בפוסט קודם הסברתי מדוע חשוב לבדוק לפני שנרשמים ללמוד או רוכשים שירות או מוצר.
בפוסט זה אביא כמה דוגמאות שבהן נתקלתי במהלך הייעוצים הרבים שביצעתי בכלכלת המשפחה או בהקשרים אחרים.
קורס למסחר ב-e-Commerce
הסיפור בפסקה זו אולי יזכיר לכם את סיפור קורס התכנות בשנות ה-70, שסופר בפוסט הקודם.
לפעמים כותבים או מספרים על אנשים שפתחו חנות באתר כמו eBay והתעשרו.
מעולם לא טענתי שאין מקרים כאלה. הטענות העיקריות שלי היא, שההסתברות לכך היא נמוכה וכמעט תמיד המתעשרים עבדו קשה על מנת להצליח.
זה לא תמיד מוצג כך בכתבות. ההצלחה מוצגת. העבודה הקשה וההסתברות הנמוכה לא.
כשמדובר בקורסים למסחר מקוון יש למי שמציע את הקורס אינטרס להציג אותו כמקור פרנסה עתידי עבור התלמידים העשוי להצדיק את ההוצאה הכספית על קורס.
לא פלא שמוצגות הצלחות ולפחות בחלק מהמקרים לא מוצגים הסיכונים.
המקרה הקיצוני הבא סופר לי על ידי מישהו שלמד בקורס העוסק במסחר ב-eBay.
הפלטפורמה של חברת eBay היא פלטפורמה מובילה בעולם בתחום זה.
לגמרי לא מפתיע שחברות פותחות קורסים למסחר בפלטפורמה זו. כמובן שגם גובות סכומי כסף גבוהים עבור הקורס.
לפי דבריו של התלמיד לשעבר, אחרי שסיים את הקורס לא היה יכול לפתוח חנות ב-eBay.
הסיבה: האופן בו לימדו בקורס לבנות חנות בחברת eBay כבר לא נתמך על ידי החברה.
שינוי מהותי בפלטפורמה לא נעשה מהיום למחר. הוא לוקח זמן וכמעט תמיד יצרן הפלטפורמה מודיע על כך זמן רב מראש על מנת שהמשתמשים בה יתאימו את עצמם בזמן לשינוי.
אם נאמין לאותו בוגר קורס, אז המסקנה היא שהחברה שהעבירה את הקורס לא טרחה לעדכן את הקורס או משום שדחתה את העדכון או ויתרה עליו או משום שלא עקבה אחרי מה שפרסם יצרן הפלטפורמה.
לקחים
1. לפני שנרשמים לקורס כדאי לבדוק היטב.
2. בדקו: האם הגוף שמעביר את הקורס הוא גוף רציני או לא?
3. האם יש הסמכה פורמלית להכשרה בתחום הלימוד? אם כן, האם הוא מוסמך?
4. מה הם תכני הקורס?
5. מי האנשים המלמדים בקורס?
6. מומלץ לדבר עם אנשים שסיימו את הקורס.
"אין חכם כבעל נסיון". מהר מאוד תגלו האם המציאות דומה להבטחות?
למשל, אם היו הבטחות לעבודה בתחום תוכלו לגלות האם מישהו מבוגרי הקורס באמת עובד בתחום ובאיזה היקף?
להשקיע ב-start up
Startups מציתים את הדימיון. שומעים על אלה שעשו exit ענקי. על רעיון חדשני שהגו ומימשו. שומעים גם על המחשבות של אותם אנשים לגבי הרעיונות הבאים שלהם או על המשך פיתוח הרעיונות במוצר הנוכחי.
אני כבר ראיתי Startups מהרבה זוויות אחרות. ראיתי אותם מזווית של מי שנתן חוות דעת לקרנות הון סיכון. ראיתי אותם כשהגיתי רעיונות אבל נכשלתי בגיוס הון ראשוני להתחלת עבודה.
ראיתי אותם מזווית של יועץ שליווה תהליך ספציפי בחברת Startup , וזיהה במהירות נקודות תורפה קשות במקומות חשובים בהרבה מהתהליך הספציפי שליוויתי בהצלחה.
שמעתי לא מעט ממה שאמרו אנשים, שהובילו ,Startups במידה זו או אחרת של הצלחה. לפעמים גם בארבע עיניים.
קרן Bird
קרן Bird היא קרן דו-לאומית של ארה"ב וישראל. היא נותנת מענקים ל-Startups שבהם נעשה שיתוף פעולה בין חברה אמריקאית לחברה ישראלית.
בשנות ה-40 המוקדמות של חיי הייתי נוסע ליום השנתי של הקרן בהרצליה.
הייתה לי סיבה אישית: הבנתי שאני לקראת סיום דרכי בחברה הממשלתית בה עבדתי וחשבתי קדימה. חשבתי גם על האפשרות שבגילי המתקדם אוביל Startups.
