בפוסטים קודמים עסקתי בכלכלת שיתוף. בפוסט כלכלת שיתוף, התייחסתי באופן כללי לנושא. בפוסט: כלכלת שיתוף: במי ממציעי שירותי שיתוף בוחרים, ציטטתי ממצאי מחקרים המסבירים מה גורם לצרכנים להעדיף נותני שירותים על פני נותני אותו שירות אחרים. בפוסט: כלכלת שיתוף: כלכלת שיתוף: מימון פרויקט או חלום באמצעות Crowd Sourcing, התייחסתי למימון באמצעות כלכלה שיתופית.
בפוסט זה אתייחס באופן רחב יותר לשירותים פיננסיים חלופיים. חלק גדול מהשירותים הפיננסיים החלופיים הם שירותי כלכלת שיתוף המוצעים באמצעות אתרי אינטרנט.
כל מה שאני כותב מסתמך על מחקר אקדמי. אני מסתמך רק על מחקר אחד. הוא אולי יחיד, אבל הוא מחקר ייחודי באופיו ובהיקפו, שנעשה באחת האוניברסיטאות הטובות בעולם. מדובר במחקר של חוקרים מאוניברסיטת קמברידג' בבריטניה, שנעשה בו benchmarking של שירותים פיננסיים חלופיים בכל אירופה.
שני דברים מייחדים את המחקר:
1. פעם ראשונה שנעשה מחקר על אירופה כולה.
2. ההיקף הגדול של המחקר.
המאמר פורסם בפברואר 2015על ידי החוקרים: Robert Wardop,
Raghavendra Rau, Brian Zahng ו-Mia Grey.
לקריאת המאמר באנגלית לחצו על הקישור בשם המאמר: Moving Mainstream.
מה הם שירותים פיננסיים חלופיים?
שירותים פיננסיים כמו תשלום או הלוואה, המבוצעים שלא באמצעות מוסדות ותהליכים פיננסיים ממסדיים. הכוונה היא בעיקר לפעילויות בנקאיות שלא באמצעות בנק.
כך למשל, אם שילמת עבור מוצר באמצעות מטבע ביטקוין, השתמשת בשירות פיננסי חלופי.
באופן דומה, אם לקחת הלוואה בגמ"ח, השתמשת בשירות פיננסי חלופי.
במחקר כנראה לא הגיעו למידע על גמ"חים, אבל בוודאי הגיעו לשירות פיננסי חלופי דומה (בשונה מגמ"ח עם תשואה למלווה) באמצעות האינטרנט: הלוואות Peer to Peer.
הממצאים העיקריים
אזכיר כאן רק שלושה ממצאים שלדעתי הם החשובים ביותר ומהם נגזר שם המאמר (Going Mainstream):
1. שוק השירותים הפיננסיים החלופיים באירופה גדל בשנת 2014 ב-144% בהשוואה לשנת 2013. זה המשך של מגמת גידול גבוה בשנת 2013 בהשוואה לשנת 2012.
2. הסכום הכספי הכולל של טרנזקציות כספיות בשוק הפיננסי החלופי המקוון שנבדק הגיע בשנת 2014 ל-2.957 מיליארד לירות שטרלינג.
3. הסקר כלל 255 פלטפורמות פיננסיות אינטרנטיות ב-27 מדינות אירופיות. לא נבדקו שירותים פיננסיים חלופיים, הניתנים שלא באמצעות האינטרנט, כך שבהחלט סביר להניח שהשוק הפיננסי החלופי גדול יותר ממה שנמצא במחקר.
סוגי שירותים פיננסיים חלופיים
קיים מגוון גדול של שירותים כאלה, הניתנים ברובם לאנשים פרטיים. יש גם שירותים כאלה לחברות, למשל: הלוואה של חברה לחברה אחרת. כאשר מדובר בחברות, בדרך כלל אלה חברות קטנות ובינוניות (SMBs).
במחקר נמצא כי השירותים הנפוצים ביותר ובהם גם נפח כספי כולל גדול יחסית הם:
1. הלוואות Peer to Peer לצרכנים
הלוואות מאנשים פרטיים לאנשים פרטיים באמצעות אתר אינטרנט מתווך.
2. Crowd Sourcing או Crowd Funding
איסוף כסף מאנשים פרטיים דרך אתר אינטרנט למימון הגשמת חלום או ביצוע פרויקט.
יש כמה מודלים כאלה, חלקם מודלים של שיתוף ברווחים, אם וכאשר יהיו, וחלקם מודלים של איסוף כספים ללא שיתוף ברווחים.
3. הלוואות Peer to Peer לעסקים
4. Community Shares Microfinance
הלוואות בסכומים קטנים ליזמים שאין להם מספיק כסף למימוש יוזמה עסקית או פרויקט חברתי.
5. איסוף תרומות
מדוע גדל השוק הזה בקצב כה מהיר?
הסיבה העיקרית לגידול בשוק הזה היא, שפער התיווך קטן בהרבה מפער התיווך של הבנקים.
גורם נוסף הוא המשבר הכלכלי בעולם, הגורם לכך שבנקים לא תמיד מוכנים לתת אשראי למשפחות ובמיוחד לא מוכנים לתת אשראי ל-SMBs. העסקים הקטנים זקוקים לאשראי ולווים אותו באמצעות שירותים פיננסיים חלופיים.
בחלק מהמקרים מתווסף גם גורם שלישי: הקלות והמהירות בה ניתן לקבל את האשראי.
הבעיות
הבעיה העיקרית היא סיכונים. השיטה השמרנית והבדוקה של הבנקים עשויה להיות פחות מסוכנת.
לכך תורמת גם הרגולציה, הכופה על הבנקים להיערך לסיכונים ובחלק מהמקרים גם להקצות כסף להגנה למקרה של התממשות אירוע סיכון.
בישראל יש רגולציה כפולה: מקומית ובינלאומית: תקני בזל הבינלאומיים. באירופה זו עשויה להיות תקינה משולשת: מקומית, אירופאית ותקני בזל הבינלאומיים.
במחקר המצוטט כאן באוניברסיטת קימברידג', נבדקה התייחסות המשתתפים בסקר לתקינה במדינות אירופה בנושא שירותים פיננסיים חלופיים. לדעת החוקרים, יש הבדלים גדולים ברמת הרגולציה בתחום זה בין מדינות שונות באירופה. בריטניה, שבה השימוש בשירותים פיננסיים חלופיים הוא הנפוץ ביותר באירופה, היא גם זו שבה הרגולציה היא המפותחת ביותר.
הבנקים ושירותים פיננסיים חלופיים
הבנקים עומדים בפני דילמה, הדומה קצת לדילמה שבה עמדו חברות הטלקום לפני כעשור.
יש להם תחום עסקי שבו הם שולטים במשך שנים וגובים תשלומים גבוהים מהלקוחות.
מתחילים להיכנס לתחום שחקנים חדשים: זריזים יותר, רעבים יותר ומוכנים להסתפק ברווחים צנועים יותר.
השחקנים החדשים מנצלים את תשתית האינטרנט על מנת להקטין את התקורה שלהם. בדיוק כפי ששחקנים חדשים בטלקום, כמו Skype, שניצלו את תשתית האינטרנט. השחקנים המשמעותיים החדשים בטלקום היו כמובן ספקי שירותי הטלפונים הסלולריים.
חברות הטלקום נאלצו "להמציא את עצמן מחדש" ולהתחיל למכור סוגי שירותים חדשים, כגון: תכנים, וידאו, תשתית לאינטרנט. שירותים אלה נועדו להביא רווחים במקום הרווחים המתמעטים מקוו העסקים המסורתי.
הבנקים השמרנים ושונאי הסיכונים צריכים להיפתח לחדשנות, אם הם רוצים לשרוד ולהרוויח.
אמי"ל (אני מה יוצא לי מזה)
הכל טוב ויפה אבל מה יוצא לי מזה? שואלים בוודאי חלק מהקוראים.
יוצא לכם משהו: כשאתם צריכים שירותים פיננסיים, בדקו גם אפשרויות להשתמש בשירותים פיננסיים חלופיים.
אתם יכולים להשתמש באלטרנטיבה הזו גם כקלף מיקוח על מנת לשפר את תנאי העסקאות עם הבנקים.
מה הם שירותים פיננסיים חלופיים?
שירותים פיננסיים כמו תשלום או הלוואה, המבוצעים שלא באמצעות מוסדות ותהליכים פיננסיים ממסדיים. הכוונה היא בעיקר לפעילויות בנקאיות שלא באמצעות בנק.
כך למשל, אם שילמת עבור מוצר באמצעות מטבע ביטקוין, השתמשת בשירות פיננסי חלופי.
באופן דומה, אם לקחת הלוואה בגמ"ח, השתמשת בשירות פיננסי חלופי.
במחקר כנראה לא הגיעו למידע על גמ"חים, אבל בוודאי הגיעו לשירות פיננסי חלופי דומה (בשונה מגמ"ח עם תשואה למלווה) באמצעות האינטרנט: הלוואות Peer to Peer.
הממצאים העיקריים
אזכיר כאן רק שלושה ממצאים שלדעתי הם החשובים ביותר ומהם נגזר שם המאמר (Going Mainstream):
1. שוק השירותים הפיננסיים החלופיים באירופה גדל בשנת 2014 ב-144% בהשוואה לשנת 2013. זה המשך של מגמת גידול גבוה בשנת 2013 בהשוואה לשנת 2012.
2. הסכום הכספי הכולל של טרנזקציות כספיות בשוק הפיננסי החלופי המקוון שנבדק הגיע בשנת 2014 ל-2.957 מיליארד לירות שטרלינג.
3. הסקר כלל 255 פלטפורמות פיננסיות אינטרנטיות ב-27 מדינות אירופיות. לא נבדקו שירותים פיננסיים חלופיים, הניתנים שלא באמצעות האינטרנט, כך שבהחלט סביר להניח שהשוק הפיננסי החלופי גדול יותר ממה שנמצא במחקר.
סוגי שירותים פיננסיים חלופיים
קיים מגוון גדול של שירותים כאלה, הניתנים ברובם לאנשים פרטיים. יש גם שירותים כאלה לחברות, למשל: הלוואה של חברה לחברה אחרת. כאשר מדובר בחברות, בדרך כלל אלה חברות קטנות ובינוניות (SMBs).
במחקר נמצא כי השירותים הנפוצים ביותר ובהם גם נפח כספי כולל גדול יחסית הם:
1. הלוואות Peer to Peer לצרכנים
הלוואות מאנשים פרטיים לאנשים פרטיים באמצעות אתר אינטרנט מתווך.
2. Crowd Sourcing או Crowd Funding
איסוף כסף מאנשים פרטיים דרך אתר אינטרנט למימון הגשמת חלום או ביצוע פרויקט.
יש כמה מודלים כאלה, חלקם מודלים של שיתוף ברווחים, אם וכאשר יהיו, וחלקם מודלים של איסוף כספים ללא שיתוף ברווחים.
3. הלוואות Peer to Peer לעסקים
4. Community Shares Microfinance
הלוואות בסכומים קטנים ליזמים שאין להם מספיק כסף למימוש יוזמה עסקית או פרויקט חברתי.
5. איסוף תרומות
מדוע גדל השוק הזה בקצב כה מהיר?
הסיבה העיקרית לגידול בשוק הזה היא, שפער התיווך קטן בהרבה מפער התיווך של הבנקים.
גורם נוסף הוא המשבר הכלכלי בעולם, הגורם לכך שבנקים לא תמיד מוכנים לתת אשראי למשפחות ובמיוחד לא מוכנים לתת אשראי ל-SMBs. העסקים הקטנים זקוקים לאשראי ולווים אותו באמצעות שירותים פיננסיים חלופיים.
בחלק מהמקרים מתווסף גם גורם שלישי: הקלות והמהירות בה ניתן לקבל את האשראי.
הבעיות
הבעיה העיקרית היא סיכונים. השיטה השמרנית והבדוקה של הבנקים עשויה להיות פחות מסוכנת.
לכך תורמת גם הרגולציה, הכופה על הבנקים להיערך לסיכונים ובחלק מהמקרים גם להקצות כסף להגנה למקרה של התממשות אירוע סיכון.
בישראל יש רגולציה כפולה: מקומית ובינלאומית: תקני בזל הבינלאומיים. באירופה זו עשויה להיות תקינה משולשת: מקומית, אירופאית ותקני בזל הבינלאומיים.
במחקר המצוטט כאן באוניברסיטת קימברידג', נבדקה התייחסות המשתתפים בסקר לתקינה במדינות אירופה בנושא שירותים פיננסיים חלופיים. לדעת החוקרים, יש הבדלים גדולים ברמת הרגולציה בתחום זה בין מדינות שונות באירופה. בריטניה, שבה השימוש בשירותים פיננסיים חלופיים הוא הנפוץ ביותר באירופה, היא גם זו שבה הרגולציה היא המפותחת ביותר.
הבנקים ושירותים פיננסיים חלופיים
הבנקים עומדים בפני דילמה, הדומה קצת לדילמה שבה עמדו חברות הטלקום לפני כעשור.
יש להם תחום עסקי שבו הם שולטים במשך שנים וגובים תשלומים גבוהים מהלקוחות.
מתחילים להיכנס לתחום שחקנים חדשים: זריזים יותר, רעבים יותר ומוכנים להסתפק ברווחים צנועים יותר.
השחקנים החדשים מנצלים את תשתית האינטרנט על מנת להקטין את התקורה שלהם. בדיוק כפי ששחקנים חדשים בטלקום, כמו Skype, שניצלו את תשתית האינטרנט. השחקנים המשמעותיים החדשים בטלקום היו כמובן ספקי שירותי הטלפונים הסלולריים.
חברות הטלקום נאלצו "להמציא את עצמן מחדש" ולהתחיל למכור סוגי שירותים חדשים, כגון: תכנים, וידאו, תשתית לאינטרנט. שירותים אלה נועדו להביא רווחים במקום הרווחים המתמעטים מקוו העסקים המסורתי.
הבנקים השמרנים ושונאי הסיכונים צריכים להיפתח לחדשנות, אם הם רוצים לשרוד ולהרוויח.
אמי"ל (אני מה יוצא לי מזה)
הכל טוב ויפה אבל מה יוצא לי מזה? שואלים בוודאי חלק מהקוראים.
יוצא לכם משהו: כשאתם צריכים שירותים פיננסיים, בדקו גם אפשרויות להשתמש בשירותים פיננסיים חלופיים.
אתם יכולים להשתמש באלטרנטיבה הזו גם כקלף מיקוח על מנת לשפר את תנאי העסקאות עם הבנקים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה