יום רביעי, 21 בספטמבר 2016

לא כל האפליות התעסוקתיות זהות: אפליה בגלל גיל שונה

בפוסט: אפליה תעסוקתית זה לא רק אי-קבלה לעבודה עסקתי בהרחבה בנושא של אפליה בתעסוקה ממגוון סיבות. אם נתעלם, לצורך פוסט זה בלבד, מאפליה בגין מוגבלות רפואית נמצא שלוש קטגוריות עיקריות של אפליה: מגדרית (אפלית נשים), אתנית וגילנות (Agism).

הבוקר קראתי פוסט שפרסמה ב-Linkedin עורכת מדור הכלכלה החדשה באתר. העורכת Caroline Fairchild, כתבה על ספרו החדש של Dan Lyons. כותב הספר הוא איש היי-טק, עיתונאי וכותב ספרים בן 52, ידוע בישירות שלו ובהבעת דעות לא ממש פופולאריות. כך למשל, כתב בלגלוג על סטיב ג'ובס בזמן שכמעט כל האחרים כתבו עליו בהערצה, שלא לומר הערצה עיוורת.

בפוסט: No one in tech will admit they're old הכותבת גם מראיינת את Lyons לגבי ספרו והשקפותיו. להלן כמה נקודות מעניינות מהראיון הארוך.

אף אחד לא מסתיר את מינו ואת צבע עורו
כמעט בלתי אפשרי להסתיר מין או צבע עור גם אם מפלים אותך בתעסוקה בגלל זה.
כתוצאה מכך גדלה המודעות לאפליה כזו ורשויות, ארגונים ואנשים פרטיים נלחמים בה.

"שני הסנט" שלי: למרות המלחמה באפליה כזו לא ניתן למנוע אותה לחלוטין. אם כל הצער שבדבר, מי שמופלה ומחפש עבודה או כבר עובד צריך להביא בחשבון אפשרות של אפליה נגדו.

גיל אפשר לנסות להסתיר באמצעים שונים המשפיעים על המראה החיצוני ובהסתרת חלק מקורות החיים, למשל: הצגת עבודות קודמות שנעשו לפני יותר מעשר השנים האחרונות או הימנעות מציון גיל בקורות החיים.
לאנשים קשה להודות שהם מזדקנים ולכן ניסיונות להסתרת הגיל קיימים גם בהקשרים אחרים. בהקשר של עבודה, אפשר גם להרוויח מזה, אם מצליחים להסתיר את הגיל.

Lyons טוען שהניסיון להסתיר גיל הוא תופעה שכיחה מאד.
ניסיונות ההסתרה גורמים לכך שהבעיה תוצף פחות מאפליה בגלל מגדר או צבע עור.

"שני הסנט" שלי: ההמלצה שלי היא להסתיר גיל רק במקרים קיצוניים. בדרך כלל לא נכון ולא כדאי להסתיר גיל. ברוב המקרים גם יגלו את גילך האמיתי.
מי שקרא את הפוסט: באיזו מידה מסתגלות מדינות ה-OECD לכוח עבודה מבוגר יותר? מבין שלמדינות המפותחות אין ברירה אחרת: הן ילכו למודלים שיאפשרו תעסוקת אנשים מבוגרים. כולל אנשים אחרי גיל הפרישה הרשמי.

בהיי-טק האפליה חמורה מהאפליה במקצועות אחרים
Lyons אומר, שהגיל החציוני של עובד בארה"ב הוא 42. הגיל החציוני של עובד היי-טק הוא 31. הגילנות (אפליה בגין גיל) בהיי-טק חמורה יותר. אם אתה מעל לגיל 50 חושבים באופן כמעט מוחלט, שאתה כבר לא מתאים לעבודה בהיי-טק. 

"שני הסנט" שלי: כמובן שלטענה שבגיל 50 ומעלה כבר אי אפשר לתפקד כראוי בהיי-טק, אין בהכרח קשר למציאות. אני בן 65 וכבר עוסק פחות בטכנולוגיית המידע ומחשבים. היום, ובוודאי לפני 3-4  שנים בהן הפעילות שלי הייתה גדולה יותר, היו כאלה שהיו מוכנים לשלם סכומים נאים עבור שעת עבודה שלי. מה שנכון לגבי, נכון גם לגבי חלק מהאנשים האחרים בגילי.
אני כבר לא יכול להתחרות בצעירים בפיתוח יישומים לטלפון חכם ואין סיכוי שאוכל לעשות זאת. ספק אם רוב הצעירים יכולים להתחרות איתי בנושאים מהותיים של מחשוב בארגונים גדולים, כולל בנושאים של Cloud Computing. קראו: 

צעירי ההי-טק חוששים לעתידם
Lyons אומר שכשאנשים מחליפים מקום עבודה כל שנתיים או שלוש שנים, כפי שזה המצב בהיי-טק בארה"ב, אין ספק שצעירים חוששים להישאר ללא עבודה בעתיד. דעתו מבוססת על שיחות עם צעירים איתם עבד בהיי-טק.

"שני הסנט" שלי: כיועץ לכלכלת המשפחה הזמנתי יותר מפעם אחת צעירים העובדים בהיי-טק לבוא לייעוץ. גם בארץ אנשים מעל גיל 35 או גיל 40 העוסקים בהיי-טק עלולים למצוא את עצמם ללא עבודה. כדאי להיערך לאפשרות הזו מראש ולקוות שההיערכות מיותרת. עלות הייעוץ אינה גבוהה, בוודאי לא גבוהה בהשוואה לשכר בהיי-טק. 

הייעוץ הוא השקעה ולא הוצאה: כמעט כל משפחה או יחיד שבאו אלי לייעוץ החזירו את ההשקעה תוך זמן קצר.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בריאות: היבטים כלכליים

  היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, ציור של גוסטב קלימט, מקור התמונה: ויקיפדיה   רבים מאיתנו אינם יודעים להעריך בריאות טובה לפני שהם חו...