ברוב הסיפורים על מיזמים, שהסתיימו בסיוע הקרן, החברה הישראלית הייתה באמת חברת Startup קטנה שבאה עם רעיון וביצוע חלקי שלו. החברה האמריקאית הייתה חברה גדולה. הייתה לה נוכחות בשוק הכי גדול, כלומר: ארצות הברית, ויכולת שיווק. יכולת שבדרך כלל, הייתה חסרה לחברות הישראליות הקטנות.
בכנסים שומעים כמעט אך ורק על סיפורי הצלחה. זו הדרך לעודד יזמים לפנות לקרן. כמובן שיש גם הרבה כישלונות.
אביגדור וילנץ היה חריג מעניין בכנס. הוא דיבר על ההצלחה של "גלילאו" אבל סיפר לפני זה על כישלון קודם שלו בפעם קודמת כשקיבל מענקים מהקרן.
כולם נכשלים. יש כאלה שלומדים מהכישלונות ויש כאלה שלא. וילנץ למד מהכישלון הקודם. הסיבה העיקרית לכישלון, לדעתו, הייתה שהוא בחר חברה אמריקאית גדולה מדי כשותפה.
האיש שעבד מולו היה Vice President בחברה האמריקאית. אלא שהמונח המכובד הזה מטעה. בארצות הברית הרבה מנהלים מחזיקים בתואר הזה. לחלקם יש השפעה גדולה על התנהלות החברה. ההשפעה של האחרים לכל היותר שולית. זה שעבד מול אביגדור וילנץ היה חסר השפעה. הוא לא הצליח לקדם את הפרויקט בחברה.
ב"גלילאו" כבר בחרו חברה אמריקאית פחות גדולה ולאיש שעבד מולם הייתה השפעה בחברה בה עבד.
חוות דעת שנתתי
בשנות ה-90 של המאה הקודמת נתתי כמה חוות דעת לחברות הון סיכון ביחס למוצרי תוכנה, שפותחו על ידי חברות Startups.
פחות מעניין לכתוב על המקרה יוצא הדופן שהמלצתי להשקיע בחברה וזה הסתיים ב-Exit מכובד מאוד. יותר משקף את המציאות המקרה בו המלצתי להימנע מהשקעה.
אני לא מצאתי ייחוד במוצר שבפיתוח, המעניק לו יתרון טכנולוגי משמעותי מול מתחרים.
הן יסגרו מהר מאוד פערים לא מהותיים לטובת מוצרים מתחרים של חברות קטנות.
הייתה חברת הון סיכון אחרת שהשקיעה במוצר. זה הסתיים בפשיטת רגל.
השורה התחתונה לא לגמרי שונה מזו שבחנויות מסחר אלקטרוני: משקיעים הרבה מאמץ עבודה קשה. מרבית חברות ה-Startups לא מצליחות. הסיכון בהשקעה בהן גבוה.
השקעה של סכומים קטנים ב-Startup
מודעה ב-Facebook מציעה להשקיע בחברת Startup. אפשר להשקיע סכומים קטנים. הרעיון מוצג כמהפכני עם משמעויות חברתיות חיוביות. מובילי החברה מוצגים כבעלי רקורד עשיר ומוצלח.
האם להשקיע בחברה הזאת? שואלים אותי אנשים, הרחוקים כרחוק מזרח ממערב, מעולם ההייטק.
התשובה שלי היא:
1. אם אתם חושבים שלרעיון עשויה להיות השפעה חברתית מועילה בעתיד, אתם מוזמנים להשקיע 1,000 שקלים או 2,000 שקלים. תתיחסו לזה כאל תרומה.
2. אם אתם שוקלים להשקיע סכום כסף משמעותי, תזכרו שמדובר בסיכון גבוה.
3. אם אינכם יודעים ומבינים בהייטק, אל תסתמכו על אינטואיציות שלכם ועל הטיות בקבלת החלטות שיש לכם, כמו לכולם.
האם אתם באמת יודעים שיש צורך במוצר כזה ושהשוק בשל לקלוט אותו?
האם אתם באמת יודעים האם זו החברה היחידה המפתחת מוצר כזה?
אולי יש חברה נוספת או אולי עשר חברות נוספות או מאה חברות נוספות, המנסות לפתח מוצר דומה או אפילו מוצלח יותר.
4. מדוע מגייסת החברה כסף ממשקיעים פרטיים קטנים?
זוהי שאלה חשובה, שצריך לשאול לפני שמשקיעים בחברה.
האם החברה נדחתה על ידי קרנות הון סיכון ו/או Angels?
אם כן, זה מעורר חשד שלאלה שמבינים יותר בהייטק ושיש להם יותר יכולות לבדוק את המיזם, עשויה להיות סיבה טובה לא להשקיע באותה חברה.
בלית ברירה פנתה החברה לאלה שמבינים פחות ושירתו להשפיע פחות על פיתוח המוצר.
השורה התחתונה: אל תאמינו בלי לבדוק לעומק. היעזרו באנשים שמבינים בתחום או פחות בדקו בעצמכם.
