 |
| אני, במרכז בחולצה צהובה, בריצת 10 ק"מ במרתון ירושלים 2017 |
בפוסט הקודם: תכנון פרישה: ההיבט הכלכלי -סוגיות נוספות ובשני הפוסטים שקדמו לו עסקתי בהיבטים הכלכליים של פרישה לגימלאות. העיקרון הבסיסי להתנהלות היה התחשבות בכך שההכנסות קטנות יותר וההוצאות גדולות יותר.
חשוב לשים לב שמענקי פרישה לסוגיהם הם עושר מדומה והם נוטים להיגמר מהר מכפי שחושבים.
הפוסט הזה עוסק בהיבט מהותי שאינו כלכלי, על אף שעשויים להיות קשרים בינו לבין ההיבט הכלכלי.
השאלה הבסיסית היא: מה עושים עכשיו?
עד הפרישה, הייתה מסגרת של עבודה. מסגרת שקבעה כללים וחלק מסדר היום. מסגרת שמילאה מספר רב משעות היום. לאחר הפרישה יש הרבה זמן פנוי.
על מנת לא להיקלע למצב של עודף זמן שלא יודעים מה לעשות בו, רצוי לתכנן מראש תעסוקה לאחר הפרישה.
כך למשל, יש פעילויות הדורשות הרשמה מוקדמת, שבלעדיה לא יהיה ניתן להשתתף בהן.
אזכיר שתי תופעות שכיחות לאחר פרישה ללא תכנון זמן:
1. מנהלים בכירים ההולכים לעולמם במועד מוקדם אחרי הפרישה
מנהלים בכירים עסוקים כל כך, שלא רק שאינם מתכננים את הפרישה הם גם אינם חושבים עליה.
כשמגיעה הפרישה הם נדחקים מהמרכז לשוליים ומעשייה אינטנסיבית לחוסר פעילות. בכמה מקרים שאני מכיר הם הולכים לעולמם מוקדם מהצפוי.
2. כשלא עסוקים לא מספיקים
רובנו מכירים את התופעה הזו: כשאנחנו מאד עסוקים כמעט תמיד נצליח למצוא זמן לטפל בדברים נוספים. כשאיננו עסוקים או כשאנחנו בקושי עסוקים, נתפלא לראות, שלמרות זאת אין אנו מספיקים לבצע דברים שביצענו כשהיינו מאד עסוקים.
בגלל התחושה של עודף זמן מתנהלים לאט, מבזבזים זמן ובסוף לא מספיקים.
זה עלול לקרות גם לפורשים לגמלאות שאין להם סדר יום פעיל.
בפסקאות הבאות אציג כמה סוגי פעילויות נפוצים. אפשר לבחור ביותר מאחד מסוגי הפעילויות האלה או בפעילויות נוספות שלא הזכרתי.
עבודה
פורשים לגימלאות יכולים להמשיך לעבוד. לא תמיד באותו תחום עיסוק ובלא מעט מקרים בהיקף של פחות ממשרה מלאה. שכירים לא בהכרח ימשיכו לעבוד כשכירים.
כמה יתרונות של עבודה:
1. שומרת על מסגרת מסוימת ועל תעסוקה בחלק מהזמן.
2. הופכת את הפרישה לתהליך משתמשך מודרג ולא לשינוי חד.
ההמלצות בארצות מפותחות וגם, על פי העיתונות הכלכלית, במשרד האוצר של ישראל הן ליצור תהליך של פרישה הדרגתית. עם עליית תוחלת החיים יש צורך בהמשך עבודה של אנשים בגילאי הפנסיה גם מבחינת המשק.
על המשמעויות הכלכליות למשק של עבודת מבוגרים אחרי גיל הפרישה אתם יכולים לקרוא בפוסט שלי על מחקר של PWC במדינות ה-OECD: באיזו מידה מסתגלות מדינות ה-OECD לכוח עבודה מבוגר יותר?
3. נותנת תוספת הכנסה המשלימה את הפער שנוצר בין ההכנסות בעבר להכנסות לאחר הפרישה.
4. נותנת הרגשת שייכות ומשמעות.
