יום ראשון, 10 בדצמבר 2017

תכנון פרישה לגמלאות: ההיבט הכלכלי - העיקרון הבסיסי

בפוסט הראשון בסדרה על תכנון פרישה לגמלאות תיארתי את שלבי החיים הכלכליים. התמקדתי בשלב של לאחר הפרישה, כלומר: גילאי 60 ומעלה. ציינתי כי התכנון הוא רב מימדי עם קשר בין התחומים. כמו כן הזכרתי שהיות ואני מתקרב לגיל פרישה לגמלאות ומתחיל לתכנן את ההיערכות שלי לשלב של אחרי גיל 67, אתיחס בצבע אדום גם להיערכות האישית שלי.
פוסט זה יתיחס להיבטים הכלכליים או הכספיים. 

הבסיס: להבין שאחרי הפרישה ההכנסות קטנות וההוצאות גדלות
כמעט תמיד כשפורשים לגמלאות ההכנסות קטנות וההוצאות גדלות. הבנת העובדה הזו והתיחסות אליה בתכנון הכלכלי של שניים עד ארבעה העשורים שאחרי הפרישה הם הכרח

מי שיש לו פנסיה תקציבית או פנסיה של קרן פנסיה ותיקה עשוי להגיע במקרה טוב לקיצבה של 70% משכרו
בחסכונות פנסיוניים אלה, הנחשבים לטובים מחסכונות פנסיוניים אחרים, צוברים 2% קיצבת פנסיה על כל שנה של עבודה. מי שעבד 35 שנים מגיע למקסימום.

חסכונות פנסיוניים אחרים נחשבים לפחות טובים. ברובם תלויים במידת ההצלחה של השקעת כספי הפנסיה על ידי חברת הביטוח או בית ההשקעות, משלמים עמלות ודמי ניהול גבוהים ובחלק גדול מהמקרים נקבע מקדם ההמרה ביום הפרישה לגמלאות.

מקדם המרה הוא נתון האומר מה הסכום הנדרש בצבירה פנסיונית על מנת לקבל 1,000 שקל בחודש קיצבת פנסיה. כך למשל, במקדם המרה של 200 צריך לצבור 200 אלף שקל על מנת לקבל קיצבה של 1,000 שקלים לחודש.
ככל שעולה תוחלת החיים עולה גם מקדם ההמרה.
השורה התחתונה של ההסבר השטחי והחלקי (במתכוון על מנת לא להסיט את הקוראים מהדברים החשובים) היא:
חוסכים אחרים יקבלו כמעט תמיד קיצבת פנסיה של פחות מ-70% מהכנסתם החודשית. 

ההכנסות הסמויות של עובדים מהן לא נהנים גמלאים
יהיו כאלה שיגידו שלפנסיונרים יש גם קיצבת זיקנה של ביטוח לאומי, אבל יש הרבה הכנסות והטבות משמעותיות לעובדים שלא תמיד שמים לב לקיומן ופנסיונרים אינם נהנים מהן.
אביא מספר דוגמאות:

1. קרן השתלמות
המעביד מפריש לקרן השתלמות עד פי 3 מהכסף שמפריש העובד. הכסף שייך לעובד. מדובר בסכום, שיחד עם הפקדות העובד, שעשוי להגיע ל-10% אחוז משכר העובד עד תקרה מסוימת.

2. הפרשות המעביד לפנסיה ולביטוח 
זהו חיסכון פנסיוני, ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה.

3. הטבות כספיות נוספות, כגון: בונוסים
חלק מהעובדים מקבלים מענקים תקופתיים.

4. שעות נוספות
לא מעט עובדים מקבלים תוספות, שאינן באות בהכרח לידי ביטוי בחיסכון הפנסיוני, עבור עבודה בשעות נוספות.

5. הטבות שונות ו"החזרי הוצאות"
יש מעבידים המשתתפים בהוצאות נסיעה ובעלות ביטוחי רכב. יש מעבידים הנותנים לעובדים רכב חברה. ארוחות מסובסדות לעובדים ראיתי גם בסקטור הפרטי וגם בסקטור הציבורי. 
יש מעבידים הנותנים לעובדים טלפון חכם של החברה או משתתפים בהוצאות הטלפון של העובדים. יש לפעמים נופשונים או ארוחות צוותיות במסעדות המסובסדים באופן חלקי או באופן מלא על ידי המעביד.

אני בטוח שהדוגמאות שהצגתי כאן אינן ממצות וחלק מהקוראים יודעים על הטבות נוספות שהתנסו בהן או שמעו עליהן.

ועוד משהו אולי לא כל כך זניח
זה אולי יראה לכם קטנוני אבל עובד אינו משלם עבור חימום חדרו בעבודה בחורף או מיזוג בקיץ. פנסיונר היושב בביתו משלם עבור אותן הוצאות. זוהי רק דוגמה אחת לעלויות חדשות שיושתו על גמלאים. גם חלק משיחות הטלפון האישיות של עובדים מתבצעות מטלפון קווי שמעבידים משלמים עליו. לפעמים שולחים פקס אישי מהפקס ממקום העבודה. 
יש מקומות עבודה עם מתקני שתיה וקפה ותה ולפעמים גם נשנושים.
בטח פספסתי גם כמה דברים שעולים יותר שעובדים מקבלים בחינם במקום עבודתם.

