תקשורת בחו"ל: כרטיס SIM ישראלי או כרטיס SIM מקומי?

מחירי התקשורת מחו"ל לארץ באמצעות טלפון חכם היו מאד גבוהים. לפעמים חויבו לקוחות שגלשו באינטרנט, בטעות או במתכוון, באלפי שקלים. על מנת למנוע מצב כזה הגביל הרגולטור (משרד התקשורת), את ספקי השירותים הסלולריים: הם מאפשרים התקשרות כזו רק ללקוחות שרכשו חבילת תקשורת מחו"ל מספק השירותים. מחירי חבילה כזו זולים בהרבה מהמחירים ששילמו אותם לקוחות, שלא רכשו חבילה ובכל זאת השתמשו באופן לא מבוקר בשירותים כאלה, במתכוון או בטעות. 

בטיול המשפחתי לפירנאים (סוף ספטמבר תחילת אוקטובר, 2014), שתמונה אחת ממנו מופיעה בראש פוסט זה, השתמשנו בכרטיס SIM מקומי לצורך התקשרות לארץ ולצרכים נוספים. זו הפעם הראשונה שהשתמשתי באמצעי זה.

בפוסט זה, אנסה להציג את היתרונות והחסרונות של פתרון זה על בסיס ניסיוני הדל. אנחנו השתמשנו בכרטיסי SIM מקומיים של חברת Lebara הצרפתית (המציעה את שירותיה במספר רב של מדינות). כל מה שכתוב כאן מתייחס רק לחברה זו.

יתרונות

1. כרטיסי ה-SIM ניתנים בחינם

2. ניתן לטעון את כרטיסי ה-SIM בסכומי כסף שאתם קובעים. לא ניתן להוציא שיחות כשמסתיים הסכום, אלא אם כן טוענים סכום נוסף. 

3. עלות השיחות לישראל זולה בהרבה מעלות שיחות באמצעות ספק ישראלי

4. כשאתם בקבוצה (למשל: משפחה), שרוכשת את כרטיסי ה-SIM ביחד, השיחות ביניכם בחינם. שימושי במקרים בהם מישהו מחברי הקבוצה הולך לאיבוד.

5. השיחות המקומיות בדרך כלל זולות בהרבה בהשוואה לשיחות של ספק ישראלי 

6. ניתן לטעון סכומי כסף לגלישה באינטרנט, על פי אותו עיקרון שצויין בהקשר של שיחות, שכשמסתיים הסכום הטעון לא ניתן יותר להמשיך לגלוש.
השימוש העיקרי שעשינו בו היה גלישה לאתר Booking.com על מנת למצוא מקומות לינה. 

חסרונות

1. הכרטיס ניתן לשימוש רק כאשר אתם נמצאים בתוך גבולות המדינה בה רכשתם אותו. למשל: טיילתם בפירנאים ורכשתם כרטיס בספרד הגעתם לצרפת או אנדורה (מעבר פשוט וטבעי לחלקים בפירנאים השייכים למדינות אלה) - אינכם יכולים להשתמש בו. אתם יכולים לקבל כרטיס SIM מקומי של המדינה אליה עברתם ולטעון גם אותו בסכום כסף.

2. טעינה מינימלית למכשיר בספרד היא 5 אירו.

3. נגמר הכסף ואתם רוצים לטעון מחדש? לכו וחפשו סוכן של החברה שיטען לכם בחמישה אירו נוספים. רוצים לטעון ישירות מהאינטרנט באמצעות כרטיס האשראי שלכם? אין בעיה, רק שסכום הטעינה המינימלי הוא 10 אירו. 

4. לא טענתם את אחד המכשירים בכסף? הוא יוכל לקבל שיחות חינם מחברים אחרים בקבוצה, אבל לא יוכל להוציא שיחות חינם אל חברי הקבוצה.

5. יש טלפונים מקומיים שאליהם השיחות המקומיות יקרות. אף אחד לא מספר לכם על זה מראש. למשל: אחרי שנזקקנו לשיחת טלפון לחברת Avis הכסף באחד הטלפונים נגמר.

6. מצפים לשירות או הסברים? זה יהיה קשה. השיחה עם נציגי השירות קשה עד בלתי אפשרית. האנגלית שלהם, אם בכלל, רחוקה מלהיות אוקסופרדית. 

7. סעיף 6 עוד כלום לעומת מה שמצפה לכם בשדה התעופה של ברצלונה. חבורת הלא-יוצלחים המייצגת את Lebara שם היא תופעה. 
לצורך המחשה בלבד: התפצלנו. אני ובני הבכור חיכינו בתור של כ-20 אנשים ללקיחת רכב מחברת Avis. יתר בני המשפחה היו הראשונים בתור של Lebara לרכישת חמישה כרטיסי SIM. אנחנו סיימנו קודם. אותם טרטרו מספר פעמים מהדוכן לחנות ובחזרה, כשבכל פעם ביצעו העובדים טעות קשה אחרת. 

השורה התחתונה
בדפוס ההתנהלות שלנו זה היה כדאי למרות אי-הנוחות. דיברנו הרבה ובזול לארץ ושיחות בתוך הקבוצה בחינם. המלצות אתר Booking.com היו מועילות וחסכו לנו כסף וריצות.

האם מסתמן פתרון טוב יותר?
קראו את המאמר של אבי וייס, העוסק בהכרזה החדשה של חברת Apple ב-16.10.14, שכותרתו: הפצצה של אפל שהסתתרה בהכרזה אמש: Apple SIM - סים בינלאומי של אפל. 

לפי מאמרו של וייס, חברת Apple הכריזה על SIM שיהיה תקף בכל המדינות ולא יהיה צורך להחליפו. בעל הטלפון החכם, יוכל בכל מדינה להתקשר באמצעותו עם ספק תקשורת מקומי שיבחר.
בשלב זה זמין השירות רק בארצות הברית ובבריטניה. כמה ספקים סלולריים מובילים כבר הצטרפו לתכנית.

וייס צופה שבעתיד גם חברת Google תפעל באופן דומה בטלפונים חכמים תחת מערכת ההפעלה Android.  

מה עלול להקטין את ההכנסות שלכם? מחלות ומחלות נפש

בפוסט הקודם, בסדרת הפוסטים המתמקדים בהכנסות, הסברתי מדוע מחלה או נכות עלולה להקטין את ההכנסות.

כל מה שכתוב שם נכון גם למחלת נפש. לכך מצטרפת גם סטיגמה, העלולה להקטין את הכנסותיהם יותר מאשר חולים במחלות פיזיות. 
לפני החלק הכלכלי יופיעו שלושה סעיפים: שני מקרים וקצת על מתודולוגיה של פיתוח תוכנה. הקשר בין נושא זה ושני המקרים יהיה ברור. הקשר בין הנושא למתודולוגית פיתוח תוכנה, יתברר בהמשך. 

ג'ון נאש. מקור התמונה: ויקיפדיה

סיפור 1: ג'ון נאש
ג'ון נאש הוא חולה נפש שסבל מסכיזופרניה. ג'ון נאש הוא גם מתמטיקאי שזכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 1994 על עבודתו בתורת המשחקים.
הספר "נפלאות התבונה" של העיתונאית סילביה נאסר הוא ביוגרפיה של ג'ון נאש.(אלה המעוניינים לקרוא אותו באנגלית, מוזמנים לרכוש אותו באמצעות לחיצה על הקישור הבא: A Beuatiful Mind), תגלו שהסטיגמה רדפה אחריו למרות הישגיו יוצאי הדופן: היו כאלה שחשבו שלא ראוי להעניק לו פרס נובל רק משום שחששו מהתנהגותו במהלך הטקס. 

