טוני רובינס. מקור התמונה: ויקיפדיה |
לאחר שביום הראשון עסק רובינס באופן הפעולה שלנו ובנושאים נוספים שלא התייחסתי אליהם בבלוג זה, ביום השני בזהות, ביום השלישי בכסף וביום הרביעי במערכות יחסים, הגיע הזמן לאינטגרציה ולסיכום. זה קרה בשבת (29.1.2022) ביום החמישי של סדנת ה-The Ultimae Breakthrough 2022.
בסיכום אתייחס לחמשת השלבים של רובינס לפריצת דרך ואחרי זה אוסיף את ההיתיחסות הכוללת שלי לסדנה.
חמשת השלבים לפריצת דרך
שלב 1: להבין בבירור את ה-GAP בין מה שרוצים להיכן שנמצאים
שלב 2: להרוס או להשמיד את הסיפור (Story) שלכם
כפי שלמדנו ביום הראשון של הסדנה, ההיצמדות לסיפור שלנו היא זו שמגבילה אותנו ומונעת מאיתנו שינוי או פריצת דרך.
צריך להשתחרר מההתניה שבסיפור, לפיה דברים קורים לנו ולעבור למסר שדברים קורים עבורנו. באנגלית זה נראה:
Life is happneing for me not to me.
טעויות נפוצות בסיפור אישי המגבילות אותנו:
א. Permanent לחשוב שהבעיה היא לתמיד.
ב. Prevasive בעיה בתחום אחד משליכה על כל התחומים בחים.
ג. Personal הבעיה היא אני או משהו בי.
שלב 3: דפוסי שפה
שפה יוצרת משמעות. צורות התבטאות מסוימות עוצרות אותנו או אפילו מורידות אותנו. צורות התבטאות אחרות מקדמות אותנו.
צריך לזהות את דפוסי השפה שעוצרים אותנו ולשנות אותם לדפוסים אחרים. השפה עשויה להיות קשורה גם בשפת הגוף.
שלב 4: Massive Action
פעולה כוללת ונמרצת לשינוי. זה נעשה אחרי שבשלבים הקודמים הבננו מה רוצים או צריכים לשנות.
התנאי המקדים הוא מצב (State) אנרגטי המאפשר לנו לפעול.
השלב הרביעי אינו אינטלקטואלי אלא מעשי הוא דורש אימון.
שלב 5: תן יותר ממה שאתה מצפה לקבל
זהו הדבר החשוב ביותר. מי שבא ממקום של נתינה משיג יותר.
האם זה נכון? אני לא בטוח.
רובינס בטוח לחלוטין בכך, על פי ניסיון חייו וניסיון של אחרים. הוא הביא כמה דוגמאות מחייו האישיים. כמו ניסיון לקבל הלוואה בסכום של יותר מ 10,000 דולר בבנק. הוא היה בן 17 וגר במכונית מחוסר אמצעים למגורים טובים יותר. את הכסף הוא רצה לצורך השתתפות בסדנה של ג'ים רוהן, המנטור שלו.
בנקים היו מנועים לתת לו הלוואה בגלל גילו. בוודאי כשאין לו כתובת ואין לו דרך להבטיח את תשלום החזר ההלוואה.
בבנק האחרון קיבל מימון למרות הכל ביוזמת פקידה שאמרה שאסור לה לתת לו הלוואה.
לאחר ששילם עבור הקורס נותר עם 19 דולרים, אותם נתן במסעדה לנער עני, שהתייחס באופן יוצא דופן לטובה לאימו באותה מסעדה.
בפוסט הבא אנסה לסכם מזווית ראייה אישית שלי.
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה