יום חמישי, 6 ביוני 2013

הנפש הטובה מתל-אביב או הפלא השמיני של העולם

סילביה (שם בדוי) הייתה בצעירותה סוציאליסטית. היום היא גרושה עם ילדים, נכדים ובקרוב גם עם נינים. כמעט כל חייה חיה בתל-אביב (טוב ייתכן שמקום המגורים בדוי). 

למרות שהיא חיה בצניעות, ההוצאות שלה גבוהות בהרבה מההכנסות שלה.
הסיבה לכך קשורה בתפיסת העולם שלה. היא שמרה על תפיסת העולם שלה בצעירותה: כל אחד צריך לקבל לפי צרכיו. 
כל אלה שחסר להם, שהיא פוגשת באקראי, זוכים לקבל ממנה מענקים נדיבים. גם לילדיה ולנכדיה היא מעבירה כל סכום שהם מבקשים.

הפער המתמשך בין ההוצאות להכנסות שלה הוא גם הסיבה לכך שכיניתי אותה בכותרת הפלא השמיני של העולם (ביחד עם שבעת פלאי תבל). 

כיצד בכל זאת שרדה כלכלית?

1. למזלה הרב היא בת למשפחה עשירה. נקודת המוצא הכלכלית שלה כללה מספר רב של נכסים פיננסיים, שירשה. בקצב הזה הם הולכים ומתכלים.

2. היות שניהול המשאבים הכלכליים שלה הוא אולי הדבר האחרון שמעניין אותה, היא אינה יודעת מה מצאי הנכסים הכלכליים שלה. כשהנכסים שכן ידועים לה מתמעטים, מישהו מגלה לה נכס נוסף, שלא ידעה עליו והיא ממשת אותו. 

3. כמה משותפיה האידאולוגיים בעבר, שהיום רחוקים מאד מהשקפת עולמה, זוכרים לה חסד נעוריה. הם מסייעים לה באמצעות ניהול טוב של הנכסים הפיננסיים שלה המביא לתשואות נאות. לא תופתעו לדעת, שהם אלה המגלים לה נכסים, שלא ידעה עליהם (ראה נקודה 2 לעיל).  

4. ההוצאות שלה אינן כוללות הוצאות שמרבית המשפחות מוציאות. כך למשל היא אינה מבטחת את עצמה בביטוח סיעודי, אין לה ביטוחי בריאות פרטיים או משלימים ודירתה הצנועה אינה מבוטחת כלל. חיסכון פנסיוני? למרות שעבדה כפרילנסרית, היא אפילו לא שמעה את המושג.

מה הסכנה?
לכל בור יש תחתית. המשך ההתנהלות כזו עלול להביא לאובדן כל הנכסים הכלכליים שלה והיא תהיה זו, שתזדקק לחסדיהם של אחרים. נדמה לי שיהיה לה קשה לסמוך על כך, שאלה שהעניקה להם כספים ביד רחבה, יבואו לעזרתה.

הסכנה השנייה היא הרעה במצבה הבריאותי. בין שליש לרבע מהקשישים מעל לגיל 75, זקוקים לטיפול סיעודי. 
מעבר להיבטים האנושיים הקשים של מצב כזה, יש גם היבטים כלכליים: במקרה הטוב ההוצאות החודשיות הנוספות מגיעות לאלפי שקלים. במקרה הפחות טוב, יעברו את עשרת האלפים השקלים ובמקרים קיצוניים יעלו על 20,000 ש"ח. 

תוחלת החיים הממוצעת של קשיש במצב סיעודי בישראל היא שלוש שנים (ובסוגים מסוימים של מצב סיעודי גבוהה יותר). כך שמדובר בהוצאה חודשית גבוהה העלולה להימשך מספר שנים 

מה יוצא לי מהסיפור הזה?
רבים מהקוראים ישאלו שאלה זו. מהמקרה הקיצוני של סילביה, גם אנחנו יכולים להפיק לקח: כשמנהלים את ההוצאות שלנו, צריך לנהל גם את ההוצאות על תרומות.

כמו במקרים אחרים, החיים של הדתיים קלים יותר לניהול: הם תורמים מעשר

בשנים האחרונות בישראל ובמדינות מפותחות אחרות גדל הפער בין עשירים לעניים: העשירים נעשים עשירים יותר והעניים משתכרים פחות.
אם נוסיף לכך את זה שבשנים האחרונות, תמיכה בחלשים אינה בראש סדר העדיפויות בישראל, נבין מדוע גדל מספר העמותות המנסות לאסוף תרומות למען ילדים, קשישים, חולים, נכים ואחרים שגורלם לא שפר. 
אולי לא שמנו לב, אבל גם תדירות הפנייה לתורמים הולכת וגדלה.
אני יודע, שהרוב הגדול של המתרימים עושים זאת ממניעים טהורים, כמו סילביה בתחילת הפוסט. 

מי שמצבו טוב חשוב שיתרום, אבל חשוב גם שידע שהוא יתרום בגבולות שהוא יכול להרשות לעצמו.
אין שום הגיון בתרומת סכומים גבוהים לילדים רעבים, אם התוצאה תהיה שגם ילדיך יהפכו לרעבים.

המקרה הפרטי שלי: רקע
כעצמאי אני מגיש דוח שנתי למס הכנסה. ליתר דיוק, מי שעורך את הדוח ומגיש אותו הוא רואה החשבון שלי. לצורך כך אני מוסר לו את כל המסמכים הרלבנטיים שברשותי.