5. שומרת על מצב בריאות טוב יותר בהשוואה לאנשים בני אותו גיל שאינם עובדים.
מחקרים רבים תומכים בטענה הזו.
התנדבות
התנדבות היא בעצם מעין עבודה ללא תשלום ולכן תביא את התועלות שציינתי לגבי עבודה, למעט ההיבט של תוספת הכנסה. באופן עקיף היא יכולה גם ליצר הזדמנויות לעבודה באמצעות מפגש עם אנשים אחרים המתנדבים גם הם.
התנדבות יכולה להיות בהיקף קטן ומצומצם או בהיקף רחב.
עיסוק בתחביבים
אלה יכולים להיות תחביבים ישנים שאחרי הפרישה יש הזדמנות לעסוק בהם או לעסוק בהם ביותר אינטנסיביות.
אלה יכולים להיות תחביבים חדשים לגמרי שפותחים בפני הגמלאי או הגמלאית עולם חדש ולא מוכר.
זה מה קורה לחלק מתלמידי הברידג' שלי הנמצאים בקבוצת הגיל הזו.
קורסים, סדנאות והרצאות
אפשר להשתתף בקורסים להעשרה ובלימודים פורמאליים של נושא או תחום חדש.
אפשר להשתתף בסדנאות לעבודות יד, אומנות, מוזיקה, שירה או כל תחום אחר שעשוי לענין פורשת או פורש לגמלאות.
סרטים, הצגות, קונצרטים, טיולים וכיו"ב
עוד דרך להעביר באופן מהנה את הזמן. טיילתי בקבוצות עם אנשים שמרבים לטייל בארץ ו/או בחו"ל באופן עקבי והטיולים מהווים חלק חשוב מעולמם כפורשים.
משפחה וחברים
יש יותר זמן להיות עם המשפחה ועם חברים. במיוחד עם נכדים, אם יש נכדים.
ספורט
העיסוק בספורט עשוי להיות מהנה. הוא עיסוק אקטיבי והוא עשוי לתרום לשמירה על מצב הבריאות.
הבעיות
בכל הדברים הנפלאים שהצעתי לעיל יש שתי בעיות יסודיות:
1. כל פעילות בפני עצמה עשויה שלא למלא מספיק זמן באופן עקבי ולכן נדרש שילוב של ממספר פעילויות ביניהן צריך למצוא איזון.
2. לרוב הפעילויות האלה יש עלות כספית.
השאלה היא האם מצבו של אותו גמלאי מאפשר את ההוצאה הזו?
אם אינו מאפשר זאת, הוא יוציא יותר מהכנסותיו וחסכונותיו יתמעטו.
לשתי הבעיות האלה צריך לתת מענה בתכנון המשך החיים אחרי הפרישה.
צריך לזכור שתכנון הוא רק בסיס שאפשר לבצע בו שינויים במהלך מימושו.
ההיבט האישי שלי
כפי שעשיתי בפוסטים הבאים גם בפוסט זה אציג בצבע אדום את ההיערכות האישית שלי.
היות שאני עצמאי שמתכוון להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה הבעיות שלי בהקשר זה הן קלות יותר. כל מה שישתנה זה שאתחיל לקבל פנסיה והטבות המגיעות לגימלאים.
היקפי העבודה שלי משתנים ולכן יש לי גם פעילויות פנאי.
1. עבודה
אני עובד רק בעבודות שאני נהנה לעשות. מבחינה כלכלית יכולתי להפסיק לעבוד.
א. אני מלמד ברידג' בכל מסגרת וכמעט בכל רמה, למעט שחקנים ברמה גבוהה שממש לא צריכים אותי. אני מלמד במועדונים, בבתי ספר, במתנס"ים, קבוצות אנשי מקצוע, בבתים פרטיים ובכל מסגרת אחרת.
ב. ייעוצים בכלכלת המשפחה וייעוצים כלכליים לפני פרישה
אחרי שסיימתי קורס יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה, אני נותן כבר כשבע שנים ייעוצים בכלכלת המשפחה, למשפחות וליחידים.