עצמאים: העיקרון הבסיסי תקף יותר
עד כה עסקתי בקצבת הפנסיה של שכירים. הקצבה של עצמאיים היא בדרך כלל נמוכה יותר ביחס להכנסה שלהם.
ראשית, עד לא מזמן לא הייתה הפרשת חובה לפנסיה עבור עצמאים. 
שנית רואה החשבון המליץ לעצמאים להפקיד סכום מסוים לפנסיה על מנת להינות מהטבות מס. 

לא מעט עצמאים חשבו, בטעות, שרואה החשבון ממליץ להם על הפרשת סכום שיספיק לקיומם בצאתם לפנסיה. רואה החשבון מסתכל על הנושא בהיבט המיסויי. בפועל רצוי להפקיד מעבר לסכום המזכה בהטבות מס על מנת שקצבת הגמלאות תספיק לשמירה על רמת החיים.
שימו לב גם לכך שעצמאי מפקיד בעצמו את כל החיסכון הפנסיוני בשונה משכיר שאת מרבית סכום החיסכון מפקיד עבורו המעביד ולכן ייטה להפקיד פחות.
השורה התחתונה: עצמאים בדרך כלל צוברים פחות חיסכון פנסיוני משכירים המרוויחים את אותן ההכנסות החודשיות.

ההיבט האישי שלי: יותר הכנסות אחרי גיל הפרישה
כמו כל אחד, גם אני ואשתי עשינו טעויות בהתנהלות הכלכלית שלנו, אבל בסך הכל ההתנהלות הייתה טובה או לפחות סבירה.
חסכתי לפנסיה באופן עקבי. גם כעצמאי.
לא משכתי פיצויים, אלא הקפאתי את הפנסיה התקציבית שלי כשכיר עובד מדינה, שבעל כורחו הפסיק להיות עובד מדינה כשמקום עבודתו הפך לחברה ממשלתית.

הספקתי להיות מבוטח בביטוח מנהלים בתנאים טובים של הצמדה+ריבית ומקדם המרה שנקבע ביום הצטרפותי.
צברתי גם נכסים פיננסיים המניבים הכנסה פסיבית. 
ההכנסה הגבוהה כעצמאי בעבר ירדה להכנסה נמוכה. לאחר הגיעי לגיל 67 אני מתכוון להמשיך לעבוד כעצמאי.
התוצאה תהיה הגדלה משמעותית של ההכנסה החודשית שלי לאחר הגיעי לגיל פנסיה. להכנסה שלי מעבודה תצטרף גמלת פנסיה ויצטרף תשלום של קיצבת זיקנה מביטוח לאומי.

מדוע גדלות ההוצאות?
הסיבה העיקרית היא זמן פנוי. כשיש זמן פנוי רוצים לממש פעולות פנאי שחלמו עליהן בתקופת העבודה.
יש אנשים הרוצים לטייל בחו"ל. אחרים רוצים לטייל הרבה בארץ. יש כאלה המעונינים לשפץ את דירה או לקנות רכב. רוצים ללמוד ולהשתתף בחוגים ללכת להצגות, תיאטרונים, קונצרטים ובתי קפה וכיו"ב. אל תשכחו גם את הנכדים. בילוי איתם נחמד אבל גם עולה כסף.
בקיצור יש הרבה יותר פעילויות פנאי והפעילויות האלה עולות כסף.

יש גם סיבה נוספת אליה אתיחס בפוסט הבא: מקבלים מענקי פרישה, ימי חופשה, ימי מחלה ועוד.
סכומי הכסף האלה נותנים אשליה של עושר. הפורשים לפנסיה מתנהגים לפעמים כעשירים ושוכחים שהכנסתם קטנה וגם פוטנציאל ההשתכרות שלהם קטן.

הערה על סנדלרים יחפים וסנדלרים שאינם יחפים
"הסנדלר היחף" הוא שם כולל לאנשים שמכינים דברים לאחרים או מיעצים לאחרים אבל הם בעצמם מתנהגים אחרת.

כפי שאתם רואים בפוסט זה, אני איני כזה. אני מיעץ לאחרים כיצד לכלכל בתבונה את ההתנהלות הפיננסית שלהם רק אחרי שבעצמי התנהלתי בדיוק כפי שאני ממליץ לאחרים להתנהל.
כשאני מיעץ לאנשים להיערך נכון לפרישה הקרובה או הרחוקה לגמלאות, אני מיעץ להם רק אחרי שאני נערכתי באופן ראוי. 

לפניה לייעוץ: 
טלפון: 054-4480616. דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

התנהלות כלכלית בזוגיות בפרק ב': חלק 1 - סוגיות כלכליות וסוגיות אחרות

מניסיוני האישי, כמי שמחפש בת זוג לפרק ב' אני יודע, שזוגיות בפרק ב' היא יותר מורכבת מזוגיות בגיל צעיר.  בגיל צעיר אנחנו יותר נאיבים ...