סיפור 2: מאניה-דפרסיה
זהו סיפור אמיתי על מישהו שתלה את עצמו לפני כמה עשרות שנים. יום אחד הופיע מתכנת מחשבים חדש במקום עבודתי. הכרתי את האיש בנסיבות אחרות. יחסינו הסתכמו באמירת: "שלום" או לכל היותר: "מה נשמע?", כשנפגשנו באקראי. 

הוא היה מלווה במישהו שהכרתי טוב יותר (ניהלנו בעבר כמה שיחות ללא משתתפים נוספים בשיחה). המלווה ביקש לדבר איתי בפרטיות וכשנעניתי ביקש שאסיע לבחור להיקלט בעבודה. הסכמתי וניסיתי לממש את הבטחתי. 

לאחר מספר פגישות עם המתכנת החדש, מחוץ לעבודה, הבנתי מדוע ביקש המכר המשותף שאעזור לו. הוא היה חולה במאניה-דפרסיה.   

מאניה
הפעם היחידה בה שהיתי במשך מספר שעות ליד מישהו במצב מאניה, הייתה בביתו של אותו בחור. זהו מצב מרתק. החולה נמצא במצב רוח מרומם במיוחד ומאבד גבולות. הוא אינו מפסיק לדבר, חושף פרטים אישיים אינטימיים, מגלה חשיבה יצירתית. מצד שני כשאין גבולות, אין גבולות בין מציאות ודמיון: לא תמיד יכול השומע לדעת מה מציאות, מה דמיון ומה ערבוב של שניהם. 

דפרסיה
דפרסיה היא מצב הפוך ממאניה. ביקרתי אותו מספר פעמים כאשר אושפז בבתי חולים פסיכיאטריים במצב של דפרסיה. זו כבר חוויה קשה ופחות נעימה, בוודאי לחולה, אבל גם למבקר. 

בכל זאת היה אירוע מעניין, שיחזיר אותנו לתחום הכלכלי, באחד הביקורים.

הוא הציע לי לעשות איתו סיור במחלקות השונות של בית-החולים. נעניתי להצעה. אין דומה סיור מודרך על ידי חולה לסיור מודרך על ידי איש צוות. 

במחלקה הכרונית פגשנו קשיש ערירי (שכבר מזמן אינו בין החיים). האיש היה מאושפז במשך עשרות שנים ולמעשה בית-החולים היה ביתו ועולמו. חברי לעבודה הסביר לי שהאיש מנהל קיוסק. ה"קיוסק" היה מזוודה נעולה מתחת למיטתו בה החזיק סיגריות וממתקים. החולים רכשו אותם ממנו בתשלום. זה היה מונופול. לא היה לחולים מקום אחר לרכוש בו מוצרים אלה.

לא רק גאון מתמטי כמו ג'ון נאש יכול לעבוד. גם חולה נפש כרוני, המאושפז עשרות שנים יכול לגלות יוזמה, להתחבר למציאות ולנהל עסק.  

בעיית היציבות בעבודה
המתכנת פוטר מכמה מקומות עבודה קודמים. הכל היה בסדר עד לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי (אשפוז יכול להיות גם למשך כשבוע בתדירות של אחת לחצי שנה או יותר. החולה אינו יודע מראש את משך האשפוז). 

אם לא הודיע במקום עבודתו על היעדרותו בגין אשפוז, נתפס כעובד לא אחראי הנעדר מהעבודה בלי להודיע ופוטר.

אם סיפר שאושפז בית חולים פסיכיאטרי, הסטיגמה עשתה את שלה וגם כן פוטר. 

Agile Development
Agile Development היא מתודולוגית פיתוח תוכנה, שזכתה להצלחה במאה ה-21. בפוסט טראומה בסין הזכרתי את המושג זמישות ואת חשיבות ביצוע מהיר של שינויים במערכות תוכנה מודרניות. פיתוח Agile מנסה לעשות דבר דומה בהקמת מערכות חדשות.