ג. לאחרונה קיבלתי הסמכה בייעוץ סיכונים מהחברה הקנדית PECB.
אני גם Certified Trainer, כלומר: יכול להעביר את הקורס של החברה על סטנדרט ISO 31000 לניהול סיכונים.
אם הנציג המקומי ואני נצליח לארגן קורס, ארצה בו.
ד. אני מרצה בתשלום ולפעמים גם ללא תשלום על מגוון רחב של נושאים.
הפעילות הדלילה הזו מתרחבת.
2. כתיבה.
הכתיבה שלי היא על התפר שבין עבודה לבין תחביב.
אני כותב שלושה בלוגים אישיים:
אם אתם קוראים את הפוסט הזה אז את הבלוג הזה על כלכלת המשפחה אתם כבר מכירים.
הבלוג שלי על מחשבים הוא באנגלית. לכניסה אליו לחצו על הקישור:
SOA Filling the Gaps.
הבלוג על ברידג' נקרא ברידג' שלא היכרתם.
בנוסף לכך אני עורך את מדור הברידג' באתר JOKOPOST. באתר הזה תוכלו למצוא מאמרים שלי גם על נושאים נוספים. מדור הברידג' מיועד גם לכאלה שאינם משחקים ברידג' ובדרך כלל עוסק בנושאים סביב המשחק כגון: שותפות בחיים ושותפות בברידג, קבלת החלטות, השונה והדומה בין ברידג' למשחקי חשיבה אחרים ושחקני ברידג' בעלי ביוגרפיה אישית מרתקת.
בנוסף לכך אני כותב מדי פעם מאמרים לירחון של התאגדות הברידג' הישראלית וכותב ערכים או משפר ערכים קיימים בויקיפדיה העברית.
אני גם כותב לקט ידיעות שבועי מטעם איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. הלקט מציג מאמרים וידיעות מתוך העיתונות הכלכלית המקוונת ואתרי מחקר ומצרף אליהם קישורים. הלקט מופץ לכל החברים באיגוד.
כתבתי כבר שני ספרים/חוברות טכניים על ברידג'. אני בתחילת תהליך כתיבה של שני ספרים נוספים. האחד ספר טכני על ברידג'. השני מצריך הרבה יותר עבודה.
אם אצליח לכתוב אותו, הוא יהיה הראשון בעברית בז'אנר שהוא ייכתב בתחום עליו אכתוב.
מדוע נכתיבה היא על התפר בין עבודה לתחביב?
ההכנסות, אם בכלל, זעומות, אבל הנוכחות האינטרנטית מביאה לקוחות.
3. התנדבות
אני מתנדב בארגון עולים ביחד.
פה ושם אני מתנדב בהיקף נמוך עד זניח, בעזרה לניצולי שואה.
ניצולי שואה גם זכאים לייעוץ בכלכלת המשפחה ללא תשלום.
כ 3-4 פעמים בשנה אני מסיע לעמותת שכן טוב בחלוקת מזון לנצרכים.
4. תחביבים
התחביב העיקרי שלי הוא משחק הברידג'. אני משתתף בתחרויות, כולל תחרויות ברמות יחסית גבוהות כמו אליפות הארץ, פסטיבלים בינלאומיים בתל אביב ובאילת וליגה.
אני לא רק מלמד וכותב אלא גם ממשיך ללמוד ברידג' בעיקר מספרים.
5. סרטים, הצגות, קונצרטים, טיולים וכיו"ב
אני לא מתנזר מסרטים, הצגות, קונצרטים ובתי קפה. אני מטיל לא מעט בארץ ובחו"ל. הגעתי גם לארצות פחות מטוילות כמו בהוטן, מדגסקר ואינדונזיה.
6. ספורט
בתמונה בראשית הפוסט אני מצולם כשאני משתתף בריצת 10 ק"מ במרתון ירושלים. זהו המרחק ששרצתי בתחרות זו בארבע השנים האחרונות.
אני הולך ברגל חמש פעמים בשבוע ורץ פעמיים בשבוע. את הפעילות הספורטיבית אני משלב עם חשיבה. לא מעט בעיות מקצועיות פתרתי בזמן הליכה או ריצה. לא מעט פוסטים בבלוגים "התבשלו" במהלך ריצה.
אינני רץ על כבישי אספלט. אני רץ בטבע ונהנה מיופיו.
כפי שכבר הבנתם, השאלה מה עושים אחרי הפרישה? לא ממש מעסיקה אותי. מצד אחד איני מתכנן לפרוש. מצד שני יש לי הרבה תעסוקה והרבה פוטנציאל לתעסוקה שאני מצליח לממש.
על מנת לא להיקלע למצב של עודף זמן שלא יודעים מה לעשות בו, רצוי לתכנן מראש תעסוקה לאחר הפרישה.
כך למשל, יש פעילויות הדורשות הרשמה מוקדמת, שבלעדיה לא יהיה ניתן להשתתף בהן.
אזכיר שתי תופעות שכיחות לאחר פרישה ללא תכנון זמן:
1. מנהלים בכירים ההולכים לעולמם במועד מוקדם אחרי הפרישה
מנהלים בכירים עסוקים כל כך, שלא רק שאינם מתכננים את הפרישה הם גם אינם חושבים עליה.
כשמגיעה הפרישה הם נדחקים מהמרכז לשוליים ומעשייה אינטנסיבית לחוסר פעילות. בכמה מקרים שאני מכיר הם הולכים לעולמם מוקדם מהצפוי.
2. כשלא עסוקים לא מספיקים
רובנו מכירים את התופעה הזו: כשאנחנו מאד עסוקים כמעט תמיד נצליח למצוא זמן לטפל בדברים נוספים. כשאיננו עסוקים או כשאנחנו בקושי עסוקים, נתפלא לראות, שלמרות זאת אין אנו מספיקים לבצע דברים שביצענו כשהיינו מאד עסוקים.
בגלל התחושה של עודף זמן מתנהלים לאט, מבזבזים זמן ובסוף לא מספיקים.
זה עלול לקרות גם לפורשים לגמלאות שאין להם סדר יום פעיל.
בפסקאות הבאות אציג כמה סוגי פעילויות נפוצים. אפשר לבחור ביותר מאחד מסוגי הפעילויות האלה או בפעילויות נוספות שלא הזכרתי.
עבודה
פורשים לגימלאות יכולים להמשיך לעבוד. לא תמיד באותו תחום עיסוק ובלא מעט מקרים בהיקף של פחות ממשרה מלאה. שכירים לא בהכרח ימשיכו לעבוד כשכירים.
כמה יתרונות של עבודה:
1. שומרת על מסגרת מסוימת ועל תעסוקה בחלק מהזמן.
2. הופכת את הפרישה לתהליך משתמשך מודרג ולא לשינוי חד.
ההמלצות בארצות מפותחות וגם, על פי העיתונות הכלכלית, במשרד האוצר של ישראל הן ליצור תהליך של פרישה הדרגתית. עם עליית תוחלת החיים יש צורך בהמשך עבודה של אנשים בגילאי הפנסיה גם מבחינת המשק.
על המשמעויות הכלכליות למשק של עבודת מבוגרים אחרי גיל הפרישה אתם יכולים לקרוא בפוסט שלי על מחקר של PWC במדינות ה-OECD: באיזו מידה מסתגלות מדינות ה-OECD לכוח עבודה מבוגר יותר?
3. נותנת תוספת הכנסה המשלימה את הפער שנוצר בין ההכנסות בעבר להכנסות לאחר הפרישה.
4. נותנת הרגשת שייכות ומשמעות.
5. שומרת על מצב בריאות טוב יותר בהשוואה לאנשים בני אותו גיל שאינם עובדים.
מחקרים רבים תומכים בטענה הזו.
התנדבות
התנדבות היא בעצם מעין עבודה ללא תשלום ולכן תביא את התועלות שציינתי לגבי עבודה, למעט ההיבט של תוספת הכנסה. באופן עקיף היא יכולה גם ליצר הזדמנויות לעבודה באמצעות מפגש עם אנשים אחרים המתנדבים גם הם.
