נוה שאנן: עבודה של זרים, דיור ומפגש תרבויות ואוכל מרתק

ירקות בחנות ירקות בנוה שאנן

לפני כמה שנים הוגבל מספר העובדים התאילנדים הרשאים לעבוד בארץ. החקלאים נאבקו על מנת שיתירו להם להביא פועלים זרים מתאילנד. אחת הטענות הייתה שהם מחליפים ישראלים בעבודה ואותם ישראלים נשארים מובטלים.

אחד החקלאים מהדרום הפריך את הטענה הזו בכלי התקשורת. הוא סיפר שהוא חיפש עובדים ישראלים והציע להם תנאי עבודה טובים יחסית: שכר גבוה משכר המינימום שהוא גבוה משכרם של התאילנדים, כל הזכויות הסוציאליות החוקיות המגיעות להם ועוד. 

למודעות הדרושים שלו נענו מעטים מעיירות הדרום, שאז היו בהן לא מעט מובטלים. מעטים עוד יותר הגיעו לעבודה. אחרי יום יומיים כמעט כולם הפסיקו לעבוד. הם אמרו לו שהעבודה קשה מדי.

הסיפור זה ממחיש עובדה הנכונה גם לישראל וגם למדינות מפותחות אחרות: אזרחי המדינות האלה כבר אינם מוכנים לעשות עבודות קשות ופשוטות שהשכר שמקבלים עליהן נמוך.

מישהו צריך לעשות את העבודות האלה.

מי שעושים את העבודות האלה הם עובדים זרים. הם מגיעים מארצות שהשכר בהן נמוך הרבה יותר ולא תמיד יש עבודה המפרנסת את בעליה.

הם מוכנים להסתפק במועט, לעבוד קשה ובחלק מהמקרים גם לשלוח חלק מהכספים שהם מרוויחים למשפחתם בארץ המוצא שלהם.

העובדים הזרים גרים באיזורים שבהם מחירי הדיור נמוכים ונמצאים בקרבת מקומות תעסוקה. נוצרות קהילות המשמרות חלקים מהתרבות המקורית שלהם. בתל אביב רבים מהם מתרכזים בשכונת נוה שאנן הסמוכה לתחנה המרכזית.

רחוב נוה שאנן זכור למבוגרים שבינינו כמרכז חנויות הנעליים. היום תמצאו בו בעיקר חנויות המשרתות את העובדים הזרים, כמו גם מטילים המגיעים לאיזור, חרף המוניטין המפוקפק שלו.

חנות הירקת המופיעה בתמונה בראש פוסט זה היא דוגמה לחנות כזו. חלק מהירקות המופיעים בה אופיניים לארצות המוצא של העובדים הזרים ולא תמצאו אותם בחנות ירקות רגילה.

יותר מסיור בתי אוכל בשכונת נוה שאנן

סיור מסעדות ובתי אוכל בנוה שאנן אליו הצטרפתי אתמול, היה יותר מסיור בתי אוכל.  

אני תמיד אוהב לאכול אוכל אוטונטי וזול. בין עם זה במסעדת פועלים בישראל ובין עם זה במסעדה בארץ אחרת בה אני מטייל.

היתרון של הטיול בנוה שאנן הוא שנחשפתי לטעימות של אוכל אוטנטי ממספר רב של ארצות.

אוכל סיני שאני כבר מכיר. אוכל נפאלי שמספיק דומה לאוכל הודי, שאוכל להגיד עליו, שלמעט הרטבים, אני מכיר אותו. אוכל אריתראי וקינוח פיליפיני שמעולם לא אכלתי. 
היות שחלק גדול מהסועדים הם עובדים זרים, האוכל לא רק אותנטי, אלא גם במחיר שמתאים לכיס שלהם, כלומר: זול.

אבל הסיור היה יותר מסיור בתי אוכל נחשפנו מעט למרקם התרבותי ולהווי החיים בשכונה בה חיים ארבעה סוגים של תושבים.

התושבים הותיקים

ישראלים בעלי הכנסה נמוכה שגרו בשכונה עוד לפני הפועלים הזרים. לו הייתה להם יכולת כלכלית מספקת היו עובדים לשכונה אחרת. מבחינתם העובדים הזרים מנשלים אותם ופוגעים בהם. כמה מהם אמרו לנו את זה מבלי ששאלנו אותם. זעמם מופנה בעיקר לאפריקאים שבין העובדים הזרים.

עובדים זרים חוקיים

מדובר בעיקר בעובדים מהמזרח הרחוק: סינים, פיליפינים, נפאלים והודים. הסינים בעיקר פועלי בנין. הפיליפינים והנפאלים בעיקר מטפלים באנשים במצב סיעודי.

אפריקאים: פליטים או מחפשי עבודה?

רובם אריתראים או סודנים. הם באים ממקומות בהם חייהם נתונים בסכנה. הם עוברים דרך קשה בומסוכנת עד שהם מגיעים לישראל. 
יש פוליטיקאים האומרים שהם בעיה קשה. יש הטוענים שאותם פוליטיקאים גם מעלימים עין במתכוון מכניסתם לארץ. כמו שצינתי בפיסקה הראשונה: מישהו צריך לעשות את העבודות הקשות בשכר נמוך.

לפני האפריקאים עשו את העבודה בעיקר פלשתחנאים מהשטחים. אינתיפאדה אחת שבה הם שבתו, הספיקה להבהיר את החסרונות בעבודתם בארץ בהשוואה לעבודות האריתראים והסודנים.
לאריתראים ולסודנים אין סכסוך לאומי איתנו. הפלשתינאים, שרובם רוצים בסך הכל לפרנס את משפחתם, לא יכולים שלא לשבות כשההנהגה שלהם דורשת מהם.

הישראלים החדשים
פעם שכונת פלורנטין הייתה שכונה זנוחה וזולה. שוכרי דירות הגיעו אליה ובמשך הזמן היא הפכה לשכונה תוססת. ביקרתי באחד הברים בשכונה לפני כשנה. 
התוצאה היא עליית מחירי הדירות. 
סטודנטים ושוכרי דירות אחרים החלו "לזלוג" לשכונות הסמוכות. גם לנוה שאנן. 
האוכלוסיה החדשה גרה בבתים חדשים שנבנו במסגרת התחדשות עירונית. כך שבשכונה שזורים בתים חדשים ובתים ישנים מוזנחים. בתי כנסת לצד כנסיות ולצד בתי זונות וצרכני סמים.

האוכלוסיה החדשה נוטה לקבל יותר את העובדים הזרים והפליטים. חלקם גם פעילים חברתיים לטובתם.

מצוקת הדיור בתל אביב
באחד מהעיתונים הכלכליים נתקלתי בכתבה על פיה השטחים המיועדים לבניה בתל אביב יגמרו תוך מספר שנים. המשמעות היא שכל בניה חדשה תהיה באמצעות התחדשות עירונית.
התחדשות עירונית היא הריסת בתים ישנים ובנית בתים חדשים גבוהים יותר במקומם, כך שמספר הדירות הכולל יהיה גדול יותר. 
הדיירים מקבלים דירות במצב טוב יותר והקבלנים מרוויחים ממכירת הדירות. 
יש כמובן בעיות, אבל פוסט זה אינו המקום המתאים להתיחס לחסרונות וליתרונות של התחדשות עירונית.

כמובן שלא מחכים עד למיצוי כל השטחים הפנויים המיועדים לבניה. מי שעובר בתל אביב רואה את המגדלים הנבנים במקום בתים נמוכים שנהרסים.
לטענת המדריך בסיור בתי האוכל של העובדים הזרים, ההתחדשות העירונית הגיעה גם לפלורנטין והיא מתחילה להתבצע גם בנוה שאנן. 
המשמעות של התחדשות עירונית היא עליית מחירי הדירות באזורים בהם יש התחדשות עירונית.
קרוב לודאי שחלק גדול מהעובדים הזרים לא יוכלו בעתיד לשלם את המחירים המשודרגים של הדירות.
הם יעברו למקומות אחרים בערים הסמוכות לתל אביב. פתח תקווה למשל. 

מפגש האוכלוסיות והתרבויות המרתק הקיים היום באזור הזה הוא מוגבל בזמן.