לא הכל קבוע. דברים משתנים. אולי לא "הכל סיכונים" (הרוב כן) אבל "הכל דינאמי". העולם משתנה בכל אספקט שתחשבו עליו: לפני קצת יותר מ-20 שנה לא היה עדיין אינטרנט, בקושי היו טלפונים סלולאריים אבל לא היו טלפונים חכמים.
ירושלים וערי המרכז לא היו מוצפות במגדלי מגורים. אף לא אחד חשב על שנים ארוכות עם ריבת אפסית והרחבה כמותית.
הדינאמיות וקצב השינויים הולכים וגדלים.
הדינאמיות וקצב השינויים הולכים וגדלים.
בהקשר של התקן החדש לניהול סיכונים ISO 31000:2018 Risk Management Guidelines, להיבט הדינאמי יש שתי משמעויות:
1. עצם קיומו של התקן החדש נובע מהדינאמיות.
תקנים מתעדכנים על מנת להתאים לנסיבות המשתנות. גם בסטנדרט הקיים ISO 31000:2009 נדרשו שינויים, הרחבות והתאמות על מנת שיענה על שינויים בארגונים המחייבים ניהול סיכונים שונה.
2. התקן החדש מדגיש את ההיבטים הדינאמיים של הטיפול בסיכונים
מי שקרא את הפוסט שלי המתייחס להיבט הדינאמי בתקן הקודם ISO 31000-2009, יודע שגם בגרסה הקודמת של התקן יש התייחסות להיבטים הדינאמיים של ניהול תיקונים.
התקן של שנת 2018 מדגיש אותם יותר.
כך למשל, כותב המאמר אליו מצורף קישור חושב שאין שיפור מהותי בהשוואה לתקן הקודם מלפני כמעט עשור.
הקישור: Revised ISO 31000 Risk Management Standard: Still a Good Reference but not Substanially Improved
לעומת זאת, בארגון התקנים הבינלאומי (ISO) מדברים על כוונה לעשות שינויים קלים, שהסתימה בשינויים משמעותיים, שחייבו תקן חדש.
1. צמצום ופישוט
התוכן המתאר את התקן צומצם בהיקפו, נכתב באופן ברור ופשוט יותר.
זהו כמובן לא שינוי מהותי אלא שינוי טכני בלבד.
כך למשל, משתמשים בתקן רק בתפיסות הליבה (Core Concepts) של ניהול סיכונים.
הגדרות מושגים פחות יסודיים הוצאו מהתקן והועברו לתקן משנת 2009 בשם:
ISO Guide 73:2009 Risk Management Vocabulary
צמצום אחר הוא צמצום מספר עקרונות היסוד של התקן. חלק מהעקרונות שנשארו, נוסחו באופן פשוט יותר ו/או תואם להדגשים החדשים.
2. דגש על מנהיגות (Leadership) של ההנהלה הבכירה
במהדורה של שנת 2009 כמעט ולא הייתה הבחנה בין הנהלה בכירה למנהלים אחרים. בתקן של שנת 2018 יש הבחנה בין מנהלים בכירים למנהלים אחרים ומודגשת חשיבות המחויבות והמנהיגות שלהם.
3. דגש על שילוב ניהול סיכונים במנגנוני הניהול האסטרטגיים והאחרים של הארגון
שוב נושא שהוזכר בתקנים של שנת 2009, רק שעכשיו יש דגש עליו. מנגנוני הניהול בארגונים מבוססים על תוכנה. הכוונה לשלב את ניהול הסיכונים במנגנונים הממוחשבים האלה.
שילוב כזה מאפשר דיווחים קלים ונוחים יותר וגם ניתוחי מידע המשלבים בין מידע בתחום של ניהול סיכונים לבין מידע בתחומים אחרים.
דוגמה: בהקשר של ביצוע בפועל של הטיפולים בניהול סיכונים אפשר לדווח באמצעות כלי APM (Application Performance Management).
תהליך רישום (Recording) ודיווח (Reprting) הוא נושא חדש שהתווסף לתקן של 2018.
4. דגש על הצורך בביצוע שינויים בניהול סיכונים
זוהי ההתייחסות להיבטים הדינאמיים, שהזכרתי בתחילת הפוסט.
המונח החוזר בהקשר זה אינו דינאמי אלא איטרטיבי.
משמעות ביצוע איטרציות תקופתיות או בעקבות מעקב, בכל תחום של ניהול סיכונים, היא דגש על שינויים. כשהעולם מסביב הוא דינאמי, כלומר: משתנה כל הזמן, גם ניהול הסיכונים צריך להשתנות.
שינוי מחייב "יד על הדופק", כלומר: מעקב מתמיד ומתמשך אחרי ניהול הסיכונים בהקשר הרחב של השינויים העסקיים והאסטרטגיים וביצוע ההתאמות הנדרשות בניהול הסיכונים של הארגון.
5. דגש על פתיחות המאפשרת התאמה למגוון רחב של הקשרים וצרכים
מודל ניהול הסיכונים הופך לפתוח יותר ולגנרי יותר.
