יום שישי, 7 בדצמבר 2018

כיצד צריכות קבוצות סיכון להתמודד עם ניסיונות עושק?

בפוסט הקודם את מי עושקים? קבוצות הסיכון, תיארתי את המנהג הרווח אצל חברות טלמרקטינג, מתרימים וסתם חברות לנצל את חולשתם של לקוחות פוטנציאליים.

בפוסט תיארתי קבוצות סיכון: קשישים, עולים חדשים ויוצאים בשאלה. בפוסט זה אציע לקבוצות הסיכון כיצד להתמודד עם הבעיה.
למעשה מדובר בניהול סיכונים.

בניהול סיכונים ניתן להתמודד עם סיכונים לפני התרחשות אירוע סיכון, למשל באמצעות הימנעות מסיכון.
ניתן גם להתמודד עם סיכונים אחרי התרחשות אירוע סיכון. למשל תיקון תקלה טכנית שהשביתה מערכת. 


לפני התרחשות אירוע של עושק

להיות מודעים לסיכון של ניצול חולשתם לצרוך עושק. למודעות עשויים להתלוות חלק מהצעדים הבאים:

1. להגיד לנציג החברה או העמותה שאתם מעוניינים לבדוק את ההצעה או הבקשה ושיחזור אליכם במועד מאוחר יותר.

2. לבקש את נוסח ההסכם על מנת שתוכלו לבדוק אותו.

3. לבדוק אותו בעצמכם.

4. לבדוק שוב בעזרת מישהו אחר מיומן יותר, כגון: בן משפחה, חבר, חבר לעבודה וכיו"ב.

5. במקרה של עמותה מתרימה אספו מידע על העמותה.
אפשרי באמצעות חיפוש בגוגל.
אתם מוזמנים להיעזר בפוסט שלי: תרומות: למי לתרום? 

רק לאחר שהמסקנה היא שלא עושקים אתכם או מרמים אתכם אפשר לרכוש או לתרום.

אחרי התרחשות אירוע של עושק


הדבר הכי חשוב הוא לא להתבייש בזה שנפלתם במלכודת ולספר את זה לגורמים שיכולים לעזור לכם.

גורמים שיכולים לעזור לכם (רשימה לא ממצה):

1. קרובי משפחה
אם אתם עולים חדשים שאינם יודעים היטב עברית, ייתכן שיש לכם קרובי משפחה צעירים שנולדו בארץ ועברית היא שפת האם שלהם. 

אם אתם קשישים שכבר אינם במיטבם, קרובי משפחה צעירים יותר יתמודדו טוב יותר מכם מול הגורם העושק.

2. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
רשות זו במשרד הכלכלה והתעשייה יכולה לעזור. בנוסף להחזרת כספכם היא גם מוסמכת להטיל קנסות במקרים כאלה. 
סביר להניח שאינכם היחידים. ייתכן שהם מודעים למקרים נוספים. אם כן, זה עשוי לקצר את תהליך הטיפול.
כתובת האינטרנט שלהם: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

3. "יהיה בסדר" בגלי צה"ל
תכנית זו מטפלת היטב בתלונות מגוונות של אזרחים, כולל מקרים מהסוג בו עוסק פוסט זה.
לא פעם אותה חברה, שאיימה על האזרח הפשוט בתביעות משפטיות והתעלמה מכל טענותיו הענייניות, מחליטה לאחר פניות מגלי צה"ל להחזיר לאזרח את כספו "לפנים משורת הדין". 
האם "לפנים משורת הדין" הוא באמת לפנים משורת הדין? להערכתי במקרים רבים הוא כדין ולא לפנים משורת הדין. יש חברות המעדיפות להציג את זה כך משום שהתדמית שלהן גרועה פחות והמקרה הזה איו הופך באופן אוטומטי לתקדים.

כתובת האינטרנט שלהם: יהיה בסדר

4. עמותות העוזרות לאוכלוסיות ספציפיות

עמותות המסייעות לאוכלוסיות ספציפיות עשויות לשלוח לנעשק עובדים או מתנדבים שיסייעו להם בהתמודדות.   

5. משפטנים בהתנדבות

חלק מהעמותות מעניקות גם שרותים משפטיים ללא תשלום באמצעות משפטנים מתנדבים. דוגמה לכך היא עמותת טבקה - צדק ושיוויון ליוצאי אתיופיה.

עמותת אביב לניצולי שואה נותנת לניצולי שואה גם סיוע משפטי.

בעמותת הלל ליוצאים בשאלה ניתן גם סיוע משפטי.

בחוגים למשפטים אוניברסיטאות יש קליניקות משפטיות. סטודנטים הנעזרים בעורכי דין מכינים פניות לבתי משפט בשמם של כאלה שנעשקו. השרות ניתן ללא עלות.
אני מכיר שרות כזה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. בהחלט ייתכן שיש קליניקות המטפלות בנושאים אלה גם באוניברסיטאות נוספות. 
  

נקודות חולשה של העושקים

1. תקשורת

החברות והעמותות לא אוהבות שפרשיות כאלה מגיעות לתקשורת כשהן מוזכרות בשמן המלא. זה עלול לגרום ללקוחות אחרים להתרחק מהן.

2. בתי משפט ועורכי דין

חברות ועמותות מפחדות מתביעות משפטיות וממכתבי עורכי דין, המחליפים פניות של לקוחות חלשים. הנזק אינו רק בהחזרת כספי המתלונן. זה יכול להביא לתביעות נוספות ולפגוע במוניטין שלהן, אם יש להן מוניטין. 

3. המנכ"ל

 ברגע שמגיעים לפרטי ההתקשרות של המנכ"ל ומתקשרים אליו בהרבה מקרים הבעיות נפתרות. 
למנכ"ל יש חששות לפגיעה בשמו הטוב ומי יודע אולי גם בסיכוייו לכהן בתפקידים מכובדים נוספים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בריאות: היבטים כלכליים

  היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, ציור של גוסטב קלימט, מקור התמונה: ויקיפדיה   רבים מאיתנו אינם יודעים להעריך בריאות טובה לפני שהם חו...