התנדבות יכולה להיות בהיקף קטן ומצומצם או בהיקף רחב.
עיסוק בתחביבים
אלה יכולים להיות תחביבים ישנים שאחרי הפרישה יש הזדמנות לעסוק בהם או לעסוק בהם ביותר אינטנסיביות.
אלה יכולים להיות תחביבים חדשים לגמרי שפותחים בפני הגמלאי או הגמלאית עולם חדש ולא מוכר.
זה מה קורה לחלק מתלמידי הברידג' שלי הנמצאים בקבוצת הגיל הזו.
קורסים, סדנאות והרצאות
אפשר להשתתף בקורסים להעשרה ובלימודים פורמאליים של נושא או תחום חדש.
אפשר להשתתף בסדנאות לעבודות יד, אומנות, מוזיקה, שירה או כל תחום אחר שעשוי לענין פורשת או פורש לגמלאות.
סרטים, הצגות, קונצרטים, טיולים וכיו"ב
עוד דרך להעביר באופן מהנה את הזמן. טיילתי בקבוצות עם אנשים שמרבים לטייל בארץ ו/או בחו"ל באופן עקבי והטיולים מהווים חלק חשוב מעולמם כפורשים.
משפחה וחברים
יש יותר זמן להיות עם המשפחה ועם חברים. במיוחד עם נכדים, אם יש נכדים.
ספורט
העיסוק בספורט עשוי להיות מהנה. הוא עיסוק אקטיבי והוא עשוי לתרום לשמירה על מצב הבריאות.
הבעיות
בכל הדברים הנפלאים שהצעתי לעיל יש שתי בעיות יסודיות:
1. כל פעילות בפני עצמה עשויה שלא למלא מספיק זמן באופן עקבי ולכן נדרש שילוב של ממספר פעילויות ביניהן צריך למצוא איזון.
2. לרוב הפעילויות האלה יש עלות כספית.
השאלה היא האם מצבו של אותו גמלאי מאפשר את ההוצאה הזו?
אם אינו מאפשר זאת, הוא יוציא יותר מהכנסותיו וחסכונותיו יתמעטו.
לשתי הבעיות האלה צריך לתת מענה בתכנון המשך החיים אחרי הפרישה.
צריך לזכור שתכנון הוא רק בסיס שאפשר לבצע בו שינויים במהלך מימושו.
ההיבט האישי שלי
כפי שעשיתי בפוסטים הבאים גם בפוסט זה אציג בצבע אדום את ההיערכות האישית שלי.
היות שאני עצמאי שמתכוון להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה הבעיות שלי בהקשר זה הן קלות יותר. כל מה שישתנה זה שאתחיל לקבל פנסיה והטבות המגיעות לגימלאים.
היקפי העבודה שלי משתנים ולכן יש לי גם פעילויות פנאי.
1. עבודה
אני עובד רק בעבודות שאני נהנה לעשות. מבחינה כלכלית יכולתי להפסיק לעבוד.
א. אני מלמד ברידג' בכל מסגרת וכמעט בכל רמה, למעט שחקנים ברמה גבוהה שממש לא צריכים אותי. אני מלמד במועדונים, בבתי ספר, במתנס"ים, קבוצות אנשי מקצוע, בבתים פרטיים ובכל מסגרת אחרת.
ב. ייעוצים בכלכלת המשפחה וייעוצים כלכליים לפני פרישה
אחרי שסיימתי קורס יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה, אני נותן כבר כשבע שנים ייעוצים בכלכלת המשפחה, למשפחות וליחידים.
ג. לאחרונה קיבלתי הסמכה בייעוץ סיכונים מהחברה הקנדית PECB.
אני גם Certified Trainer, כלומר: יכול להעביר את הקורס של החברה על סטנדרט ISO 31000 לניהול סיכונים.
אם הנציג המקומי ואני נצליח לארגן קורס, ארצה בו.
ד. אני מרצה בתשלום ולפעמים גם ללא תשלום על מגוון רחב של נושאים.
הפעילות הדלילה הזו מתרחבת.
2. כתיבה.