משמעות השינויים לגבי ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה
בפוסטים על ISO 31000:2009 טענתי כי התקן רלוונטי לא רק לארגונים ולמדינות, אלא גם לניהול סיכונים של פרט או קבוצה.
באופן מיוחד העמקתי במשמעות התקן ביחס לסיכונים בכלכלת המשפחה, התחום העיקרי בו עוסק בלוג זה.
כפי שציינתי, התקן הוא כללי וגנרי. ההקשר הארגוני מורכב יותר מההקשר של ניהול כלכלת המשפחה ולכן לא לכל מה שמופיע בתקן יש משמעות בהקשר של כלכלת המשפחה.
בפסקה זו אתייחס למשמעות השינויים בתקן של שנת 2018 על ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה.
1. צמצום ופישוט
זהו שינוי טכני בתקן. מודל פשוט יותר קל יותר להבנה וליישום במקרה הפרטי הפשוט של כלכלת המשפחה.
2. דגש על ההנהלה הבכירה
יש משפחות שבה אחד מבני המשפחה הוא הקובע. בדרך כלל האם או האב. לראות אותו כהנהלה בכירה זה יהיה קצת מוגזם.
השינוי הזה אינו רלוונטי לניהול סיכונים בכלכלת המשפחה.
3. דגש על שילוב ניהול סיכונים במנגנוני הניהול האסטרטגיים והאחרים של הארגון
לא ממש רלוונטי לניהול סיכונים בכלכלת המשפחה.
הדבר היחיד שרלוונטי הוא האינטגרציה או השילוב בין ניהול הסיכונים לבין היעדים הכלכליים האסטרטגיים של המשפחה.
נכון לעכשיו, מנגנוני ניהול ממוחשבים לא ממש מיושמים בניהול האסטרטגי של כלכלת המשפחה.
4. דגש על הצורך בביצוע שינויים בניהול סיכונים
לא בכדי השארתי את הכותרת הזו בצבע אדום. זהו השינוי הרלוונטי ביותר בהקשר של ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה.
הדינאמיות הגדלה או הקצב הגדל של שינויים רלוונטית מאד גם לכלכלת המשפחה.
הצורך באיטרציות ובבחינה של שינויים המשפיעים על ניהול הסיכונים הכלכליים של משפחות הולך וגדל.
ההמלצה שלי: גם אם השלמתם ייעוץ בכלכלת המשפחה בצעו פגישות בקרה תקופתיות.
5. דגש על פתיחות המאפשרת התאמה למגוון רחב של הקשרים וצרכים
ההשפעה של השינוי הזה בהקשר של כלכלת המשפחה היא זניחה.
יתכן שזה יאפשר ניסוח פשוט וברור יותר והבנה טובה יותר של משפחות.
הבסיס להתאמה לכלכלת המשפחה כבר היה בתקני שנת 2009. את ההתאמה הזאת אני כבר עשיתי כיועץ.
השורה התחתונה: קל יותר להיעזר בתקן החדש בניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בהשוואה לתקנים של שנת 2009. השינוי המשמעותי ביותר הוא הדגש על ההיבט הדינאמי.
2. התקן החדש מדגיש את ההיבטים הדינאמיים של הטיפול בסיכונים
מי שקרא את הפוסט שלי המתייחס להיבט הדינאמי בתקן הקודם ISO 31000-2009, יודע שגם בגרסה הקודמת של התקן יש התייחסות להיבטים הדינאמיים של ניהול תיקונים.
התקן של שנת 2018 מדגיש אותם יותר.
האם יש שינויים מהותיים ב-ISO 31000-2018?
הדעות על כך חלוקות. יש החושבים שיש שינויים משמעותיים ויש החושבים שלא.כך למשל, כותב המאמר אליו מצורף קישור חושב שאין שיפור מהותי בהשוואה לתקן הקודם מלפני כמעט עשור.
הקישור: Revised ISO 31000 Risk Management Standard: Still a Good Reference but not Substanially Improved
לעומת זאת, בארגון התקנים הבינלאומי (ISO) מדברים על כוונה לעשות שינויים קלים, שהסתימה בשינויים משמעותיים, שחייבו תקן חדש.
השינויים העיקריים ב-ISO 31000-2018
1. צמצום ופישוט
התוכן המתאר את התקן צומצם בהיקפו, נכתב באופן ברור ופשוט יותר.
זהו כמובן לא שינוי מהותי אלא שינוי טכני בלבד.
כך למשל, משתמשים בתקן רק בתפיסות הליבה (Core Concepts) של ניהול סיכונים.
הגדרות מושגים פחות יסודיים הוצאו מהתקן והועברו לתקן משנת 2009 בשם:
ISO Guide 73:2009 Risk Management Vocabulary
צמצום אחר הוא צמצום מספר עקרונות היסוד של התקן. חלק מהעקרונות שנשארו, נוסחו באופן פשוט יותר ו/או תואם להדגשים החדשים.
2. דגש על מנהיגות (Leadership) של ההנהלה הבכירה
במהדורה של שנת 2009 כמעט ולא הייתה הבחנה בין הנהלה בכירה למנהלים אחרים. בתקן של שנת 2018 יש הבחנה בין מנהלים בכירים למנהלים אחרים ומודגשת חשיבות המחויבות והמנהיגות שלהם.
3. דגש על שילוב ניהול סיכונים במנגנוני הניהול האסטרטגיים והאחרים של הארגון
שוב נושא שהוזכר בתקנים של שנת 2009, רק שעכשיו יש דגש עליו. מנגנוני הניהול בארגונים מבוססים על תוכנה. הכוונה לשלב את ניהול הסיכונים במנגנונים הממוחשבים האלה.
שילוב כזה מאפשר דיווחים קלים ונוחים יותר וגם ניתוחי מידע המשלבים בין מידע בתחום של ניהול סיכונים לבין מידע בתחומים אחרים.
דוגמה: בהקשר של ביצוע בפועל של הטיפולים בניהול סיכונים אפשר לדווח באמצעות כלי APM (Application Performance Management).
תהליך רישום (Recording) ודיווח (Reprting) הוא נושא חדש שהתווסף לתקן של 2018.
4. דגש על הצורך בביצוע שינויים בניהול סיכונים
זוהי ההתייחסות להיבטים הדינאמיים, שהזכרתי בתחילת הפוסט.
המונח החוזר בהקשר זה אינו דינאמי אלא איטרטיבי.
משמעות ביצוע איטרציות תקופתיות או בעקבות מעקב, בכל תחום של ניהול סיכונים, היא דגש על שינויים. כשהעולם מסביב הוא דינאמי, כלומר: משתנה כל הזמן, גם ניהול הסיכונים צריך להשתנות.
שינוי מחייב "יד על הדופק", כלומר: מעקב מתמיד ומתמשך אחרי ניהול הסיכונים בהקשר הרחב של השינויים העסקיים והאסטרטגיים וביצוע ההתאמות הנדרשות בניהול הסיכונים של הארגון.
5. דגש על פתיחות המאפשרת התאמה למגוון רחב של הקשרים וצרכים
מודל ניהול הסיכונים הופך לפתוח יותר ולגנרי יותר.
משמעות השינויים לגבי ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה
בפוסטים על ISO 31000:2009 טענתי כי התקן רלוונטי לא רק לארגונים ולמדינות, אלא גם לניהול סיכונים של פרט או קבוצה.
באופן מיוחד העמקתי במשמעות התקן ביחס לסיכונים בכלכלת המשפחה, התחום העיקרי בו עוסק בלוג זה.
כפי שציינתי, התקן הוא כללי וגנרי. ההקשר הארגוני מורכב יותר מההקשר של ניהול כלכלת המשפחה ולכן לא לכל מה שמופיע בתקן יש משמעות בהקשר של כלכלת המשפחה.
בפסקה זו אתייחס למשמעות השינויים בתקן של שנת 2018 על ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה.
1. צמצום ופישוט
זהו שינוי טכני בתקן. מודל פשוט יותר קל יותר להבנה וליישום במקרה הפרטי הפשוט של כלכלת המשפחה.
2. דגש על ההנהלה הבכירה
יש משפחות שבה אחד מבני המשפחה הוא הקובע. בדרך כלל האם או האב. לראות אותו כהנהלה בכירה זה יהיה קצת מוגזם.
השינוי הזה אינו רלוונטי לניהול סיכונים בכלכלת המשפחה.
3. דגש על שילוב ניהול סיכונים במנגנוני הניהול האסטרטגיים והאחרים של הארגון
לא ממש רלוונטי לניהול סיכונים בכלכלת המשפחה.
הדבר היחיד שרלוונטי הוא האינטגרציה או השילוב בין ניהול הסיכונים לבין היעדים הכלכליים האסטרטגיים של המשפחה.
נכון לעכשיו, מנגנוני ניהול ממוחשבים לא ממש מיושמים בניהול האסטרטגי של כלכלת המשפחה.
4. דגש על הצורך בביצוע שינויים בניהול סיכונים
לא בכדי השארתי את הכותרת הזו בצבע אדום. זהו השינוי הרלוונטי ביותר בהקשר של ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה.
הדינאמיות הגדלה או הקצב הגדל של שינויים רלוונטית מאד גם לכלכלת המשפחה.
הצורך באיטרציות ובבחינה של שינויים המשפיעים על ניהול הסיכונים הכלכליים של משפחות הולך וגדל.
ההמלצה שלי: גם אם השלמתם ייעוץ בכלכלת המשפחה בצעו פגישות בקרה תקופתיות.
5. דגש על פתיחות המאפשרת התאמה למגוון רחב של הקשרים וצרכים
ההשפעה של השינוי הזה בהקשר של כלכלת המשפחה היא זניחה.
יתכן שזה יאפשר ניסוח פשוט וברור יותר והבנה טובה יותר של משפחות.
הבסיס להתאמה לכלכלת המשפחה כבר היה בתקני שנת 2009. את ההתאמה הזאת אני כבר עשיתי כיועץ.
השורה התחתונה: קל יותר להיעזר בתקן החדש בניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בהשוואה לתקנים של שנת 2009. השינוי המשמעותי ביותר הוא הדגש על ההיבט הדינאמי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה