תכנון פרישה: ההיבט הכלכלי - סוגיות נוספות

קשיש מחייך בפוסטר של המוסד לביטוח לאומי בארה"ב
מקור התמונה: ויקיפדיה

זהו הפוסט השלישי על ההיבט הכלכלי בתכנון פרישה. בפוסט הראשון על היבט זה הצגתי את העיקרון הבסיסי: ההכנסות קטנות ההוצאות גדלות. בפוסט השני התיחסתי למענקים היוצרים עושר מדומה. בפוסט זה אציג מספר סוגיות פיננסיות חשובות הרלוונטיות לפרישה לגימלאות. כמו בפוסטים הקודמים, אתיחס בצבע אדום להתנהלות האישית שלי. 

סוגיה 1: מיסוי

איני יועץ מס או רואה חשבון ולכן אם הנושא משמעותי עבורכם התיעצו איתם. ההיגדים שלי הם כלליים ואינם עצה ספציפית התלויה במאפינים ספציפיים של אדם מסוים.

א. מס על מענקי פרישה
במסגרת החוק, רצוי לצמצם את תשלומי המס. במקרים מסוימים עדיף לפרוס את תשלומי המס על מספר שנים.
ההבחנה בין מענקים הפטורים ממס לכאלה שאינם פטורים חשובה. לפעמים ניתן לנצל אותה להקטנת חבות המס.
כשפוטרתי בגיל 44 מהחברה הממשלתית בה עבדתי (ברוב שנות עבודתי היא הייתה יחידת סמך ממשלתית שרק מספר שנים קטן לפני פיטורי עברתי למצב של עובד חברה ממשלתית), אספתי כל מידע שיכולתי בפגישה אישית עם מומחה מטעם סוכנות הביטוח איתה עבד מקום עבודתי. לא התיעצתי עם רואה חשבון או יועץ מס. כתוצאה מהייעוץ לא משכתי את כספי הפיצויים וחסכתי תשלום מס הכנסה.

ב.הנחות במס
לחלק מהגמלאים שהגיעו לגיל הפרישה מגיעה הנחה במס. כדאי לוודא שמקבלים אותה בתלוש הגימלה. אם לא מקבלים אותה כדאי לפנות למס הכנסה.

אם פרשתם לפני גיל הפרישה, כשתגיעו לגיל הפרישה כדיא לפנות למס הכנסה על מנת לקבל את ההנחה.

הנחה משמעותית אחרת היא במיסי ארנונה עירוניים. גימלאים שהם אזרחים ותיקים ואינם מרוויחים בעבודה מעל תקרה מסוימת, זכאים להנחה הזו. 

סוגיה 2: ניצול זכויות והנחות

לגימלאים שהם אזרחים ותיקים מגיעות הנחות והטבות. למשל: סרטי קולנוע מוזלים בימי שלישי. יוצאת דופן היא ההנחה בנסיעה בתחבורה ציבורית אותה אפשר לממש קצת קודם. אני מממש אותה מאז הגיעי לגיל 65 במקרים המועטים בהם אני נוסע בתחבורה ציבורית (אני מעדיף ללכת ברגל או לסוע ברכב פרטי). 

בכל מקרה בידקו היטב אילו הנחות והטבות מגיעות לכם.

   

סוגיה 3: לעבוד או לא לעבוד? 
אם ממשיכים לעבוד, ההכנסות יהיו גבוהות יותר. אם אתם יכולים לבחור לעבוד אתם ברי מזל כי ישנם כאלה שאין להם בחירה כזו.
התפיסה שלי להמשיך לעבוד. לא בהיקף של 10 שעות ביום + נסיעה מירושלים למרכז, כפי שעשיתי בחלק מהשנים בהן הייתי עצמאי.
זה לא רק העניין הכספי זה גם סיפוק ומשמעות וגם, על פי מחקרים, גורם להיות יותר בריאים (סטטיסטית).

סוגייה 4: קצבת זיקנה של ביטוח לאומי

יש שני תאריכים בהם ניתן לקבל קצבת זיקנה של ביטוח לאומי. גיל פרישה וגיל הזכאות אצל גברים גיל פרישה הוא 67 וגיל הזכאות הוא 70. אצל נשים זה יותר מסובך משום שמעלים להן בהדרגה את הגיל מגיל 62 כגיל פרישה.
קבלת הקיצבה בגיל פרישה תלויה בהכנסות. מי שעובד ומרוויח עד סכום מסוים עשוי לקבל קיצבה חלקית. מעל לאותו סכום הוא אינו זכאי לקבל אותה כלל.
בגיל הזכאות מקבלים את קצבת הזיקנה ללא מבחן הכנסה.
מי שזכאי לקבל את הקיצבה בגיל פרישה יכול לדחות את קבלתה. אם יעשה זאת, יקבל קצבה גבוהה יותר בגיל 70.

האם כדאי לדחות? זו שאלה אישית התלויה במספר גורמים רב. 

סוגיה 5: ההוצאות אחרי גיל 80

כבר ציינתי בפוסט קודם שההכנסות קטנות וההוצאות גדלות אחרי פרישה לגמלאות. בשנות ה-60 וה-70 של החיים הן גדלות בממוצע במשהו כמו 5%-10% (אל תתפסו אותי במילה אם זה 15%). 

בשנות ה-80, ה-90 ומעטים גם לאחר גיל 100, ניתן להניח עליה גדולה בהוצאות.

ראשית, באחוז גבוה מהמקרים, מצב הבריאות מורע. במקרים קיצוניים נדרש מטפל צמוד או מוסד סיעודי אבל גם במקרים אחרים ההוצאות על בריאות גדלות. לקשישים בגיל הזה יש יותר הוצאות רפואיות על תרופות, בדיקות ואולי גם על עזרה בתפקוד. 

שנית, יש כאלה העוברים לגור בדיור מוגן. זו עשויה להיות הוצאה חודשית של אלפי שקלים או אפילו מעל לעשרת אלפים שקלים (יש מקרים שההוצאה הזו היא מעל ל-20 אלף שקל בחודש).  

ברור שכשזה קורה צריך להיערך מבחינה כלכלית, אבל מי פורש מעבודה בגיל 80?
מוצע בפוסט זה להביא בחשבון הוצאות גדולות יותר בגיל ה-80 ומעלה ולעשות זאת במסגרת התכנון לפני הפרישה לגמלאות בגילאי ה-60.   

כשקשיש או קשישה עוזבים את ביתם לדיור מוגן אפשר להשתמש גם במכשיר של משכנתה הפוכה. 
המשכנתה ההפוכה על דירת הקשיש תגדיל את ההכנסות החודשיות שלו. כשילך לעולמו הבנק יתחלק בדירה עם היורשים.

אנחנו נערכנו באמצעות ביטוח סיעודי צובר בחברת ביטוח ובאמצעות נכסים פיננסיים שצברנו.