יום שלישי, 9 ביוני 2020

חוזרים הביתה: "הוא עוד ישוב" וזה ממש לא פרט קטן ולא חשוב


אחת התוצאות של המשבר הכלכלי היא החזרה הביתה. צעירים ואפילו זוגות צעירים חוזרים לגור עם ההורים. בדיוק ההפך מב"בלדה לעוזב קיבוץ" של יעקב רוטבליט.

עוזב הקיבוץ בבלדה מתחיל בתנאים קשים ומסיים בהצלחה מחוץ לבית. 
אצל החוזרים של היום, החזרה הביתה היא סוג של כישלון: החזרה נכפתה עליהם משום שאינם יכולים לשרוד כלכלית מחוץ לבית

ברור שאחרי כמה שנים של חיים מחוץ לבית קשה גם להורים וגם לצעירים לשוב לגור ביחד. שני הצדדים צריכים לעשות פשרות לא קטנות. לפעמים זה גורם להרבה חיכוכים ומריבות.

מצד האחד ההורים מצפים שמי שחזר להיות תלוי בהם יתנהג באופן המתאים להם. מצד שני הצעירים כבר יצאו מחסות הוריהם.


איך זה קרה?


1. בגלל משבר הקורונה: הצעירים פוטרו או הוצאו לחל"ת. 
ההכנסות קטנו.

2. יש תשלומים משמעותיים שהיה צריך להמשיך לשלם, למשל: שכר דירה.

3. ההרגשה הייתה שזה ייגמר וחוזרים לשגרה: חוזרים מהחל"ת לעבודה, חוזרים לאורח החיים שקדם לקרונה.

4. בלית ברירה לקחו הלוואות למימון ביניים.

5. מתחיל להתברר שלא כל כך מהר חוזרים לעבוד, אם בכלל.
עם יותר ממיליון מובטלים קשה למצוא עבודה חלופית.

6. את ההלוואות צריך להחזיר ואין ממה. 

7. יש המגיעים למסקנה שהדרך היחידה לשרוד היא לחסוך את שכר הדירה ולחזור לגור עם ההורים.



איפה טעינו?


מעבר להערכת החסר ואופטימיות היתר בקשר לקורונה, בה לקינו ואנחנו ממשיכים ללקות בה, יש גורמים נוספים בהם אדון בפסקה זו. 
מי שחושב שהמשבר הכלכלי בשיאו כנראה יותר מדי אופטימי. תירשמו לפניכם את חודש ספטמבר. 

זה החודש בו אילו שהקפיאו הלוואות יצטרכו להתחיל להחזיר אותן. כולל החזר התשלומים הנדחים והריביות הנוספות עליהם. זה החודש שבערך בו או מעט לפניו קצבאות האבטלה מהביטוח הלאומי עשויות להסתיים. 

באופן גס, ניתן לחלק את מרבית הנופלים כלכלית לשתי קבוצות: אלה שחיו על הקצה מחוסר ברירה ואלה שחיו על הקצה מתוך בחירה. כמובן שיש קבוצה שלישית, שלא אדון בה בפוסט זה, אילו שהעסק שלהם או תחום העיסוק שלהם קרס בגלל הקורונה ולא ברור מתי יחזור לתפקד ובאיזה אופן.


אלה שחיו על הקצה מחוסר ברירה


מדובר באנשים המשתכרים מעט. לפעמים אין להם מקצוע ואין להם עבודה קבועה. זו האוכלוסייה הפגיעה ביותר במשברים. זו גם האוכלוסייה הראשונה שמפוטרת או מוצאת לחל"ת או אפילו לא זה: סתם לא מקבלת עבודות זמניות. 

כפי שהראה מחקר של מחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי, החלשים הם הראשונים להיפגע: חלה נסיקה במדד האי-שיוויון ועלייה של 6% בתחולת העוני. 
על פי המחקר, דמי האבטלה ליוצאים לחל"ת מיתנו באופן משמעותי את העלייה בעוני. 
תחשבו על מה שצפוי כשייפסקו דמי האבטלה ליוצאים לחל"ת.


אלה שחיו על הקצה מתוך בחירה


כאן ההקשר הוא שונה. יש אנשים שחיים מעבר ליכולות שלהם, כלומר: מוציאים יותר מדי במקום לחסוך. המשתייכים לקבוצה זו נוטים להשתמש ביותר מדי אשראי ונוטים לקחת הלוואות. אם הם נפגעים מהמשבר, כלומר: הכנסתם יורדת, הם אינם יכולים לעמוד בהתחייבויות שלהם או מתקשים לעשות זאת. חלקם חוזרים לגור עם ההורים. 

יש הכרח לחסוך ליום סגריר או להוצאות לא צפויות. בישראל חוסכים פחות מדי למצבים כאלה. סקר שערך מכון "מדגם" עבור העיתון "כלכליסט", בזמן הקורונה, שיקף את חומרת המצב. בסקר נמצא כי שניים מתוך שלושה משקי בית בישראל יתקשו לעמוד בהוצאה בלתי צפויה של 8,000 שקלים או לא יוכלו לעמוד בה.

אם כבר חוזרים לגור עם ההורים


השאלה הגדולה היא האם זו חזרה לזמן ארוך וויתור על התמודדות עם הצורך בעצמאות כלכלית? 
בחלק מהמקרים זהו התהליך הצפוי. 

יש גם כאלה שילמדו מהכישלון. ינסו לחוסך ככל האפשר ולהחזיר חובות ובמקביל לנסות למצוא עבודות מתאימות, חרף הקשיים, ולקצר ככל שניתן את המגורים עם ההורים. 

משבר עשוי גם להוביל להתאוששות ולמצב טוב בהרבה. 
כך נהג עוזב הקיבוץ בבלדה, שבהתחלה לקחת מההורים פירות, אחרי שאמר שהוא לא צריך, ובהמשך הצליח למצב את עצמו במקום טוב כלכלית.  



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בריאות: היבטים כלכליים

  היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, ציור של גוסטב קלימט, מקור התמונה: ויקיפדיה   רבים מאיתנו אינם יודעים להעריך בריאות טובה לפני שהם חו...