הכתיבה שלי היא על התפר שבין עבודה לבין תחביב.
אני כותב שלושה בלוגים אישיים:
אם אתם קוראים את הפוסט הזה אז את הבלוג הזה על כלכלת המשפחה אתם כבר מכירים.
הבלוג שלי על מחשבים הוא באנגלית. לכניסה אליו לחצו על הקישור:
SOA Filling the Gaps.
הבלוג על ברידג' נקרא ברידג' שלא היכרתם.
בנוסף לכך אני עורך את מדור הברידג' באתר JOKOPOST. באתר הזה תוכלו למצוא מאמרים שלי גם על נושאים נוספים. מדור הברידג' מיועד גם לכאלה שאינם משחקים ברידג' ובדרך כלל עוסק בנושאים סביב המשחק כגון: שותפות בחיים ושותפות בברידג, קבלת החלטות, השונה והדומה בין ברידג' למשחקי חשיבה אחרים ושחקני ברידג' בעלי ביוגרפיה אישית מרתקת.
בנוסף לכך אני כותב מדי פעם מאמרים לירחון של התאגדות הברידג' הישראלית וכותב ערכים או משפר ערכים קיימים בויקיפדיה העברית.
אני גם כותב לקט ידיעות שבועי מטעם איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. הלקט מציג מאמרים וידיעות מתוך העיתונות הכלכלית המקוונת ואתרי מחקר ומצרף אליהם קישורים. הלקט מופץ לכל החברים באיגוד.
כתבתי כבר שני ספרים/חוברות טכניים על ברידג'. אני בתחילת תהליך כתיבה של שני ספרים נוספים. האחד ספר טכני על ברידג'. השני מצריך הרבה יותר עבודה.
אם אצליח לכתוב אותו, הוא יהיה הראשון בעברית בז'אנר שהוא ייכתב בתחום עליו אכתוב.
מדוע נכתיבה היא על התפר בין עבודה לתחביב?
ההכנסות, אם בכלל, זעומות, אבל הנוכחות האינטרנטית מביאה לקוחות.
3. התנדבות
אני מתנדב בארגון עולים ביחד.
פה ושם אני מתנדב בהיקף נמוך עד זניח, בעזרה לניצולי שואה.
ניצולי שואה גם זכאים לייעוץ בכלכלת המשפחה ללא תשלום.
כ 3-4 פעמים בשנה אני מסיע לעמותת שכן טוב בחלוקת מזון לנצרכים.
4. תחביבים
התחביב העיקרי שלי הוא משחק הברידג'. אני משתתף בתחרויות, כולל תחרויות ברמות יחסית גבוהות כמו אליפות הארץ, פסטיבלים בינלאומיים בתל אביב ובאילת וליגה.
אני לא רק מלמד וכותב אלא גם ממשיך ללמוד ברידג' בעיקר מספרים.
5. סרטים, הצגות, קונצרטים, טיולים וכיו"ב
אני לא מתנזר מסרטים, הצגות, קונצרטים ובתי קפה. אני מטיל לא מעט בארץ ובחו"ל. הגעתי גם לארצות פחות מטוילות כמו בהוטן, מדגסקר ואינדונזיה.
6. ספורט
בתמונה בראשית הפוסט אני מצולם כשאני משתתף בריצת 10 ק"מ במרתון ירושלים. זהו המרחק ששרצתי בתחרות זו בארבע השנים האחרונות.
אני הולך ברגל חמש פעמים בשבוע ורץ פעמיים בשבוע. את הפעילות הספורטיבית אני משלב עם חשיבה. לא מעט בעיות מקצועיות פתרתי בזמן הליכה או ריצה. לא מעט פוסטים בבלוגים "התבשלו" במהלך ריצה.
אינני רץ על כבישי אספלט. אני רץ בטבע ונהנה מיופיו.
כפי שכבר הבנתם, השאלה מה עושים אחרי הפרישה? לא ממש מעסיקה אותי. מצד אחד איני מתכנן לפרוש. מצד שני יש לי הרבה תעסוקה והרבה פוטנציאל לתעסוקה שאני מצליח לממש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה