אחרי כמה חודשים של קריאה איטית, אני מתקרב לסיום הספר "לחשוב מהר לחשוב לאט" של פרופ' דניאל כהנמן ז"ל. עכשיו הגעתי לפרק המסקנות הקצר שבסיומו של הספר.
הופתעתי מכך שפרופ' כהנמן נמנע מלהשתמש במונח קבלת החלטות לא רציונליות.
לדעתו, למונח הזה עלולות להיות קונוטציות מרחיקות לכת מדי.
במקום זה הוא מאמץ את ההגדרה של אסכולת שיקגו לקבלת החלטות רציונליות.
אנשי אסכולת שיקגו, שאחד הבולטים ביותר בה הוא מילטון פרידמן, טענו שרציונליות היא עקביות בקבלת החלטות.
מילטון פרידמן טען שהיות שאנשים הם מקבלי החלטות כלכליות רציונליות, יש להם חופש לקבל כל החלטה שהם רוצים ואסור להתערב בהחלטות שלהם.
טענה זו היא הבסיס לתפיסה הליברטריאנית בכלכלה.
מזווית הראייה שלי היא אי אפשר לפסול את ההגדרה הזו.
לרוב מה שאנחנו קוראים לו רציונלי מבוסס על הנחות. הנחות שונות עשויות להביא להחלטות שונות.
לא בהכרח אפשר לקבוע, שהנחות מסוימות הן רציונליות והנחות אחרות אינן כאלה.
דוגמה בולטת להנחות, שבעיניים מערביות נראות לא רציונליות, הוא פולחן האבות הקדומים בשבט הטוראג'ה באינדונזיה.
מזווית של בני השבט יש בזה היגיון כלכלי.
פרופ' כהנמן ממשיך את התזה שלו ואומר שבני אנוש מציאותיים (להבדיל מבני כלכל בדויים) לא תמיד עקביים בהחלטות שלהם בגלל שתי מערכות חשיבה מהירה ואיטית.
פטרנליזם ליברטריאני
לטענת פרופ' כהנמן, פטרנליזם ליברטריאני קוסם גם לימין כלכלי וגם לשמאל כלכלי ומדינות רבות משתמשות בו.
מה זה פטרנליזם ליברטריאני?
השלטונות נותנים לאנשים חופש לקבל את ההחלטות הכלכליות שלהם, אבל מנצלים את הטיות החשיבה שלהם על מנת לכוון אותם להחלטות כלכליות נבונות יותר.
דוגמה ליישום פטרנליזם ליברטריאני בארה"ב
כהנמן מביא כדוגמה תוכנית להגדלת חיסכון פנסיוני בארה"ב שנהגתה על ידי ריצ'רד ת'יילר ושלמה בן ארצי.
על פי התוכנית, מאפשרים למעביד להגדיל את החיסכון הפנסיוני של עובד בשיעור קבוע באופן אוטומטי בכל פעם שהוא מקבל תוספת שכר.
ההגדלה נפסקת רק אם וכאשר העובד מודיע על רצונו שלא יגדילו לו את הניכוי.
הטיית שנאת ההפסד אינה פועלת משום ששכרו המידי של העובד אינו קטן עם הגדלת הניכוי לפנסיה.
התוכנית יושמה בארה"ב בשנת 2003 ושיפרה את החיסכון הפנסיונישל מיליוני עובדים אמריקאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה