לסמוך או לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים? - לאן נעלם אתר אמריקאי של הונאות שבוצעו על ידי בנקאים?

 

היום (2.4.25) הרציתי בזום את ההרצאה ששמה מופיע בכותרת. 

את ההרצאה "לסמוך או לא לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים?" כבר העברתי מספר פעמים. 

הפעם גיליתי בהכנה להרצאה משהו מוזר. 

לא הצלחתי להפעיל קישור לאתר חשוב של הממשל האמריקאי העוסק בהונאות של בנקים. 

בפעמים קודמות שהרציתי לא הייתה בעיה כזו.

 

במה עוסקת ההרצאה?

ההרצאה עוסקת בסיכונים במערכות מידע של בנקים. התפיסה היא שיש סיכונים חיצוניים (למשל: התקפות סייבר) ויש סיכונים פנימיים (למשל: גניבת כספי לקוחות על ידי עובד בנק). 

קל לי להביא דוגמאות לסיכונים פנימיים ממדינת ישראל. למשל: משבר מניות הבנקים בשנת 1983 בו הורשעו מנכ"לים של בנקים בישראל.

מדינת ישראל איננה לבד. הבאתי דוגמאות גם מבנקים בארצות הברית.  

האתר שלא הצלחתי להתחבר אליו

שקף ממצגת "לסמוך או לא לסמוך? - אבטחת מידע של הבנקים" 
זכויות יוצרים: אבי רוזנטל

המקור הטוב ביותר לגניבות כספים על ידי בנקאים, בחלקם בכירים, בארצות הברית היה אתר SIGTARP. זהו אתר ממשלתי בארצות הברית. שקף מהמצגת שלי שמופיע בתחילת פיסקה זו מתאר אותו בקצרה. 

באתר מופיעים מקרים של בנקאים, חלקם בתפקידים בכירים, שהורשעו בבית משפט בגניבת כספי לקוחות. 

לכל מקרה מופיעים הפרטים הבאים:

1. שם הבנק

2. שם המורשע או המורשעים ותפקידו או תפקידיהם בבנק.

3. העבירה או העבירות שבוצעו.

4. סכום הכסף שנגנב.

סכומי הכסף שהוחזרו על ידי בנקאים שהורשעו הם אינדיקציה טובה להיקף האדיר של הכספים שנגנבו. 

על פי האתר, הוחזרו 11 מיליארד דולר.  

חשוב לציין שלא כל הכספים שנגנבו החוזרו. בלא מעט מקרים, הגנב משתמש ברוב הכספים. אחרי שהשתמש כבר אינו יכול להחזיר את הכספים.

מדוע לא הצלחתי להתחבר לאתר?

אין להוציא מכלל אפשרות שזו טעות טכנית שלי, אבל ההסתברות לכך נמוכה. 
עשיתי מספר ניסיונות להתחבר. עם מספר כתובת URL לדפים באתר שהועתקו מהמצגת שלי. 

בנוסף עשיתי חיפושים ב-Google של כניסות עם שם האתר וכניסות עם מילות מפתח שהיו מביאות אותי לאתר, לו הוא היה זמין. 

לא סביר שכתובת האתר שונתה מבלי שהכתובת הקודמת תישמר וישאר בה קישור לאתר החדש ביחד עם הודעה על שינוי כתובת האתר. 

ההשערה שלי

במסגרת תפקידו החדש של איילון מאסק במממשל של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מאסק מחסל תפקידים ופונקציות ממשלתיות. הוא גם סוגר אתרי אינטרנט ממשלתיים. 

מאסק נותן אוטונומיה לעובדים צעירים בחברתו לביצוע "התייעלות". 

יתכן שעובד בן 17 או עובד בן 20 בחברה פרטית של מאסק החליט על דעת עצמו למחוק את האתר הזה משום שחשב שאין בו צורך.

יתכן שאיילון מאסק היה זה שחשב שהאתר מיותר והורה לעובד שלו למחוק אותו.

יתכן שהיוזם היה מישהו בממשל טראמפ. 

קצת פחות סביר שהנשיא טראמפ בעצמו ירד לפרטים קטנים וביצע זאת בעצמו, אלא אם כן התבקש לעשות זאת על ידי בעל הון שטראמפ חפץ ביקרו. 

השורה התחתונה

מי שישמע את ההרצאה שלי יבין כמה חשוב אתר כזה. 

הוא עשוי להרתיע עובדי בנק שמתכננים לגנוב כספים מהבנק בו הם עובדים.

הוא עשוי להגדיל את המודעות של לקוחות בנקים ועובדי בנקים לסיכונים.

להזמנת ההרצאה ניתן להתקשר אלי באמצעת טלפון: 054-4480616. 

קישורים  

לסמוך או לא לסמוך על אבטחת מידע של בנקים?