במקום תהליך ארוך (לפעמים שנים) של אינטראקציה בין אנשי המחשוב והלקוחות העסקיים, המנסים במשותף להגדיר את דרישות המערכת החדשה, עד לפרטים הקטנים ביותר (ובינתיים הדרישות כבר משתנות בגלל שינויים עסקיים), מבצעים תהליך זריז, בו הלקוח העסקי מגדיר עדיפויות. מגדירים ומפתחים רק את המרכיבים בעלי העדיפות הגבוהה ביותר. ההגדרה הרבה יותר מהירה ומשך הפיתוח הרבה יותר קצר. 

כשמסיימים לפתח עוברים להגדיר ולפתח מרכיבים בעדיפות הבאה.
לרוב העבודה היא בצוות קטן והאינטראקציה בין חבריו תורמת לאיכות המערכת ולמהירות פיתוחה. 

אחד מהגורואים של Agile (כבר איני זוכר מיהו) הציע פיתוח תוכנה בזוגות. במקום מתכנת בודד המפתח רכיב, הוא יעבוד ביחד עם מתכנת אחר. לכאורה, בזבוז כוח אדם, אבל ההפריה ההדדית עשויה להביא תועלות במהירות הפיתוח ובאיכות הקוד.

אפשר גם אחרת

לולא הייתי קורא את ספרו המרתק של ד"ר אורי שוורצמן: רופא לבן אלים שחורים (הוצאת אריה ניר, 2007), לא הייתי כותב פוסט זה. שוורצמן הוא פסיכיאטר ישראלי, שעבד ביערות הגשם בגאנה. הספר מתאר אירועים שחווה כרופא המטפל במקומיים וניתוח בין תרבותי שלהם. 

בתנאי היערות, בבית חולים חסר ציוד אלמנטרי. הרופא מטפל בחולים מכל הסוגים ולא רק באלה שבתחום התמחותו.
"המתחרים" שלו הם הרופאים המסורתיים המקומיים, המדברים על גירוש רוחות ושדים.

גם שוורצמן עשה, בתחילת דרכו, את הטעות של כל המערביים: לחשוב שהמדע שלנו והרפואה שלנו טובים יותר מאלה של אחרים.
בהמשך למד גם לשתף פעולה עם המרפאים המקומיים ולהבין שלפעמים הם משתמשים במונחים מההקשר התרבותי של החולים שלהם, אבל הטיפול הפסיכיאטרי או הפסיכולוגי עשוי לעבוד על עקרונות דומים לטיפול המערבי.

בספר הוא מצטט ממצאים מפתיעים (וחוזרים) ממחקרים פסיכיאטריים המשווים בין מדינות:
הטיפול במדינות המפותחות טוב יותר מאשר במדינות מתפתחות (כמו גאנה), אבל מצבם של החולים וסיכויי ההחלמה שלהם טובים יותר דווקא בחלק מהמדינות המתפתחות.

ד"ר שוורצמן מסביר את זה בכך שהחברות המסורתיות בארצות לא מפותחות, מקבלות את החולים הפסיכיאטריים, בעוד במערב החברה (ולפעמים גם המשפחה) דוחה את החולה הפסיכיאטרי.

בהקשר התרבותי שלהם, אם רוח רעה השתלטה על מישהו וגרמה לו מחלה, זה לא משנה אם היא גרמה לו לבעיות פיזיות או נפשיות.

הקבלה של החולה הפסיכיאטרי בחברות אלה מתבטאת גם בעבודה מתאימה ומכובדת. למשל: ניקיון של פריטי קדושה במקום עליו השתלטו רוחות. מקומיים מהיישוב, יפחדו לדרוך שם. החולה הפסיכיאטרי לא.

חזרה לתרבות המערבית
כפי שוודאי הבנתם הסטיגמה בהחלט עלולה להקטין את הכנסתו המצטברת של חולה הנפש. הוא עלול להתקשות למצוא עבודה יותר מהחולה במחלה פיזית ועלול להתקשות לשמור על מקום עבודתו מאותה סיבה.

האם גם בחברה שלנו אפשר אחרת כמו בגאנה או מדינות מתפתחות אחרות?
לא במקרה סיפרתי על יצירתיות בזמן מאניה. לא במקרה דיברתי גם על Agile Development עם שיתוף פעולה בצוות קטן.
לא במקרה הזכרתי את העבודה של זוגות מתכנתים על פיתוח אותה תכנית מחשב.

לא מעט אמנים יוצרים היו חולי נפש. קראו למשל: אמנים ומחלות נפש. 
ההפרדה בין מציאות ודמיון פחות חשובה באמנות מאשר בתחומים אחרים.

בתחום אחר ייתכן, שבזמן התקף מאניה למשל, החולה ידבר גם על תחום עבודתו המקצועי. 
היצירתית, הפתיחות וחוסר הגבולות (הוא לא יתבייש להעלות רעיונות שאחרים יכולים לחשוב שהם אוויליים) עשויים להניב התחלות יצירתיות, שבנסיבות אחרות אולי לא היו עולות על הדעת. זה עשוי להיות הערך המוסף שלו כעובד, בדומה ליתרונות של חולים בחברות המסורתיות במדינות מתפתחות.

כפי שציינתי קודם יש בעיה: חוסר הבחנה בין דימיון לבין מציאות. 
הבחנה כזו עשויה להיות תרומתו של מי שישב איתו, כמו זוגות המתכנתים בפיתוח Agile. 

מה עלול להקטין את ההכנסות שלכם?

מרבית היועצים לכלכלת המשפחה נותנים משקל רב למאזן הוצאות והכנסות. לא אחת תפגשו כותרות כמו: ממינוס לפלוס, כיצד להיפטר מהאוברדרפט וכדומה.

אין ספק שמדובר בהיבט חשוב בכלכלת המשפחה. אין ספק שמדובר בהיבט חשוב גם מהזווית של תחושת המשפחות, המקבלות מכתבי התראה וטלפונים מהבנק או שהמצב סתם מדיר שינה מעיני בני המשפחה, הצופים חסרי אונים באוברדרפט הגדל בעקביות.

כשמגיעים לדרכי הטיפול בבעיה, הנטייה היא להתמקד יותר בהקטנת ההוצאות ופחות בהגדלת ההכנסות. 

כאשר ההוצאות גדולות מההכנסות אפשר להקטין את ההוצאות, להגדיל את ההכנסות או לשלב בין שניהם. כאמור, בלא מעט מקרים מתמקדים בהקטנת ההוצאות. 

בסדרת הפוסטים הבאה אתמקד דווקא בצד ההכנסות.

בפוסט הנוכחי מתמקד בקשר בין הכנסות ומחלות.

בעיה 1: לפעמים קשה יותר לעבוד
לאדם חולה עלולות להיות מגבלות, המונעות ממנו ביצוע מטלות מסוימות, קושי בעבודה האורכת מספר שעות רב וצורך בטיפולים רפואיים, המקטינים את סך הימים בהם הוא עובד.

שימו לב שהשתמשתי במילה עלולות ולא במילה יש לו מגבלות.
צריך לבחון כל מקרה לגופו. בהחלט ייתכן שכל המגבלות שצוינו בפיסקה זו, אינן חלות על אנשים מסוימים, בעבודות מסוימות.  

בעיה 2: קושי במציאת עבודה
נכון שאסור למעסיקים פוטנציאליים לפסול מועמד לעבודה שיש לו את הכישורים הנדרשים רק משום שהוא חולה או נכה.

בכל זאת לא מעט מעסיקים יעשו זאת. 
מדוע לצפות שמעסיק המעדיף לפסול מועמד לעבודה (בניגוד לחוק) רק בגלל גילו, לא יפסול מועמד אחר בגלל מחלתו?
לגבי גילאות, ראו למשל:
הטיפשות של שוק העבודה בישראל: אין כניסה מעל לגיל 45י 
אפליה גילאית לפעמים יותר גרוע מחוסר תעסוקה
הייטק לא למבוגרים?

מדוע יש לצפות שמעסיק שידחה מועמד(בניגוד לחוק) רק משום שהוא משרת הרבה במילואים, לא ידחה מועמד רק משום שהוא חולה?

מדוע לחשוב שמעסיק שידחה מועמדת רק מפני שהיא צעירה ונשואה (שוב בניגוד לחוק. הוא חושב על חופשת הלידה שלה, על אף שלא ידוע האם תהיה כזו ומתי), לא ידחה מועמדת אחרת רק משום שהיא חולה?

נכון גם אני יודע, שיש מעבידים רבים שאינם נוהגים כך, אבל בתוך עמי אני חי.

השורה התחתונה היא שגם במקרים בהם המחלה או הנכות, אינה פוגעת בתפקוד בעבודה, יהיה למועמד חולה או נכה קשה יותר למצוא עבודה. 

"יותר קשה למצוא עבודה" עלול להיות מתורגם לאחד או יותר מהדברים הבאים:

1. פחות הכנסה בגלל תקופות ארוכות יותר של חוסר תעסוקה

2. פחות הכנסה בגלל התפשרות על תפקיד זוטר יותר ומכניס פחות

3. פחות הכנסה בגלל פחות קידום בעבודה

לא רק בעיות גם יתרונות
יש מקרים בהם עשויים חולים או נכים דווקא להגדיל את הכנסתם בהשוואה לאנשים שאינם כאלה.

ההגדלה בהכנסה היא באמצעות הנחות או הקלות מס או פטור ממס.
לפעמים מגיעות גם קצבאות או הנחות למעביד. 

יש לכך שני סייגים:

1. לפעמים נהנים מההקלות או ההנחות רק אלה שמחלתם או נכותם קשה.

2. גם כשמגיעה הקלה/הנחה/פטור/קצבה צריך לדעת על כך על מנת לממש אותה. 

ראו למשל: ידע הוא כוח - חוסר ידע הוא חולשה חוסר ידע בסיסי גרוע עוד יותר.  

אמצעי נוסף להגדלת ההכנסה היא האפשרות לממש את הפנסיה בגיל מוקדם יותר. 
שני הסייגים שצוינו כמה שורות מעל, מתייחסים גם לנושא זה.

תפקיד היועץ לכלכלת המשפחה
כפי שציינתי בפוסטים אחרים היועץ לכלכלת המשפחה, אינו יועץ מס, אינו רואה חשבון, אינו בנקאי ואינו סוכן ביטוח. הוא אינו גם יועץ רפואי או יועץ תעסוקתי. תפקידו הוא לראות את התמונה הכלכלית הכוללת, לזהות נושאים אות תחומים לטיפול וללוות את המשפחה בין אם תחליט להיעזר בבעל מקצוע ספציפי ובין אם תנסה להתמודד ללא היעזרות בו (לרוב עדיף להיעזר בבעל מקצוע). 

ליווי של מישהו מנוסה ובעל ידע רב יותר, עשוי לשפר את ההתנהלות מול בעל מקצוע (בלא מעט מקרים זה Win-Win גם המשפחה וגם בעל המקצוע ירוויחו יותר).

ההיבט האתי
לפעמים יש הכרח בהעלאת מגבלות בריאותיות במהלך ייעוץ בכלכלת המשפחה, על מנת שהייעוץ יהיה אפקטיבי ויושגו התוצאות הרצויות למשפחה.

יועץ בכלכלת המשפחה צריך להיות מחויב בסודיות מוחלטת. מידע על מחלה הוא אחד המקרים הקלסיים, בהם אי-שמירה על סודיות מוחלטת, עלולה לגרום נזקים, העולים על התועלות האפשריות של הייעוץ.