רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון: כשהרגולטור לא מבחין בין סכום זניח לסכום משמעותי

לפני כ-40 שנה הייתי מומחה מחשבים צעיר עם שיער ארוך. באותה תקופה שמעתי את רואה החשבון גד סומך מרצה בכנס על ביקורת של מערכות מידע ממוחשבות, שהחברה שלו ביצעה בשעם (יחידת המחשוב של רשות המיסים במשרד האוצר).

אחד הממצאים שהציג התייחס לחוסר הבחנה בין חובות זניחים של נישומים למס הכנסה לבין חובות משמעותיים. 

כשנישום היה חייב כסף הייתה נשלחת אליו הודעה בדואר.
כשהנישום לא שילם הייתה נשלחת הודעה נוספת.
אחרי זה הודעה על איום בתביעה משפטית וכו'. 

כשהנישום חייב 100 אלף שקל זהו תהליך סביר.
כשהנישום חייב 10 אלפים שקל זהו תהליך סביר.
גם כשהוא חייב 1,000 שקלים זה סביר.

כשהנישום חייב שקל ומחיר מכתב בדואר גבוה משקל זה תהליך בלתי סביר. 

מאז הפכתי לפנסיונר שעדיין עובד. את הבלורית החליפה קרחת והעולם השתנה. 
דבר אחד לא השתנה: במשרד האוצר וברשות שוק ההון הביטוח והחיסכון לא מבינים עדיין שתהליך הטיפול בסכומי כסף קטנים שונה מתהליך הטיפול בסכומי כסף גדולים.

קופות גמל עם צבירה של סכומים קטנים

מסתבר שאחוז גבוה מקופות הגמל במדינת ישראל הן קופות גמל שבהן סכומים קטנים. התפעול שלהן עולה לגופים שמנהלים אותם יותר מאשר דמי הניהול שהם גובים.

לחוסכים אין סיבה למשוך את הכספים משום שהם צריכים לשלם 35% מס הכנסה במקור.

כדי לגרום להקטנת היקף הבעיה בא הרגולטור ועשה שני דברים:

1. העניק פטור ממס הכנסה על משיכת קופות גמל לא פעילות שנצברו בהם עד 8,000 שקל.

2. העלה באופן דרסטי את דמי הניהול שרשאים הגופים המנהלים את קופות הגמל הנ"ל לקחת. 

השילוב של שני הצעדים האלה אמור לעודד חוסכים פנסיוניים, שלהם קופות גמל קטנות, למשוך את הכסף ולסגור אותן.

אז מדוע לא הצלחנו למשוך קופת גמל קטנה במיוחד?

לפני כשש שנים פרשה אשתי לפנסיה מוקדמת משרות המדינה. 
במהלך שנות עבודתה הגיעו משרד האוצר וההסתדרות לסיכום שבו על רכיבי שכר לא פנסיוניים תהיה פנסיה צוברת. 

היא בחרה לעשות זאת באחד הרכיבים הנ"ל בקופת גמל של מגדל. הבחירה במגדל נבעה מהמלצת יועץ ההשקעות שלנו. 
חברת מגדל רכשה בית השקעות קטן של אחד מהמומחים הגדולים בארץ. יועץ ההשקעות וגם אנחנו, חשבנו שאותו מומחה ינהל את ההשקעות בקופות הגמל של מגדל. 

לאחר שנה השוויתי תשואות בין קופת הגמל במגדל לבין קופה אחרת באלטשולר-שחם. שתי הקופות היו במסלול דומה וברמת סיכון דומה. 
ההסבר שלי לחלק מהפער הענקי בתשואות היה שבאלטשולר-שחם מבינים יותר בשווקי המניות של חו"ל. 
המסקנה המתבקשת הייתה להעביר את קופת הגמל ממגדל לניוהלו של מישהו אחר. 

בגלל טעות של המשרד הממשלתי בו עבדה אשתי. הופקדו כספים במגדל במשך חודש-חודשיים אחרי שהכסף עבר לניהולו של גורם אחר. נשארו שם כמה מאות שקלים. 

במאמר מוסגר, אם חשבתם שהמומחה הכזיב אז טעיתם. לא הוא היה זה שניהל את הכספים. כנראה שגם הוא ציפה להיות זה ינהל את ההשקעות ולכן הדרכים שלו ושל מגדל נפרדו.

לאחר פרישתה של אשתי, כשנוצרה ההזדמנות לפדות קופות גמל קטנות ללא מס ניסינו לפדות את הכספים. לא הצלחנו. 
הפעם החלטתי ללכת עד הסוף ואם צריך גם להתלונן על חברת מגדל לרשות שוק ההון הביטוח והחיסכון.

התשובה שקיבלנו: לא ניתן לפדות את הכספים בלי לשלם 35% מס.

מדוע לא ניתן דווקא בקופה כזאת לפדות את הכספים ללא תשלום מס? 

הסיבה היא שהמעביד הפריש לקופה גם מרכיב של פיצויים. 

הרגולציה מאפשרת למשוך קופת גמל קטנה ללא מרכיב פיצויים בלי לשלם מס הכנסה.

על פי אותה רגולציה, כשיש מרכיב של פיצויים צריכים לשלם 35% מס במקור. 

בדיוק כפי שיש היגיון לשלוח התראה לנישומי מס הכנסה שאינם משלמים את חובם, כך יש היגיון לעודד חוסכים פנסיוניים שלא למשוך פיצויים.  

חוסכים פנסיוניים שמושכים את כספי הפיצויים עם סיום העבודה במקום עבודה מקטינים משמעותית את קצבת הפנסיה שהם צפויים לקבל. זה עלול להגיע אפילו לסדר גדול של 30% מהקצבה.

אבל האם כמה מאות שקלים שרק חלקם הופרשו לפיצויים משפיעים על גבוה הקצבה החודשית בגיל הפנסיה? אם יש השפעה, זו השפעה זניחה לגמרי. 

אם מה שנאמר לי נכון, נדרש תיקון דחוף של הרגולציה כך שניתן יהיה למשוך כספים מקופות גמל קטנות גם אם הופרשו אליהן פיצויים.