יום שני, 21 בספטמבר 2015

חשבון נפש וחשבון כיס

   .סיכום מסמך הערכה שהוציאה חטיבת המחקר יום לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים
 " הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש הלחימה היא נמוכה "
מקור: ויקיפדיה 

יום הכיפורים הוא יום של חשבון נפש. דתיים ומסורתיים מבקשים מבורא עולם סליחה על חטאים שבין אדם לחברו ועושים חשבון נפש באמצעותו הם בודקים את עצמם היכן טעו

החל משנת 1973, יום הכיפורים מזוהה בתודעה של רבים עם המלחמה שהתחילה בו. מלחמה קשה, שוועדת חקירה ממלכתית מצאה פגמים חמורים בהתנהלותם של אנשים בכירים במערכת.

בפוסט זה, אציע לכם גם לעשות חשבון נפש כלכלי או כפי שקראתי לו בכותרת חשבון כיס.

איני מציע לכם לבקש סליחה מילדים, בני/בנות זוג, הורים ואחרים, שההתנהלות הכלכלית שלכם פגעה בהם. במקום זאת אני מציע לכם החל מסיום חשבון הכיס להתנהג אחרת.

לא כל מה שכתוב בפסקאות הבאות נכון לגבי כל הקוראים. אני בטוח שכל חטא שיוזכר כאן מומש על ידי חלק מהקוראים.

איפה חטאנו כלכלית כלפי ילדינו?

יש הורים שחטאו בכך שלא עבדו מספיק על מנת שלילדיהם יהיה אוכל מספיק או אוכל בריא מספיק לצורך התפתחותם.

יש הורים שחטאו בכך שלא אפשרו לילדיהם ללמוד ולהתפתח ואולי העדיפו להוציא את כספם על מותרות שונות עבור עצמם.

החטא היותר שכיח דווקא הפוך: הורים שאינם שמים גבולות כלכליים לילדיהם ונותנים להם את כל מה שהם מבקשים. האבא הופך לכספומט והאימא לבנקומטית.  

הנזק בנתינת כספים ללא גבולות לילדים הוא רב ממדי:

1. הילד לומד שאין גבולות. הוא ידרוש יותר ויותר ולא רק מהוריו.
2. הילד לא זוכה לחינוך פיננסי ולחינוך לאחריות ולא זוכה בהתנסות הדורשת ממנו לנהל את משאביו הכלכליים. הוא כנראה יתנהל רע בתחילת דרכו הכלכלית העצמאית.
      
3. הכסף הוא "האליבי" של ההורים על כך, שהם אינם מקדישים זמן ותשומת לב לילדים. במקום להבין אותו או לעשות איתו פעילויות משותפות, ההורים קונים לו סמארטפון, מחשב וטלוויזיה שיעסיקו אותו.
      
4. הילד הופך לתוצר של תרבות הצריכה וקונה כל מה שאחרים בסביבתו קונים.  

איפה חטאנו כלכלית כלפי בני/בנות זוגנו?
החטאים העיקריים הם:

1. לא סיפרנו לבן/בת הזוג על קניות יקרות שמלות ופרטי ביגוד, טלפונים חכמים ומחשבים, ארוחות מפוארות ונסיעות לחו"ל, כרטיסי פיס, לוטו, טוטו והימורים אחרים וכיו"ב.
כנראה שהדוגמאות שנתתי הן חלקיות. כשאתם עושים את חשבון הכיס, תחשבו בעצמכם על הוצאות יקרות שהוצאתם בלי שבן-הזוג/ בת-הזוג יודע. 

 2. לא סיפרנו לבן/בת הזוג על כרטיסי אשראי שיש לנו כשיש יותר כרטיסי אשראי, רוב האנשים מתקשים לשלוט בהוצאות שלהם.

 3. לא סיפרנו לבן/בת הזוג על חשבון בנק שלנו והוא אינו שותף בו.
אולי זה נראה לכם נדיר, אבל מחקרים הראו שבארצות הברית זה קורה בשכיחות גבוהה בהרבה ממה שאתם חושבים.

הסתרת מידע היא המכנה המשותף לחטאים העיקריים לעיל וחטאים דומים שלא הזכרתי. כשמסתירים מידע קשה לנהל את כלכלת המשפחה, משום שאיננו יודעים את מצבה הכלכלי של המשפחה.


איפה חטאנו כלכלית כמשפחה?
חשבון הנפש בסעיף זה מתמקד בטעויות שעשתה משפחה. כפי שבחשבון נפש הוא ייחודי לכל אדם, כך גם חשבון כיס הוא אישי ומשפחתי. כל אחד והטעויות שלו. הטעויות הנפוצות יוצגו בהמשך.

יש קשר בין הטעויות הנפוצות העיקריות: להוציא יותר מההכנסות,  לקחת יותר מדי הלוואות, להיות באוברדרפט ו"לגהץ" את כרטיסי האשראי בסכומים גבוהים מדי.
כשמתווספת ל"גיהוץ" חלוקת החיוב לתשלומים עם ריבית, הטעות גדולה יותר. אם משתמשים בכרטיס אשראי מתגלגל, המאפשר לנו לקבוע את גובה התשלום החודשי, במחיר של ריבית רצחנית, טעותנו גדולה אפילו יותר.

המשותף לכל הטעויות הנפוצות הוא הוצאה גדולה מדי בהשוואה להכנסות.

לטעות זו מצטרפת, בתדירות גבוהה, חוסר בקרה: לא רק שמוציאים יותר מדי, בנוסף לכך גם לא יודעים שמוציאים יותר מדי ולא יודעים על איזה סעיפי הוצאה מוציאים יותר מדי.

איזה לקחים נוכל להפיק ממלחמת יום הכיפורים?
הטעות המרכזית במלחמת יום הכיפורים הייתה בניהול סיכונים. העריכו את הסיכונים למלחמה כהרבה יותר קטנים ממה שהיו באמת.

ניקח לדוגמה את מפקד המודיעין בדרגת אלוף, שקיבל דיווח מדויק מקצין מודיעין בפיקוד הדרום. הדיווח פירט את היערכות הכוחות המצריים ואת ההערכה הברורה (והנכונה בדיעבד) שפניהם של המצרים למלחמה.
מפקד המודיעין העריך בהערכת חסר את הסיכון למלחמה ולא דרש היערכות מידית.

אינני היסטוריון צבאי ופני הם לעתיד הכלכלי של משפחות ולא לטעויות צבאיות ומדיניות, שנעשו לפני יותר מ-40 שנה.
מה שאני בא להגיד הוא, שגם משפחות רבות בישראל מעריכות את הסיכונים הכלכליים בהערכת חסר ולכן מנהלות אותם באופן לא נאות.

אני מתכוון לסיכונים העיקריים הבאים:

1. פנסיה האם אנחנו חוסכים מספיק על מנת שיהיו לנו משאבים כלכליים מספיקים כאשר נפרוש לגמלאות?

הטיפול בסיכון: חיסכון פנסיוני וצבירת נכסים פיננסיים נוספים

2. דיור ומשכנתאות האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לרכוש את הדירה שאנו רוצים לרכוש? האם נוכל להחזיר את המשכנתה גם בעוד עשר או עשרים שנה?

הטיפול בסיכון: הימנעות מרכישת דירה שהיא מעבר לאפשרותנו הכלכלית. לקיחת משכנתה שאינה גדולה יחסית להכנסתנו השוטפת ולשווי הדירה ובחירת משכנתאות הניתנות למיחזור ללא קנסות כבדים

3. פטירה האם יהיו למשפחה משאבים מספיקים אם חו"ח אחד ממפרנסיה ילך לעולמו בטרם עת?

הטיפול בסיכון: ביטוח חיים וצבירת נכסים פיננסיים נוספים

 4. בריאות האם חו"ח יצטרך מישהו מבני המשפחה טיפולים רפואיים עתירי ממון, למשל: ניתוח בחו"ל או תרופות מחוץ לסל?

הטיפול בסיכון: ביטוח בריאות וצבירת נכסים פיננסיים נוספים

 5. פיטורים מעבודה -  האם ומתי נפוטר ממקום עבודה? כמעט כל עובד בסקטור הפרטי צפוי להיות מפוטר לפחות פעם אחת.

הטיפול בסיכון: צבירת נכסים פיננסיים נוספים, דמי אבטלה מביטוח לאומי, היערכות לעבודה אחרת, למשוך פיצויים מהחיסכון הפנסיוני רק אם אין ברירה (המשיכה תפגע בפנסיה בעתיד). 

ועוד לקח קטן ממלחמת יום הכיפורים שמתאים גם לחשבון הנפש וגם לחשבון הכיס: אל תזלזל בבני אדם אחרים, כפי שעשו כמה מהמנהיגים במלחמת יום הכיפורים.

בהיבט הכלכלי המשמעות היא לא לזלזל בבת הזוג (גם לא בבן הזוג אבל זה פחות נפוץ), אל תזלזל בילדים שיכולים להבין, ברמה המתאימה לגילם, סוגיות כלכליות ואף לתרום תרומה חיובית בהתנהלותם.

אל תזלזל בעמיתך לעבודה ובאנשי מקצוע בתחומם, שאולי תוכל לעשות שימוש מושכל בעצתם או במידע שיתנו לך.

לא לזלזל אין פירושו לקבל אוטומטית את דעתם. גם ייחוס משקל יתר לדעתם של אנשים עלול להתברר כבכייה לשנים ארוכות.  

מאחל לכם חשבון נפש מועיל וחשבון כיס אפקטיבי ביום כיפור.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בריאות: היבטים כלכליים

  היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, ציור של גוסטב קלימט, מקור התמונה: ויקיפדיה   רבים מאיתנו אינם יודעים להעריך בריאות טובה לפני שהם חו...