אני מסדר את המסמכים לפי סעיפי הכנסה והוצאה, רלוונטיים לנושא המיסוי. כך למשל אני מצרף אישורים שנתיים על הפקדות לקופות גמל משום שעל ההפקדות מגיעות הטבות מס.
אני מצרף גם דוח ממוחשב פשוט, שבו אני מציין בכל סעיף כמה מסמכים מסרתי לו בכל נושא ומה הסכום הכספי הכולל.
כך למשל אם הפקדתי במשך השנה 5,000 ש"ח בכל אחת משתי קופות גמל שלי, בדוח יופיע: קופות גמל (ציון שם כל קופה והסכום שהופקד בה באותה שנה), 2 אישורים, 10,000 ש"ח.

אחד הסעיפים בו אני מרכז קבלות הוא תרומות, משום שמגיעה עליהן הטבת מס.
מצאתי שגובה התרומות הכולל בשנה מסוימת גדל ביותר מפי 2 ביחס לשנה שקדמה לה. מצאתי כי מספר הקבלות הוכפל אף הוא. 

לו הייתי מתכוון להגדיל את התרומות שלי, אין בכך רע, אבל אני לא התכוונתי. איבדתי את השליטה בהוצאה על תרומות.

המקרה הפרטי שלי: מה קרה?
כשחשבתי על זה, זיהיתי כמובן את הגדלת תדירות הפניות לתרומות, שצוינה בסעיף קודם.

גיליתי עוד דבר: שתיים שלוש עמותות פנו אלי טלפונית בבקשה שאתרום לילדים רעבים. קל לשכנע אותי לתרום למטרה כה ראויה.
הן הציעו ששליח מטעמם יעבור בביתי ויקבל את סכום הכסף שאמצע לנכון.
העמותות הנ"ל שפנו אלי אחת לשנה, הגדילו בהדרגה את תדירות פנייתן לאחת לחודש.

גם תרמתי הרבה יותר כסף ממה שחשבתי לתרום וגם תרמתי יותר מדי כסף לעמותה, שלא התכוונתי לתרום דווקא לה כל כך הרבה.

המקרה הפרטי שלי: שליטה בהוצאות
גיבשתי לעצמי עקרונות לתרומה על מנת שאוכל לשלוט ולכוון את התרומות שלי. במקרה שלי העקרונות העיקריים היו:

1. אני תורם רק פעמיים בשנה - סמוך לראש השנה וסמוך לפסח. כמובן שבמקרים יוצאי דופן (למשל: ילד חולה סרטן שזקוק לתרומה מידית) אוכל לחרוג. העיקרון מאפשר שליטה טובה יותר בהוצאות וקביעת עדיפויות.

2. אני קובע מראש לאילו עמותות אני מוכן לתרום
כך למשל, החלטתי שאיני תורם לעמותות המתרימות עבור אנשים צעירים ובריאים שאינם מוכנים לעבוד (וכתוצאה מכך גם עבור בני/בנות זוגם וילדיהם). המשמעות המעשית של החלטה זו, שאיני תורם לרוב העמותות של חרדים משום שאחוז גבוה מהצעירים שלהם בוחרים ללמוד בישיבה במקום לעבוד.  נוסיף לכך את העובדה, שהמדינה נותנת קצבאות נדיבות לאותם צעירים מכספי משלם המיסים.
העיקרון מאפשר שליטה טובה יותר בהוצאות וקביעת עדיפויות.

אל תטעו, אינני אנטי-חרדי. אני כן תורם לעמותה חרדית בשם עזר מציון ולפעמים גם לעמותות חרדיות דומות לה. אם וכאשר אחוז הצעירים החרדים בישראל, יעלה לאחוז דומה לאחוז החרדים הצעירים העובדים בלונדון ובניו-יורק לא אתייחס לשאלה, האם עמותה היא חרדית או לא.

3. אינני תורם למי שמתקשר אלי טלפונית
בפעם הראשונה אני מסביר. בפעם השנייה איני תורם לעמותה במשך שנה. אין מחסור בעמותות המתרימות למטרות חשובות. מישהו אחר יקבל את התרומה שלי במקום מי שטלפן פעמיים. 
העיקרון מאפשר שליטה טובה יותר בהוצאות וקביעת עדיפויות. מבחינת אבטחת מידע, חשוב מאד לא לתת מספר כרטיס אשראי למי שמטלפן אליכםהמטלפן עלול להיות מתחזה, שאינו שייך כלל לעמותה הנעלה. הוא עלול לעשות שימוש אישי בפרטי כרטיס האשראי שלכם. 

מה יוצא לכם מהסיפור הזה ומהמקרה הפרטי שלי?
ייתכן מאד שהעקרונות שלי שונים מתפיסת העולם שלכם. מה שחשוב הוא, שאם אתם תורמים תנהלו את זה ותשלטו בזה, כך שסכומי התרומות יתאימו לסכומים, שאתם החלטתם לתרום והמטרות להן תתרמו יתאימו למה שאתם חושבים שכדאי לתרום לו.

ויש עוד דבר קטן וחשוב: המנגנון של הצטברות של הוצאות קטנות רבות להוצאות גדולות, בלי שהרגשנו בכך, אינו תקף רק לתרומות. הוא רלוונטי להרבה מאד סעיפי הוצאות קטנות המצטברות להוצאות גדולות, כשמאבדים את השליטה בהן.

קראתם ונהניתם אתם מוזמנים ללחוץ על כפתור ה Share או ה +g.
רוצים לקרוא עוד? הצטרפו ל News Letter.
רוצים לשפר את התנהלותכם הכלכלית? בואו לפגישת מתנה ללא התחייבות.

פרטי התקשרות  
טלפון: 054-4480616 
דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הרצאתו של עופר קליין: שוק ההון לא בהכרח מתנהג כמו הכלכלה

  בפוסטים האחרונים עסקתי בהרצאה של פרופ' עומר מואב בזום לחברי "באר המשאלות".  גם בפוסט זה אתייחס להרצאה בזום. הפעם זו הרצאתו ...