פוסט זה עוסק בספר מחיר האלטרואיזם מאת אורן הרמן. הספר הוא ספר מרתק, אבל הוא מתמקד בשני דברים: התפתחות התיאוריה הדרוויניסטית בביולוגיה ובדמותו המרתקת של ג'ורג פרייס. המעוניינים לרכוש את הספר באנגלית, השפה בה הוא נכתב במקור, מוזמנים ללחוץ על הקישור הבא: The Price of Altruism.
מה לשני נושאים אלה ולכלכלה בכלל ולכלכלת המשפחה בפרט? את הקשר תמצאו בין הנושאים העיקריים בספר וכלכלה תוכלו למצוא גם בספר עצמו.
הדרוויניזם הפשטני
מבוסס על מנגנון הברירה הטבעית: מי שמתאים יותר שורד. בהדרגה יגדל מספר הפרטים בעלי הפרופיל הגנטי המתאים יותר. אלה שפחות מתאימים לתנאים הסביבתיים ייכחדו.
באופן כוללני ולא מדויק (בהתחשב בחוסר המומחיות שלי בתחום) החזק והמתאים ישרוד. המתאים פחות ייכחד.
אלטרואיזם
המציאות היא יותר מורכבת מהמודל הפשטני. האם יש פרטים המוכנים לוותר או להקריב את עצמם למען פרטים אחרים? התשובה כמובן חיובית. הדוגמה הפשטנית ביותר היא חיה המגנה על גוריה, לפעמים במחיר חייה.
האם בהיבט ההישרדות עדיף שתברח וכל הדור הבא ייכחד או עדיף שתנסה להיות אלטרואיסטית?
מודלים מורכבים יותר יעסקו בברירת קבוצות של בעלי חיים מאותו מין, בהם פרטים מוכנים להיות אלטרואיסטים לטובת הקבוצה.
היכן עובר הגבול? האם דואגים רק לאלה הקרובים גנטית (משפחה)? האם דואגים לקבוצות רחבות יותר ועד כמה רחבות יותר? האם צומחת תועלת לבעל חי אלטרואיסט?
שאלות אלה ושאלות דומות העסיקו חוקרי אבולוציה. הספר מנסה לתאר דמויות מרכזיות, התפתחויות מרכזיות ומחלוקות מרכזיות.
אין טעם שאכנס לנושא כאן, הן משום שאין לי ידע והבנה נדרשים בתחום והן משום, שכדאי שתקראו את הספר המצוין הזה.
אלטרואיזם כלכלי
לא במקרה מוזכרות בספר מחלוקות בין גדולי הכלכלנים. מוצגות תפיסות של כלכלנים כמו: ג'ון מיינרד קיינס, אדם סמית ומילטון פרידמן.
אלטרואיזם ביולוגי לא בהכרח מוביל לוויתור על חיים. חיה הדואגת למזון לגורים שלה, עושה זאת במקום לאכול בעצמה את המזון שהיא נותנת להם, אבל עדיין עשוי להיות לה מספיק מזון על מנת לשרוד.
בהקשר הכלכלי, אנחנו דנים גם בחלוקת משאבים כלכליים בין אנשים. האם מישהו שיש לו יותר צריך לעזור למי שיש לו פחות? האם זה מרצונו הטוב או כחלק מהתפיסה הכלכלית במדינה. במשטרים קומוניסטיים זה חלק מהתפיסה. גם בסוציאל-דמוקרטיה של מדינות סקנדינביה זה חלק מהתפיסה. בקפיטליזם הקיצוני, זה תלוי ברצונו הטוב של כל אחד שיש לו.
גם בהקשר הכלכלי קיימת שאלה של טווח האלטרואיזם:
האם אני דואג כלכלית רק לבני משפחתי?
האם "עניי עירך קודמים" ולכן איני דואג כלל לנדכאי ערים אחרות או ארצות אחרות?
אלטרואיזם כלכלי
לא במקרה מוזכרות בספר מחלוקות בין גדולי הכלכלנים. מוצגות תפיסות של כלכלנים כמו: ג'ון מיינרד קיינס, אדם סמית ומילטון פרידמן.
אלטרואיזם ביולוגי לא בהכרח מוביל לוויתור על חיים. חיה הדואגת למזון לגורים שלה, עושה זאת במקום לאכול בעצמה את המזון שהיא נותנת להם, אבל עדיין עשוי להיות לה מספיק מזון על מנת לשרוד.
בהקשר הכלכלי, אנחנו דנים גם בחלוקת משאבים כלכליים בין אנשים. האם מישהו שיש לו יותר צריך לעזור למי שיש לו פחות? האם זה מרצונו הטוב או כחלק מהתפיסה הכלכלית במדינה. במשטרים קומוניסטיים זה חלק מהתפיסה. גם בסוציאל-דמוקרטיה של מדינות סקנדינביה זה חלק מהתפיסה. בקפיטליזם הקיצוני, זה תלוי ברצונו הטוב של כל אחד שיש לו.
גם בהקשר הכלכלי קיימת שאלה של טווח האלטרואיזם:
האם אני דואג כלכלית רק לבני משפחתי?
האם "עניי עירך קודמים" ולכן איני דואג כלל לנדכאי ערים אחרות או ארצות אחרות?
ג'ורג' פרייס
פרייס היה איש מוכשר באופן יוצא דופן, אבל ככל הנראה שסבל מתסמונת אספרגר. הקריירה שלו הייתה רצופה עליות ומורדות: העליות בגלל כשרונו. הירידות בגלל אופן התנהלותו.
עליות וירידות קיצוניות היו גם בחייו האישיים. גם כאן הסיבה לירידות הייתה התנהלותו.
אי-יציבות היא המכנה המשותף של התנהלותו האישית והתנהלותו המקצועית.
בשורה התחתונה בהקשר המדעי אדם שלמד כימיה ועבד תקופות ארוכות במחשבים, תרם תרומה אדירה דווקא לתיאוריה הדרווינסטית בביולוגיה. התרומות שלו הן דווקא במתמטיקה בהקשר ביולוגי.
שתי התרומות העיקריות שלו היו:
1. נוסחה מתמטית לאלטרואיזם דרוויניסטי בתחום של ברירת הקבוצות
2. הרחבת השימוש בתורת המשחקים מההתנהגות האנושית גם להתנהגות בעלי חיים בהקשר דרווינסטי.
פרייס התאבד לאחר שהלך עד הקצה של האלטרואיזם (ביחד עם להט דתי פתאומי): ויתר על עבודתו ומגוריו וחילק את כל משאביו הכלכליים עם חסרי בית (Homeless).
מה לזה ולכלכלת המשפחה שלכם?
לא מעטים עומדים בפני שאלות של אלטרואיזם כלכלי ושאלות של שיתוף פעולה כלכלי קבוצתי.
הנה כמה שאלות בתחום האלטרואיזם:
1. האם לתרום תרומות? כמה לתרום? למי לתרום? את התפיסה שלי בנושא זה אתם יכולים לקרוא בפוסט: ניהול תרומות.
2. האם לסייע כלכלית לקרוב משפחה רחוק במצוקה או לחבר לעבודה שבמצוקה?
3. האם להיות ערב למשכנתה של משפחה שמכירים?
4. האם לעזור בעבודה לעמיתים או להימנע מעזרה להם?
הסיכוי הוא שגם הם יעזרו לי אם אעזור להם או שכצוות נשיג תוצאות טובות יותר מאשר אוסף פרטים אנוכיים. הסיכון הוא שהם יקודמו על חשבוני ואולי לא יעזרו לי כשאצטרך אותם.
להלן כמה שאלות של שיתוף פעולה כלכלי:
1. האם להצטרף לקבוצת רכישה לבניית בית?
2. האם לרכוש במשותף עם אחרים דירה להשקעה בארץ או בחו"ל או מגרש בארץ או בחו"ל?
3. האם להשתמש בשירותי כלכלת שיתוף?
4. האם לממן פרויקט או חלום באמצעות Crowd Sourcing?
השורה התחתונה
זהו פוסט ללא שורה תחתונה. הוא מציג שאלות יותר ממה שהוא נותן תשובות. לא בטוח בכלל שיש תשובות מוחלטות חד-משמעיות. זה בוודאי תלוי בהקשר.
ההמלצה היחידה שלי היא לקרוא את הספר מחיר האלטרואיזם.
עליות וירידות קיצוניות היו גם בחייו האישיים. גם כאן הסיבה לירידות הייתה התנהלותו.
אי-יציבות היא המכנה המשותף של התנהלותו האישית והתנהלותו המקצועית.
בשורה התחתונה בהקשר המדעי אדם שלמד כימיה ועבד תקופות ארוכות במחשבים, תרם תרומה אדירה דווקא לתיאוריה הדרווינסטית בביולוגיה. התרומות שלו הן דווקא במתמטיקה בהקשר ביולוגי.
שתי התרומות העיקריות שלו היו:
1. נוסחה מתמטית לאלטרואיזם דרוויניסטי בתחום של ברירת הקבוצות
2. הרחבת השימוש בתורת המשחקים מההתנהגות האנושית גם להתנהגות בעלי חיים בהקשר דרווינסטי.
פרייס התאבד לאחר שהלך עד הקצה של האלטרואיזם (ביחד עם להט דתי פתאומי): ויתר על עבודתו ומגוריו וחילק את כל משאביו הכלכליים עם חסרי בית (Homeless).
מה לזה ולכלכלת המשפחה שלכם?
לא מעטים עומדים בפני שאלות של אלטרואיזם כלכלי ושאלות של שיתוף פעולה כלכלי קבוצתי.
הנה כמה שאלות בתחום האלטרואיזם:
1. האם לתרום תרומות? כמה לתרום? למי לתרום? את התפיסה שלי בנושא זה אתם יכולים לקרוא בפוסט: ניהול תרומות.
2. האם לסייע כלכלית לקרוב משפחה רחוק במצוקה או לחבר לעבודה שבמצוקה?
3. האם להיות ערב למשכנתה של משפחה שמכירים?
4. האם לעזור בעבודה לעמיתים או להימנע מעזרה להם?
הסיכוי הוא שגם הם יעזרו לי אם אעזור להם או שכצוות נשיג תוצאות טובות יותר מאשר אוסף פרטים אנוכיים. הסיכון הוא שהם יקודמו על חשבוני ואולי לא יעזרו לי כשאצטרך אותם.
להלן כמה שאלות של שיתוף פעולה כלכלי:
1. האם להצטרף לקבוצת רכישה לבניית בית?
2. האם לרכוש במשותף עם אחרים דירה להשקעה בארץ או בחו"ל או מגרש בארץ או בחו"ל?
3. האם להשתמש בשירותי כלכלת שיתוף?
4. האם לממן פרויקט או חלום באמצעות Crowd Sourcing?
השורה התחתונה
זהו פוסט ללא שורה תחתונה. הוא מציג שאלות יותר ממה שהוא נותן תשובות. לא בטוח בכלל שיש תשובות מוחלטות חד-משמעיות. זה בוודאי תלוי בהקשר.
ההמלצה היחידה שלי היא לקרוא את הספר מחיר האלטרואיזם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה