולהגבלת גובה דמי הניהול בפרט, הרגולטור האחראי, משרד האוצר ובאופן יותר ספציפי אגף שוק ההון ביטוח וחיסכוןלא ממש נחרץ בטיפולו. לא ננקטים צעדים אפקטיביים להורדת גובה הקופון שגוזרים הגופים המנהלים, שלפעמים ,אוכל" שליש או חצי מהחיסכון הפנסיוני. 
בספקטרום של דאגה ליציבות הגופים המנהלים לעומת דאגה לפנסיה של האזרח הקטן הוא יותר קרוב לדאגה ליציבות.

אי אפשר לסמוך על משרד האוצר שידאג להגבלת דמי הניהול המכרסמים בחיסכון שלכם. 


החוסך עצמו
החוסך המצוי מעוניין כמובן בתשואה גבוהה יותר. לחוסך המצוי יש שתי בעיות יסודיות:

1. הוא לא מבין ולא מתמצא בשוק המסובך של השקעות פנסיוניות, לפיכך קשה לו לדעת מה טוב לו יותר ומה טוב לו פחות:
קשה לו לדעת האם התשואה ביחס לסיכון גבוהה או נמוכה?
קשה לו לדעת על איזה טווח זמן להשוות תשואות בין קופות גמל מתחרות? 
בלתי אפשרי לנבא, האם מי שהצליח בעבר יצליח בעתיד (המונח מי שהצליח מתייחס לגוף המנהל. העובד שאולי הצליח להביא תשואות גבוהות, יכול לעבור מחר למתחרה).  

2. הוא סומך על אחרים שידאגו לו
למורכבות של השוק ולחוסר ההבנה שלו, יש חלק בכך שקל לו לסמוך על אחרים. כפי שראינו, אלה שצוינו לעיל והוא סומך עליהם בעיניים חצי עצומות, לא ממש דואגים לטובתו.

גם על החוסך הפנסיוני קשה לסמוך שידאג לטובת עצמו. לא בגלל חוסר רצון, אלא בגלל חוסר יכולת. 


נקודות המבט שלי
התמונה נראית עגומה וחשוכה. יכולות להיות גם נקודות אור. יש גם כאלה שאיכפת להם ודואגים לפנסיה שלכם.

יועצי ביטח פנסיוני אובייקטיביים
כשמם כן הם. אין להם אינטרס שתשלמו יותר. זו מומחיותם והכשרתם. הם אינם עושים זאת בחינם ולא תמיד במחיר זול.    
יועצים לכלכלת המשפחה
כיועץ בתחום כלשהו, תמיד הייתי מחויב בראש ובראשונה לטובת הלקוח. זו גם הסיבה שלפעמים לא עבדתי עם הלקוח הרע והעדפתי לקוח מטיפוס אחר, גם במקרים שבהם הרווחתי הרבה פחות כסף.
זו גם הסיבה שיש שתי קבוצות אוכלוסייה, שאיני גובה מהן תשלום על ייעוצים בכלכלת המשפחה (ניצולי שואה ואתיופים). זו גם הסיבה שאני משתף מידע, באמצעות בלוג זה ובהרצאות.

אני לא היועץ היחיד לכלכלת המשפחה, שטובת הלקוח היא לנגד עיניו. יועצים לכלכלת המשפחה אינם מרוויחים מעמלות ודמי ניהול שמשלמים הלקוחות על חסכונות פנסיוניים ולכן אין להם ניגוד עניינים. הם רואים את התמונה הכלכלית הכוללת של משפחה, שלפעמים יש לה חשיבות גם בהקשר הפנסיוני.
כך למשל, הם עשויים להתייחס לחלופה מעניינת המשלימה או מחליפה את החיסכון הפנסיוני: דירות להשקעה מהן מקבלים דמי שכירות חודשיים.
מי עוד כדאי שידאג לפנסיה שלכם?
יש עוד גורם שכדאי שידאג לפנסיה שלכם. מדובר בכם הקוראים. זה מספיק חשוב לעתידכם על מנת שתקדישו לכך מעט זמן ומאמץ ותסמכו פחות על אחרים, שכבר ראינו שעל רובם לא כדאי לסמוך.  

פוסטים על פנסיה






   

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...